|
||||
|
||||
נכון. השיטה היא פרלמנטרית באופן פורמאלי אבל (לטענתי) בפועל, המצביעים משתמשים בה כבשיטה נשיאותית. כלומר, רוב מכריע (אולי 95 מנדטים) של המצביעים שאלו את עצמם לא איזו אידיאולוגיה אני מעדיף אלא איזה מנהיג אני מעדיף. אפשר (אולי) להצטער שלבוחרים אין אידיאולוגיה, אבל מה לעשות שהם כאלו. אי אפשר להחליף את הבוחרים ולכן (גם לדעתי) צריך להחליף את השיטה להבא כדי שתתאים לאופי המצביעים. עכשיו נותרה השאלה מה לעשות עם התוצאות הנתונות של הבחירות. כל אלו שהצביעו לש"ס או לאיחוד הלאומי, אולי עשו חשבון שביבי יהיה ראש ממשלה, אבל הם לא תרמו לבחירתו אלא לחישוקו. כלומר, הם רוצים את ביבי *רק* בתנאי שיפעל לפי פסיקתו של הרב עובדיה או פרופ' אלדד. כך גם מי שהצביע מר"צ, אולי קיווה שציפי תהיה ראש ממשלה, אבל הוא לא תרם לבחירתה אלא לחישוקה. כלומר, הם רוצים את ציפי *רק* בתנאי שהיא תפעל לפי ההוראות של עמוס עוז. עכשיו צריך לשאול: עם עלינו לאכזב מישהו, את מי יותר נכון לאכזב - את אלו שהצביעו לביבי כדי שיהיה ביבי או את אלו שהצביעו לאלדד כדי שביבי יהיה כתום? את אלו שהצביעו לציפי כדי שתהיה ציפי או את אלו שהצביעו למרץ כדי שציפי תהיה אדומה? לי נראה, שיותר מוצדק לאכזב את הקצוות (משני הצדדים) שמנסים לאנוס את הרוב, מאשר את הרוב שינסה לאנוס את המיעוט. לכן, אני מסיק שהגודל כן קובע! לאור זה אני פוסק: מאחר שיותר אנשים הצביעו לציפי כציפי מאשר לביבי כביבי יש לתת לה להקים ממשלה ולחייב אותה לזמן אליה את האחרים לפי כוחם היחסי: ביבי, ליברמן, ברק, ישי... צריך להפסיק ברגע שלדעת מרכיב הממשלה "כל המוסיף גורע". יחד עם זאת, פער של מנדט אחד איננו משמעותי. לכן אפשר לטעמי להטיל מטבע או לעשות רוטציה או משהו כזה. בתנאים שקבעתי כאן כוחם של הסחטנים נחלש ואז לא ממש משנה עם זה ציפי או ביבי. |
|
||||
|
||||
שוב, כל הניתוחים הפסיכולוגיים האלה של איך תפשו הבוחרים את הצבעתם אולי נכונים ואולי לא, אבל זה לא משנה את העובדה שאי אפשר לשנות את כללי המשחק בדיעבד, כפי שקדימה מבקשת לעשות. הבחירות בארץ הן פרלמנטריות ומספיק בוחר אחד שהצביע בהתאם כדי לשלול את התוקף מכל פרשנות אחרת של משמעות הבחירות. ואגב, מתוך עיון בתוצאות מתקבל אצלי הרושם שבימין נטו יותר להצביע בהתאם להיותן של הבחירות פרלמנטריות ואילו בשמאל נטו יותר להצביע כאילו היו תחרות על תואר המפלגה הגדולה ביותר. האם מגיע לבוחרי השמאל פרס על שלא הבינו את השיטה או שסילפו אותה? |
|
||||
|
||||
א. אני לא מייצג כאן את קדימה או את האינטרס האישי של ציפי. כפי שאמרתי, מבחנתי זה יכול להיות ביבי. ההבדל לא גדול. ב. כבר הסכמתי איתך שמבחינה פורמלית שיטתינו היא פרלמנטרית. לפי החוק בשחטה הקיימת, הנשיא צריך להטיל את הרכבת הממשלה על מי שנדמה לו שיצליח להרכיב ממשלה. בזה נגמר הדיון על המצב הפורמאלי. ג. אבל אני כותב באייל דווקא כדי להעלות את "כל הניתוחים" האלה. והשאלה המעניית אותי איננה מה אומר החוק - את זה כולם יודעים, אלא מה צודק כלפי הבוחרים (כשברור לי שהשיטה הפורמאלית איננה צודקת). ד. אז אני טוען שמה שצודק כלפי רוב הבוחרים (כולל אלו של הליכוד) הוא שתקום ממשלה שלא נסחטת על ידי הקצוות ושדינה ליפול תוך מספר חודשים. מה שהבוחרים (רובם) רוצים, זה ממשלה יציבה שתבצע את המדיניות של ביבי וציפי ולא של אלדד או ג'ומס. וכדאי לזכור - הבחירות במדינה דמוקרטית הן כדי לבטא את רצון העם ולא כדי לבצע בירוקטיה פורמלית. ה. אם אתה מסכים עד כאן, נשאר רק להחליט מי מהשניים יוביל את הממשלה שהרכבה קבוע בשני המקרים. מצידי שיטילו מטבע. זה לא נוגד את החוק שאתה כל כך חרד לו וזה הדבר הנכון לעשות. אז למה לא? |
|
||||
|
||||
ג. אתה יכול להסביר בבקשה למה השיטה הזו אינה צודקת? ד. רוב הבוחרים לא בחרו ביבי או ציפי. רוב הבוחרים גם לא בחרו ליכוד או קדימה: שתי התנועות הללו קיבלו בסה"כ קצת פחות מחצי מהקולות. |
|
||||
|
||||
מבין כל התפיסות שהתחרו, התפיסות שהם הציגו זכו במירב הקולות. |
|
||||
|
||||
זה בקונטקסט של הפתיל. ג. לטענתי, השיטה איננה צודקת כי היא לא מוציאה לפועל את ''רצון הבוחר''. אם נכון שהבוחרים הצביעו ציפי או ביבי (אפילו כשהרשו לעצמם להצביע ש''ס כי חשבו שביבי רה''מ בכל מקרה), אז ההתייחסות הפורמאלית אל השיטה הפרלמנטרית איננה מבטאת את רצון הבוחר אלא מבלבלת אותו, למרות שעו''ד טוב יוציא אותה מתביעה. ד. אני אישית חושב שרובם כן בחרו בין ציפי וביבי. על כל פנים, בפתיל הזה זה הבסיס שהיה מקובל גם על הפלוני אליו הגבתי. |
|
||||
|
||||
ג. אם נקבל את ההנחה שהציבור הצביע ציפי או ביבי, אז הרוב הצביע ביבי. הפתעה גדולה, הוא באמת יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. מהבחינה הזאת (לדעתי גם מבחינות אחרות), השיטה הקיימת עובדת. |
|
||||
|
||||
רק להבהיר, אני לא אומר שהשיטה גרועה בגלל שהיא ממנה את ביבי (או את ציפי). אם הרוב הצביע לביבי אז הוא צריך להיות ראש הממשלה. אני אומר שהשיטה גרועה בגלל שגם אם הרוב הצביע לביבי, ואפילו אם הוא יהיה רה"מ, הציבור לא יקבל את המדיניות של ביבי כי הוא יהיה שבוי בידי 7 מנדטים של הימין הקיצוני. ואת זה, אני חושב, אפילו ביבי לא רוצה. |
|
||||
|
||||
למה אתה אומר? שרון הצליח להפוך את מדיניותו על פיה, כי היה לה רוב בזמנו. |
|
||||
|
||||
אני אומר כי אני חושב... כדי להיות קיים. אחרי ששרון הפך את מדיניותו על פיה, היא (ההפוכה) הייתה שלו ושל הרוב. זה בניגוד למה שיקרה לביבי אם יקים ממשלת ימין צרה שתאלץ (כדי לשרוד) לקיים מדיניות של 7 הסמנים הקיצוניים, וזו לא תהיה המדיניות של ביבי ולא של הרוב. |
|
||||
|
||||
למה שבעה? לישראל ביתנו לבדם יש 13 מנדטים, לא? |
|
||||
|
||||
יש להם 15 מנדטים אבל הם "פרגמטים" - יש שקוראים להם "משתלבים". |
|
||||
|
||||
משתלבים נפלא עם החבר'ה של היידר. |
|
||||
|
||||
כן, ההצהרות שלהם מגעילות ואני מצטער (גם קצת מתבייש) שיש בישראל מפלגות כאלו. אני מקווה שבבחירות הבאות הם יקבלו פחות ואני מאמין שהם פחות מסוכנים (כי הם יותר מעשיים) מהאיחוד הלאומי והבית היהודי שכבר הפילו ממשלות ימין צרות. אני אף פעם לא הבטחתי לך גן של שושנים. |
|
||||
|
||||
ה"מדיניות של ביבי" קיבלה מיעוט של 27 מנדטים ואין שום סיבה שבעולם שניחס ל"רצון הציבור" את מדיניות ביבי. השיטה לא גרועה. |
|
||||
|
||||
על זה מדובר בפתיל הזהז מתחילתו. אם המדיניות שלו קיבלה רק 27 מנדטים אז יש מדיניות שקיבלה יותר - ולכן היא זו שצריכה להוביל. |
|
||||
|
||||
בשיטה הזו שאתה מציע, המדיניות שתוביל היא המדיניות לה מתנגד רוב הציבור. משילות במקום נציגות. |
|
||||
|
||||
בשיטה שאני מחפש (אין לי כרגע הצעה קונקרטית), מריכה להיות גם נציגות (בפרלמנט) וגם משילות (בממשלה). כל השיטות הן פתרונות לא אידיאליים. אבל השיטה הקיימת גרועה יותר כי היא לא מאפשרת משילות, ומה הטעם בנציגות אם כל שנה-שנתיים מחליפים אותה? הרי את ה"נציגות" המציאו כדי לאפשר משילות - אם זו מיותרת, אפשר לחזור לקבלת החלטות בכיכר העיר, בלי נציגים ובלי בחירות. |
|
||||
|
||||
השיטה הקיימת גרועה יותר מההצעה הקונקרטית שאין לך. עמדה ברורה. |
|
||||
|
||||
בשיטה הקיימת יש נציגות ואין משילות וזה גרוע יותר משיטה שבה תהיה גם משילות וגם נציגות. מה לא ברור? האם נראה לך שאי אפשר לחשוב על שיטה שיש בה את שני הרכיבים? או שמותר לאנשים לדבר על זה רק בהצעת חוק פורמלית בשלושה עותקים? |
|
||||
|
||||
אם בוחרים לדבר על זה, רצוי לדבר על זה בצורה קונסטרוקטיבית. |
|
||||
|
||||
כמו הקונסטרוקטיביות שבלצעוק בכל הזדמנות "אפוקליפסה! גוועלד! זמנים מעניינים!" ? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למשל. |
|
||||
|
||||
תשובה רצינית יותר: העמדה שלי היא העמדה השמרנית. אני טוען שלשחק בשיטת המשטר זה כמו לשחק באש. גם אם נניח שבתאוריה השינויים לחיוב אפשריים, צריך להסכים על כך שיש לעשות אותם בזהירות ורק לאחר דיון ציבורי ארוך וממצה בהצעות קונקרטיות ופרטניות של השינוי. האווירה הציבורית בה כולם מקטרים על השיטה הקיימת, אבל מושכים בכתפיים (או סתם מציעים הצעות גרועות) כאשר הם נשאלים "מה אתה מציע" זה מה שלדעתי עלול להוביל לאותה "אפוקליפסה" או "זמנים מעניינים". האווירה הציבורית נותנת *מראש* לחברי הכנסת את המנדט לשחק עם כללי המשחק איך שמתחשמק להם. זה אכן מסוכן ומזיק. העמדה שלי ש"אם אנחנו בחרנו להסתכן והעלות את *זה* על סדר היום, אז או שתהיו קונקרטיים וקונסטרוקטיביים או שתביאו עלינו קטסטרופה" היא עמדה קונסטרוקטיבית (או לפחות משמרת). |
|
||||
|
||||
להסתכן והעלות = להסתכן בלהעלות |
|
||||
|
||||
אתה צודק, זו באמת עמדה קונסטרוקטיבית. לפחות כשהיא מוצגת באופן הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |