|
||||
|
||||
עוד פעם קברניטינו נגררים אחרי דעת קהל מתלהמת. הדרך היחידה לקצור הישגים מרשימים יותר משהשגנו עד כה, כלומר - באמת למנוע כל ירי עתידי על שדרות והתחמקות מפתיחת המעברים - היא להשתלט לחלוטין על רצועת עזה, לגרש\להרוג\לעצור את כל אנשי החמאס ולהנהיג שם משטר צבאי\להמליך שלטון ידידותי יותר בדמות אבו-מאזן או כל דבר אחר. זהו מהלך שהסיכויים להצלחתו כמעט בלתי ניתנים לחיזוי, שהתקדימים שלו (אורנים גדול ב-1982) שליליים ושהמחיר להשגתו גבוהים משמעותית מכל מחיר שנשלם אם נעצור את המבצע עכשיו. מספיק להתנהג כמו מהמרים בקזינו, זה רק עניין של זמן עד שכל התמונה תתהפך. הייתי בטוח שלמדנו את הלקח מלבנון. |
|
||||
|
||||
כבר קשה לדעת מי מקשקש במי הכלב בזנב או להיפך. אלמלא בלבלו הקברניטים את המוח בהצהרות הריסוק, ההשמדה, החיסול והתשתיות, מנין דעת קהל מתלהמת? אני מציע לך לא להתרגש. שעון הבחירות הקרבות מתקתק, הלחצים של העולם הדורש להפסיק להפריע למנוחת השכנים הולך ומתחזק ומועד הפסקת האש קרב ובא. בסופו של דבר מה שישאר מן המבצע הוא גופותיהם של העזתים ההרוגים חמושים ואזרחים כאחד והריסות הבתים. כך נראה במציאות מה שבעיתון נכתב "תג מחיר". תג מחיר זה צריך לקנות לנו הפסקת אש לתקופה ארוכה ככל האפשר. מעבר לכך: "כל-הדברים יגעים, לא-יוכל איש לדבר; לא-תשבע עין לראות, ולא-תמלא אזן משמע. מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שיעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש. יש דבר שיאמר ראה-זה, חדש הוא: כבר היה לעלמים, אשר היה מלפננו.", "וראיתי, כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי-הוא, חלקו:" |
|
||||
|
||||
הבחירות הן מה שמדאיגות אותי. כל סיום של המבצע שלא יכלול כריעה על 4 של הנייה, ינוצל על ידי נתניהו וליבני וברק יודעים את זה. אחרת אני די בטוח שהם היו מסיימים כבר את המבצע. |
|
||||
|
||||
את ליבני המלחמה הזאת גמרה בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
סקר אחרון הראה שנכון לעכשיו לליכוד יש 32, לקדימה 27 ולעבודה 16. אז נכון לעכשיו, המלחמה לא גמרה אותה. כמו שאמרתי, אני צופה שהמלחמה המוצלחת הזו, אם תסתיים בקרוב (כפי שאני מקווה) תדפוק את ברק ולבני חזק. זה כמובן אבסורד לכל דבר ועניין, אבל ניחא. |
|
||||
|
||||
ממתי הסקר שאתה מדבר עליו? בזה שאני שמעתי אתמול ברדיו אמרו שקדימה ירדה ך-17 מנדטים. |
|
||||
|
||||
מה אבסורדי בכך שחברי ממשלה שמובילים מדינה למלחמה מטופשת שכשלונה מובטח מראש, יוכו בבחירות שאחרי המלחמה? |
|
||||
|
||||
האם זו שאלה רטורית או שעלי להסביר שזה נובע מאיזו הנחה מובלעת ושגויה שיש לך? |
|
||||
|
||||
*זה* ודאי לא אבסורד, זה נימוס מינימלי. הרי אם הם יפסידו, זה כאילו אמרו להם בפנים שהמלחמה הייתה מטופשת וכשלונה מובטח מראש. לא עושיםן דברים כאלה. חייבים לחכות עד שתיפול עליהם איזו מלחמה לא מטופשת שכשלונה איננו מובטח (דהיינו, עד אחרית הימים). |
|
||||
|
||||
אותי דווקא מטריד קוצר הרוח של מובילי דעת הקהל בישראל, שעשויים לטרפד מבצע זה ולזכותנו בקטסטרופה אמיתית מדרום וצפון כאחד בשנים הקרובות. ההרס והמוות שנזרעו בלבנון במלחמת לבנון השניה רק גרמו לחיזבאללה להבין שמעתה לא כדאי לו לנסות פעולות מוגבלות אלא להתכונן למלחמה גדולה ומקיפה, וזה מה שהוא עשה מאז. גם החורבן, המוות והעוני הקשה שהמיטו על האוכלוסיה בעזה פעולות החאמס ומבצעים קודמים של צה"ל לא מנעו את המשך תמיכתו בחאמס וטיליו שהביאו גם למבצע זה. יתרה מזאת, זו גם הדרך בה בוחרים הפלשתינים בגדה1, למרות שמצבם אגב, בין הטובים במזה"ת. |
|
||||
|
||||
רק תגיד לי, מה אתה בעצם מציע לעשות? להמשיך את המבצע עד לסילוק אחרון אנשי החמאס? ואז מה? |
|
||||
|
||||
''מצבם אגב, בין הטובים במזה''ת'' לא נכון. כל פלאח במצרים יכול לעלות על החמור ולרכוב לאן שהוא רוצה. בגדה, הוא צריך להימלט מחוליות חיסול ומחסומים. שלא תבין אותי לא נכון - אני תומך בכיבוש הצבאי של יהודה ושומרון. רק האכזריות הזו מצילה אותי ממוות בכפר סבא או תל אביב. אבל לא נבון להתעלם מהנזק שהמשך חיי גורם לפלסטינים. |
|
||||
|
||||
זה ממש לא מדוייק, מעט פלאחים במצרים יכולים לעלות על החמור ולרכב לאן שהם רוצים, רוב הפלאחים במצרים מוגבלים על ידי בעיות כלכליות שמונעות מהם לקחת חמור ולסוע לאן שהם רוצים במצרים, רובם מוגבלים במגבלות מדיניות שמאלצות אותם לבקש ויזה אם הם רוצים לסוע למקומות כמו ישראל, וכולם מוגבלים על ידי בעיות פיזיות (ים - חמורים לא שוחים כל כך טוב) שמונעות מהם לרכב על חמור למקומות כמו אוסטרליה. |
|
||||
|
||||
מה אתה מדבר על אוסטרליה וישראל, ביהודה ושומרון אי אפשר להגיע לעיר המחוז בלי ויזה. ההתקטטנות שלך עלולה ליצור את הרושם שאתה מאמין שמוטב לחיות במכלאת בקלקיליה על פני מגורים ברבת-עמון הנקיה והמסודרת או בקהיר השוקקת, למשל. |
|
||||
|
||||
לא יודע, האמת, שלושת האפשרויות לא נשמעות לי מפתות במיוחד, ואני לא כל כך בטוח איפה מוטב לחיות. אבל מה שרציתי להגיד זה שמגבלות תנועה זה דבר שיש לכל אדם, גם אני לא יכול לסוע לדמשק ובכל זאת אני חי עם המגבלה הזאת די טוב, הרבה יותר טוב מהרבה מתושבי דמשק לדעתי. |
|
||||
|
||||
כולנו מוגבלים בתנועה, אבל יש כאלה, לא רחוק מכאן, שמוגבלים הרבה יותר מאיתנו - בלי שום פרופרציה. הצבת שתי המגבלות האלה זו לצד זו היא עלבון לאינטליגציה ולאנושיות. אין דינך (לא יכול לטעום חומוס בדמשק) או דין הדמשקאי הממוצע (אין לו כסף לחופשה באוסטרליה) כדין שכננו הקלקיליתי (לא יכול לבקר את אחיו בכפר הסמוך). אולי בימי הכיבוש הנאור החים היומיומיים (בניכוי הכבוד הלאומי) ביו''ש היו טובים מהממוצע בעולם הערבי. אבל מאז הסכמי אוסלו ומוראותיהם, זה ממש לא כך. |
|
||||
|
||||
ואם אני רוצה לבקר את השכן שלי בראמאללה? או את אחי באוסטרליה? (בבקשה לא להסיק שיש לי אח באוסטרליה או שכן בראמאללה). |
|
||||
|
||||
אם ניקח את מגבלות התנועה שלך, ושל לשכנך מג'נין אזי יש לשניכם סט של מגבלות זהות, בנוסף יש לכל אחד מכם מגבלות שונות, נדמה לי שלכל מגבלה שיש לך ניתן למצוא מגבלה דומה אצל השכן מג'נין, ועדיין יוותרו לאותו שכן אין ספור מגבלות שלא קיימות עבורך. |
|
||||
|
||||
כן, אמרתי שהאפשרות להתחלף איתו ממש לא מפתה אותי. |
|
||||
|
||||
בחור, זו לא בדיחה. כל הפואנטה היא שאף אחד לא בא בוקר בהיר אחד ואסר עליך לצאת מעירך. אין לך בעיה לבקר את אחיך בכפר הסמוך. אתה יכול לעלות על מונית ולהגיע לבית חולים תוך 30 דקות. אנחנו מדברים על אנשים אמיתיים עם בעיות אמיתיות, לא על אחים היפוטטיים שאין לך. חוץ מלעצבן, מה אתה מנסה להגיד בשאלות שלך? |
|
||||
|
||||
אני מניח שהוא מנסה להגיד ששכחת משהו אחד: אם אתה תלך לג'נין, הסיכויים שלך לחזור משם חי קטנים הרבה יותר מהסיכויים של אותו תושב ג'נין לחזור חי מהיישוב שלך. ושאולי, רק אולי, יש איזו סיבתיות בין טרור וסגרים. |
|
||||
|
||||
קרא את הסיפא של תגובה 500688 שלי ובחן האם שכחתי את מה שאתה טוען ששכחתי. |
|
||||
|
||||
צודק. לא שכחת. אני מניח שבשלב מסויים קשה לי כבר לקשר כל אייל אלמוני לתגובות המתאימות, גם אם זה באותו שרשור. |
|
||||
|
||||
מאידך גיסא, בתקופות רבות גם הסיכוי של תושב ג'נין לחזור חי מג'נין קטנים בהרבה מסיכוייו לחזור חי מהישוב שלך. |
|
||||
|
||||
למשל כשיצאנו למלחמה על ג'נין. |
|
||||
|
||||
אם אין לך דוגמה אחרת אז לג'נינאים אין מה לדאוג. בחומת מגן נהרגו 52 אנשים מתוך אוכלוסיה של 35 אלף. |
|
||||
|
||||
באחוזים זה כאילו מדינת ישראל תאבד עשרת אלפים איש. ? |
|
||||
|
||||
מה אתה משווה? בג'נין אלו ערבים. |
|
||||
|
||||
ובמדינת ישראל? |
|
||||
|
||||
עמישראל |
|
||||
|
||||
נכון, הייתי וראיתי, אבל היה שם גם ערבי אחד עם גמל. |
|
||||
|
||||
ולא חראם על הגמל? |
|
||||
|
||||
''והגמל חראם לאלוהים יהי'' שנות י' יד' |
|
||||
|
||||
אני לא מנסה להגיד משהו פוליטי, אלא משהו רטורי. נכון יש שם אנשים עם בעיות קשות באמת, הם נמצאים תחת שני ממשלים מתנגשים, שניהם אדישים לחלוטין לרצונותיהם ולחירותם ורק משתמשים בהם כאמצעים למטרות אחרות שבדרך כלל רק מזיקות לאינטרסים המובהקים שלהם, הם מתגגוררים ב"מדינה" עניה ללא אפשרויות לפיתוח כלכלי, ללא זכויות אדם צדק או חירות. מכל זה, הגבלת התנועה המסויימת ממש לא נראית לי כהבעיה הכי גדולה שיש להם, או אפילו קרובה לזה. אולי דוגמא תעזור, בזמנו כל איכר סיני יכול היה לקום בבוקר ולרכב על החמור שלו (יש בסין חמורים?) במשך שבוע ועדיין להשאר בתוך המדינה שלו, ובכל זאת הרבה מאד איכרים סינים בחרו משום מה ללכת דווקא להונג קונג, מקום בו אתה לא יכול לרכב על החמור לכמעט שום מקום, שלא לדבר על לבקר את אחיו שנשאר בסין. ובכל זאת, ברור כמעט כולנו נסכים על השאלה "מצבו של מי קשה יותר". במילים אחרות, אם אתה רוצה לשכנע אותי שמצבם של תושבי הגדה קשה יותר מאיכרי מצרים, מצא לך טיעון אחר. |
|
||||
|
||||
אם אתה רוצה לבקר את אחיך באוסטרליה, יתכן שיש לך מגבלה (כספית), אבל זה לא בלתי אפשרי. אם אתה רוצה לבקר את השכן (או החבר) שלך ברמאללה יש לך בעיה קשה יותר. יתכן שזה אפילו מבחינה מעשית בלתי אפשרי. בעסה לך. עדיין מצבך טוב בהרבה ממצבו של אותו שכן מרמאללה, שלא יכול לבקר אותך (שקול לחלוטין לחוסר יכולתך לבקר אותו), אבל חוץ מזה לא בטוח שהוא יכול לבקר גם בבית החולים הקרוב, בספרית האוניברסיטה, בעיר הנופש הקרובה, דברים שלך הם לא רק נגישים, אלא גם טריוויאליים. |
|
||||
|
||||
אני מניח שיש תושבים בישראל שספריית האוניברסיטה הקרובה היא בראמאללה. |
|
||||
|
||||
יחי האיזון הקדוש. אין מה להרחיק לכת לאפשרות של הפלסטינאי לבקר באוניברסיטה. מה בקשר לביקורו באדמותיו הסמוכות? |
|
||||
|
||||
בצרפת שאחרי 1870 נטבע המושג רבנש -נקמה. ב-1973 לא הצלחנו לזרוק את המצרים מהגדה המזרחית וזה סיפק את תאוות הרבנש שלהם מ-67 ואפשר היה להגיע איתם להסכם שלום שלא מתוך כניעה. במלחמת לבנון השניה הבינו רבים את מה שקרה כהתמוטטות ההרתעה הישראלית. אני חושב שבמקום לפתח תאוות רבנש משלנו על זה שלא מחקנו א6ת החיזבללה ולא גרמנו לו להצהיר: "אני נכנע", היינו צריכים לנסות להתחיל ליצור קשר כלשהו- אפילו נסתר עם גורמים בחיזבללה. עמדה של אויב אולטימטיבי היא עמדה רגשית ולא שכלית-תבונית אפרופו הדיון במקום אחר באתר. גם עם החמאס צריך להגיע לאט-לאט לאיזשהו קשר-בתחילה לא גלוי- שלא יהיה בינארי-או השמדה או כניעה. באחת ההתבטאויות של מישהו ממנהיגיהם הוא הזכיר הודנה של 10 ואף 25 שנה. נצח במושגי המזה"ת. במה תגובה זו רלונתית למה שאפיפידס כתב? בראיה לטווח ארןך איננו צריכים לא לנצח ולא להשפיל. שמנו תג מחיר? שמנו. עכשיו לעבור למה שהפוליטיקה צריכה לדעת לעשות- לשוחח, לנהל מו"מ -לא לשבור. אגב, הביקורת העיקרית של הפאשיסטים על ההתנהלות הדמוקרטית היתה תקיפת הפשרה וההדיינות כעקרון. אנחנו צריכים להבין שהחמאס יכול להבחר על ידי הפלסטינאים. כמו שאצלנו ישנה אמירה שרק הליכוד יכול להגיע להסכם שכרוכה עימו נסיגה -אותו הדבר לגבי החמאס. |
|
||||
|
||||
אבל מי ידבר איתנו? (ויישאר בחיים, לו יממה אחת נוספת) |
|
||||
|
||||
זו אחת האגדות. נכון שאם ישראלים ידברו עם בכירים בחמאס ויפרסמו שנידונה הכרה בישראל - קרוב לודאי שהם יוקעו. אם ישראלים יפגשו עם אנשי חמאס, הם יוכנסו אצלנו לבית הסוהר בעוון מגעים עם האויב מול פני המלחמה. מגעים מתחילים תמיד בעניינים מאד ספציפיים ומקומיים ואחר כך מתרחבים. כל זמן שהצד השני נתפס כנציגו של אשמדאי עלי אדמות- לא יהיו שיחות. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שאם מי מאנשי החמאס או החיזבאללה יבוא במגעים ישירים עם ישראל על איזשהו הסדר ארוך טווח הוא יוקע מיידית כ''בוגד'' ו''משתף פעולה עם המשטר הציוני''.וכולנו ראינו מה דינם של משתפי פעולה כאלה בארגונים הנ''ל.הבעיה העיקרית עם החמאס וחיזבאללה, שדי מאיינת את האפשרות להידבר עמם, היא האופי הדתי-קנאי של התנועות האלה שמניע אותן להגדיר פשרות איתנו כ''מעשה שטן''. |
|
||||
|
||||
כעת יש הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה. היא לא הושגה בשיחות ישירות אלא בתיווך האו''ם. עד לפני חודש הייתה הפסקת אש חלקית בין ישראל לחמאס. היא לא הושגה בשיחות ישירות אלא בתיווך מצרים. מסקנה, פשרות עם ישראל הן אפשריות - בתנאי שהן זמניות, לא ישירות, ותואמות את האינטרס הערבי. איציק לא מצפה לשלום או הכרה הדדית בומבסטית. הוא (אני לא) מסתפק בהפסקת אש עד לסיבוב האלימות הבא. |
|
||||
|
||||
לא. אני כמובן מעדיף הפסקת אש אך לנהל מדיניות שתקטין את המניעים לסיבוב הבא. ככל שהמלחמה היא יותר מלחמת חרמה, כך יותר קשה יהיה לדבר, יותר כבוד מעורב ומכאן שיותר התחפרות. עם החיזבללה אפשר היה להגיע להסכם ג'נטלמני בשנות ה-80 , לצאת מלבנון ובהמשך אני מניח שיכול היה ליווצר איזה צינור הדברות. כמובן שחיסול מנהיגם יצר רצון נקמה עז. הדבר הנכון היה לצאת מלבנון מיד לאחר שהנהגת אש"ף יצאה לתוניס, אבל איננו יודעים אף פעם לחתוך בזמן- טוענים שזה משותף לכל הגנראלים- הפוליטיקאים פוחדים שאנשי הצבא יאשימו אותם בתבוסתנות. אינני חכם לאחר מעשה: חשבתי כך כבר אז. |
|
||||
|
||||
אני מתעניין בדברים כאלו, אז חיפשתי מידע על הסיפור מאחורי ה"רבנש". במקום זה מצאתי משהו שנראה שסותר: http://www.merriam-webster.com/dictionary/revenge
Etymology: Middle English, from Anglo-French revenger, revengier, from re- + venger to avenge — more at vengeance Date: 14th century |
|
||||
|
||||
שיקולי נקמה ברמה המדינית והצבאית אינם מניעים אותי וכנראה שגם לא אותך. מדוע אם כן חושב אתה שזהו המצב אצל הערבים? בפרט במקרה תוצאות מלחמת יום כיפור: העובדות *הידועות* הן הפוכות למיתוס הישראלי על דרכה של מצרים לקבלת קיומה של ישראל. כשמצרים הרגישה חזקה ולא היה לה על מה לנקום היא ניסתה להשמיד את ישראל (שחרור, ששת הימים). רק לאחר שהיא הוכתה (ששת הימים ובמידה רבה גם בהתשה) היא נכונה להכיר בישראל (פברואר 71'). בעניין חמאס וחיזבאללה - האם לא נראה לך שלאחר שישראל נסוגה הן מעזה והן מלבנון, ולמרות זאת המשיכה להיות מותקפת מאזורים אלו, עצותיך בעניין החתירה לשלום צריכות להיות מופנות אליהם? מה למשל מסוגלת ישראל לתת לחיזבאללה בתמורה לשלום? בעניין "רק הליכוד יכול להגיע להסכם/נסיגה" - זו אכן אמירה בלבד, שכמו המיתוס לעיל, אינה נתמכת ע"י העובדות הידועות. |
|
||||
|
||||
אופטופיקון לגבי הפסקה האחרונה: קונספציית "רק הליכוד יכול להגיע להסכם מחוייב נסיגה", הורתה באמירה של רבין מתקופת הסכם השלום עם מצרים תמורת החזר סיני: "לבגין יש יתרון בכך שכראש ממשלה אין לו בגין באופוזיציה". (אגב, במובן זה לא רק שהאמירה נתמכת ע"י העובדות, אלא שניתן לראות צדק-מה במשוואת איציק ליכוד=חמאס כשני גופי קיצון שהמיינסטרים בא/יבוא בעקבותיהם - וזאת עפ"י עקרון קל וחומר ובהתעלם מתחושת הזוועה הפבלובית שההשוואה מעוררת) |
|
||||
|
||||
צריך לשמור על קור רוח וקור תחושות. למישהו היה נעים להסתכן בלהתנשק עם ערפאת? אני דוקא רציתי לראות המשך להתגוששות בין ברק וערפאת מי יתן לשני להכנס ראשון בנשיקה ערפאתית. |
|
||||
|
||||
למישהו היה נעים פעם להתנשק עם עראפת? חוץ מלסוהא, שאני משערת שזה היה נעים לה, במידה מסויימת... |
|
||||
|
||||
בודאי, בודאי. זה היה לה נעים להתנשק עם צפרדע ולומר לעצמה בליבה: "אז מה אם הוא לעולם לא ייהפך לנסיך! סקס זה לא הכל בחיים, אני עושה את זה למען המהפכה! (הלאומית-עתידית של העם הפלשתיני ובייחוד הכלכלית-פרטית של משפחת טאוויל)" |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה היה סיוט לכולם. |
|
||||
|
||||
משום מה אני לא מפרשת את מה שקרה בלבנון השניה כ''התמוטטות ההרתעה הישראלית''. |
|
||||
|
||||
גם אני לא. האם כתבתי במקום כלשהו את המישפט הזה? לא מתאים לי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |