בתשובה לטוביה, 30/12/01 0:12
בלי להעליב, זהו טיעון די מופרך. 50471
דובי קננגיסר • בתשובה לטוביה יום א', 30/12/2001, 20:21
הסיפור הזה לא בא משום מקום - הוא התבסס על מיתוסים קודמים, שלא הצריכו תשלום בהכרח. אבל מרגע שקיבלת אחד, היית חייב לקבל את האחר - כי זה המיתולוגיה, והאם הכהנים ישקרו לך? כמובן שלא. הם דואגים לך, הם מקשרים בינך לבין האל, הם הדבר הקרוב ביותר אל אלוהים. הם יודעים על מה הם מדברים.
טמטום הוא תכונה שאני מייחס לכלל בני האדם, כולל אותי. להיות מטומטם זה הכי קל. צריך להתאמץ כדי לנהוג בחוכמה.
בלי להעליב, זהו טיעון די מופרך. 51267
טוביה • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 5/1/2002, 22:37
ולמה שהם יאמינו למיתוסים הקודמים? חייב להיות שמישהו המציא את הטיעון על עצמו. ואם כן, הוא המציא מיתוסים די דביליים, שלא רק ניתנים בקלות להפרכה, אלא הם גם שונים מכל המיתוסים בסביבה, וגם מחייבים אותם לקיים מצוות מאד ביזאריות.
בני האדם די מטומטמים, אבל עד גבול מסוים.
בלי להעליב, זהו טיעון די מופרך. 51305
דובי קננגיסר • בתשובה לטוביה יום א', 6/1/2002, 2:14
ממש לא נכון. מישהו יכול להמציא מיתוסים על אנשים אחרים. אתה יודע כמה שמועות מתרוצצות בכל מקום בכל רגע נתון? חלק מהשמועות הללו מגיעות לדרגה של אגדה אורבנית. אגדה אורבנית, לפני 2000 שנה, הייתה מיתוס. קורפוס של אגדות אורבניות, לפני 2000 שנה, היה דת.

המיתוסים לא חייבים להיות שונים מהמיתוסים האחרים. קח את מיתוס המבול - יש מיתוס דומה לכל תרבות בסביבה - כנראה משום שהיה מקרה של הצפה רצינית בחלק זה של העולם בשלב כלשהו.
המצוות הביזאריות הגיעו מכל מיני מקומות. העובדה היא שלא רק היהודים מקיימים מצוות ביזאריות. חלק מהמצוות, יש להניח, התחיל בתור מנהגים סתם, הבדלה משבטים אחרים וכן הלאה.

שני היסודות הנפוצים ביותר ביקום, כידוע, הם מימן וטיפשות.
בלי להעליב, זהו טיעון די מופרך. 53476
טוביה • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 20/1/2002, 0:57
השתלשלות העניינים החלופית שאתה מתאר פה היא כ''כ מוזרה ולא הגיונית שאני אפילו לא מצליח לסדר אותה כמו שצריך. היא מתבססת על כך שלאנשים באותה תקופה היתה אינטלגנציה נמוכה מזו של ילד בן שלוש, תאווה עצומה למסור את כספם למי שאפשר, ונטיה מוזרה לסבך לעצמם את החיים כמה שיותר. אם כך, אין לי מה להגיד לך, כי אני חושב שהאנשים באותה תקופה, למרות שהיו פרימיטיבים יחסית, לא היו עם מנת משכל של ג'וק מת. אז בבקשה ממך, תתאר לי את השתלשלות העניינים בקווים כלליים, מסתם עוד שבט פרימיטיבי ועד למה שאני מכנה ''האומה הישראלית''.
בלי להעליב, זהו טיעון די מופרך. 53499
דובי קננגיסר • בתשובה לטוביה יום א', 20/1/2002, 1:38
אין לי כל כוונה לנסות ולהסביר כל מהלך, אבל אני אתן לך חומר אחר למחשבה: דתות בנות מיליוני בני-אדם ברחבי אסיה מביאות אנשים להתעללות עצמית ברמות שלא יאומנו. אנשים מצליפים בעצמם במשך שעות (במהלך "טראנס"), הולכים על גחלים לוחשות, מנקבים חורים עצומים בעורם ועוד. האם יש להם תאווה עצומה להתעלל בעצמם כך? אם לא, כיצד הגיעו כל האנשים הללו לאמונה בדתות הללו? האם יש להם בינה של ג'וק מת?
אם הם יכולים להאמין בדברים שגומרים להם להתנהגות כזו, למה שאנשים אחרים לא יאמינו בשטויות אחרות שגורמות להם בסך הכל לתרום חלק מכספם לכהני הדת?
בלי להעליב, זהו טיעון די מופרך. 54496
טוביה • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 27/1/2002, 0:47
האם אותם פסיכופטים מתעללים בעצמם בגלל שאביהם סיפר להם שלאבי אביו קרה משהו שמחייב אותם לעשות את זה? אם בן אדם עושה מעשים מוזרים בגלל משהו שקרה למישהו אחר לפני אלפי שנים-אז הוא טיפש. יהודי שמקיים מצוות עושה את זה כי אבי אבות אבותיו עלה ממצרים וקיבל את התורה. יש חזקה שאין אב מעביר שקר לבניו. קל וחומר שאין עם של אבות מעביר שקר לבניו. יש דתות שמסתמכות על כך שאלוהים התגלה ליחידים. אני לא רואה שום סיבה שזה יחייב אותי לקיים דת כזו. יש דתות שסתם מספרות מה קורה שם למעלה, ומה זה מחייב אותנו. שוב, אין לי סיבה להאמין בכך. יש דתות שהן פילוסופיות חיים שמישהו הגיע אליהן, ללא התגלות, ולהן אין לי סיבה להתייחס. רק הדת היהודית נותנת לי צידוק מתקבל על הדעת למה אני צריך לעשות כדבריה.
בלי להעליב, זהו טיעון די מופרך. 54593
דובי קננגיסר • בתשובה לטוביה יום א', 27/1/2002, 21:17
אתאר לך ניסוי שנעשה, ואשאיר לך להסיק מסקנות לבד:

סטודנטים התנדבו לניסוי בהשפעת פעילות מוטורית על הזכרון. הכניסו אותם לחדר ונתנו להם לעשות פעילות משמימה למדי לאורך זמן רב (להרים ולהניח חזרה קוביות קטנות על לוח). אחר-כך שאלו אותם כל מיני שאלות סתם, והודו להם על השתתפותם בניסוי. לפני שיצאו מהחדר, ביקשו מהם "טובה" - עורך הניסוי הסביר להם שהאיש שאמור לקבל אנשים בחדר ההמתנה נאלץ ללכת לזמן מה, והם צריכים מישהו שישב שם וידבר עם המתנדבים האחרים. בתמורה לשירותיהם, הציעו לסטודנטים תשלום - לחלקם הציעו 10 דולר (מדובר בשנות השבעים, כך שזה סכום לא מבוטל), ולחלקם הציעו רק דולר אחד. רוב הסטודנטים הסכימו.
מאוחר יותר, הם ישבו עם ה"מתנדבים האחרים". ה"מתנדבים" (ששיתפו פעולה עם החוקרים, כמובן) שאלו את הסטודנטים כל מיני שאלות - בין השאר, הם שאלו אם הניסוי מעניין או משעמם. גם בין אלו שקיבלו 10 דולר וגם בין אלו שקיבלו רק דולר אחד, היו כאלו שאמרו שהוא מעניין, אבל אלו שקיבלו 10 היו הרבה יותר בטוחים בעצמם, בעוד שאלו שקיבלו דולר אחד היו יותר מהוססים.
אח"כ, החוקרים לקחו את האנשים שסיפרו ל"מתנדבים" שהניסוי מעניין, ושאלו אותם (בלי שיהיה צורך שישקרו, כאילו כחלק מהניסוי המקורי) אם הניסוי היה מעניין או לא. כאן מגיע הקטע החשוב: אלו שקיבלו 10 דולר (וסיפרו למתנדבים שהניסוי היה מעניין) הודו שהניסוי היה משעמם. אלו שקיבלו רק דולר אחד (וסיפרו וגו'), המשיכו לטעון שהניסוי היה מעניין מאוד.
קוראים לזה "דיסוננס קוגניטיבי". בעברית, קוראים לזה תירוץ בדיעבד.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות