|
||||
|
||||
אם זה היה כך, לא היית משתמש בתעמולה בכל הודעה שניה. |
|
||||
|
||||
סליחה, אני מתנצל, כנראה לא הבנתי את תגובתך. להלן תגובה מתוקנת: "אתה צודק; אבל פינטר כתב את הודעת התעמולה שלו בעד קסטרו ב-2005, לא 2009". |
|
||||
|
||||
נתתי לך לינק של קצה חוט. מי שמביא את קסטרו כרודן האולטימטיבי של אמריקה הלאטינית, אינו מכיר את ההיסטוריה שלה. קסטרו היה אחד מל"ו הצדיקים לעומת שכניו: טרוחיליו, פפה דוק ובנו, סומוזה, וידלה, פינושה- ואלו רק מעטים. את כל ההפיכות הצבאיות ארגנה ארה"ב -כולל האחרונה נגד צ'אבז. רוב הדיקטטורים הללו אי אפשר להשוותם לדמוקרטיות העממיות במזרח אירופה- אולי לרומניה של צ'אושסקו- גם כאן אני חושב שהסקוריטטה היו עדינים לעומת המישמר הלאומי של סומוזה. רק מתוך בורות ושטיפת מוח אפשר היה לדקלם כל הזמן על החרות שמביאה ארה"ב לעולם. |
|
||||
|
||||
מתי דיקלמו? לי לא זכור שדיברו כל כך על החרות שמביאה ארה"ב לעולם, לא בעולם ולא בעיתונות האמריקאית. דיברו רק על הפחד והטרור הפנימי שהביאה בריה"מ לשעבר, וכשהגיעו העולים - הם אישרו את עניין הפחד, ואלה היו דברים שהם חוו על בשרם, לא שמישהו היה צריך לשכנע אותם שרע להם (השחיתות של המקורבים לצלחת, המאסרים והכל). |
|
||||
|
||||
תמיד דיברו. גם כיבוש עיראק נעשה בשם הFREEDOM . אני מבין שאתה זוכר היטב את העיתונות במהלך 80 השנים האחרונות. השיטה היתה בפירוש שיטת ההפחדה: להפחיד את האדם הפשוט מיוטה שהקומוניסטים הסובייטים זוממים להלאים את ביתו הקטן ולשלוח אותו לגולאג אם יתנגד. בדוק עיתונים משנות ה-80 וראה את ניסוח דבריו של רייגן נגד הסנדיניסטים שמסכנים את החירות בארה"ב. לקח לי הרבה שנים לגלות את הסביבה התעמולתית בה חיינו. אינני יודע איזה מהאיילים האלמוניים אתה, טווידלדי היה עונה לי ישר בסטלין. ארבנז בגואטמלה=סטלין. איינדה בצ'ילה= לפחות פול פוט,קסטרו=מאו טסה טונג וצ'אבס=הו צ'י מין. הייתי מנוי על מעריב לנוער באמצע שנות ה-60. היו שם סיפורים שונים על נוער ברחבי העולם: הנוער שלנו נחשב מאד לא אידאליסטי והביאו שם מדי פעם סיפורים על נוער אידאליסטי:הביאו פעם סיפור על נערים מצאוקראינה שהטמינו פצצות בקולנוע. כתבו עליהם כמעט בהערצה על שהם מקריבים עצמם במאבק נגד הדיקטטורה הקומוניסטית. יותר מאוחר קראתי שהיה תקציב ב-CIA למבצעים כאלה שלאמיתו של דבר, היו לא יותר מטרור מכוער ומרושע פאר אקסלנס. שוב אני חייב להוסיף כדי למנוע את ההסחפות הדמגוגית של טווידלדי: סטלין ביצע מעשי פשע מחרידים וגם מאו-נא לא להצמיד אותי אליהם. |
|
||||
|
||||
כתבת: "סטלין ביצע מעשי פשע מחרידים" מעניין שבחילופי דברים עמך בתגובה 500515 הזכרתי גם את האמונה העיוורת המוזרה בסאטלין, בעבר, שהעובדות לא הצליחו לערערה. סתם מסקרן אותי אם ההכרה בכך שסטלין ביצע מעשה פשע מחרידים, כדבריך, באה לפני שהתפרסם נאומו של חרושצוב או אחריו (או שאולי העניין הזה בכלל רלוונטי מסיבות גיל). ואם כבר הכנסתי את עצמי לכאן, ברצוני להעיר שהשימוש במילים "הסחפות דמגוגית" במקרה זה, כשאתה מתווכח עם אדם שטוען בצורה עניינית, ומגבה את דבריו בעובדות בצורה נכונה ובאופן שמעיד גם על ידע היסטורי רב, מיותר, ואינו מוסיף לכבודך. |
|
||||
|
||||
"יותר מאוחר קראתי שהיה תקציב ב-CIA למבצעים כאלה שלאמיתו של דבר, היו לא יותר מטרור מכוער ומרושע פאר אקסלנס." בבקשה הסבר את דבריך, אבל בדיוק, בלי התחמקות ובלי סגנון כללי ומעורפל: האם אתה אומר שהנערים האוקראינים היו סוכנים אמריקאים? - לשאלה הזאת יכולה להיות תשובה אחת בדיוק, או כן או לא, ורצוי שיהיה לה איזה מקור, בין אם לינק ברשת או ציון ספר, עיתון וכו'. אין לי שום כוונות התגרות או התלהמות אבל כבר שמתי לב שזה מה שקורה אצלך: אתה אומר משהו קיצוני ואז כששואלים אותך עליו, אתה עובר לסגנון מעורפל ולהתחמקויות מסוג "אני לא זוכר", "זה היה מזמן". ואם כבר, בדרך כלל אין הסכמה רבה ביני לבין דב אנשלוביץ', אבל גם לי המילים "היסחפות דמגוגית" נשמעות מוגזמות לאור הידע ההיסטורי הרב שטווידלדי מפגין כאן. |
|
||||
|
||||
ידעתי שתתחיל בחקירות של עו"ד: "תענה בכן ולא" שתפקידן לערער את אמינות העד. אני חוזר שנית: קראתי במעריב לנוער בשנות ה-60. אתה רוצה שארוץ לאוניברסיטה ואמצא את הגיליון בדיוק? שכח מזה, לא אעשה את זה. היכן קראתי שהיו תקציבים לCIA לפעילויות הללו בבריה"מ? יש ספרות עצומה שחלקה נותנת ומגדירה את הדברים הללו כתמיכה כספית בפעילו אחרות; יש ספרים של יוצאי הCIA למשל פיליפ אגי"בתוך החבורה"Inside The company, בזמנו פורסם ספר על קולונל אולג פנקובסקי שהיה מרגל לטובת ארה"ב. אינני זוכר אם בספר נרמז משהו בהקשר הזה. יש מסמכים שפורסמו בארה"ב שרומזים על מעורבות ה-CIA בין הדיסידנטים ופעילים לאומיים באוקראינה, יש פרוטוקולים של בתי המשפט הסובייטים שדנו את הדיסידנטים וגם את אלו שהואשמו בחבלות פיסיות ואף פיצוצים, אבל צריך להתייחס אליהם בזהירות רבה. אתה מבקש ממני שאכין בשבילך סמינריון? לא אכין. אני מתחשב בך ומשאיר לך את האופציה לרדת עלי. מה שדיברתי עליו-ולא עבר את סף הכעס שלך-הוא ההתייחסות במערב לפעולות בבריה"מ כמעשים חיוביים למרות שהיו פעולות טרור מובהקות. למה להרחיק עד בריה"מ? נגד קובה ארגן ה-CIA פעולות טרור ונסיונות רצח שאנשים מתוכו הודו בהם. התפרסמו בעיקר סיפורים פיקנטיים על הרעלת הסיגרים וכו'. מה שמדהים אצלך זה מצב שטיפת המוח: שהדברים הללו שגם אתה ודאי קראת, לא עוררו בך שום תחושה שאלו מעשי טרור בלתי לגיטימיים. |
|
||||
|
||||
לגבי ההתייחסות במערב לפעולות בבריה"מ כמעשים חיוביים למרות שהיו פעולות טרור מובהקות, למה להרחיק עד ארה"ב? אפשר להישאר בארץ. מסוף שנות הששים ועד אמצע שנות ה70 ישראל הובילה את המאבק הציבורי כנגד חטיפות מטוסים. זה התחיל עם חטיפת מטוס אל על לאלג'יר ביולי 1968 (ראה http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16457), המשיך עם נסיון לחטוף מטוס אל על לירדו חטיפת המטוסים לשדה דאוסון [ויקיפדיה] בספטמבר 70 ועם חטיפת מטוס "סבנה" לשדה התעופה בלוד חטיפת מטוס סבנה [ויקיפדיה] במאי 72 (כשאהוד ברק וביבי נתניהו לבשו סרבלים לבנים), והגיע לשיא בחטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה מבצע יונתן [ויקיפדיה]. יוצא מהכלל היה היחס לנסיונם של קבוצת יהודים מסורבי עלייה בברית המועצות לחטוף מטוס אזרחי ב-15 במאי 1970 כדי להמלט למערב משפט לנינגרד הראשון [ויקיפדיה]. פתאום האמצעי הפך למשני, מה שקבע היתה המטרה, והחוטפים (הכושלים) הפכו לגיבורים. |
|
||||
|
||||
יש גם *המון* מסמכים שמלמדים על מעורבות סובייטית בתנועות השמאל, בתנועות 'השחרור' הלאומיות, וכן הלאה וכן הלאה. אפילו יש שמועות (כמובן לא מבוססות, שכן ראשי התיבות של ק.ג.ב. היא "קבוצת גריאטרים בטלנים") על כך שגם הסובייטים וארצות הגוש הקומוניסטי הפעילו מרגלים וסייעו למעשי טרור. יש אפילו פרוטוקולים של בתי משפט בארצות המערב, אבל כיוון שהם לא היו טריבונלים עממיים יש להתייחס אליהם בחשדנות גדולה עוד יותר מהפרוטוקולים של בתי המשפט הסובייטיים. |
|
||||
|
||||
העובדה שאלו מנוולים הופכת בהכרח את יריביהם לצדיקים? |
|
||||
|
||||
אני חושב שלשאלה הזו כבר עניתי יותר מחצי תריסר פעמים בשרשור הזה. |
|
||||
|
||||
וכן היה נחמד לגלות שעד 1992 בערך גם המפלגה הקומוניסטית הישרלית היתה במוטבים החשאיים. אני זוכר שזה התפרסם בעיתונות אחרי נפילת בריה"מ, אך האם תוכל להוסיף פרטים עובדתיים? |
|
||||
|
||||
לא מכיר את הסיפור הזה, ולפיכך לא יכול להוסיף עליו שום פרט. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שזה היה חשאי, אבל ידוע לי בהחלט על לפחות שלושה אנשים מחד''ש שנסעו לרוסיה לפני אותה שנה באירוח אח''מי מלא. |
|
||||
|
||||
אהה! פתאום זוועות הן כן רלטיביות. מ.ש.ל. וכמו שאמרתי, בלי להכחיש כלום אתה מתקשה למצוא מילה רעה על כל דיקטטור שלא נתמך על-ידי ארה"ב (חוץ מסטאלין, אבל עליו גם בבריה"מ היה מותר לומר מילים רעות). לפחות אתה לא אומר, בניגוד לפינטר, שאיש לא נכלא ולא עונה אצל קסטרו. ייאמר גם שיש די תיעוד למהפכות (ובעיקר נסיונות) בתמיכה קובנית באמר"ל, יש די תיעוד למעורבות הסובייטית והקובנית באפריקה, כולל בתמיכה באנשים נחמדים כמו ידידנו מוגאבה, שהיה רוצח-עם כבר ב-1983; וברשימת המשטרים שרצחו הכי הרבה אנשים במאה העשרים, מופיעות הרבה יותר מדינות ב'דמוקרטיות העממיות' מאשר באמר"ל, כולל פרקים אפלים כמו דיכוי המרד הפולני של אחרי מלחה"ע II והטבח באוקראינה. למעשה, להכניס רוצחים זוטרים כמו פפה דוק ובנו, שרצחו כשלושים אלף איש במהלך שלטונם, לרשימת 'הרודנים האולטימטיביים' כשיש לנו למשל מדינות דמוקרטיות כצרפת שהרגה באלג'יריה פי עשרה אזרחים במהלך תקופה קצרה בהרבה, שלא לדבר על משטרים כשל מאו או צפון וייטנאם או כהנה וכהנה. אבל היי, זוועות הן לא רלטיביות, כידוע. יש רק דבר אחד בטוח: אפשר להתווכח עד מחרתיים על המוסריות ואי המוסריות בפעולותיה של ארה"ב, אבל אי אפשר להכחיש שהדמוקרטיות העממיות, כולן עד אחת, היו לא דמוקרטיות ולא עממיות. |
|
||||
|
||||
"דיכוי המרד הפולני של אחרי מלחה"ע II ": אולי יואיל אדוני להסביר לי למה הוא מתכוון? האם אתה מתכוון למלחמת הגרילה כנגד השלטון הקומוניסטי שהמאפיין שלה היה גם רצח יהודים? אתה טועה לגבי דרום אמריקה כי פשוט אינך יודע את העובדות מספיק לעומק. בפורט בניג -בית הספר של האמריקות, אומנו רבים שהקימו והפעילו את הארגונים הפאראמיליטריים בארצות שונות בדרום אמריקה. בתחילת שנות ה50 עלה בגואטמלה מישטר דמוקרטי בעל נטיות סוציאליסטיות. ארה"ב ארגנה הפיכה, מימנה כוחות פאראמיליטריים וכד'. מספר ההרוגים במהלך שנות החונטה קרוב יותר ל-100.000 מאשר למספרים הממעיטים שאתה מוסר. בארגנטינה מעריכים שחוסלו כ-30.000 איש במהלך שלטון החונטה בשנות ה-70. לעומת סטלין זה בטל בשישים. אבל זה נעשה בעידודה של ארה"ב בשם המאבק על החרות ונגד הסוציאליזם. כל ההתנהלות הזאת בדרום אמריקה נוהלה תחת המסגרת הבטחונית שנקראה מבצע קונדור. כדאי שתטייל בדרום אמריקה אם לא עשית את זה כבר; השנאה לארה"ב איננה חדשה ואיננה תוצאה של תעמולה סובייטית; היא מבוססת על נסיון מר ורב שנים. מקרי התערבות של צבא ארצות הברית ברחבי היבשת נמשכים מ-1850 והם יותר מ-100 . הם כוללים ביקורים בבואנוס איירס להגנה על תאגידים אמריקאיים, ניקרגואה- כולל הרס של עיר שלמה בגלל שהעליבו את השגריר וכד'. |
|
||||
|
||||
אני חושש שדווקא כבודו צריך לשבת וללמוד שוב את תולדות אמר''ל, הקומוניזם (שלא מתמצה רק בסטאלין ומאו, שיש כידוע הכשר ממנהיגים קומוניסטיים לשנוא אותם), אפריקה וכנראה העולם בכלל. |
|
||||
|
||||
שאלתי אותך על המרד הפולני. ספר לי. |
|
||||
|
||||
פתח ספר ולמד, למען השם. זה שהפרטיזנים הפולנים היו אנטישמים ואף רצחו יהודים (ואין לי הרבה סימפטיה ל-AK. גם אם המיתוס של הפרטיזנים השמאליים והיהודים מוגזם בצורה פרועה, וליתר פרטים גם ליד-ושם, זה לא הופך את ה-AK, בעיני, למשהו אחר מחבורת אנטישמיים. הדבר המעניין, אגב, שלפי הרציונל שהפעלת פה כדי להסביר למה פעולות ישראל מובילות לאנטישמיות, תוכל לטעון שמספרם הגדול של היהודים בצמרת המפלגה הקומוניסטית הפולנית ושירותי הבטחון שלה הוביל לאנטישמיות. מזל שאני לא מקבל את הגישה הזו). לא קשור בכלל לכעשרים-אלף ההוצאות להורג שביצעו הפולנים והסובייטים בפולין עד 1956, ולמספר הגדול בהרבה שהרגו במהלך דיכוי ההתקוממות, כולל השמדת כפרים על יושביהם, רצח נשים וילדים ולא מעורבים בלחימה וכן הלאה מעשים ממין זה. וזה מתגמד לעומת כמאתיים אלף ההוצאות להורג באוקראינה עד 52'. |
|
||||
|
||||
חוץ מהשחצנות וה"נעימות" הבוטה שלך, אתה מכריח אותי עכשיו להתמודד עם העובדות והמספרים שאתה מעלה. איזה ספר לימוד? ת"ל? אתה מזכיר לי את כל אלו שעל כל אמירה בנושא כלכלי היו מטיחים בי שלא הקשבתי בשעור השלישי במבוא לכלכלה. לגבי מלחמת ממשלת פולין הקומוניסטית נגד מה שאתה קורא "פרטיזנים: אני צריך לחפש חומר באינטרנט כדי שאוכל להביא לינק. הספרים שיש לי בבית הם בפולנית. לגבי הסברים אנטישמיים שנשענים על נוכחות רבה של יהודים בצמרת המיפלגה הקומוניסטית הפולנית ושרותי הבטחון (יעקב ברמן, אחד בשם שוויאטוו SWIATLO שאחר כך ברח למערב: אחרי נפילת הקומוניזם יצאו ספרים בפולין-אחד מהם נקרא "גורל הפולנים באדמות המיזרחיות":קושרים שם את יבוא הקומוניזם לפולין ליהודים; זה איננו הספר היחיד. סיעת הפרטיזנים בראשות מוצ'אר ניהלה מסע אנטישמי מובהק כדי לצבור כח במפלגה. כדי לענות לך אני צריך לחפש קצת. אני רק מבקש ממך: הכנס קצת יותר נועם ומתינות לסגנון שלך. פשוט לא נעים להתדיין איתך. |
|
||||
|
||||
לא היתה שם התקוממות אלא מאבק על השלטון ונסיון של הסובייטים ועושי דברם הפולנים הקומוניסטים לחסל את אנשי ה-A.K. והארגונים הימניים יותר. למעשה מה שכתב יאצק קורון- אינו חשוד בקומוניזם-שדחקו אותם למצב בו הם הפכו למעשה לשודדים. שוב, אתה מנסה להפוך אותי למגן על שיטותיו של סטלין. זו פרקטיקה ישנה ואינך הראשון. כשכתבת "התקוממות" חשבתי על שנים מאוחרות יותר בהם היה משטר קיים והתקוממו נגדו. אבל כל ההתנצחות שלנו עוסקת במאבק בין "העולם החופשי" לעולם הקומוניסטי. אם אתה משווה בין ארה"ב לבריה"מ אז ודאי שאתה צודק. אם אתה משווה בין הגרורות-מזרח אירופה ואמריקה הלאטינית-החצר האחורית של ארה"ב, המראה פחות מלבב. אם לא נתייחס לתקופת סטלין שהיתה ייחוד בפני עצמו אלא לתקופה בה ייוצב הקומוניזם במזרח אירופה-ממחצית שנות ה-50 : הדמוקרטיות העממיות לא הפכו לדמוקרטיות ליברליות אבל כבר לא היו משטרים רצחניים. באמריקה הלאטינית תמכה ארה"ב ברודנים, אימנה ארגונים פארמיליטריים שהפרקטיקה שלהם היתה רצח בקנה מידה רחב, עוד קודם תמכה, אימנה ומימנה צבאות פרטיים של רודנים-למשל המישמר הלאומי של סומוזה. אז עדיף לא לומר על 30.000 הרוגים במלחמה בין הקומוניסטים למתנגדיהם בפולין שזה המון, ו-30.000 הרוגים במשטר הצבאי בארגנטיה כרק 30.000 . |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |