 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הנקודה החשובה ביותר ואולי הבולטת ביותר, שזוכה להכחשה גורפת כל כך, היא שלאונס יש מרכיב מיני מרכזי" כמה קל לפתור בהבל פה גוף מחקרי בן 30 שנה. לא להתמודד עם טענות, לא להתייחס בכלל למה שנכתב ונחקר - ונכתב ונחקר כל כך הרבה. יש כל כך הרבה מחקרים - כן, כאלה שבהם אשכרה הלכו ודיברו עם אנסים ועם נאנסות - שהראו שלמוטיבציות שלהם אין קשר למין. אבל רגע, זה מפריע לתיאוריה. (אגב, אף אחד מעולם לא אמר שכל המקרים של אונס אינם קשורים למין, החוקרים מדברים על מגוון של מוטיבציות) 'אם לאונס יש מרכיב מיני, הוא בהכרח יהיה חלק מהברירה המינית' הנחת המבוקש - לכל התנהגות מינית יש בסיס אבולוציוני. 'הגורם המרכזי הבולט בהקשר הזה הוא הרצון הבסיסי לקיים יחסי מין' וזה נאמר על סמך כמה מחקרים? אפשר לראות רפרנסים? 'בין האנסים יש שיעור גבוה יותר של גברים שמתקשים להכיר בחורות בדרך רגילה ולא כופה' מה כאן סיבה ומה מסובב? אולי טיפוס האישיות של גברים מסויימים (אלים, שונא נשים, לפי הטענות שנפנפת) מתקשה להכיר נשים מצד אחד, ונוטה לאנוס מצד שני? 'יש הטוענים שהעובדה שגם נשים בגיל מבוגר נאנסות, מפריכה את המרכיב המיני של האונס. אבל נשים מבוגרות מקיימות יחסי מין מרצון. האם זה אומר שיחסי המין הללו אין להם שום דבר עם מיניות?' לא, זה אומר שליחסי המין הללו אין שום דבר עם רביה. מ.ש.ל. ' הוכחה לטענה שאונס נובע ממניעים מיניים ולא אלימים, היא בעובדה שרוב מעשי האונס אינם מסתיימים בהרג הקורבן.' וההוכחה לזה שלמכות במועדונים אין מניעים אלימים היא בעובדה שרוב מקרי המכות במועדונים אינם מסתיימים בהרג הקורבן. 'נשים בגיל הפוריות חוות את הכאב הפסיכולוגי הגדול ביותר בהשוואה לנשים מבוגרות לאחר הפסקת הווסת, ובהשוואה לילדות בתקופה טרום ווסתית.' אישה בת 25 שנאנסת סובלת יותר מילדה בת 10? לזה אני מאוד אשמח לראות רפרנס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלאונס יש גם מניעים שאינם מיניים - יותר, נראה לי, השתלטות, השפלה, הכאבה וכו' מאלימות נטו - אבל קשה מאוד להתעלם מההיבט המיני שלו. אני יודעת שהפמיניסטיות במקרים רבים טוענות כך, אבל בעיניי יש כאן טעות מגמתית ולא נחוצה. די לחשוב על אנסים המטופלים בתרופות לדיכוי היצר המיני כדי להכיר בעניין. בסופו של דבר טיפול כזה יכול לעצור את הצורך שלהם לאנוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה המרכזית היא לכלול גם הסברים אבולוציוניים בנושא הכאוב הזה. אני אשאל אחרת, האם באותה מידה אתה שואל את כל מי שכתב מחקרים ב30 השנה האחרונות למה הם מתעלמים מההבט האבולציוני לנושא? אני חושב שאפשר להכליל את כל הנקודות שאתה מתייחס אליהן תחת הבלבול שנובא בעיקר מחוסר הבחנה בין גורמים אולטימטביים (Ultimate mechanisms), לגורמים מקורבים (Proximate mechanisms). מה זה אומר? גורמים אולטימטביים הם גורמים שהובילו להתפתחות שלנו כבני אדם. ככל בעל חי בטבע, בני אדם עברו אבולוציה שייחודית רק להם (וחלק ממנה כוללת תהליכים אבולוציוניים שונים לגברים ונשים). גורמים מקורבים, הם התהליכים שעוברים על כל אחד מאיתנו ומשפיעים על מהלך החיים הייחודי שלנו. לכן, כשמנסים להבין את הסיבה להיווצרות תופעה מסוימת, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם מדובר בגורם אולטמטיבי או בגורם מקורב. הסיבות שאנסים נותנים למעשה האונס נכלל תחת גורמים מקורבים. ישנן הרבה מאוד סיבות או תירוצים שאנסים ולא אנסים ישמיעו לשכיחותם של מעשי האונס. הבחורה התלבשה בצורה פרובוקטיבית מדי, היא הייתה נחמדה ופתאום התחילה להתנגד, וכו' וכו'. הסיבות הללו לא ממש חשובות כי הן עוסקות בהסברים מקורבים. הסברים מהסוג הזה הינם ארציים, ברמת מודעות גבוהה של האנשים ונובעים בהחלט מההיסטוריה האישית של כל אחד ואחד, כמו גם ממאפיינים חברתיים ותרבותיים שונים. לכל אונס ספציפי אפשר למצוא סיבה ייחודית רק לו. השאלה המרכזית היא, האם מכל מעשי האונס עולה תמונה מסוימת שמתאימה לניבויים האבולוציוניים או לא? בהקשר של האונס התשובה היא חד משמעית כן, מסיבות שפירטתי בפוסט המקורי. למה הדבר דומה? תחשוב על אנשים שאוכלים ג'אנק פוד. איש אחד יכול לאכול ג'אנק פוד כי הוא נסע ברכב שלו וראה חנות של מקדונלדס בצידי הדרך שמשכה את תשומת ליבו. אדם אחר ראה פירסומת בטלביזיה ונהייה רעב, אדם שלישי לא היה רעב במיוחד, אבל כשראה את חברו אוכל נהייה גם הוא רעב. כל אחת ואחת מהסיבות הללו הן סיבות מקורבות או מצביות. אף אחד מאותם אנשים לא היה מודע לסיבות האבולוציוניות העמוקות יותר, שהן הסיבות האולטימטביות. בהקשר של ג'אנק פוד, הסיבה האולטימטיבית הבולטת ביותר היא נטייה לאכול מאכלים רווי שומן ועשירים בקלוריות, מכיוון שבתקופות קדומות מאכלים כאלו היו נדירים. פיתחנו מנגנון שמורה לנו לאכול כמה שיותר אוכל עשיר כשאנחנו רואים אותו כי מי יודע מתי יהיה אוכל כזה בקרבתינו שוב. אבל כשאנחנו בוחרים אוכל אנחנו בכלל לא מודעים למנגנון הזה ועם זאת, זהו מנגנון רב עוצמה שמניע אותנו. הסיבות הספציפיות שיגרמו לנו לעשות מעשה מסוים הן תלויות הקשר וייחודיות לכל אדם. הגמישות האנושית גדולה מאוד (תוצר של מוח גדול), וכך גם האינטרקציות עם הסביבה רבות מספור. לכן כל ניסיון לנתח את האונס על פי סיבות מצביות, או לנסות לבודד את המשתנים שמשפיעים של התנהגות אדם מסוים באופן ספציפי, נדון מראש לכישלון. אבל כאשר מסתכלים על התמונה הרחבה (בהקשר של אונס התפלגות הגילאים של האנסים למשל, או הכאב הפסיכולוגי של הנאנסת במעשי אונס שונים) נותנת לנו תמונה כללית ומדויקת יותר של התופעה. העניין של יחסי מין בגיל מבוגר מדגים בדיוק את הנקודה הזו. זה נכון שיחסי מין בגיל הזה לא מובילים לרבייה אבל זה לא שולל את ההסבר האולטמיטבי שיחסי מין בכלל נועדו לרבייה ולשם כך הם התפתחו. לגבי רפרנסים, אני באמת ובתמים חושב שרצוי לקרוא את הספר המקורי (שחלקו מופיע בגוגל ספרים) כי הוא מלא בהם לכל אחת מהנקודות שהזכרת. אם אתה רוצה סיכום של חלק מהמחקר בתחום יש את המאמר הזה שהוא יותר נגיש: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי על הפתיל הענק הזה, מודה שלא התעכתי על כל תגובה ותגובה, אבל עדיין לא מצאתי כמה נושאים הקשורים לנושא הדיון. שמחתי לראות דיון אינטלקטואלי ופחות מוטה על ידי דוגמות והצטעצעיויות, אם כי כמה היבטים חסרו לי. (אעיר כאן שאין לי שום השכלה פילוסופית/פסיכולוגית/ וכו', ושבהחלט אני מאמין שלאישה צריכה להיות זכות לומר "לא" או "עד כאן" בכל מצב שהוא, אפילו על סף "חדירה בהסכמה".: 1. כאדם "מעודן" ומתורבת, אני מזהה בי את ההתייחסות לאישה כאל חפץ ("יש לה גוף סקסי = אני רוצה לחדור ולגמור"). אני מנחש שזה קשור לאינסטיקטים מאוד קדומים שהתעדנו במשך מליוני שנים. יכול להיות שפעם אלו היו יחסי המין בין בני אדם? 2. במציאות, גברים הם ה"מסתכלים" והנסערים ממראות אירוטיים הרבה יותר מנשים. אל תתנפלנה עלי בבקשה, בסופו של דבר אני צרכן של סוג כזה או אחר של פורונגרפיה. אשתי לעומת זאת לא מוצאת בזה שום דבר ואני חושב שאנחנו די מיצגים את הממוצע. 3. אני מזהה בי את השאיפה העמוקה, שכאשר אישה תראה שאני מסתכל עליה ו"נדלק" עליה, היא תידלק גם - עד כדי חוסר יכולת להתנגד... אחרת, למה היא מתלבשת כל כך סקסי? ממרום גילי כבר הבנתי שכמעט ואין קשר, ואולי אפילו, מעט הנשים שהמבט שלי היה יכול לגרות אותן, דווקא הן מתלבשות בצניעות כדי שזה לא יקרה? 4. היו התייחסויות בפתיל לכך שרוב האנסים הם גברים שאין להם קשר זוגי ו/או קשרים מיניים עם נשים? אני חושב שזה לא ממש נכון, בהיסטוריה הקרובה יש כמה וכמה אנסים נשואים, שהיו להם בני זוג, שהיו על סף נישואין... אי אפשר גם לראות באונס כלי לגבר להגיע לפורקן מיני - הרבה יותר פשוט לאונן! (או אפילו ללכת לזונה?) 5. אני חושב שיש כמה מצבים "פסיכולוגיים" שידחפו גבר לאנוס, ובעיקר זה שבו ההתנגדות של האישה היא גורם הריגוש שלו. גבר כזה מממש פנטזיה באופן מאוד מדוייק. מכאן יכול להיות מצב שבו גבר כזה מתנפל כך או אחרת על אישה כדי לאנוס אותה - ובמקרה הוא נופל על אותה אישה נדירה, שזה בדיוק הפנטזיה שלה - והיא (סליחה על הביטוי הבוטה) - תִפַּתח לפניו ותגיד לו "בוא"... אני כמעט בטוח שכל אנס שיתקל באישה שתגיד לו "בוא", יאבד את הזיקפה שלו... או שלא? עד היום אני זוכר בת זוג, שבאחד המפגשים הראשונים שלנו, ממש על סף החדירה קראה "לא, לא!"... מעודן ומתורבת שכמוני, נסוגתי לאחור, והיא מאוד התאכזבה... 6. כמו הרבה גברים עם קצת נסיון עם נשים, אני מתקשה להבין איך אפשר לאנוס אישה שלא רוצה - מעולם לא הצלחתי לחדור אם לא היתה "קבלת פנים" שהחליקה את הדרך. אולי זו אחת הסיבות ששופטים מקלים בעונשם של אנסים, שהם חושבים שהאישה בסופו של דבר נהנתה? אבל באיזה מקום קראתי שזה מנגנון שקיים אצל נשים, מנגנון שימנע נזקים פיזיים פנימיים, ובסופו של דבר יאפשר את האונס עם פחות נזק? ודרך אגב, לטעמי זה לא דומה לגבר שמקבל זיקפה כשאונסים אותו - שם המנגנון אחר לגמרי. בשני המקרים, אין בריגוש של הנאנס/ת כדי להפחית את חומרת המעשה של האונס! 7. בהקשר של אונס בעת כיבוש ארצות ומלחמות - לא יעזור כלום, יש משהו מאוד ארוטי לגברים, בכוח, בעוצמה, בשגשוג. כאשר כובשים עם אחר, משלתהבות גם הרוחות האלו, עוד יותר כאשר יש הרבה מוות בסביבה. מין צורך (גברי?) לעבר עוד ועוד נשים לפני שמתים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק הערה: קראתי באיזו מסגרת כמה ספרים מחקריים על אנסים (לצערי אני לא מתקרב לספריית האוניברסיטה בזמן הקרוב, אז אתקשה למצוא איזה, עברו שלוש שנים מאז), וברובם ככולם האנסים בהחלט דיברו על מין. לפחות אחד מהספרים היה מלפני יותר מ-20 שנה. ככה שהטענה הזו איננה המצאה חדשה, זה בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שזו איננה המצאה חדשה. הרעיון שאונס *איננו* קשור למין הוא המצאה חדשה. ועם כל אהדתי לפמיניסטיות (שאני נמנית עליהן למעשה) - נראה לי שהיא מפספסת לחלוטין את הנקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי מדובר כאן במקרה של רעיון ש'יצא מכלל שליטה'. ראשית, בזמנו היה מאוד מקובל - גם במשפט הישראלי, וגם במקומות אחרים - 'לחפש בסיבוב' את הנאנסת, ולחפש אחריות שלה למעשה, ו'היא נהנתה מזה', ו'היא בעצם רצתה' ושאר תנאים מקילים-כביכול מאוסים ממין זה. אז נולד המשפט של "אונס הוא לא מין, הוא אלימות" שנועד לייצג את זווית הראיה של הקורבן, ולא להוות תיאור מצב של מה שעובר במוחו של הנאנס. אחרי זה, ומן הסתם מתוך הגישה שחוששת שאם "נבין" מה האנס חושב, אזי נצדיק אותו*, זה התפתח לכדי הכחשה מוחלטת שמה שעובר לאנס בראש עלול להיות משהו למעט סאדיזם טהור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני בטוח שדווקא הפמיניסטיות הן אלה שניסו לנתק את האונס מהקשר מיני. קתרין מקינון, למשל, אחת מאמהות הפמיניזם הרדיקלי, קובעת כי אונס נתפש בעיני האנסים כמיני ועל כן הוא אכן כזה; היא יוצאת דווקא נגד הנסיון לצייר אונס כמעשה אלימות גרידא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח לגבי מק'ינון? הרי באחד המאמרים המפורסמים ביותר שלה היא מצהירה ש: "Rape is not an isolates event of moral transgression or individual interchange gone wrong, but an act of terrorism and tourture within a systemic context of group subjection, like lynching" בהמשך אותו מאמר היא יוצאת גם כנגד ההגדרה של אונס כ'אלימות, לא מין', אבל לא בגלל הסיבה שציינת, אלא בגלל ש"הבעיה היא להבדיל בין השניים".(מתוך "Rape: on Coercrion and Consent"). מק'ינון, יחד עם דבורקין הולכת די לצד השני, עד לכך שבמשתמע אצלה (בצורה כמעט-מפורשת במאמר לעיל, אם כי היא לא אמרה את המשפט "כל מין הוא אונס" המיוחס לה, לא בצורה ברורה-כל-כך, לכל הפחות) ובמפורש אצל דבורקין, כל מין הטרוסקסואלי הוא אלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הטענה הזו כשעיינתי בספר שלה; אין לי את הספר לפני כך שאין לי יכולת לחפש מראה מקום. עד כמה שזכור לי, הטענה שלה שם היתה שגברים רוצים לסווג אונס כאלימות ולא כמין כדי "להרחיק" אותו מעצמם, כלומר מהגברים "הנורמטיביים", ולנקות את עצמם מהאשמה הקולקטיבית הזו. אם האונס הוא חלק מההתנהגות המינית של גברים אז הספקטרום המיני הגברי הוא רצף שבקצה היותר-אלים שלו מצוי האונס - ומכאן שגם המין הרגיל אינו רחוק מכך במיוחד. הדברים לא סותרים למה שאתה מביא אלא משלימים אותו. אגב, האם לדעת דבורקין גם מין הומוסקסואלי-גברי הוא אלימות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי ש*כל* הפמיניסיטיות טוענות כך, אלא רק שהטענהה בא מכייון פמיניסטי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |