|
||||
|
||||
הכוונה הייתה למוזיאון בניעלין, וזה לא משנה כי בשניהם מדובר בסיפוח אדמות דרך גדר "הבטחון" עבור ההתנחלות בית"ר עלית. בבלעין המאבק המשפטי "נוצח", אבל כרגיל שלטון החוק רלוונטי רק כשזה נוח לצה"ל. אגב, הבחור שנהרג הפעם לא היה הראשון שנפגע מירי מכוון (במובן הראשון), יש גם אזרח זר בשם טריסטן שמאושפז עדיין במצב קשה* בגלל ירי כזה לפני חודש, מה שמרמז על ירי מכוון מהסוג השני. ישנה התרת דם ממש של מפגינים בשטחים, אבל אני מניח שזה לא יגרד לך את האצבע עד שזה פתאום יגיע לפעילי זכויות אדם מהוללים כמו בן-גביר ופדרמן, אז יתברר, באופן מפתיע לחלוטין, כמובן, שהמשטרה וצה"ל יצאו מכלל שליטה. כל עוד רק ערבים וסססמולנים נאסרים, נורים ונרמסים, הכל בסדר. תמשיך להלעיג על מוזיאון השואה בנעלין, שהוקם ע"י פלסטינים כדי ללמד פלסטינים על השואה, ולהבין את הטראומה הלאומית הזו יותר לעומק, בתמיכת יד ושם. מבחינך הרי כל פלסטיני שלא התגייר הוא אוטומטית אנטישמי, הלא-כן? ---- |
|
||||
|
||||
כמובן שבמהלך ההפגנות הללו כל מה שהם עושים הוא נסיון לשכנע את נציגי הרשות הציונית בדרכי נועם שלא צריך לבנות שם גדר. הבעיה היחידה היא שמדובר על דרכי נועם פדרמן. "המפגינים הצליחו להגיע לאזור העבודות וגרמו נזק לחלק מתוואי הגדר המוקם במקום." |
|
||||
|
||||
הבעיה היחידה היא שאתה מתעלם מכך שהמפגינים בציטטה שלך הם מההפגנה בשבוע שעבר: "בשבוע שעבר נפצעו ארבעה בני אדם באורח קל בבנעלין. לטענת המקורות הפלסטינים, הארבעה נפגעו במהלך ההפגנה השבועית נגד תוואי גדר ההפרדה. _המפגינים הצליחו להגיע לאזור העבודות וגרמו נזק לחלק מתוואי הגדר המוקם במקום._ חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות, ולטענת הפלסטינים אף ירו אש חיה לעבר המפגינים." בעוד שכאן מדובר על השבוע שבו פורסמה הכתבה, ובמפגין שנורה בתוך הכפר עצמו (קרי, הרחק מתוואי הגדר) ע"י מטול רימונים מכוון, בניגוד לנהלים שצה"ל טוען להם כדי שאנשים כמוך ימשיכו להאמין שזה הצבא המוסרי בעולם: "פולק סיפר גם כן כי היו בשטח עימותים בין המפגינים לבין החיילים, אך אמר כי "הירי קרה בתוך הכפר ולא קרוב לגדר. היו עימותים מוקדם יותר בשעות שלפני זה, אבל הוא לא היה חלק מהם, הוא לא זרק אבנים, לא עמד ליד זורקי אבנים. אין ממש סיבה לירות עליהם. הבחורה ההולנדית שעמדה לידו לא נפגעה, זה פגע רק בו, כמו קליע". אבל האמת, שבהתחשב בכך שצה"ל מסרב למלא אחר החלטת בג"ץ לשנות את תוואי הגדר, אני לא ממש יכול להאשים פלסטינים שמחליטים שאולי דרכי נועם לא ממש עושות את העבודה. וגם אז יש דרכים אחרות להשתמש באמצעים לפינוי הפגנות: למשל, לפי הנהלים של צה"ל עצמו. |
|
||||
|
||||
(צה"ל הוא זה שמסרב לשנות את התוואי? נדמה לי שמשרד הביטחון הוא זה שאחראי על התוואי ועל עבודות הבניה. צה"ל רק מאבטח) |
|
||||
|
||||
ההבדל התהומי בין משרד הבטחון לבין צה''ל נמצא רק במוחם של ליברלים ישראלים. |
|
||||
|
||||
עכש"י תגובה 508978 של המפוכח איננה נכונה, לפחות בעניין הגדר. כבר הפנתי לספר של אריאלי וספרד על הגדר (גילוי נאות: אנחנו חברים), וגם לספרו של פולמן על הנושא. למשל, הגדר הראשונה (חוץ מגדר עזה) תוכננה ע"י צה"ל ב 2002, מכפר קאסם צפונה. כששרון קיבל את התוכניות של צה"ל הוא הדגיש שזו תהיה גדר בטחונית אבל אח"כ פרוייקט הגדר הפך למדיני-אידאולוגי. כשהצבא הבין מדובר בתוואי פוליטי שהוצג באופן שיקרי בביהמ"ש בתוואי בטחוני, הוא ניתק מגע והפך ל"קבלן משנה" שממלא הוראות הממשלה ולא שותף בפרוייקט הבטחוני הגדול ביותר מאז קו בר-לב והפרוייקט הלאומי הגדול ביותר מאז המוביל הארצי. |
|
||||
|
||||
עלות ההקמה של גדר ההפרדה נעה (ע"פ הערכות שונות) בין 5 ל-8 מיליארד שקלים. להשוואה, תוכנית החומש של רכבת ישראל תוקצבה ב-25 מיליארד שקלים, אבל אולי זה לא נחשב פרוייקט לאומי. |
|
||||
|
||||
ועוד דוגמה לפרוייקט יקר יותר מגדר ההפרדה: הרכבת הקלה בת"א. |
|
||||
|
||||
סתם שאלה (כי הוויכוח הזה נראה לי חסר חשיבות), נראית לך ההשוואה בין פרוייקטים שקרובים מאד למגדלים פורחים באוויר במשך עשורים, לפרוייקט שמתממש בשטח? |
|
||||
|
||||
הטענה שגדר ההפרדה היא מגדל פורח באוויר יכולה לבוא רק מאדם מנותק שכבר יותר מדי זמן לא ביקר כאן. |
|
||||
|
||||
אני חושד שהחתום מעלה טען שהרכבת בתל אביב, היא מגדל פורח באוויר, וגם רכבת ישראל לא מתקדמת בחצי מהמהירות בה התקדמה הגדר, ואפילו לא בקצב בו התקדמו הטורקים כשהניחו פה רכבת. |
|
||||
|
||||
למרות שרכבת ישראל לא מתקדמת בקצב של הרכבת הטורקית (ככה זה כשבונים רכבת לצרכים בטחוניים בלי להתחשב בשום דבר כמו פיצוי בעלי קרקעות על הפקעת שטח או מפגעי רעש וזיהום אוויר וללא ירוקים ובג"ץ) קצב ההתקדמות של הפרוייקטים (אלו שלא הוקפא תקצובם) מתקדם וממש לא מדובר במגדל פורח באוויר. להשוואה, הגדר נבנית כבר 6 שנים ועדיין לא הסתיימה, בדומה לקו החדש לירושלים או הכפלת הקו לבאר שבע. לחלופין, אפשר לשאול את תושבי פתח תקווה, שרחובותיהם הראשיים נראים כמו אתר חפירות ארכיאולוגיות, אם מדובר במגדל פורח באוויר או בעבודות תשתית לרכבת הקלה. |
|
||||
|
||||
ידוע לך מה מעכב את הכפלת הקו לבאר שבע? |
|
||||
|
||||
מה לא? קברים עתיקים ליד תל מילחה מדרום לקרית גת דרשו קודם כל חפירות הצלה של רשות העתיקות ואז את הגבהת התוואי בשלושה מטרים לשם בניית פתחי ניקוז לטומאת המתים שלא תטמא את הכהנים הנוסעים ברכבת. מאבק משפטי קשה וארוך עם קיבוץ נען שהתנגד להרחקת המסילה מהקיבוץ (לשם ישור התוואי) ודרש פיצוי על הפקעת שטחים חקלאיים כאילו היו מיועדים לבניה (המשפט הסתיים בנצחון הרכבת, אבל הערעור נדחה רק לפני כחצי שנה). עתיקות מדרום לרמלה דרשו חפירות הצלה של רשות העתיקות שהסתיימו לפני כחודשיים. בית לא חוקי שנבנה מול תחנת הרכבת של רמלה על שטח השייך לרכבת פונה מיושביו (בהסכם פשרה שפרטיו לא פורסמו) לפני כחודש. בכללי, דרישה של שר התחבורה לשעבר שאול מופז להקים את הקו ללא מפגשי כביש-מסילה, אפילו כאשר מדובר בדרכי עפר של חקלאים, מה שדרש הקמת הפרדות מפלסיות לאורך כל הקו. להשוואה, המסילה הנוכחית לבאר שבע נבנתה בפחות משלוש שנים בשנות ה-50 של המאה שעברה. |
|
||||
|
||||
סחטיין על המידע, אם יורשה לי לשאול אתה עובד ברכבת? יש ידיעון רכבת ישראל? סתם ליקטת את המידע מאמצעי התקשורת? ואולי תוכל גם לענות על השאלה מתי זה ייגמר סוף סוף? |
|
||||
|
||||
אני לא עובד ברכבת ולא ידוע לי על ידיעון בנושא. אני מלקט את המידע מהתקשורת ובעיקר מפורום תחבורה ציבורית בתפוז. מתי זה יגמר אני לא יודע. באתר הרכבת כתוב רבעון ראשון 2011, אבל לא הייתי שם על זה כסף. |
|
||||
|
||||
זה ממש מאכזב, לפני משהו כמו שנתיים שלחתי מייל בנושא, אמרו לי שב2009 ייגמרו. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אתה מתאכזב. הם עקביים לחלוטין. הבעיה שלך היא שאתה מתרגם את המועד היחסי "עוד שנתיים" למועד המוחלט "בשנת 2011" (או במקרה שלך "בשנת 2009"). ___ 1 בעוד שבועיים. |
|
||||
|
||||
עוד נקודה, השמועה אומרת שברגע שייגמרו לשפץ את הקו ייקח רק 50 דקות להגיע לבאר שבע, עכשיו, האיטיות בקו מבאר שבע נובעת כמדומני משתי סיבות: 1) הפיתולים בקו. 2) העובדה שהרכבת נאלצת להמתין כדי לתת לרכבת\ות מהצד השני לעבור. הבעיה הראשונה אמורה להיפתר אט אט עם בניית הפסים, אבל בשביל לפתור את השנייה לא צריך קו כפול לאורך כל המסלול, צריך רק קו כפול במקומות הנכונים, לאורך קילומטרים ספורים כדי לאפשר לרכבות (עם תזמון מתאים) לעבור במקביל, אז למה כבר היום הרכבת לא נוסעת נניח בשעה ורבע? |
|
||||
|
||||
זה בדיוק המצב היום. בין לוד לבאר שבע יש 8 מקומות שבהם יכולות רכבות להפגש (תחנות תפעוליות נען, כפר מנחם, קרית גת, תל נגילה, דבירה ולהבים ותחנת הנוסעים של קרית גת). הבעיה במפגש כזה הוא שאם רכבת אחת מאחרת, כל הרכבות שמולה יצטרכו להמתין לה ויאחרו גם כן ואז יגרמו גם לכל הרכבות שמולן לאחר וכך הלאה. המפגש מאלץ רכבות לעצור ולהאיץ מחדש, דבר שמבזבז זמן רב. מכיוון שבכל מקרה רכבת אחת חייבת לעצור לחלוטין במפגש, אבל קשה לנחש מראש מי מבין השתיים תגיע ראשונה, מוסיפים ללוח הזמנים של שתיהן "זמן תפעולי", כלומר מניחים ששתיהן עוצרות וממתינות. |
|
||||
|
||||
למה "רכבת אחת חייבת לעצור לחלוטין במפגש"? הן לא יכולות לנסוע בשני מסלולים מקבילים לאורך 7 קילומטרים (נניח) שמתאחדים למסילה הראשית (במקרה של תזמון לקוי, אחת הרכבות תוכל לעצור במסלולה ולהמתין לשנייה)? |
|
||||
|
||||
7 ק"מ ב-150 קמ"ש זה פחות מ-3 דקות, ככה שאיחורים מצטברים אתה לא פותר, אבל ההשקעה בסלילת 7 ק"מ מסילה כפולה גדולה בהרבה מבנייה של תחנה תפעולית כל 10 ק"מ, ככה שהיחס עלות - תועלת הוא לא משהו. אתה יכול לראות דוגמה טובה לזה במסילה בין לוד ואשקלון. במסילה הזאת יש קטע של 10 ק"מ מסילה יחידה וכל שאר המסילה היא כפולה. בגלל הקטע הזה לא ניתן להעביר יותר משתי רכבות בשעה בכל כיוון ובכל פעם שרכבת בכיוון אשקלון מאחרת היא גורמת לאיחור ברכבת שיוצאת מאשקלון צפונה. לו היו מכפילים את כל המסילה היה ניתן להעביר 8-10 רכבות בשעה בכל כיוון (לא שיש בכך צורך) ואיחורים בכיוון אחד לא היו משפיעים על הכיוון השני. למעשה רוב היתרונות של מסילה כפולה נעלמים אם חלקים ממנה (אפילו קטנים) לא מוכפלים, אבל החיסכון הכספי הוא מינימלי. |
|
||||
|
||||
למה שיהיו איחורים ברכבת? כל מה שצריך זה לו"ז שמתוכנן על סמך 90% מהירות – כך שניתן יהיה להאיץ ל100% במקרה הצורך כדי לקזז איחורים של שניות עד דקות בודדות שנגרמים בעת עליית הנוסעים. כאמור, לא חושב שגיליתי פה את אמריקה, ואני מניח שהלו"ז *כבר* מתוכנן בצורה כזאת, כך שאני חוזר לשאלה המקורית, למה שהרכבת לא תגיע לתחנה בטווח טעות של, נאמר, 10 שניות מהזמן המצויין? |
|
||||
|
||||
אין לי תשובה אמיתית לשאלה שלך אבל נראה לי שלשיטה של פיצוי על עיכובים יש מגבלה מובנית: הרכבת לא יכולה לצאת מהתחנה לפני הזמן ולכן אי אפשר "לאגור" ספיירים. כלומר זמן ספייר צריך להלקח בכל מקטע בנפרד ויכול להצטבר, לכן, לגודל משמעותי. בנוסף, כפי שנרשם בתגובות הקודמות, האיחורים נגרמים בעיקר עקב המתנה בעת מפגשי רכבת או "עיכוב נגרר" - רכבת א מאחרת ונכנסת לתחנה מאוחר, רכבת ב שאמורה להכנס אחריה צריכה להמתין גם כן וכדומה. |
|
||||
|
||||
בשעות העומס הרכבת מתעכבת בתחנות הרבה יותר משניות או דקות ספורות. בתור מי שנסע באופן קבוע ברכבת, התרשמתי שהסיבה העיקרית לכך היא ההתנהגות הבהמתית של הנוסע הישראלי, ובעיקר של החייל הישראלי: חוסר נכונות להמתין על הרציף לירידת הנוסעים ונסיון להדחף פנימה נגד הזרם (עם הנשק והתיק על הכתף), ישיבה על המדרגות (בקרונות הקומתיים) וחסימתם לנוסעים היורדים (מהקומה השניה) והעולים (מהקומה הראשונה) וחסימת המעברים עם התיקים הענקיים שמושלכים בהם. מעבר למה שמ. השור כבר ציין, כמעט בכל קווי הנוסעים כיום (החריג היחיד הוא מודיעין-חיפה) יש קטעים לא כפולים המהווים צווארי בקבוק. כתוצאה מכך כל עיכוב קטן גורר עיכובים נוספים. המחסור בציוד נייד ובמסילות פנויות מכריח את רכבת ישראל לחבר קווים שלכאורה הם לא קשורים כמו באר-שבע - תל-אביב עם תל-אביב - חיפה ועם חיפה - נהריה, כך שאיחור של הרכבת מבאר-שבע לתל-אביב גורר איחור בקו לנהריה, שגם הוא ברובו עם מסילה יחידה. התוצאה היא שמספיק איחור ברכבת אחת כדי לדרדר את כל המערכת. |
|
||||
|
||||
לו צה''ל היה דואג להציב חיילים קרוב יותר לבתי מגוריהם, ולהסעות מטעמו עבור השאר, כמו גם שירותי כביסה וכיו''ב ראויים בבסיסים עצמם, במקום להציף את התחבורה הציבורית כל ראשון וחמישי (ולמעשה כל יום עבור חיילים יומיים), ולסמוך על ההורים שיכבסו, המצב היה נראה אחרת. לא אשמת החיילים שהם צריכים לסחוב בגדים לשבועיים-שלושה ונשק לכל מקום ברכבות האזרחיות. אבל ככה זה כשלצבא יש מדינה. העיקר שתמיד נוח לקונן על הש''ג. |
|
||||
|
||||
(חיילים שעושים יומיות ונוסעים כל יום ברכבת לא סוחבים איתם תיקי-ענק) |
|
||||
|
||||
לא, הם סתם מעמיסים עוד יותר על התחבורה הציבורית בשעות הלחץ. |
|
||||
|
||||
באמת חוצפה מצידם. יש לי רעיון לא נורמאלי. בוא נבטל את הצבא, ואז גם ירד העומס מעל רכבת ישראל. איך זה? |
|
||||
|
||||
גם לו צה''ל היה דואג, כמו הצבא הרוסי, שחייל יצא לחופשה בביתו פעם אחת במהלך שרותו הסדיר, המצב היה נראה אחרת. אכן, לא חייבים לקונן על הש''ג. העובדה שחיילים צריכים לסחוב בגדים לשבועיים-שלושה ונשק לכל מקום ברכבות האזרחיות עדיין לא מחייבת אותם להתנהג בגסות ובחוסר נימוס לשאר המשתמשים ברכבת. אכן, תמיד נוח לקונן על הש''ג. לפעמים זה אפילו מוצדק... |
|
||||
|
||||
משעשע (עניין של טעם) דרך אילו תחנות ביניים היה דיון על השואה צריך לעבור כדי להגיע לדיון על יעילות של רכבות. |
|
||||
|
||||
אאוץ'. |
|
||||
|
||||
לא נראה שלא מסיימים את הגדר "בדומה לקו החדש לירושלים". קרי בלגן ואימפוטנציה ביורוקרטית ברכבת, לעומת סיכסוכים והתנגדויות אידאולוגיות ופוליטיות (וגם הפסקה של תקצוב) בגדר. קראתי לאחרונה למשל שאחרי שסיימו את גשר הרכבת בעמק איילון דחו את המשך העבודה לחפירת המנהרות מ 2011 ל ,2017 ומה עוד שהתוואי הנכחי בכלל עומד תחת סימני שאלה (מומחה בנושאי תכנון אמר לי שיהיה יותר זול לפוצץ את הגשר הזה ולבנות את קו הרכבת לי-ם במסלול חלופי). |
|
||||
|
||||
קל מאוד ואפילו טרנדי להאשים את הרכבת בחוסר ארגון וחוסר יכולת. הסיבות העיקריות לעיכובים בקו הרכבת לירושלים הן לא שונות מנושא הגדר, קרי פוליטיקה ואידאולוגיה. בראש ובראשונה פסילת התוואי הטבעי והנוח ביותר דרך מעלה בית חורון (במקביל לכביש 443) מסיבות מדיניות-פוליטיות. המשך בתושבי מבשרת ציון שדרשו את הרחקת הקו מישובם אל מעבר לקו הירוק ואז נזכרו לדרוש הקמה של תחנה עבורם (וזה לא יקרה), ואז כמובן הירוקים, שנורא תמכו בקו, הכשילו כל נסיון להעביר אותו דרך שמורות הטבע של פרוזדור ירושלים ונזכרו לאחר אישור התוואי להלחם בגשר שיעבור מעל ואדי קיומנו, פנינת תרבותנו ונכס מורשת עולמית הוא נחל יתלה. כמובן שכל זה נעשה תוך שימוש ציני של משרד האוצר בשיטת הסלאמי - תקצוב חסר של הפרוייקט תוך פריסתו על תקציבי העשור הקרוב, כך שהמכרזים לכריית המנהרות פורסמו רק בשנה שעברה. לזכות הרכבת יאמר, שהם עשו את המקסימום במסגרת התקציב שניתן להם - בנו את הגשר הענק מעל עמק איילון שיקשה מאוד על כל פוליטיקאי לקבור את הפרוייקט (מזכיר את פרוייקט הרכבת הקלה בירושלים: קודם נבנה את הגשר הענק בכניסה ונביא את הקרונות לארץ ואז נמרח על שלוש שנים את הקמת המסילות, כשאף פוליטיקאי לא יוכל לבטל את הפרוייקט). קשה לי להאמין שמישהו יצליח גם להסכים על תוואי חלופי (אחרי שהתוואים הטובים ביותר נפסלו משיקולים פוליטיים או משיקולי שמירת הטבע) או לבטל את הפרוייקט אחרי השקעות הענק שבוצעו בו ושעומדות היום כפיל לבן לעיני כל הנוסעים אל ירושלים וממנה. אני רואה כאן דמיון מדהים לגדר ההפרדה, שההבדל העיקרי הוא שאת גדר ההפרדה בונים לפני שהתוואי מאושר ואז הורסים אותה ובונים מחדש בתוואי אחר. לחוסר יעילות כזה רכבת ישראל עוד לא הגיעה, אבל אולי גם זה יגיע. |
|
||||
|
||||
סקירה לא מחמיאה של תכניות פיתוח הרכבת. |
|
||||
|
||||
וגם הפרויקטום בירושלים ותל אביב משותקים |
|
||||
|
||||
איפה זה "כאן"? (אוף, האינטרנט הזה משחרר אגרסיות ברמה, לא?) |
|
||||
|
||||
כאן זה איפה שגדרות פורחות באוויר. (הכל בגלל הכיבוש) |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי ש''כאן'' זה הזמנה לקפה. (תרוצים). |
|
||||
|
||||
מה זה משנה אם הוא "שותף" או "קבלן משנה?" איך בדיוק צה"ל מתנהל שונה עכשיו מאשר לפני אותה תגלית נוראה של הפוליטיות של מתווה הגדר? (כאילו יש דבר כזה פעילות בטחונית שהיא נייטרלית מבחינה מדינית) ואני לא מדבר על צקצוקי לשון והצגות לעיתונות, אני מדבר על הבדלים מהותיים בשטח. |
|
||||
|
||||
קבלת החלטות לעומת ביצוע החלטות? |
|
||||
|
||||
אפשר לקבל דוגמה קונקרטית? |
|
||||
|
||||
דו"ח ועדת ברודט קובע שהצבא רואה את עצמו כקבלן משנה שבונה את הגדר לפי הוראות שהוא מקבל. מופז ויעלון התנגדו לגדר בגלל הנסיון הרע של קו בר לב; השיגרה מרדימה את היכולת הצהלית ליזום פעולות אקטיביות ומעבירה את היכולת ההתקפית לאויב. |
|
||||
|
||||
זה הכל פסיכולוגיה ארגונית (מה זה אומר שהצבא "רואה את עצמו?") והצהרות. ביקשתי דוגמה קונקרטית, קרי, לשינוי בפועל, בשטח, בעקבות הגילויים המסעירים האלה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
איפה נעלין ואיפה ביתר עילית. |
|
||||
|
||||
תיקון טעות, מודיעין עילית. |
|
||||
|
||||
בהתחלה חשבתי שאולי היתה לך פליטת קולמוס (בלעין, נעלין, כל הערבים אותו דבר), אבל האנטילופה והקשר המפורש בין המוזיאון להרג אבו רחמה גרמו לי לחשוב שאני מפספס משהו ואולי יש שניים. התיאור "הוקם ע"י פלסטינים כדי ללמד פלסטינים על השואה" היה הרבה יותר משכנע אילו הוקם המוזיאון בעיר מרובת אוכלוסין ולא בכפר פצפון הממקד תשומת לב תקשורתית יוצאת דופן, ואילו השלט גדול הממדים, המלין על שהפלשתינאים משלמים את מחיר השואה, היה מופנה לקהל היעד ולא "לקנצלרית מרקל". בתרגום לגרמנית ולאנגלית, כמובן. אני מסכים שיש לבדוק את האירועים כדי לוודא שהחיילים היורים לא ירו את הרימונים על מנת לפגוע פגיעה ישירה במפגינים. אבל מתגובותיך משתמע שיש מדיניות של פגיעה כזו, וזה מאוד לא סביר בעיני, ולו רק מסיבות פרקטיות. דרך אגב, אנחנו מכירים מאיפשהו? אם לא, כדאי לך להשאיר את אבחון הגירודים שלי לדרמטולוג. תאמין לי, זה מדבק. |
|
||||
|
||||
אמונתי בתכלית שייחסת למוזיאון היתה עשויה להתחזק עוד יותר אילולא יזמה את התערוכה "הועדה העממית למלחמה בגדר", אילולא דווקא ISM היתה זו שצילמה והפיצה את סרטוני ההסבר הנלווים 1, אילולא חיברה התערוכה בין תמונות של גופות מהשואה לתמונות של נפגעים בעזה 2, ואילולא ציינה ההודעה לתקשורת העולמית שהמסר של התערוכה הוא שהפלשתינאים נענשים בגין השואה, ועל העולם לפעול כנגד פשעי ישראל 3. 1 אתה מוזמן לצפות בסרטון המתאר את התערוכה ולהעריך מה היחס בין הזמן שמקדיש מר מוסה לתיאור סבל היהודים בשואה והזמן שהוא מקדיש לתיאור סבלות הפלשתינאים ופשעי ישראל. הסרטון באנגלית, כמובן. אשמח לקבל קישור לסרטון הסברים בערבית, אם יש. 2 הסתמכתי על התיאור של USA Today. ב-ynet זה לא מוזכר, אולי לא ראו. 3 התיאור הנלווה לסרטון מופיע בנוסח זהה בכלי תקשורת שונים ולכן אני משער שזו הודעה מטעם המארגנים. |
|
||||
|
||||
הפצ"ר הורה למצ"ח לחדש את החקירה בנוגע למות אבו רחמה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |