|
||||
|
||||
הקצונה אינה אגודת נזירים. אם זה במסגרת החוק, ואם זה בזמנו הפרטי של הקצין, מה לא בסדר פה? |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שבמציאות קשה מאוד להעריך את יכולותיו והישגיו המקצועיים של הקצין ואולי אין לפסול שימוש במסקנות הנראות במבט ראשון שטחיות ואיזוטריות. האם ההתנהגות הזו לא אינדיקטיבית לפחות לרמות המחוייבות והאינטליגנציה של אותו קצין? זוכר את ההתבטאות האוילית על זעזוע קל בכנף ואת ההוראות לבורסה ערב מלחמת לבנון של מפקד חה"א והרמטכ"ל הקודם? |
|
||||
|
||||
ההוראות של חלוץ לבורסה באו במקום להתרכז 100% במלחמה. לעומת זאת, הבילוי של מרום במועדון לא היה במקום התרכזות בעבודה. האמירה של חלוץ על זעזוע בכנף היתה בתשובה לשאלה "מה אתה חש כשאתה מפציץ, שכוונתה היתה מוסרית. תשובתו העידה על אטימות מוסרית (או חוש הומור מוזר, וברגע הלא המתאים). ועדיין, חלוץ לא פוטר על האמירה הלא מוצלחת הזו. לעומת זאת, מרום לא עשה את מה שעשה כתגובה, אטומה או לא, או כהצהרת עמדה, מוסרית או לא. הוא פשוט הלך למועדון בזמנו החופשי, ובלי שום קשר לשאלה ציבורית זו או אחרת. |
|
||||
|
||||
אז מצאת כמה הבדלים. אולי זה לא היה בזמן העבודה או בריאיון, אבל כל עוד מדובר באותו אדם יש קשר (בהנחה שאין לו פיצול אישיות חלילה), וכדי לשפוט את רמתו המקצועית והמוסרית, למה להתעלם מחלק מהמידע שעומד לרשותנו? |
|
||||
|
||||
למרום יש אולי בעיה מוסרית, אבל איך זה קשור לתפקודו המקצועי? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם סיפרו לך אבל הצבא לפעמים מתעסק, איך לומר, בדיני נפשות. ומשום מה, רבים נוהגים לראות בשאלות של חיים ומוות עניין מוסרי. אני מקווה שאני לא חושף כאן סודות מדינה, אבל אומרים שלמפקד חיל הים יוצא גם ממש לפקד על אנשים אחרים, כלומר ממש להגיד להם מה לעשות ומה לא. מחקרים מסויימים מראים שאף בסיטואציות כגון אלה יש משקל מה לכישורים מוסריים. תמיד שמח להסביר. |
|
||||
|
||||
כלומר, מי שאוהב סקס, אסור להפקידו על אנשים אחרים? |
|
||||
|
||||
אני תוהה לגבי המשוואה "אוהב סקס = הולך למועדוני חשפנות". |
|
||||
|
||||
דומני שהאלמוני טען שהליכה למועדון חשפנות הוא דוגמה פרטית של עיסוק בסקס. הוא לא טען שהליכה כנ''ל היא הפן היחיד, או העיקרי, של עיסוק זה. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לתמוה אם מועדוני חשפנות וסקס בכלל *עולים בקנה אחד*. רציתי לפרט, אבל האייל העייף ניסח זאת טוב יותר: תגובה 505923 . |
|
||||
|
||||
סלח לי, האם אתה האלמוני מתגובה 505856? האם שאלת בתגובה לתגובתי? |
|
||||
|
||||
ההגיון הבסיסי אומר שלא ה''נפילות'' של חלוץ שהזכרנו ולא החיבה לחשפנות של מרום קשורות לכישוריהם במילוי תפקידיהם הקריטיים ולכן כל קישור ביניהם הוא מעשה של צביעות ותו לא. במילים אחרות, מנהיגים (צבאיים בפרט) גאונים (במובן של גורמי נצחון) הם דבר יקר המציאות ונדיר למדי, ועליהם יותר מעל כל אחד אחר יש להחיל את הכלל ''כשצריכים לגנב, מורידים אותו מחבל התלייה''. ראייה קצת יותר מעמיקה, המכירה בכך שהמציאות בימינו הולכת ונעשית מורכבת יותר ויותר, דורשת מחשבה נוספת בנידון. פן אחד של המורכבות הזאת הוא שהמערכות המדיניות והצבאיות נעשות מורכבות יותר ויותר. בהתאמה הצלחות ונצחונות דורשים שילוב של מערכות רבות ומנהיגים רבים בתחומים שונים. יתר על כן מושג הנצחון הולך ונהיה יותר ויותר רב-משמעי ולא מובהק. השאלה האם מנהיג (צבאי בפרט) כשיר לתפקידו הולכת ונעשית קשה להחלטה. ברור שאף אחד מן המעשים שהזכרנו אינו סיבה טובה או מספקת לפיטורים. מן הצד השני כל אחד מן המעשים הוא סיבה מספקת לחשוד שהעושה אותם לא היה העיפרון הכי חד בחבילה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שההתנהגות הזו בעיקר אינדיקטיבית לסבירות גבוהה לצריכת אלכוהול שהיא בעייתית בתפקיד גזה. |
|
||||
|
||||
קציני צה"ל גבוהים בשנות ה-50 וה-60 נהגו לשתות. רבין הוא דוגמא אחת מני רבות. יש לי חבר -בן של אלוף די מפורסם מאותה תקופה, והוא סיפר לי את זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |