בתשובה לשוקי שמאל, 28/04/09 11:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקשר לדבריו "הנכוחים וההגיוניים" של אבו מאזן, ראוי לזכור את העמדה הפלשתינאית ביחס לאופיה של מדינת פלסטין; כאן החזון הליברלי של "מדינת כל תושביה" ללא זהות אתנית או דתית הולך קצת לאיבוד. קרא בבקשה בהצעה לחוקה של מדינת פלסטין: סעיף 2 קובע שפלסטין היא חלק מהאומה הערבית, והעם הפלסטיני הוא הוא חלק מהאומות הערבית והאיסלאמיות, ושואף לאחדות האומה הערבית. סעיף 5 קובע שהשפה הערבית והדת המוסלמית הן השפה הרשמית והדת הרשמית של המדינה הפלסטינית. סעיף 7 קובע שההלכה האיסלאמית תהיה מקור חשוב לחוק הפלסטיני. כנראה יש צורך להזכיר פעם נוספת שאבו מאזן דווקא מגלה עניין גדול מאוד באופיה של מדינת ישראל. אבו מאזן והעולם הערבי כולו עומד בתוקף על מה שמכונה "זכות השיבה". כלומר אבו מאזן דורש לשנות את ההרכב האתני של מדינת גבולות 67' באופן שבסופו של דבר תוכל מדינה זאת להצטרף לאומה הערבית המאוחדת לפי החזון שבסעיף 2 להצעת החוקה הפלסטינית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה? שאבו מאזן יכריז שפלסטין היא מולדת העם הפלסטיני. הצהרות הן הצהרות ומעשים הם מעשים. אני מוכן להכיר ב"זכות השיבה" בתנאי ששום פליט לא ישוב. בפועל "זכות השיבה" הוא עניין חשוב בגלל ההשלכות המעשיות שלה. הכרתו או אי הכרתו של אבו-מאזן באופיה היהודי של מדינת ישראל היא הצהרה ריקה ממעש שלא מחייבת אף אחד לשום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא הצהרה ריקה ממעש שלא מחייבת אף אחד לשום דבר, מה הבעיה שלו להכיר בה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי פלשתיני הייתי מסכים איתך. לטעמי הוא אמר זאת בדרכו שלו "(אבו מאזן), שאמר מוקדם יותר כי אין זה מתפקידו להגדיר את מדינת ישראל, והוסיף: "תכנו את עצמכם איך שאתם רוצים, זה לא ענייני. כל מה שאני יודע הוא שעל מדינת ישראל להתקיים רק בגבולות 1967". מה שמכאיב הוא היחס בין דבריו ההגיוניים והמעשיים לבין הצהרות ודרישות הקש של ממשלת ליברמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד מצדך שאתה מעמיד תנאי ששום פליט לא ישוב. אבל אם כך מה ההגיון הפוליטי בהכרה בזכות השיבה אם אתה מתנגד למימושה? האם אין הכרה בזכות כלשהי מקרבת את מימושה? אי ההנכונות הערבית להשלים עם קיומה של מדינה יהודית ציונית, בעצם קיומו של עם ישראל (להבדיל מהמושג המלאכותי "עם ישראלי") ובזכות ההגדרה העצמית שלו, היא שורש הסיכסוך בין יהודים וערבים במזרח התיכון. המשמעות המעשית היא התעקשות על "זכות השיבה" והתעקשות על זכויותיהם הלאומיות של ערביי ישראל. שתי הדרישות האלה מובילות לחיסולה של מדינת ישראל. בחיסולה אני לא מתכוון חלילה לרפורמות בתחום הדת והמדינה, אלא חיסולה של המסגרת המדינית עצמה, והכללתה בתוך מסגרת ערבית רחבה יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |