בתשובה לאלכסנדר מאן, 28/12/01 1:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לצערי, אני קורא בעיתון על הרבה נשים שקיפחו את חייהן בגלל "שגיאה של רגע" ו"טעות מצערת" של הבעל שלהן. על טעויות מחרידות כאלה משלמים, בד"כ, בשנים ארוכות של מאסר, וטוב שכך. אם תסלח לי על משחק המילים הצולע, אני חושב שיש מעידות שמעידות על המועדים שהם בבחינת שור מוּעַד בלי קשר למועֵד בו הן קרו. אין לי ויכוח איתך שאין למנוע ממר יתום את זכותו להיבחר לכנסת, ושנינו גם שותפים לתקוה שהוא ייכשל בכך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן מסכים עם כל מילה שרשמת בתגובתך זו; הטרגדיה היחידה הקיימת לשיטת יתום היא שהנ"ל לא ידע ש'הממזרים שינו את כללי המשחק מבלי להודיע' - ולכן לא חשש מלכתחילה לחסל שני מחבלים אלו בדם קר, כפי שקרה הדבר מן הסתם אף בעבר הרחוק והבלתי ידוע 1. הכיסוי המשפטי המדאיג מכבוד נשיא המדינה ושיבוש ראיות בעליל הם הם למעשה הדבר המדאיג והזועק לשמיים בסיפור עגום זה. בברכה א. מאן 1 עבר אשר בו לא היתה נוכחותם של אנשי תקשורת על תקן 'דבר מובן מאליו', ו/או שהללו העדיפו לעצום עיניהם ולשתף פעולה עם כוחות הביטחון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |