בתשובה לצפריר כהן, 21/05/09 14:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> באופן כללי המערכת המדוברת היא מסובכת מדי נכון, אז איך אתה מצפה מהמדינה שתהנדס אותה בצורה יעילה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט המלא: "באופן כללי המערכת המדוברת היא מסובכת מדי ולכן אין אפשרות להוכיח או להפריך את הטענה בצורה מוחלטת." כלומר: הכלים המתמטיים של מערכת הוכחות, אקסיומות, מודלים ושאר ירקות לא יכולים לתת לנו כאן תשובה מוחלטת לבעיה. > אז איך אתה מצפה מהמדינה שתהנדס אותה בצורה יעילה? יש לך ניתוח פיזיקלי מלא של המבנה של גשר? ובכל זאת מהנדסים מתכננים גשרים. החישובים של מהנדסים, כמיטב מסורת הפקולטה לפיזיקה, כוללים הזנחות פראיות. למרבה הפלא גשרים בד"כ לא מתמוטטים. "הנדוס" של כלכלה הוא משחק עדין בהרבה. למעשה, המילה "הנדוס" לא ממש מתאימה: לא מדובר כאן על איזשהו תכנון תבוני. מדובר כאן על משחק עדין שבו המידנה היא רק שחקן אחד (וליתר דיוק: גם בתוך המדינה יש כמה וכמה אינטרסנטים. ואת זה רואים בזמן שמנסחים את התקצים לשנה הבאה). לכן הרבה יותר מתאים להשוות לריפוי מחלה ע"י רופא. בודקים עם כל מיני בדיקות. מנסים שילוב של כל מיני תרופות. רואים איך הגוף הגיב, ומתקנים. אנחנו לא לגמרי מבינים איך הגוף עובד ואיך התרופות משפיעות ולכן לפעמים ההשפעה שלהן לא היתה ההשפעה הרצויה. (בעיה באנלוגיה הזו: אין בה התייחסות לכלכלות של מדינות אחרות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התערבות כוחנית של המדינה במשק נועדה להשיג יעדים כלכליים וחברתיים מסוימים. לרוב היעדים האמיתיים שונים מהמוצהרים (מצהירים שרוצים לעזור להמונים העניים כשבעצם רוצים לעזור למקורבים העשירים), אבל זה לא משנה. כדי שהמדינה תתערב עליה להאמין שההתערבות אכן צפויה להשיג את יעדיה. זה דורש תאוריה כלכלית ברמה מסוימת, ואותה תאוריה כלכלית ברמה מסוימת מאפשרת לנו לדבר על השוק החופשי. אם העסק מורכב מכדי לדון בו, אז הוא גם מורכב מכדי להתערב בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כופר בהנחה המובלעת בדבריך שכל התערבות המדינה היא כוחנית ושבכלל המדינה מתערבת בשוק. התנהלות של כל תאגיד כלכלי היא כוחנית. הנסיון של התאגידים להשפיע על המדינה ולדחוף אותה שתתערב לטובתם היא כוחנית. אם תיאלץ לנהל מאבק כנגד תאגיד כלכלי תראה מה זה כוחניות. מדי שנה מתקיימות ועידות לעסקים שהן בד"כ ועידות של תאגידים פרטיים; נסה להכנס למלון שם מתנהלת הועידה ותציד בפינה שלט קטנטן של מחאה. תראה את התגובה הכוחנית: יעיפו אותך החוצה בתוספת כמה סימנים כחולים. באחת התגובות הקודמות התלוננת שאינני מסביר מהי הסימביוזה שאני מדבר עליה: הסימביוזה היא הקשר הדו צדדי של הפוליטיקה והכלכלה. בכנסת רואים את זה בפעילות הלוביסטית הענפה, בהיותם של פוליטיקאים רבים מקדמי אינטרסים כלכליים למשל, המנכ"ל הנוכחי של מפלגת העבודה היה מקדם כמעט גלוי של חברות כוח האדם. הדלתות המסתובבות של פקידי האוצר והנחיתה הרכה שלהם בתפקידי ניהול שונים- גם בכיוון הפוך. מימון ותרומות למערכות בחירות, הרבה מאד קשרי מישפחה. בארה"ב זה אפילו עוד יותר בוטה וברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאתה מדבר עליו רלבנטי למדינה שאוסרת על אזרחיה פעילויות מסוימות ומחייבת אותם לאחרות בשם אידאלים כלכליים, חברתיים וכו'. המדינה שלי אינה אוסרת על אזרחיה דבר פרט לתוקפנות, וכל זה לא רלבנטי אפוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאוסר במדינה שלך על האזרחים אלו הם אותם התאגידים שמצליחים להפוך לקניינם כל מיני איזורים ופעילויות שבמדינה העריצה שלך זה לא היה קורה. המצב על פי החזון של איין ראנד הוא חרות לחלק מהאנשים. בהתנהלות הזאת, מתחילה החרות להיות משחק סכום אפס: החרות המחלטת להגדיל את הקניין והיות כל דבר ניתן לקניה, יגרום להעלמות כל דבר שאינו שייך לפרט כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברורה לי המשמעות של דבריך "מי שאוסר במדינה שלך על האזרחים אלו הם אותם התאגידים". תוכל לתת דוגמה למקרה כזה שבו התאגידים אוסרים דבר מה על האזרחים במדינה שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו זה עדיין לא כל כך קיים אבל קראתי שמתוכננת שכונה סגורה ומוגנת באיזור מלון רמת אביב.בלי אישור לא תוכל להכנס לאיזור. אתן לך דוגמא ממדינה אחרת-ארה"ב. יש שם שכונה בווסט פאלם ביץ' (קרובי גרים שם). זה איננו שייך לשום שלטון פדראלי -המגזר הפרטי. אתה חייב לטפח את הגינה שלך, לקסח את הדשא וכד'. אם לא תכסח את הדשא, יבואו מהרשות המוניציפלית, יכסחו לך את הדשא ויחייבו אותך בעלות. מה ההגיון? לא מגיע לך לגור בבית שלידו דשא לא מכוסח? לא. אם לא תכסח את הדשא עלולים מחירי הבתים לרדת ולכן מחייבים אותך. תאמר שזה לא יהיה במדינת החופש שלך? המוטיב העיקרי במדינה שלך יהיה המוטיב האגואיסטי העיסקי -לא יהיה שם שוב מוטיב אחר למרות ההערות שלך שיכולים להיות מוטיבים אחרים. היות שכל מה שיווסת את השיטה שלך זו התחרות, תהיה חברה - סליחה, לא חברה אלא אינדיוידואלים כמאמר מרגרט תאצ'ר-אשר תהיה בתוכה תחרות רצחנית. לא ישרוד מי שאינו מתחרה. כמובן שכל דבר יהיה שייך למישהו. בכל מקום שארצה לטייל אצטרך לשלם או שלא אוכל להכנס. בכל מקום אהיה משיג גבול ושומרים שכירים יוכלו לטפל בי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאגיד לא אוסר עליך לגור ליד בית עם דשא לא מכוסח, הוא אוסר עליך לגור בשכונה המסויימת הזאת ליד בית עם דשא לא מכוסח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אינו אוסר לגור שם- הוא מחייב אותך לכסח את הדשא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כל הדוגמאות שלך אפשר לסכם תחת הכותרת: התאגיד יממש את זכות הקניין שלו. מכיוון שהבאת אותן בתור דוגמאות שליליות, אפשר להסיק שהעמדה שלך היא: לתאגידים לא מגיעה זכות קניין. אבל תאגידים הם בסופו של דבר רק בני אדם. על כן אפשר לומר שהעמדה שלך היא: לבני אדם לא מגיעה זכות קניין. האם עלי להסיק שלא תתנגד אם אבוא לקחת את כספך ורכושך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכות הקניין של התאגיד חשובה יותר מהחרות שלי? כתבת על משטר החופש- החרות? היה פעם משטר שחתך ראשים בשם החרות. לכן המישטר שאתה מציע איננו משטר החופש או החרות אלא משטר הקניין או אפשר אפילו לכנות אותו דיקטטורת הקניין. לגבי זכות הקניין של התאגידים: התאגיד הוא בסופו של דבר בני אדם ואני בסופו של דבר בן אדם. האם אתה בעד חרות או שאתה בעד זכות הקניין? האם זאת החרות היחידה שאתה מכיר- חרות הקניין? מה שמביא את המושג-חרות הקניין לאבסורד הוא חרות הקניין של התאגידים. התייחסות החוק לתאגיד כאל בן אדם הופכת את המושג חרות הקניין לפארסה. תאגיד ששווה מיליארדים, שלאלו המכונים בעלי השליטה בו יש 5% ממניותיו, הם גרים בלונדון, מקבלים זכיון ממשלת ניגריה להפיק נפט בשטח מסויים, מפנים את התושבים מהשטח ובשם חרות הקניין מזהמים את המים לנותרים. כשהם באים להפגין נגד התאגיד הם נורים על ידי השומרים כיוון שהם מסיגי גבול. זהו אולי הגילוי הקיצוני של השלטון שאתה מציע שבסופו של דבר הוא עריצות מהזן הגרוע. באחת התגובות השתמשת במושג " הזכות לחיים" כנרדפת לזכות הקניין ובלי להניד עפעף אתה משתמש במילה "חופש". השיח האורווליאני במיטבו. "אבל תאגידים הם בסופו של דבר רק בני אדם. על כן אפשר לומר שהעמדה שלך היא: לבני אדם לא מגיעה זכות קניין. האם עלי להסיק שלא תתנגד אם אבוא לקחת את כספך ורכושך?" אני חושב שהקטע המצוטט הזה הוא גרעין תפיסת ה"חופש" שלך . כך גם פעלה התעמולה האנטי סוציאליסטית בארה"ב: הם הפחידו את האנשים שהסוציאליסטים רוצים לגזול את הביקתה של החקלאי העני במערב התיכון . מה הקשר בין כספי ורכושי ובין חרות הקניין של התאגיד? האם לא ראית במשבר הנוכחי כיצד גזלו התאגידים את כספם של מיליוני אנשים? המאפיין את הצעותיך הוא שתחת מסווה המלל הרם -משטר החרות- יווצר משטר זוועות אמיתי. אמנם אתה כותב שיהיה תפקיד למדינה ולמישטרה להגן על הסדר וחרות הקניין, אך במישטר הזה גם המעט הזה בסופו של דבר יושמץ כהתערבות המדינה נגד החרות ואמצעי הכפיה יופרטו ויהפכו לקניין פרטי. בעל הקניין של תאגיד ענק ישתמש בשירותיה של חברת הבת שלו שמוכרת שירותי אכיפה, כליאה וכד'. אם קבוצת תאגידים דומיננטית תגיע למסקנה שמלחמה נגד מדינה שכנה תועיל לעסקיה, היא תוביל לכך באמצעות חלקה בתאגיד תקשורת. אתה אפילו לא תרגיש שהם עשו את זה. כדי שלא תאלץ לגייס אותך למילחמה הזאת ולהתמודד במרי אפשרי (למרות שהיא יכולה לשטוף לך את המוח שהמולדת בסכנה), היא תשתמש בחיילים שכירים או תאגיד לחימה. אני מצייר כאן חזיון זוועות של שלטון חרות הקניין. אינני חושב שזה יקרה בגלל שבעלי הקניין הדומיננטיים -לאו דוקא הפוליטיקאים ומייצגי המדינה שנואי נפשך-אינם מעוניינים להחליש את המדינה אלא רק לווסת את עוצמתה לטובתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתאר לעצמנו מצב תאורטי. יאצק התש"חניק מטייל ביערות האמזונס. לפתע הוא שומע נהמה. הוא מסתובב ורואה פרא שמחזיק בידו קשת עם חץ ומכוון לכיוונו הכללי. יאצק אומד את מהירות הרוח (בערך 10 קמ"ש לכיוון דרום. הפרא נמצא בכיוון צפון-מערב מיאצק) את המרחק מהפרא (50 מטרים לערך) את סוג הקשת (נראית דומה לקשת מטיפוס Abramson). יאצק מזין את הנתונים הללו לאתר http://arrow-shooting-characstiristics.com (כמובן שיש לו מכשיר עם חיבור לוויני) ומייד מקבל את התשובה: הפרא לא מכוון נכון. יאצק גם אומר לעצמו: לא ייתכן שהפרא יפגע. הרי הוא לא יודע לחשב את החישובים המסובכים הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לזה שהפרא נוהג לפגוע לפחות יש ראיות אמפיריות, לזה שהמדינה נוהגת לפגוע אין. תאמר: אני מביט סביבי ורואה שאנשים חיים. אשיב לך: אולי פחות טוב מכפי שהיו חיים אלמלא המדינה התערבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בקול של יעקב אילון מה"חרצופים") סקופ! התש"חניק כתב שאין ראיות אמפיריות שהמדינה פוגעת! ועכשיו ברצינות: מצחיק מצידך לדבר על חוסר ראיות אמפיריות. כאמור: אף פעם לא טענתי שהמצב כיום מושלם אלא שהמצב סביר ועובד. לדוגמה: למרות כל המשבר הכלכלי המפחיד, החסכונות לא נפגעו בעיקרם. אפשר להמשיך לתכנן לטווח הארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה איננה אם המצב מושלם או סביר, אלא אם הוא עדיף על המצב המשוער שהיה אלמלא התערבה המדינה. זה הדבר שאין לנו ראיות אמפיריות לגביו. ונכון, במובן טהור כלשהו אין לנו ראיות אמפיריות גם לדבר ההפוך. נשאר רק להפריח תאוריות, והמשכנעות שבהן (תאוריית היד הנעלמה, התאוריה שלי בדבר בזבוז המשאבים שאיננו מבחינים בו שיוצרת התערבות המדינה וכו') מוליכות כולן למסקנה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מול טיעון כזה אין לי אלא להרים ידיים (speculative, your honor). ניסיתי כתרגיל מחשבתי לבדוק האם מפלצת הספגטי יכולה לתפקד כתאוריה חלופית ומשכנעת מספיק, אבל היא לא נראית לי תאוריה מתאימה. כמובן שלא ברור לי שמדובר על תאוריה במובן של: א. תורה מגובשת היטב ב. יש לה מסקנות שאפשר לסתור אותן לא ברור לי מהם האישושים לתאוריה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להרים ידיים, תציע מוצא. תסביר לי איך לדעתך עלי להתמודד עם השאלה אם לתמוך בהתערבות המדינה או לא. אילו כלים קוגניטיביים עלי להפעיל בזמן שאני מהרהר עליה. אם אתה רוצה, תוכל בתור תשובה לתאר את הלך המחשבה שלך שמוביל אותך למסקנה החיובית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אתה טוען שיש לך תאוריה, אך לא ברורים לי ניבוייה. כמה ניבויים חלקיים (לטעמי): * למדינה הזו אין סיכויים טובים כנגד אויב נבון עם צבא סביר. * לא ברור איך נמנעים מניצול יתר של משאבי הטבע * ובפרט לא ברור איך נמנעים מזיהום * בתי הכלא אמורים להיות ממומנים משכר עבודת האסירים. עובדה תמוהה בהתחשב בכך שעל הכלואים מוטלות מגבלות רבות. * בכלל, לא ברור לי מקור הסמכות של המשטרה אצלך. * אלא אם כן אתה מניח שאפשר להסתדר ללא משטרה מקומית. אם כן: מי אוכף את הסדר? מה קורה עם דיקטטורה של הרוב? בקיצור: אתה רוצה להחליף משהו עובד בעליל במשהו שבעליל אינו עובד. כמובן שאם תיתן לו כמה עשרות או מאות שנים, תקבל משהו עובד. תראה גם התפשרות על כל מיני עקרונות. כמו שהמדינה שיש לנו היום שונה אפילו מזו שהיתה לנו ב־1948: מדינת ישראל ב־1948 היא במידה רבה המשכה של ה"מדינה שבדרך" - הישוב היהודי בא"י, עם דומיננטיות של המוסדות הציוניים. לכן למרות שהמדינה היתה מאוד צעירה, כבר היו מוסדות ומסורת מסויימת. וכמובן שהמשך של הליברליזם מאירופה. מדינה היא קהילת אנשים שמתגבשת בתנועה ולא סתם לפי עקרונות נעלים. התעקשות על העקרונות הללו מרוקנת את הדיון מתוכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה אינך עונה לעניין? אמנם אתה כנראה יהודי, ויהודי טוב עונה על שאלה בשאלה, אבל בכל זאת. השאלה היתה, להזכירך, איך עלי לענות לעצמי על השאלה אם לתמוך או לא בהתערבות המדינה. אני מחכה לתשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ענית לעצמך, אמרת שצבא, בתי משפט ומשטרה נצטרך, כמובן גם גופים שיסדירו את זכויות המים ונתיבי התעבורה ביבשה ובים, מכאן אפשר להתחיל. אני הייתי מתחיל בסדרת הדברים האסורים על הממשל, (''עריצה היא הלבנה'' ר. היינלין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הכוונה לעיקרון של התערבות המדינה, אלא להתערבות ספציפית, שנועדה להשיג הישג ספציפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלשם (התערבות המדינה) הגעת כבר לאחר כמה מסקנות שלטעמי הן שגויות. לצופים מהצד שעדיין מעוניינים לקרוא: המשך מתחת לתגובה 511698 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח לזה רגע בצד, אנחנו עוסקים כרגע בבעיה אחרת, בשאלה אילו כלים קוגניטיביים יכולים לסייע לנו בקבלת ההחלטה אם לתמוך בהתערבות המדינה או להתנגד לה. נניח שבאים אליך ומציעים לך לתמוך בהתערבות מסוימת של המדינה שנועדה לפתור בעיה מסוימת. איך אתה מחליט אם להיענות להצעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שהפרא מחליט האם לכוון למעלה יותר או למטה יותר, וכמו שהרופא מחליט האם כדאי או לא כדאי לתת תרופה. לפי הנסיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כל מה שיש לך להציע לי, "לפי הנסיבות"? מצטער, אני יודע להבחין בין נסיבות שונות, זה עדיין לא עוזר לי להחליט מה לעשות בכל אחת מהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא יודע להבחין בין נסיבות שונות אני תוכניתן ולא כלכלן. בשביל זה אני בוחר מישהו שאמור להיות נבון לראשות המדינה והוא אמור להתייעץ גם עם כלכלנים בהחלטות שמשפיעות על ענייני כלכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. מאות הודעות רק בשביל שבסוף תבוא ותגיד "בשביל זה אני בוחר מישהו שאמור להיות נבון"? ואיך בדיוק אתה מחליט במי לבחור? אבל עזוב, לא נראה לי שיש בזה עוד טעם, שכנעת אותי שאתה בלתי ניתן לשכנוע ואני מוותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"התערבות המדינה" אינה קריטריון ראשי להחלטה עבורי. כמו שכבר צוין כאן בהודעה קודמת: המדינה היא אחד מהגורמים במשחק. בהרבה מקרים אני חושב שהיא עושה פחות מדי (לדוגמה: ש"ס והתנועה האיסלאמית מפעילות תנועות רווחה פרטיות משלהן שמשגשגות בגלל ששמערכת הרווחה הממלכתית לא חזקה מספיק). סוג ההתערבות הרבה יותר חשוב לי מעצם ההחלטה על התערבות, שנראית לי לרוב די מקובלת בנסיבות המתאימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי טוב יותר מכפי שהיו חיים אילו המדינה לא התערבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אולי. בהיעדר ראיות אמפיריות מובהקות לכאן או לכאן, נצטרך להיעזר בהיגיון או לוותר על השאיפה לדעת. אם נוותר על השאיפה לדעת, לא נוכל להצדיק את המדינה הסוציאליסטית ונצטרך להעדיף את המדינה החופשית מסיבות אחרות. אם ניעזר בהיגיון, נמצא שלמדינה החופשית יש יתרונות ברורים על המדינה הסוציאליסטית. למרבה המזל, הדילמה נחסכה מאיתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיקלדת סובלת הכל. אתה לוקח את כל מדינות העולם שעל פי דבריך, אין בהן אפילו לא מדינה חופשית אחת -אולי יש אחת- בנגלדש. ובעזות מצח מנותקת מהמציאות מדבר על שאין ראיות אמפיריות מובהקות לכאן או לכאן. חוץ מהעלאת הגיגית בחופשיות יתרה, לא הבאת שום אסמכתאות לדבריך- לא בגלל שאין, אלא בגלל או שאינך יודע את העובדות או שאינך מעוניין לדעת שמא ישבשו את הגיגיך. ודאי שבתוך המתמטיקה לא תמצא אותן. קח לך כטסט קייס את תולדות ארה''ב, למד אותה ותעמיק בה . תראה שם קהילות שהתיימרו להיות חופשיות, תראה איך נוצר הקניין הראשוני, תראה איך נוצרה שם המדינה, תראה איך מהתחלה התפתחה שם הסימביוזה בין בעלי הקניין לבין השלטון- עוד לפני שקמה המדינה האמריקאית. יש אנשים שצריכים לעבור גמילה מאיין ראנד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשם שאני טוען שהמדינה הסוציאליסטית מזיקה, אתה טוען שהיא מועילה. זה דורש אישוש באותה מידה. אז לפני שאתה מאשים אותי שלא הבאתי אסמכתות, כדאי שתדאג להביא כמה כאלה בעצמך - מה שלא עשית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |