|
||||
|
||||
"לבנון תבער" - מפי גורם בכיר בצה"ל, ערוץ 2, 20.7.06 *Distance Learning/ נתנאל לאור נִכְרֹת אֶת הַבַּמְבּוּק בְּרָאשֵׁי הַגְּבָעוֹת נְבָרֵא הַיַּעַר: תִּפְרַחַת. שֹׁרֶשׁ. עָנָף. לֹא יִנְבֹּט זַרְעוֹ, בְּשַׂר תַּאֲוַת חֻלְדָּה בֵּין שִׁנֵּינוּ חֲשׁוּקוֹת – נִכְרֹת. לֹא תַּעֲלֶה (חֻלְדָּה) בְּקָמוֹתֵינוּ תִּטְרֹף קָדְקוֹד לְשִׁמְצָה וּזְרוֹעַ. מוּקַעַת פְּגָרֶיהָ חֳמָרִים תֵּעָרֵם, יַבְאִישׁ לִבֵּנוּ נְחִיל – זְבוּבֵי־מָוֶת. עַד לֹא יִוָּתֵר פָּלִיט. 8.1.09 13 ימים למבצע "עופרת יצוקה" Eyeless in Gaza נתנאל לאור בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָּדוֹל? – בְּשִׁירָה. שִׁירַת יְלָדִים מִשָּׁמַיִם נִתֶּכֶת בַּאֲרֻבּוֹת אֹפֶל מְנֻקָּרוֹת. חֲצִי הַלַּיְלָה: כּוֹהֲנַי מְדַלְּגִים עֲלֵי מִפְתָּן וְרַגְלַיִם כְּרוּתוֹת. – מֵעַל גַּגּוֹת הֲמוֹנִים מְרִיעִים בְּאֵלֶם: שְׁאוֹן סְרָנִים בּוֹקֵעַ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. עוֹלֶה לַהַב הַמִּזְבֵּחַ עִוְעִים עָלֵינוּ, עִוְעִים. מִבֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה עַד לֵב עַזָּה: שֶׁבַע בְּעִילוֹת בּוֹעֵל הַכְּפִיר וְאֵין דַּעְתּוֹ מַרְפָּה. זֹאת הַפַּעַם בִּשְׂדֵה פְּלֶשֶׁת. תָּמֹת נַפְשִׁי. עוד חוזר הניגון הפוליטי הקיבעוני. לבנון כעזה. לעולם יציע הפסיכיאטר והפילוסוף את אותו מירשם הן לדיכאון קל והן לפסיכים רצחניים כדוגמת נסאראללה, הניה ואחמדיניג'אד. כמאמר שליט פלשת: "החסר משוגעים אנוכי?" או, במסורת ישראלה סבתא: "הלנו אתה או לצרינו?" והעיקר, שמות ה"שירים" באנגלית לקוראי העברית. שופוני, איש העולם הגדול הנני! [להגיד לך שאני לא נגעלת ממך ודומיך יהיה לשון המעטה. שום שיר מהכיוון הרגיל של שולי החברה לא מחייב את חילוץ גלעד שליט מטפרי כנופיות החמאס. בכל מחיר. מהטורפים האיסלאמיים] |
|
||||
|
||||
"הלנו אתה אם לצרינו" ("אם", לא "או", רק למען הפרוטוקול) - לפני ישראלה סבתא אמר את זה יהושע בן נון. מוזר, אגדות על בריוני-אגרופים ומחרחרי ריב אמורות להתחבב, דווקא, על טיפוסים מסוגך. "חסר משוגעים אני". אמר את זה אכיש מלך גת, אחת מחמש ערי פלישתים, בסוף פרק כ"א שבספר שמואל א', וכל מיני משוררים חובבים משדרגים את זה ל"*ה*חסר משוגעים *אנוכי*", כמה פיוטי מצידם. קשה להסביר לך למה הביטוי "שמות באנגלית" הוא מצחיק, ומדוע משפט ה"שופוני" מעיד עלייך עצמך - לא על הכותב. אולי תסרקי קצת על Distance Learning, והגם שידוע כבר שאת אינך אדם של דקויות, אולי תצליחי להבין שבאמת לא היה כאן מקום לתרגום המילולי, "למידה מרחוק", של הביטוי. אולי גם קריאת דיון 2712, ולא רק הדבקת השיר והשורה שמעליו, תעזור לך להבין. פסיכיאטר, אם כבר מצאת לנחוץ להזכיר, חלק חשוב בעבודתו הוא לחבר בין פיסות מידע שונות, רחוקות, על פניהן חסרות קשר, פעמים רבות - ולהפיק מהן תמונה שלמה. משום כך יש בזה פיוט בפני עצמו - בכך שהכותב את השירים - את שניהם - הוא פסיכיאטר במקצועו. ובדבריי אלה, עלי להדגיש, אין כדי להצהיר על הסכמה עם דעותיו, אלא רק על התפעלות מן היופי שבדבר. אם יישאל הכותב מדוע בחר לשירו הנוכחי את השם Eyeless in Gaza, ההסבר שלו רק יגביר בך, כנראה, את תחושת הגועל הסובייקטיבית. ספרו של אלדוס הקסלי בשם זה, המתבסס על ג'ון מילטון, ראוי, אולי, למאמר בפני עצמו, אבל הנה, הדודה ויקי מקילה עלינו, כרגיל, רק לשם קבלת מושג ראשוני: לסיכום: הבורות היא, ככלל, חלק מן המצב האנושי, וככזו אין בה בושה. בורות מודעת המלווה ברצון להחכים ולהשכיל היא עניין הראוי לכבוד ולהערכה, ואפילו להערצה. ושלא כשתי אלה - הבורות העיוורת לעצמה, המעורבת באוקיינוסים של רברבנות והצוהלת בזרירת סוסות, היא דבר מביך, מביך מאוד - לעין המתבונן (הקורא), עשרות מונים יותר מאשר בלב המתרברבת. |
|
||||
|
||||
אבל למה האלוזיה הזו לספרו של האקסלי? והאם כותרת בעברית, עם אלוזיה לשמשון בעזה, לא היתה מתאימה יותר לשיר מבחינת התוכן וההקשר? |
|
||||
|
||||
אולי הוא התכוון דווקא ללהקה? http://www.youtube.com/watch?v=A9R62uZKkrA |
|
||||
|
||||
קישור ישיר לא עובד לי אבל בויקיפדיה האנגלית כתוב שהלהקה נקראת ככה על שם הספר. |
|
||||
|
||||
והספר נקרא כך בגלל מילטון... אבל מה הקשר של מילטון ללבנון? |
|
||||
|
||||
סליחה, לעזה. |
|
||||
|
||||
בויקי העברית כתוב שהספר תורגם לעברית בשנת 1989, ע"י תמר עמית, בשם "עיוור בעזה". המשורר יכול היה לעשות מאזן, מצד אחד הקונוטציות האנגליות ליודעי ספרות אנגלית, ומצד שני הרושם היומרני של שימוש בשפה זרה. אלדוס האקסלי [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
נתי, זה אתה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |