בתשובה לליאור גולגר, 05/01/02 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי השאלה שבכותרת, לא הבנת את כוונתי. לא חשפתי שום מידע רגיש, אבל זלזלתי הן בחשיבות ההברחה הזאת יחסית לדברים שכבר נעשו, והן במבצע. כלפי חוץ, מבחינה הסברתית, עדיף כמובן להראות איזה דבר נורא ואיום עמדנו למנוע וכן ''להשוויץ'' קצת ביכולת כוחותנו כדי להעלות את קרננו בדעת הקהל, ולו נקראו דבריי ע''י רבים אפשר והמטרות האלה היו נפגעות. לגבי ההשוואה עם אנטבה. קודם כל איני יודע אם באמת הונחתו הלוחמים ישירות על הספינה מהאוויר. אני מניח שזה לא היה כך,וזה גם לא משנה, ולא זו כלל הנקודה. הבעיה הטכנית איך לקחת לוחמים ולשים אותם בנקודה מסויימת היא לא הבעיה העיקרית, ואני מניח שיכולים להיות כל מיני פתרונות טכניים וכשעולה משהו אפשרי מתאמנים על מודל כדי להשיג רמת ביצוע נאותה. בתגובתי כתבתי מה ההבדל, ואני פשוט מתפלא שאינך רואה אותו. באוגנדה הונחת כוח שאינו יכול להתמודד עם צבא אוגנדה וללא כל יכולת להזרים אליו תגבורת. ללא אלמנט הפתעה, פעילות מהירה והסתלקות לפני שהכוח המקומי העדיף לאין שיעור בכמותו (שאמנם התערב בלחימה) מתארגן. היה כאן סיכון עצום לכוח הפולש. הנקודה השנייה היא בני ערובה שנמצאים בידי המחבלים שהופכחים את פעולת ההשתלטות למסובכת ורגישה לאין שיעור. במקרה הספינה, כפי שכבר אמרתי, בוצעה משימה שכמוהה נעשו בהיסטוריה ע''י כוחות פרימיטיביים ואני מניח שיכלו לבצע גם את פעולת ההשתלטות הזאת באמצעים שלהם ע''י סירות מהירות וכדומה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד אלמנט בדבריך שמצביע על אי הבנה מוחלטת של כל התמונה. לא מדובר כלל ב "חבית אבק שריפה". מדובר בנשק שחלקו כלים כמו רובים מטולי רקטות וכדומה, וגם אם חלקו האחר הוא תחמושת מדובר בתחמושת לא דרוכה וארוזה למשלוח שנמצאת במחסנים, ושאינה רגישה לאילו שהם יריות בודדות באתרי ההשתלטות, אם יש צורך בכך. אין כאן איזו "אנית קרב" עם מקלעים ונשק אחר על סיפונה כמו שרואים בביקורים בחיל הים ביום העצמאות, אלא, בגדול, ספינת משא שמובילה מטען. הצוות ככל הנראה מונה משהו כמו מניין אנשים שרובם ימאים שתפקידם להשיט את הספינה, וגם אם הוא מודע למטען הרגיש שהוא נושא אין שום סכוי שיעמוד בפני כח של לוחמים שהתאמן להשתלט על הספינה. אני מניח שבמרחק 500 קילומטר מאילת הצוות הזה שאנן לגמרי, ואינו מעלה על דעתו שבאים לחפש אותו, ואם הפעולה הייתה בלילה קרוב לודאי שרוב הצוות היה נתון בשינה עמוקה. כשאני מנסה לחשוב איך פיזית עלו הלוחמים על הספינה איני מדמה לעצמי שמסוק נחת עליה, כי קשה להאמין שאנשי האניה הכינו בשבילו משטח מתאים, וגם קשה לי להאמין ש "אנשי הצפרדע אנשי הדממה. איש לא שמע. איש לא ראה" ירדו למשל בחבלים ממסוק מטרטר ופגיע שטס מעליה. אני מניח שמהמסוקים הורידו את הלוחמים לים במרחק מספיק מהאנייה כדי שצוות האניה לא ישמע את רעש המסוקים, ואחר כך עלו עליה איך שהוא, בעזרת סירות מהירות שהונחתו אף הן. (כמו הפיראטים של העבר. לא כדאי לשנות שיטה שעובדת.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידיעות המאוחרות מוסרות על צוות של שלושה עשר איש שמתוכם תשעה היו ימאים שתחילה לא היו שותפי סוד, ואחרי שהפכו לכאלה הוחזקו שם נגד רצונם. בזמן ההשתלטות רק שניים או שלושה מהצוות היו ערים. התמונה הזאת מתאימה בדיוק למה שחשבתי לעצמי ותיארתי. ההשתלטות באמצעות השתלשלות בחבלים (במקביל לעליה מסירות מהירות כפי שאני חשבתי שצריך לבצע), שונה ממה שאני חשבתי. מילא. אני לא הייתי מסתכן, אבל הם בטח מקצועיים ממני . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט מפי אחד מלוחמי השייטת על המבצע במעריב היום: "זו לא היתה הפעולה הכי מסובכת בעולם. רק בתקופה האחרונה ביצעה היחידה כמה וכמה פעולות יותר מורכבות, לא כולל המבצעים שקיימנו בשטחים". עוד צטוט מהכתבה "הפרט המטריד ביותר היה הים, גלים בגובה שלושה מטרים עם רוח חזקה. . .כל הזמן אתה רטוב . . ." זה לא נשמע כמו חוויה של טיסה במסוק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |