 |
|
 |
||
|
||||
 |
שיטת הממשל היא אומנם פרלמנטרית אבל בעיקרה - היום - נועדה לקבוע מי יהיה ראש הממשלה ומי יהיו השרים הבכירים. במקורה שיטה פרלמנטרית נועדה לאפשר תחרות בין אידיאולוגיות ולא בין אישים, אבל היום, להוציא ניואנסים סיגנוניים, צריך מיקרוסקופ כדי למצוא הבדלים אידיאולוגיים בין ברק, לבני, נתניהו ואפילו ליברמן. מי שהצביע "עבודה" לא הצביע לסוציאליזם אלא לברק, ומי שהצביע ליכוד לא הצביע עבור "שתי גדות לירדן..." אלא עבור ביבי. אם זה נכון, אז מלאכת הרכבת הממשלה צריכה להינתן למי שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר (במקרה של שוויון או כמעט שוויון אפשר להטיל מטבע) וזה צריך לזמן את הקודקודים האחרים לפי סדר יורד של מספר המנדטים שקיבלו, ולהניח להם למנות שרים בהתאם לכוחם היחסי, עד שיגיע לממשלה יציבה מספיק. הבעיה שזה לא מעוגן בחוק יסוד הממשלה והשיטה הקיימת לא תואמת את המציאות. היא מאפשרת לנו להצביע לאישים אבל אחר-כך כובלת אותם לאידיאולוגיות שאפילו אינן שלהם. אם ציפי תרכיב ממשלת שמאל היא תאלץ להיות פודל של מרץ והערבים ולקיים מדיניות שאיננה שלה וגם לא של רוב העם. אם נתניהו ירכיב ממשלת ימין הוא יהיה שפוט של החרדים והכתומים ויאלץ לקדם מדיניות שאיננה שלו וגם לא של רוב הבוחרים. אבל אם ציפי וביבי יעשו את הדבר הנכון וירכיבו ממשלה עם ברק וליברמן (מה לעשות), תקום ממשלה יציבה (83) שרוב העם הצביע בשבילה ויכול לסבול.אלא שאז הם יוותרו על תמיכתם של חבריהם לסיעה ולגוש - שרוצים רק לנצח! - ולא יבחרו שוב. בקיצור, בשיטתינו, מי שיעשה את הדבר הנכון יענש מיד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''...אבל היום, להוציא ניואנסים סיגנוניים, צריך מיקרוסקופ כדי למצוא הבדלים אידיאולוגיים בין ברק, לבני, נתניהו ואפילו ליברמן.'' בלי להתכוון לכך, אתה ממש בדרך הנכונה (כל הארבעה משתלבים). לדעתי יש סיכוי גבוה מאוד שלא תהיה ממשלה צרה (לא צריך ניתוח מיוחד לכך). העוגן של הממשלה הן שתי הגדולות, ואליהן כל אחד יכול להצטרף (ברק, ליברמן ואפילו ישי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליברמן? משתלב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם סטאלין משתלב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניתוח הבלבניסטי מבצע, בין היתר, הפרדה בין המיצוב השיווקי של פוליטיקאי, כמו זה שהיטיב עם ליברמן בבחירות אלה, לעמדותיו המעשיות הנמדדות ברגעי אמת פוליטיים (money time). דוגמה בולטת לכך היתה הצטרפותו לממשלת אולמרט לצורך העברת תקציב המדינה, ויש דוגמאות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל חלק מהדוגמאות הנוספות האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמיכה הראשונה לשיוכו של ליברמן היא אישית: הוא טופח ע"י נתניהו, ומונה על ידו כמנכ"ל הליכוד ואח"כ כמנכ"ל משרד רה"מ. בנוסף, יש ניסיונות שלו לשלב את הערבים כחלק מהציבור הישראלי דרך השירות הלאומי (היתה לו אפילו הצעת חוק שכוונה לחרדים וערבים כאחד: "אין שירות לאומי - אין ביטוח לאומי"). התבטאות של בנושא: "ערבי שעשה שירות לאומי - אזרח טוב ממני" מופיע בקישור http://news.walla.co.il/?w=//1213900 . עוד מתוך הקישור: "סיעת ישראל ביתנו תקצה חצי מיליון שקלים למימון פעילותה של "העמותה לשוויון חברתי" , הפועלת לקידום השירות הלאומי במגזר הערבי." ועוד מתוך הקישור: "ליברמן הוסיף עוד, כי "מבחן האזרחות אינו נמדד לפי דת או לאום, אלא לפי התרומה למדינה שבה האזרחים גרים. כמו שכל קהילה יהודית בחו"ל מזדהה עם המדינה שבה היא חיה, כך צריך להיות גם כאן"." (בראש העמותה לשיוויון חברתי נמצא עאטף אל-דירני - ערבי ישראלי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מופתע שאתה מפרש את הנסיונות הללו של ליברמן כנסיונות שילוב. הם הרי דוגמה מובהקת לדברים שאתה כ"כ אוהב: פעולה שמיועדת להשיג את ההפך ממה שהיא מצהירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה: הקריאה החוזרת ונשנית לביטול המפלגות הערביות רק נותנת לבוחריהן עוד סיבות לבחור בהן. ליברמן כבר כמה פעמים מתעקש לנסות לבטל את זכותן של מפלגות ערביות להבחר לכנסת, למרות שברור כבר שזה לא יעבור בג"ץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הדוגמה שהבאתי. בדוגמה שלי היה נושא השירות הלאומי, וכאן ממש ניתן סכום כסף משמעותי לקידום הנושא בוועדה שבראשה עומד ערבי ישראלי. לבי הדוגמה שלך: המהלך הזה כמעט חסר משמעות מעשית פוליטית. עיקרו הוא מיצוב ליברמן כמוביל מחנה "האזרחות הנאמנה", כדי שיגרוף 15 מנדטים, ולא באמת כדי לבטל סיעות ערביות (די היה ברור לכולם שבג"צ לא יאשר). המהלך גם לא הביא להתחזקות כלשהי של סיעות אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בלי להתכוון? כוונתי להצדיק את מה שאתה אומר שיקרה, אם אכן יקרה, ולטעון שהוא צריך לקרות. --- אני לא ממש בקי במונחים בלבניסט/משתלב, אז אולי אני מחמיץ את כוונתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן החמצת, אבל לא נורא. חיפוש קצר באייל יכול לתת לך רקע רב במושגים אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וברק פעל כמובן להקמת ממשלה כזו ע''י הקטנת כמות המנדטים שקיבלה מפלגתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא היה צריך לעבוד קשה מדי. לבני הציבה את עצמה על משבצת השמאל המתון (במקום המרכז), וכך קיבלה ציבור גדול ממצביעי העבודה, והוא הציב את עצמו בקמפיין חסר אידיאולוגיה מתחרה של "לא... - מנהיג". גם אם היה זוכה בקצת יותר מנדטים ולבני בפחות, המצב היה סביר מבחינה קואליציונית - עדיין כל ארבעת המפלגות הגדולות מונהגות המשתלבים היו מקבלות כ 85 מנדטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת - לא שאני מעריצה גדולה של ציפי ליבני, אבל ההתנהלות הזאת היא בכל זאת התבזות מיותרת: היא עצמה הרי רצתה להרכיב ממשלה עם ליברמן והליכוד. איך זה שעכשיו הם ימניים מדי בשבילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחויבותה לבוחריה לא הפריעה לה במיוחד לתמוך בפניית הפרסה של שרון עם תוכנית ההתנתקות ועוד לכנות את חבריהם לסיעה שהעדיפו לדבוק בכיוון המקורי בשם "מורדים" - מה פתאום זה נעשה כל כך עקרוני עבורה עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נעשה לה כה עקרוני עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרם ראיתי שהורכבה ממשלה כלשהי. זה נראה כמו עוד שלב במו"מ. ביבי לא יכול להתנער מהתחייבויתיו למפלגות הימין, ולא נראה לי שמישהו ציפה שליברמן באופן פומבי יחליט לבני ולא ביבי. אבל הדינמיקה נמשכת, ונראה שיש עדיין סיכוי מצוין לקואליצית שלוש הגדולות. הסתייגות אחת עליה חשבתי לאחרונה של התפתחות אפשרית, אבל בסיכוי נמוך: בכל זאת תקום ממשלה צרה, כשעל כל אחת מהשותפות הסחטניות מאיימת אלטרנטיבת קדימה, ולכן הן לא יוכלו לדרוש הרבה מדי (לפחות לא בהתחלה). למה הסיכוי לכך נמוך לדעתי? מפני שיהיה קשה לקדימה להוות אלטרנטיבה לאחר הקמת הקואליציה הימנית הצרה, ולכן זו צפויה להיות הרבה פחות יציבה וקצרת ימים במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אינדיקציה שזה לא גמור עד שזה גמור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אינדיקציה לכך שכשזה גמור אז זה גמור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוצאה בהחלט לא רעה. שלוש מארבע המשתלבות הגדולות בפנים, ומהוות רוב מכריע בקואליציה, שהינה עכשיו גם בהרכב מספיק יציב (לא ימין בלבד). הגדולה האחרת נמצאת ''על הספסל'', וממתינה לתורה כיורשת, למקרה האפשרי שממשלת ביבי השניה לא תצא טוב מהקדנציה הנוכחית (תנאי פתיחה של משבר כלכלי חמור, איום אירני, אובמה הלא אוהד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק: לפי ההגדרה לפחות שתיים מארבע המפלגות שהגרת נדרשו כדי להקים קואליציה. ומפתיע אותי שאתה מחשיב את המפלגות כישויות "משתלבות" רק לפי השיוך של ראשיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, כי מראש פסלתי את האופציה שברק יכול להיכנס ללא לבני מבחינת יכולתו הפנים מפלגתית, אבל הפוליטיקאי המשופשף הפתיע אותי (ואני מניח שבמקרה זה גם את רוב הציבור). לגבי החשבת המפלגות כישויות משתלבות: מובן שאיני מחשיב שום גוף למשתלב או בדלן אלא רק אנשים. ההתנסחות הקודמת היתה רק כקיצור ל"מפלגות מונהגות משלתבים", תוך ההנחה הבדוקה שהמובילים הם קובעי הטון המכריע בהתנהלות הסיעה כולה במקרים רבים. בהקשר זה שווה להראות שגם הרכב הממשלה עצמה הוא משתלב דומיננטי אף יותר מההרכב הסיעתי, וזה הושג לא מעט ע"י סירוס נציגי ליכוד בכירים בדלנים רבים ע"י נתניהו, כדי לאפשר למשתלבים ממפלגות קטנות יותר לתפוס תיקים בכירים רבים ככל האפשר. נתניהו כרגע אף לוקח לעצמו את האוצר והבריאות כדי לסרס את הבדלנים שבפתח (מי שחושב שמנכ"ל משרד האוצר מקבל הנחיות משטייניץ שיצביע). כמו כן כל התיקים הבכירים הבאים מוחזקים ע"י משתלבים: ביטחון, חוץ, חינוך, בינוי ושיכון, חקלאות, תמ"ת, משפטים (לגבי כמה אחרים אני לא בטוח, כי מדובר בפוליטיקאים חדשים, אבל הנחתי הראשונה לגבי ביטחון פנים, למשל, היא שליברמן לא שלח לשם מישהו שמתנגד לו). בעצם רק משרד חזק אחד נמצא בידיים בדלניות בשל אילוץ קואליצוני צפוי - הפנים של אלי ישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי מתייחס "שתי הגדולות" במשפט "העוגן של הממשלה הן שתי הגדולות, ואליהן כל אחד יכול להצטרף (ברק, ליברמן ואפילו ישי)."? אחד, אפשר להבין, זה הליכוד, מפלגה גדולה שבאמת נמצאת בתור העוגן של הממשלה. מי זאת השניה? לא קדימה (היא לא בממשלה) לא העבודה, ישראל ביתנו ואפילו ש"ס (שהרי אז "ברק, ליברמן ואפילו ישי" לא היו יכולים להצטרף).. אז מי נשאר? באמת התכוונת להתייחס לבית היהודי בתור מפלגה גדולה? כל כך כואב להגיד "טעיתי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן טעיתי (לא כאב). ראה תגובה 507492. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה הראשונה שלך מורכבת מטענות שקשה להבינן באופן מדויק ואולי בשל כך לא ברור לי איך הסקת שמלאכת הרכבת הממשלה צריכה להינתן לראש המפלגה הגדולה ביותר. איך שלא יהיה, מי שטוען שמלאכת הרכבת הממשלה צריכה להינתן לראש המפלגה הגדולה ביותר טוען למעשה שהשיטה אינה פרלמנטרית, אבל מה לעשות שהיא כן. אם רוצים, אפשר לשנות את השיטה להבא, אבל אי אפשר לשנות אותה רטרואקטיבית - הרי הידיעה שהשיטה היא כזו ולא אחרת השפיעה על אופן הצבעתם של רבים, למשל של תומכי נתניהו שלא היססו להצביע לש''ס ביודעם שקול לש''ס הוא קול לנתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. השיטה היא פרלמנטרית באופן פורמאלי אבל (לטענתי) בפועל, המצביעים משתמשים בה כבשיטה נשיאותית. כלומר, רוב מכריע (אולי 95 מנדטים) של המצביעים שאלו את עצמם לא איזו אידיאולוגיה אני מעדיף אלא איזה מנהיג אני מעדיף. אפשר (אולי) להצטער שלבוחרים אין אידיאולוגיה, אבל מה לעשות שהם כאלו. אי אפשר להחליף את הבוחרים ולכן (גם לדעתי) צריך להחליף את השיטה להבא כדי שתתאים לאופי המצביעים. עכשיו נותרה השאלה מה לעשות עם התוצאות הנתונות של הבחירות. כל אלו שהצביעו לש"ס או לאיחוד הלאומי, אולי עשו חשבון שביבי יהיה ראש ממשלה, אבל הם לא תרמו לבחירתו אלא לחישוקו. כלומר, הם רוצים את ביבי *רק* בתנאי שיפעל לפי פסיקתו של הרב עובדיה או פרופ' אלדד. כך גם מי שהצביע מר"צ, אולי קיווה שציפי תהיה ראש ממשלה, אבל הוא לא תרם לבחירתה אלא לחישוקה. כלומר, הם רוצים את ציפי *רק* בתנאי שהיא תפעל לפי ההוראות של עמוס עוז. עכשיו צריך לשאול: עם עלינו לאכזב מישהו, את מי יותר נכון לאכזב - את אלו שהצביעו לביבי כדי שיהיה ביבי או את אלו שהצביעו לאלדד כדי שביבי יהיה כתום? את אלו שהצביעו לציפי כדי שתהיה ציפי או את אלו שהצביעו למרץ כדי שציפי תהיה אדומה? לי נראה, שיותר מוצדק לאכזב את הקצוות (משני הצדדים) שמנסים לאנוס את הרוב, מאשר את הרוב שינסה לאנוס את המיעוט. לכן, אני מסיק שהגודל כן קובע! לאור זה אני פוסק: מאחר שיותר אנשים הצביעו לציפי כציפי מאשר לביבי כביבי יש לתת לה להקים ממשלה ולחייב אותה לזמן אליה את האחרים לפי כוחם היחסי: ביבי, ליברמן, ברק, ישי... צריך להפסיק ברגע שלדעת מרכיב הממשלה "כל המוסיף גורע". יחד עם זאת, פער של מנדט אחד איננו משמעותי. לכן אפשר לטעמי להטיל מטבע או לעשות רוטציה או משהו כזה. בתנאים שקבעתי כאן כוחם של הסחטנים נחלש ואז לא ממש משנה עם זה ציפי או ביבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, כל הניתוחים הפסיכולוגיים האלה של איך תפשו הבוחרים את הצבעתם אולי נכונים ואולי לא, אבל זה לא משנה את העובדה שאי אפשר לשנות את כללי המשחק בדיעבד, כפי שקדימה מבקשת לעשות. הבחירות בארץ הן פרלמנטריות ומספיק בוחר אחד שהצביע בהתאם כדי לשלול את התוקף מכל פרשנות אחרת של משמעות הבחירות. ואגב, מתוך עיון בתוצאות מתקבל אצלי הרושם שבימין נטו יותר להצביע בהתאם להיותן של הבחירות פרלמנטריות ואילו בשמאל נטו יותר להצביע כאילו היו תחרות על תואר המפלגה הגדולה ביותר. האם מגיע לבוחרי השמאל פרס על שלא הבינו את השיטה או שסילפו אותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא מייצג כאן את קדימה או את האינטרס האישי של ציפי. כפי שאמרתי, מבחנתי זה יכול להיות ביבי. ההבדל לא גדול. ב. כבר הסכמתי איתך שמבחינה פורמלית שיטתינו היא פרלמנטרית. לפי החוק בשחטה הקיימת, הנשיא צריך להטיל את הרכבת הממשלה על מי שנדמה לו שיצליח להרכיב ממשלה. בזה נגמר הדיון על המצב הפורמאלי. ג. אבל אני כותב באייל דווקא כדי להעלות את "כל הניתוחים" האלה. והשאלה המעניית אותי איננה מה אומר החוק - את זה כולם יודעים, אלא מה צודק כלפי הבוחרים (כשברור לי שהשיטה הפורמאלית איננה צודקת). ד. אז אני טוען שמה שצודק כלפי רוב הבוחרים (כולל אלו של הליכוד) הוא שתקום ממשלה שלא נסחטת על ידי הקצוות ושדינה ליפול תוך מספר חודשים. מה שהבוחרים (רובם) רוצים, זה ממשלה יציבה שתבצע את המדיניות של ביבי וציפי ולא של אלדד או ג'ומס. וכדאי לזכור - הבחירות במדינה דמוקרטית הן כדי לבטא את רצון העם ולא כדי לבצע בירוקטיה פורמלית. ה. אם אתה מסכים עד כאן, נשאר רק להחליט מי מהשניים יוביל את הממשלה שהרכבה קבוע בשני המקרים. מצידי שיטילו מטבע. זה לא נוגד את החוק שאתה כל כך חרד לו וזה הדבר הנכון לעשות. אז למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. אתה יכול להסביר בבקשה למה השיטה הזו אינה צודקת? ד. רוב הבוחרים לא בחרו ביבי או ציפי. רוב הבוחרים גם לא בחרו ליכוד או קדימה: שתי התנועות הללו קיבלו בסה"כ קצת פחות מחצי מהקולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין כל התפיסות שהתחרו, התפיסות שהם הציגו זכו במירב הקולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בקונטקסט של הפתיל. ג. לטענתי, השיטה איננה צודקת כי היא לא מוציאה לפועל את ''רצון הבוחר''. אם נכון שהבוחרים הצביעו ציפי או ביבי (אפילו כשהרשו לעצמם להצביע ש''ס כי חשבו שביבי רה''מ בכל מקרה), אז ההתייחסות הפורמאלית אל השיטה הפרלמנטרית איננה מבטאת את רצון הבוחר אלא מבלבלת אותו, למרות שעו''ד טוב יוציא אותה מתביעה. ד. אני אישית חושב שרובם כן בחרו בין ציפי וביבי. על כל פנים, בפתיל הזה זה הבסיס שהיה מקובל גם על הפלוני אליו הגבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. אם נקבל את ההנחה שהציבור הצביע ציפי או ביבי, אז הרוב הצביע ביבי. הפתעה גדולה, הוא באמת יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. מהבחינה הזאת (לדעתי גם מבחינות אחרות), השיטה הקיימת עובדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהיר, אני לא אומר שהשיטה גרועה בגלל שהיא ממנה את ביבי (או את ציפי). אם הרוב הצביע לביבי אז הוא צריך להיות ראש הממשלה. אני אומר שהשיטה גרועה בגלל שגם אם הרוב הצביע לביבי, ואפילו אם הוא יהיה רה"מ, הציבור לא יקבל את המדיניות של ביבי כי הוא יהיה שבוי בידי 7 מנדטים של הימין הקיצוני. ואת זה, אני חושב, אפילו ביבי לא רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה אומר? שרון הצליח להפוך את מדיניותו על פיה, כי היה לה רוב בזמנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר כי אני חושב... כדי להיות קיים. אחרי ששרון הפך את מדיניותו על פיה, היא (ההפוכה) הייתה שלו ושל הרוב. זה בניגוד למה שיקרה לביבי אם יקים ממשלת ימין צרה שתאלץ (כדי לשרוד) לקיים מדיניות של 7 הסמנים הקיצוניים, וזו לא תהיה המדיניות של ביבי ולא של הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שבעה? לישראל ביתנו לבדם יש 13 מנדטים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להם 15 מנדטים אבל הם "פרגמטים" - יש שקוראים להם "משתלבים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתלבים נפלא עם החבר'ה של היידר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ההצהרות שלהם מגעילות ואני מצטער (גם קצת מתבייש) שיש בישראל מפלגות כאלו. אני מקווה שבבחירות הבאות הם יקבלו פחות ואני מאמין שהם פחות מסוכנים (כי הם יותר מעשיים) מהאיחוד הלאומי והבית היהודי שכבר הפילו ממשלות ימין צרות. אני אף פעם לא הבטחתי לך גן של שושנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מדיניות של ביבי" קיבלה מיעוט של 27 מנדטים ואין שום סיבה שבעולם שניחס ל"רצון הציבור" את מדיניות ביבי. השיטה לא גרועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה מדובר בפתיל הזהז מתחילתו. אם המדיניות שלו קיבלה רק 27 מנדטים אז יש מדיניות שקיבלה יותר - ולכן היא זו שצריכה להוביל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטה הזו שאתה מציע, המדיניות שתוביל היא המדיניות לה מתנגד רוב הציבור. משילות במקום נציגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטה שאני מחפש (אין לי כרגע הצעה קונקרטית), מריכה להיות גם נציגות (בפרלמנט) וגם משילות (בממשלה). כל השיטות הן פתרונות לא אידיאליים. אבל השיטה הקיימת גרועה יותר כי היא לא מאפשרת משילות, ומה הטעם בנציגות אם כל שנה-שנתיים מחליפים אותה? הרי את ה"נציגות" המציאו כדי לאפשר משילות - אם זו מיותרת, אפשר לחזור לקבלת החלטות בכיכר העיר, בלי נציגים ובלי בחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה הקיימת גרועה יותר מההצעה הקונקרטית שאין לך. עמדה ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטה הקיימת יש נציגות ואין משילות וזה גרוע יותר משיטה שבה תהיה גם משילות וגם נציגות. מה לא ברור? האם נראה לך שאי אפשר לחשוב על שיטה שיש בה את שני הרכיבים? או שמותר לאנשים לדבר על זה רק בהצעת חוק פורמלית בשלושה עותקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בוחרים לדבר על זה, רצוי לדבר על זה בצורה קונסטרוקטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו הקונסטרוקטיביות שבלצעוק בכל הזדמנות "אפוקליפסה! גוועלד! זמנים מעניינים!" ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה רצינית יותר: העמדה שלי היא העמדה השמרנית. אני טוען שלשחק בשיטת המשטר זה כמו לשחק באש. גם אם נניח שבתאוריה השינויים לחיוב אפשריים, צריך להסכים על כך שיש לעשות אותם בזהירות ורק לאחר דיון ציבורי ארוך וממצה בהצעות קונקרטיות ופרטניות של השינוי. האווירה הציבורית בה כולם מקטרים על השיטה הקיימת, אבל מושכים בכתפיים (או סתם מציעים הצעות גרועות) כאשר הם נשאלים "מה אתה מציע" זה מה שלדעתי עלול להוביל לאותה "אפוקליפסה" או "זמנים מעניינים". האווירה הציבורית נותנת *מראש* לחברי הכנסת את המנדט לשחק עם כללי המשחק איך שמתחשמק להם. זה אכן מסוכן ומזיק. העמדה שלי ש"אם אנחנו בחרנו להסתכן והעלות את *זה* על סדר היום, אז או שתהיו קונקרטיים וקונסטרוקטיביים או שתביאו עלינו קטסטרופה" היא עמדה קונסטרוקטיבית (או לפחות משמרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להסתכן והעלות = להסתכן בלהעלות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, זו באמת עמדה קונסטרוקטיבית. לפחות כשהיא מוצגת באופן הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |