|
||||
|
||||
ותשובה יותר רצינית: כמו שכבר כתבתי בדיון אחר: לדעתי לחברה שלנו לא צריכה להיות בעיה עם הומוסקסואלים כל עוד אין בעית רביה. ומכיוון שאנחנו צריכים להתמודד עם רביית יתר ולא עם רביית חסר, אין באופן כללי בעיה. לכן היחס הפך להיות הרבה יותר רגוע. אני לא לוקח כמובן מאליו שלהומוסקסואלים צריכים להיות ילדים, לדוגמה. המקרה של נשים: נראה לי המקרה הקל יותר ואין לי איתו בעיות מהותיות. נשארת הבעיה של "מיהו האבא" (תורם אלמוני? הצחקתם אותי. המידע קיים אפשהו. וכמוכן ניתן לוודא את האבהות באמצעות בדיקה. זה לא יוכל להשאר סוד לנצח ללא השקעת מאמץ) וכן אי־השוויון המובנה ביחד לילד בין האם הביולוגית לבין בת זוגה. אולם אילו נראות לי בעיות פתירות. גברים: בנוסף לבעיית חוסר השוויון (שאולי תהיה קטנה יותר, מכיוון שהגבר לא יולד ולא מניק) יש את הבעיה הבסיסית של מציאת אם. בהנחה שיהיו הרבה זוגות כאילו תדרשנה גם הרבה פונדקאיות. האם זה מצב רצוי? נקודה בסיסית נוספת: טובת הילד. האם המשפחות הללו מספקות בהסתברות גבוהה מספיק בית גידול טוב לילדים? (נראה לי שרוב הסיכויים שכן, אולם לא לגמרי ברור לי. |
|
||||
|
||||
מה ז"א ניתן לוודא את האבהות באמצעות בדיקה? בדיקה למי? איפה תמצא אותו? תפרוץ למאגר המידע של בנק הזרע? |
|
||||
|
||||
"המשפחות הללו" = ? יש משפחות של שני אבות הומואים, יש של שתי אמהות לסביות, יש של שני אבות הומואים ואמא סטרייטית, הומו ולסבית, הומו וסטרייטית, ואף שני זוגות של הומואים ולסביות. כלומר, יש כאן כמה עניינים - זהותם המינית של ההורים, ההרכב המשפחתי ומספר ההורים (ובעקיפין גם עיסוק במשמעות של הורה ביולוגי מול הורה מגדל). סוגייה נוספת היא מגורי הילד - לעתים יש הסכמי משמורת משותפת שבהם הילד עובר מבית לבית אפילו כל יום. האם ייתכן שכבר דיברנו על זה באייל ושכחתי? |
|
||||
|
||||
שני אבות ואמא זה משפחה? האם פוליאנדריה מותרת עפ"י החוק? הומו ולסבית, הומו וסטרייטית: לגיטימי לחלוטין. לא ברור לי איפה אמורה להיות הבעיה במשפחה כזו. |
|
||||
|
||||
הם שותפים להורות. רק שניים מהם חולקים את יצועם זה עם זה ולכן זו לא פוליאנדריה. בדיוק לכן שאלתי לאלו סוגי משפחות אתה מתכוון. |
|
||||
|
||||
אנא הגדירי במדויק מהו התא המשפחתי. בפרט: מי שותף בחינוך הילד? מי מקבל קצבת ילדים? |
|
||||
|
||||
מה? אני שואלת לאיזה משפחות התכוונת במשפט האחרון ב תגובה 520423 כמו שכתבתי יש המון וריאציות. נניח שכולם שותפים בגידול הילד וחינוכו. בד"כ מי שמקבל קצבת ילדים הוא האם (הביולוגית, אם מדובר בזוג לסביות) או אחד האבות אם מדובר בזוג הומואים. מה בעצם משנה זהות מקבל הקצבה? |
|
||||
|
||||
ׂניתי לתגובה 521005 וביקשתי הבהרה לתא המשפחתי שתארת באותה תגובה. הקצבה היא הדרך הפשוטה ביותר לבדוק הכרה פורמלית. כולם רוצים לקבל עוד קצת כסף ולכן יטרחו לקבל אותה. מי ששותף בחינוך הוא מי שאמור להשפיע בפועל. מהתאור הראשוני של התא המדובר יש לי הרגשה שיש כאן מצב דומה למדי לילד של הורים פרודים - הילד הוא הגורם המקשר היחיד של כל ההורים. יותר טוב מכלום אבל לא אידאלי. |
|
||||
|
||||
הגבתי שם ל תגובה 520987 שלך ותיארתי מה קורה למעשה. הדוגמא של שני אבות ואמא היא שלך - בכל אופן, מדובר בזוג הומואים ואשה שהיא לסבית או סטרייטית, היא יולדת והגידול מתבצע במשותף. אבל כאמור הדוגמא הזו לכשעצמה אינה חשובה. רק אדם אחד בכל משפחה זכאי לקבל את הקצבה. ואני לא רואה מצב שאנשים שהוציאו מאות ואלפי שקלים (ולפעמים מאות אלפי שקלים) על טכנולוגיות הפריה כאלה ואחרות, נלחמים ביניהם על ה-70 שקל האלה לחודש. הילד הוא בהחלט גורם מקשר, אבל לפחות בדוגמא שנדונה כאן, זוג ההומואים היו זוג הרבה לפני הולדת הילד. אתה מתכוון שהילד מקשר ביניהם לבין האשה שילדה אותו? כמובן. לכן קוראים לזה "הורות משותפת". |
|
||||
|
||||
נישואים מתגלים במלוא כיעורם בזמן הגירושים. מה יקרה כאשר החבילה הזו תתפרק? איך? |
|
||||
|
||||
הם לא יכולים להתפרק, כי החיבור ביניהם הוא סביב הילד - כמו שהורים נשואים לא יכולים להתגרש מהילד. לנצח יהיו שם הסדרי ראייה ומשמורת. מה יקרה כאשר הם יריבו? יהיו צרות, כמו בגירושין מכוערים. כרגע המצב שלהם מעשית כמוהו כ"גירושין יפים". |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק: ככל שמספר ההורים יותר גדול, הסיכוי לסכסוכים ביניהם גדול יותר. |
|
||||
|
||||
עדיין לא ענית לי על השאלה. _____________ סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות. |
|
||||
|
||||
מה היתה השאלה? מהן המשפחות מתגובה 520423? כתוב שם די במפורש. המקרה הראשון: זוג נשים. המקרה השני: זוג גברים. |
|
||||
|
||||
נו, לא יכולת לענות קודם? :-/ (לא, זה לא מפורש בכלל. בטח לא בניסוח כמו "המקרה של גברים" - יש הרבה מקרים, כאמור. זו גם לא עברית, אם כבר מתקטננים). |
|
||||
|
||||
בדיוק. ומכאן שהמשפחה האידיאלית היא חד-הורית. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאותו עיקרון החל על שני גברים או שתי נשים כהורים צריך לחול על פוליאנדריה. מה מקודש ב*זוג* הורים? |
|
||||
|
||||
אז אין לך בעיה עם הביגמיה של הבדווים שבנגב. |
|
||||
|
||||
יש לי בעיה במניעת זכויות הפרט, לא עם ביגמיה פר-סה. אם מישהו מנהל משק בית ויחסי אישות עם כמה נשים (או ההפך), אבל בלי שטמפלה של המדינה, אין מה לעשות. |
|
||||
|
||||
כלום, ילד הוא סחורה בדיוק כמו חולצה. |
|
||||
|
||||
ברגע שאתה מעלה את הטענה "מה מקודש במסגרת הזוגית?", עולה גם השאלה "מה מקודש בצורך לגדל ילדים?". |
|
||||
|
||||
שום דבר. אף אחד לא מתכוון לכפות עליך לגדל ילד אם אינך חש בצורך בכך. באותה מידה מבקשים ממך שלא לכפות את המסגרת הזוגית על מי שמעדיף מסגרת אחרת. |
|
||||
|
||||
איפה טענתי שהצורך הזה מקודש? אני מסכים שאם כבר יש לך ילד, אתה מחוייב (באופן מקודש? טוטלי? בסדר.) לגדל אותו. אבל אין צורך מקודש ב*להשיג* ילד לגידול, זאת העדפה אישית שרצוי לה שתיקח בחשבון את המחויבות הקודמת. |
|
||||
|
||||
עפ"י הנטיה המקובלת, גם בפתיל זה מערבבים קצת בין נישואין לבין משפחה, למרות שהשניים אינם זהים (מתקיימים לעיתים קרובות ביחד אך אינם זהים). *נישואין* פוליאנדריים אינם קיימים בארץ. *חיים משותפים כמשפחה*, בכל מיני הרכבים - הם אפשריים, ועד כמה שידוע לי, החוק הישראלי (וגם החוק בארצות אחרות) אינו דוחף את אפו בינתיים עמוק עד כדי כך, אל החיים האלה ומאפייניהם. יכולים חמישה אנשים (או שלושה, או שבעה), גברים ונשים בעלי אוריינטציות מיניות שונות, לחיות בצוותא תחת קורת גג אחת או לחיות בצוותא ביותר ממקום מגורים אחד אך תוך קיום סוגים שונים של אקסקלוסיביות מינית ו/או זוגית, רגשית וכיו"ב, ביניהם - וכל זה מותר ונתון לבחירתם ולשיקול דעתם. ברגע שתגיע החמישיה (שלישיה, שביעיה..) למשרד הפנים ותבקש להירשם כ*נשואים* - רק אז ייתקלו בבעיה. |
|
||||
|
||||
מזמן רציתי לספר, הנה תירוץ. לפני הרבה שנים ביקרתי ב''שבוע הספר'' בגני התערוכה, והבחנתי בשתי נשים צעירות שזרועותיהן היו מקועקעות בקעקוע גדול. לאחר זמן מה ראיתי מרחוק עוד שתי צעירות שדמו להן מאוד. הדבר עורר את סקרנותי והתחלתי לעקוב אחריהן. הסתבר לי שהארבע ליוו גבר מבוגר, נמוך ומזוקן, שפסע ביניהן כמלך בעוד הן כורעות תחת עומס ספרים שסחבו. התקרבתי עוד וראיתי כי לכל הארבע קעקוע העשוי בדמות הגבר, ומעוטר בכתובת ''גואלי רצון אהובי''. כבר שמעתי על האיש כמה שנים לפני כן, אבל המחזה בהחלט היה יוצא דופן. התרשמותי הקצרה היתה שבין הנשים שררו יחסי חברות - הם הפגינו חיבה גם כשלא היה בקרבתן. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |