בתשובה לאביב י., 21/02/09 0:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו הקונסטרוקטיביות שבלצעוק בכל הזדמנות "אפוקליפסה! גוועלד! זמנים מעניינים!" ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה רצינית יותר: העמדה שלי היא העמדה השמרנית. אני טוען שלשחק בשיטת המשטר זה כמו לשחק באש. גם אם נניח שבתאוריה השינויים לחיוב אפשריים, צריך להסכים על כך שיש לעשות אותם בזהירות ורק לאחר דיון ציבורי ארוך וממצה בהצעות קונקרטיות ופרטניות של השינוי. האווירה הציבורית בה כולם מקטרים על השיטה הקיימת, אבל מושכים בכתפיים (או סתם מציעים הצעות גרועות) כאשר הם נשאלים "מה אתה מציע" זה מה שלדעתי עלול להוביל לאותה "אפוקליפסה" או "זמנים מעניינים". האווירה הציבורית נותנת *מראש* לחברי הכנסת את המנדט לשחק עם כללי המשחק איך שמתחשמק להם. זה אכן מסוכן ומזיק. העמדה שלי ש"אם אנחנו בחרנו להסתכן והעלות את *זה* על סדר היום, אז או שתהיו קונקרטיים וקונסטרוקטיביים או שתביאו עלינו קטסטרופה" היא עמדה קונסטרוקטיבית (או לפחות משמרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להסתכן והעלות = להסתכן בלהעלות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, זו באמת עמדה קונסטרוקטיבית. לפחות כשהיא מוצגת באופן הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |