|
||||
|
||||
אני מסכים עם כל מילה. טוב מאוד שמישהו מצליח להתבונן בפרטים ולהתעלות מעל ה"בון-טון" הנפוץ בקרב חלק כה גדול מן האליטה המערבית (בעיקר באירופה), שכה נהנית לייסר עצמה בתחושות שגויות של שיטחיות וברגשי אשמה חסרי בסיס ומספקת ע"י כך נשק בידי כוחות ראקציה המייצגים אלטרנטיבות כושלות עד נפשעות (דת, קומוניזם, חזרות "אל הטבעי ואל הפשוט" למיניהן וכן התמהונים הכלליים), שזוכרים בנוסטלגיה עבר שלא היה ומחפשים את "הדיקטטורות הסמויות" (ובתוך כך כמעט מתעלמים מאלו האמיתיות) והקונספירציות האחראיות למצבם, כאשר בדיקה תעלה שמצבנו* טוב מאי פעם, כמעט מכל בחינה - כלכלית, חברתית, מוסרית, בריאותית ואינטלקטואלית. המשפט הקודם גמר לי את האויר. בכל אופן, תמשיך ככה!! *כלומר של אלו שאימצו את ערכי הקידמה ובראשם ההומניזם והליברליזם. |
|
||||
|
||||
"פאנגלוס לימד שטותולוגיה קוסמו-תיאולוגו-מטאפיסית. הוא הפליא להוכיח כי אין מסובב ללא סיבה, וכי בעולם הזה, שהוא הטוב בעולמות, ארמונו של כבוד הבארון הוא היפה בארמונות, והגבירה היא הטובה בגבירות. 'הוכח,' כך נהג לומר, 'כי הדברים הם כך ונבצר מהם להיות אחרת'... קאנדיד הקשיב בתשומת-לב והאמין, ברוב תמימותו." מתוך הנובלה הסטירית "קאנדיד" (1759) מאת וולטר. |
|
||||
|
||||
צריך להיות, אליבה דלייבניץ (פאנגלוס) *הטוב שבעולמןת האפשריים*. אין זה אומר שכך הוא ברגע הווה נתון, אלא אם משרעת הזמן שלך תקרוס לנקודה. הכוונה גם שמהלך ההתפתחות הינו עדיף על ענפי התפתחויות אפשריות חילופיים, דהיינו, שהדברים יוצאים לטובה. השאלה -מתי? שאלה קטנה: היית עוסק בקריטיקה וערעור "חתרניים" אילולי האמנת שהדבר מקדם מצב ענינים עדיף, כלומר קטליזטור להתפתחות? שאלונת: האם הקריטיקה שלך נעשית בקונטקסט של המציאות הנתונה, ובהתייחס לחומרים נתונים, או לחלוטין על רקע של אלטרנטיבה בדיונית אפשרית למציאותנו ובמנותק ממנה? אצל וולטיר הסינטזה בין לייבניץ לבין כאוס מרושע הינה אי שם לבסוף בכפר טורקי, כשהגיבורים מפוייסים לבסוף עם הוויתם, כשהחלומות הראשוניים שקעו בהווה של עשייה רוטינית. לא מדבשך ולא מעוקצך. בתקופת וולטיר העוקץ הזה היה רב, כגון מוסד העינויים על רקע דתי, שוולטיר פעל לביטולו. אך המאבק בברבריות, אף על פי שהישגיו יוצרים סביבה עדיפה לאין שיעור מאז, נמשך. הקיים, בוודאי אינו מובן מאליו, ומתוך המתח בין מגמות נוגדות אכן מתהווה, הייתי רוצה להאמין, אותו עולם חדש ואמיץ. |
|
||||
|
||||
א. אכן הפסוק המפורסם כפי שזכרתיו ומופיע בספר מספר פעמים הוא "עולמנו הוא הטוב שבעולמות האפשריים", אך את הפסקה שציטטתי לעיל ציטטתי במדויק מהתרגום העברי. ב. לעניין שאלותיך: איני שולל את החברה הטכנולוגית מיסודה, ואיני תופס עצמי כחתרן, אך אכן מאמין שביקורת עליה הכרחית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |