בתשובה להעלמה עפרונית, 22/02/09 9:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המסר המוצהר הוא אכן אוניברסלי, אך בחני את עצמך: מעבר למסר האוניברסלי הברור, האם הדוגמא שהתיישבה אצלך בראש באסוציאציה ל"מלחמה זה קקה" היתה של מלחמתו של הצד הערבי? האם החיילים ככלי משחק שעולים בדמיונך לאחר "בופור" הם אחרים מאשר, סתם דוגמא, חיילי צה"ל? ואחרי "באשיר"? סרטים כאלו לעולם לא יציגו את הפותח במלחמה והמתעקש על המשכה כפושע האמיתי או ככלי ביד צמאון דם או את פעילות כוחותיו כשלוחי אינטרסים. הם אינם סרטים אנטי-מלחמתיים, אלו הם סרטים אנטי-מגננתיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באמת משונה שהדוגמא שהתיישבה בראש אצל צופה ישראלי, בסרט שנוצר ע''י יוצר ישראלי, היתה של מלחמתו של הצד הישראלי, ולא של הצד הרוסי. משונה שההחיילים ככלי משחק שעולים בדמיונו של הצופה הישראלי הם לא אחרים מאשר, סתם דוגמא, חיילי צה''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת איך לומר לך את זה, ואולי זה נובע מכך שיש לי הסתכלות צרה במיוחד על העולם, אבל גם סרטי מלחמה זרים, לפחות אלה מביניהם שגורמים לי לחשוב אחר כך, גורמים לי לחשוב (הרבה פעמים? בדרך כלל?) על צה"ל, על ישראל, ועל החוויות שלי ושל החברים שלי בהקשרים האלה (וחוץ מזה, מה שדורון אמר (תגובה 505337)) וקצת בלי קשר - היופי באמנות (להבדיל מ,נניח, תעמולה), בעיניי, הוא שכל אחד יכול לפרש את היצירה כראות עיניו, ולקבל ממנה מסרים שונים. עם זאת, נראה לי שלקבל *בכל פעם* את אותו המסר מיצירות שונות אחת מהשניה, מעיד על הצופה יותר מאשר על היצירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לאחרונה את "מרפסת ביער" של ז'וליין גראק שמספר על קצין מילואים צרפתי ערב מלחה"ע-2 שנשלח למוצב ביער בגבול צרפת-בלגיה להמתין לצבא הגרמני הפולש, ושגרם לי להיזכר בחוויות מהמילואים. (חברה צרפתיה המליצה על גראק "הסופר הצרפתי הטוב ביותר של המאה ה-20, טוב אולי אחרי פרוסט". אני נהנתי מהספר. הבא בתור הוא הספר שנחשב ליצירת המופת שלו The opposing shore). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, את מלחמת לבנון הראשונה פתחו הפלסטינים בדרום אמריקה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |