בתשובה לאור, 28/12/01 8:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שיר הוא דבר שאני קובע שהוא שיר לאחר שאני כותב אותו כשיר או כלאשיר אבל מפרסם אותו כשיר ועכשיו תקבעו מחדש מזשיר אז, אם נרכיב את דוד אבידן (למגינת ליבו של דובי) ביחד עם מיכאל שרון שכתב על הצורך במיסגור והכתרה של מעשה, כדי שיתפס כמעשה אומנותי, נקבל נקודת בסיס מסוימת. אולי אפשר גם להשתמש ב-קון מהפילוסופיה של המדע, על הצורך בהסכמה חברתית בזמן מסוים. ההגדרה של המרצה שלך לשיר כטקסט המורכב משורות קצרות ניסתרת דווקא על ידי הפואמות בפרוזה של בודלייר |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וגם על ידי אבידן עצמו, בפרסומים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את יצירתו זו של בודלייר ובצם את יצירתו כלל, אבל שמעתי על דבר כזה "פואמה בפרוזה" או "שיר פרוזה". בפעם היחידה שנתקלתי בשיר בפרוזה של דן פגיס פשוט חשבתי שזה לא שיר אלא פרוזה או פרוזה לירית. אני מזכיר שהדיון המקורי היה על האם יציה מסויימת היא ספרות או לא. בתוך הספרותעצמה נראה לי שעניין הגובלות פחות חשוב. בענין הבית שיצרת פה למעלה, סתם כדוגמא, זה דווקא נראה לי דוגמא מצויינת למשהו שאינו "יצירת ספרות בצורת שיר" או יצירה בעלת תכונות ספרות. הבית הזה הוא שלם שהוא בדיוק סכום חלקיו. אין פה דחיסות פנימית שמקבלת ביטוי בדחיסות חיצונית. זה צלול,פרוזאי, פשוט טקסט שקוצר בשורותיו. שורות אלו יוצרות אשליה של שיר ולכן מאפשרות עוד "אלימות נגד השפה" , כפי שנאמר פעם על שפת השירה, במקרה זה: הלחמות מילים, אקט חושפני של "אני אומר" וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להסיר כל ספק, אני לא יצרתי מאום אלא הבאתי את השיר של אבידן לו אני תמיד ניזקק בדיון מסוג זה. אשר לפואמות בפרוזה, היינו לצורתו החיצונית של שיר. ידועים משוררים שהקפידו להציב את שורות השיר בצורה גרפית מסוימת היותרת מדרגות, פירמידה ועוד, כחלק בלתי נפרד מהביטוי הפואטי. אבות ישורון כמדומני, או אפילי אמיר גלבוע. גם הצורה הקלאסית של סונטה מחייבת הצמדות לצורה עימודית מאד מסוימת של רווח בין הבתים וכו'. כך שבודלייר הרחיב את הפן הצורני של השירה כך שיכלול מספר לא גדול של שורות ארוכות פרוזאיות. אולם מבחינת זיקוק התימצות הרעיון האמנותי, הוא נשאר עדיין במסגרת פואטית. נכון שכביכול אנחנו מרחיבים פה את הדיון לשאלה היכן עובר הקו בין שירה לפרוזה, אבל נראה לי שאינטואיטיבית ההבדל הזה ברור יותר וללו מסיבות טכניוות - אף אחד לא יטען שסיפור קצר הכתוב בשפה לירית הוא שיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר לפסקה השלישית, יש לזכור גם את ההייקו והחמשיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיפורים קצרים שקצרים יותר משירה: משלים קטנים של קפקא מול שירים רגילים וסיפורים ארוכים יותר מול אפוס שירי כגון האודיסיאה או לפחות פואמה מודרנית כמו של ביאליק או פואמה לא מודרנית בסגנון השירה הרומנטית. מאידך יש שירים שלשונם פרוזאית וסיפורים שלשונם...? לשונם מה? האם לשון גבוהה, מתפייטת, היא בהכרח לשון שירית? האם באותה פרוזה לירית השפה היא אכן שפת שירה? האם עלינו לספור מטפורות פר-שורה כדי להבחין שפת שירה משפת פרוזה? האם בפרוזה לירית יש אכן ריבוי מטפורות או סתם "מילים יפות"? האם ריבוי נקודתי של מטפורות הוא אכן שפת שירה או שעל המטפורות האלו להתחבר ישירות למוקד היצירה ולנבוע ממנה? ההבדל באורך הטקסט אינו מדד להבדלה. מה לגבי ההבדל בשפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קריטריון יחיד ברור וחד-חד ערכי ולכן צריך גם להתייחס כיצד האמן הגדיר את יצירתו ,בדיוק כמו שכתב אבידן. ה"מיסגור" וה"הכתרה" של היצירה על ידי הכותב ו/או הקוראים מנווטת את הקיטלוג. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |