בתשובה לטווידלדי, 19/08/09 20:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בגלל הקיטון בתמותת תינוקות העניים נעשו עניים יותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגיוני. הקיטון בתמותת תינוקות איננו כזה שיגרום לעשירון התחתון לאבד מחצית מחלקו בהכנסה היחסית, ובפרט כאשר מספר הילדים הממוצע לאשה ירד גם הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיטון? יש מילה כזאת? ( אני גם לא מרגיש בנוח כשאני שומע "עוצמתית", "חוזקה" והכי גרוע "זה מרגיש כמו..." ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי אין (צ''ל הקטנה), אבל זה לא מרגיש כמו שפה זרה, אלא נשמע כמו עברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברררר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לפי האקדמיה אין, אבל זו מילה שכלכלנים ורואי חשבון משתמשים בה באופן סדיר: קיטון וגידול בהכנסות, בהוצאות, בעלויות וכד'.מי שנוכח במסירת דו"חות תקופתיים שומע את המילה הזאת. גם אני הרגשתי בררר כששמעתי אותה בפעם הראשונה. כך גם הרגשתי כשמעתי את המילה תיעדוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קיטון" היא לא בראש מצעד הצרימות לאוזני האישית, אבל אני חושב שברוב ההקשרים, ובפרט בתגובה 521306, המלה הטבעית ביותר היא "ירידה". גם הכלכלנים של איציק בתגובה 521875 היו יכולים מאוד בטבעיות לומר "ירידה/עלייה בהכנסות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפשטות שבגאונות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא "הפחתה"? נדמה לי שאם אתה בוחר בירידה, תצטרך בעצם לומר "ירידה בשיעור ההכנסות", בעוד שב"הפחתה" ההתייחסות לכך שזאת ירידה בכמות (שיעור) היא כבר בפנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש''ירידה בהכנסות'' הולך, כמו ''ירידה במשקל'', אבל ''הפחתה'' גם הולך (אם כי צריך את ההקשר כדי להבין שאין בהכרח פעולה אקטיבית של הפחתה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ב"קיטון" מנסים לבטא מגמה מתמשכת - כםו להקטין-ing (Present Progressive), להבדיל מ"הקטנה" או "ירידה" שהם אירועים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שמנסים, אבל אני לא רואה שהמילה השונה מבטאת את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואלה זה נשמע מעולה: "הכלכלנים של איציק". כפי שאמרתי כבר קודם, ה"קיטון" איננה המילה הצורמת היחידה. לכלכלנים בפרט ולברנז'ות השונות בכלל, יש הרבה מילים צורמות; הקיצורים השונים טובים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שימצא חן בעיניך (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין גבול לרוע. כבר שמעתי ''זה טועם כמו..'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "מרגיש כמו" הולך, ו"מריח כמו" זה בכלל התקן, אז למה לא "טועם כמו", "רואה כמו" או "שומע כמו"? __ 1 יבוטל המשקל הסביל לאלתר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם אומרים שאנחנו הופכים לחברה של פסיכופתים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום מישהי ברדיו אמרה שהיא "מאחלת לכם המון *ב*הצלחה". האם אפשר לאחל "בהצלחה", או רק לאחל "הצלחה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצורה התקנית היחידה, היא לאחל הצלחה. אבל הצורה "לאחל בהצלחה" מובנת מבחינה בלשנית: "בהצלחה" (כמו גם "לבריאות") הפך לביטוי העומד בפני עצמו. תופעה דומה קרתה[*] - הרבה קודם - למילה "מַטָּה". משמעותה המקורית היתה "לעבר הכיוון התחתון", אבל דבקה בה למ"ד והמשמעות של "למטה" היא גם "לעבר הכיוון התחתון" אך גם "נמוך". ומשם הדרך קצרה אל "מלמטה" [*] אם זכרוני אינו מטעני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על ''ללמטה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי נוסחים מסוימים של מסכת יומא, וממנה גם של ''סדר העבודה'' בתפילת יום הכיפורים, המזה לא היה מתכוון להזות ''לא למעלן ולא למטן, אלא כמצליף''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא בסדר על פי הפרוקסי של המורה. המשמעות היא "לכיוון מטה/מעלה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מורתך ללשון ידעה גם להסביר את הסרבול המיותר במילה "אחורנית"? מה רע ב"אחורה" או "לאחור"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא. "אחורנית" המקראית משמעה ללכת אחורה מבלי להסתובב, ללכת באופן בו האחוריים מובילים. המשמעות שאת מכוונת אליה, של כיוון ולא של אופן הליכה, נראית לי כשפת-ילדים מודרנית, גרועה רק קצת פחות מאחותה "קָדימנית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפת ילדים? אני שומע את זה השכם והערב גם מפי בוגרים ("למה הוא מוסר אחורנית? השער בכיוון השני"). תודה על ההסבר שלך, לא העליתי על דעתי שהמקור הוא אחוריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מבוגרים מדברים בשפת ילדים, לעתים. מה לעשות, אני מנסה לייצג כאן את הסטנדרט המשכיל והעבש. ("מזל! אם הוא היה מוסר קדימנית זה היה נבדל!") לא אמרתי שהמקור הוא בהכרח אחוריים, השתמשתי ב"אחוריים" כדי להסביר את משמעות המילה "אחורנית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההדגמה מ''קדימנית'' לא משכנעת. הלא גם המשפט ''הוא הלך קדימנית'' אינו נשמע טבעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה רק נסיון להשתעשע. אני אשתדל להימנע מכך בעתיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעע.. חיישני ההומור שלי כל כך גרועים? הייתי בטוח שההשוואה היתה רצינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברתי הטובה, הגברת נחמה פורתא, מוסרת שגם היא חשבה שזה ברצינות. ככלל, דע לך שאם לא הבנת את נסיונות ההשתעשעות של מישהו/הי המדבר/ת בשם מורתו/ה ללשון - סימן הוא, דווקא, שחיישני ההומור שלך עובדים מצויין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כה נכון, כה כואב. :-] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני יכול :-] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אני יכול לעשות סמיילי עם סוגריים מרובעים, אפילו שלא הבנתי כלום. :-] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Why should I feel lonely? is not our planet in the Milky Way?" (ה. ד. ת'ורו, Walden)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נסתכל רגע לכיוון השני - מעלה - האם הצורה הזו שלו לא מכילה כבר את ההיפוך? על -> מעל -> מעלה? ומה דעתך על כפל ה"די" במשפטים כמו "הוא יותר מדי חכם מכדי לטעות כך" (או אפילו יותר יפה, "הוא חכם מדי מכדי לטעות כך")? עד שהבחנתי בכך, הייתי יוצר משפטים כאלה בלי הנד עפעף, ועכשיו אני קצת מסתבך. את הדוגמה הזו קל לתקן, "הוא חכם מדי/מכדי לטעות כך", אבל מה עושים עם משהו כמו "הוא יותר מדי מודע לעצמו מכדי להרגיש בנוח"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמ"ם של "מעלה" אינה קשורה למ"ם של "מֵעַל". בדוגמה השניה - אולי אפשר "הוא מודע לעצמו מכדי הרגיש בנוח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי אפילו ''הוא מודע לעצמו מהרגיש בנוח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא "מהרגֵש"?) נשמע לי מליצי מדי לכל שימוש מעשי. ותודה לך ולב/ על ההבהרה בדבר "מעל" - חבל, היה סיפור נחמד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי לא היה מושג, אבל אבן שושן מסכים איתך וטוען ש"מַעַל" (במלעיל) הוא מקום גבוה. משהו שמגיע משם, מגיע מִמַּעַל. מה שהולך לשם, עולה מַעְלָה. אין לי גם פתרון נטול מקור מוחלט לבעיות המודעות העצמית המוגזמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן, בהשאלה, מקום מוסרי גבוה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר בין שתי המשמעויות של מַעַל (כנראה, כנראה). לעומת זאת, שמעתי פעם טענה שהדמיון בין מעילה ומעיל, והדמיון בין בגידה ובגד, אינם מקריים. לא לגמרי השתכנעתי, אבל החשד נותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישעיהו ביקש את זכות הדיבור מהמראיין, ומיהר לקונן על הפרת אמון (3, 2, 3, 2, 3, 2, 5, 4, 4, 6, 4) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סכום הפרק והפסוק הוא 40. לא חוכמה, לאור תגובת האם זה כבר חיפוש קל במכון ממרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, נכון. למען האמת, רוב משחקי המילים בפרק הזה אינם מרשימים כל כך - סתם הטיות שונות של אותו שורש בלי הבדל משמעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר הסבר גם לפשוטי עם? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |