בתשובה לdd, 31/12/08 18:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צמד מילים אלה מטיל בי ספק אם אנחנו חיים באותה מדינה. הממשלה המכהנת כרגע היא הדבר הכי פחות נחוש, החלטי ובעל נטיות הכרעה בכל נושא שהוא. היא מתנהגת כמו נער מתבגר שמגיב אימפולסיבית בלי לתכנן יותר מצעד אחד קדימה. כמו שזה נראה עכשיו ,צה"ל מפציץ כל מה שזז בלי שום מטרה, וכולנו מחכים ששלושת המוסקטרים יחליטו אם להמשיך להפציץ או להכריז על הפוגה או לצאת לפעולה רגלית רגע לפני שהאו"ם כופה עלינו הפסקת אש, ואחרי עשרות ההלוויות הצבאיות להכריז בנאום לאומה -"אנחנו ניצחנו"! כל אירגון-ולו הקטן ביותר- מתארגן ע"פ תוכנית סדורה,מקרים ותגובות וכיו"ב לפני שהוא עושה צעד הכי קטן. אבל ממשלת ישראל תצא למילחמה,כל יום יתכנס המיטבחון,ישלחו את ציפי לביקור בזק בפריז,יתלבטו -וישר ידליפו לתקשורת- אם להמשיך או להפסיק או לחדול לגמרי או השד יודע מה. והכל כמובן על הגב של אזרחי המדינה ושל חילי צהל המשמשים ככלי משחק קטנים שאף אחד לא באמת סופר אותם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד כתבה שדנה בממשלה הנחושה להריע..http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicCont... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר קורה דבר שלא היה קורה בעבר, זה עשוי להוות איתות כלשהו למדיניות חדשה. כאשר מופצץ מסגד, מה שלא היה קורה בעבר מפאת רגישות, זה עשוי להוות איתות להצהרת כוונות שלפיה עכשיו- מפציצים גם מסגדים. בעיניי זה אינדיקטור של הבעת נחישות, כלומר עמידה תקיפה מאחרי כוונות המלחמה. כי אחרת, לא היו תוקפים אותו. אני מתאר לעצמי שמה שקומם אותך בתגובה הוא שכתבתי -ממשלה. ושהממשלה נחושה. ובכן, נאמר- מקבלי ההחלטות. עובדתית הם אלה שמחליטים על המלחמה הזו ועל מהלכיה. הם מאשרים, הם חותמים, הם מתלבטים, הם מידיינים, זו סמכותם וזה תפקידם. ייתכן שבאופן כללי זו ממשלה הססנית, למרות שאני לא חושב כך. ממשלת אולמרט הייתה ממשלה פעילה. באופן מסויים המתייחס לשאלת ההחלטה לגבי המשך המלחמה, אני חושב שהפצצת המסגד מהווה איתות לרצינות הכוונה להעמיק את המלחמה ו''ללכת על כל הקופה''. שתי הערות- ספקנות והססנות הן מרכיב חיוני בתהליך קבלת החלטת. נחישות כתכונה רפלקסיבית- אינה דבר רצוי. כמו כן חיונית היא היכולת לעצור, לסגל את המדיניות למציאות משתנה, לתמרן ולשנות כיוון. אני לא בטוח שממשלת אולמרט נכשלת מהבחינה הזו. אולמרט נבחר על מצע המשך ההתנתקות, ועם הפיכת החמאס הממשלה ידעה לשנות את המושגים שלה. מלחמת לבנון מעידה אף היא על ממשלה אופורטוניסטית- ממשלה שיודעת לזהות הזדמנות, מה שבעיניך כנראה נראה כמו אימפולסיה. ועוד משהו- מציאות אינה תלויה בנימוקים של מישהו, ולא בתכניות של אף אחד. עם כל הכבוד. אם לא כן היינו יכולים להחזיק את ההיסטוריה בפינצטה. אבל זה לא ככה. מציאות אינה מתחשבת בתכניות של אף אחד. יש לה חוקים משלה. והכל כמובן על הגב של אזרחי המדינה וחייליה, אשר כרתו עימה את האמנה החברתית ולפיה הם מחוייבים לציית לה ביום פקודה, ולא רק להנות מזכויותיה בימי שלום. ונניח שקבלת ההחלטה נפלה בסופו של דבר מאותו גורם שאתה מצביע לכיוונו- הבחירות הצפויות, היא עדיין מחייבת אותך ואותי ואת כל אזרח במסגרת חוקי המשחק הדמוקרטיים והיא עדיין מעצבת את המציאות שבה אנו חיים. ומרגע שנפלה ההחלטה זה גם לא כל כך משנה. מלחמת עזה כהתרחשות קיימת אינה תלויה עוד בשום דבר שגרם לה, אולי רק במחשבות של מי שכותב את ההיסטוריה. באופן כללי, גישה תבוסתנית אינה מתאימה בעיניי למלחמה הזו. לדעתי היא משקפת חרדות של אנשים יותר משהיא משקפת את המצב הממשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום ראיתי מישהו שכתב משהו שמשקף גם את דעתי. אדם עם ראש קר על הכתפיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לבקשה, המחשב שלי לא מוריד את הקישור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה חושבת כמוני ולכן הממשלה צודקת. היא תפסיק להיות צודקת כאשר היא לא תחשוב עוד כמוני. זו הגישה הבסיסית שהתגובה שלך מכוונת אליה. הממשלה הזו, כפי שהיא מתנהלת כיום והתנהלה במשך כל הקדנציה השערורייתית בה היא כיהנה, הייתה ממשלה מבהילה באי היציבות שלה, ביחס הציני שלה כלפי האזרחים, בהפכפכות עמדותיה והתנהלותה ההססנית. מראש קדימה הוקמה כספין פוליטי. הצטרפו אליה ואל הממשלה שהיא הרכיבה אופורטוניסטים מכל הסוגים. מעטות הן הממשלות שבזמן כהונתן הוצאו כל כך הרבה כתבי אישום לנבחריהן. המלחמה בצפון, שעל נחיצותה וליבוייה היה כמעט קונצנזוס בקרב אזרחי ישראל היהודים, הושמצה זמן מועט לאחר שהסתיימה מימין ומשמאל. הימין התנגד להפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה והאשים את אולמרט בתבוסתנות והססנות ואילו השמאל ביקר את הממשלה על כך שלא חתמה על הסכם הפסקת האש בשלב מוקדם יותר של המבצע שהתגלגל למלחמה. כל צד, על פי האידיאולוגיה שמנחה אותו, היה בלתי מרוצה ממלחמת לבנון השניה. לאחר שחלוץ ופרץ התפטרו ועזבו את תפקידם ואולמרט בחר להשאר והסכים להמשיך להיות "ראש ממשלה לא פופולרי" התקשורת ואזרחי ישראל "חיפשו" אותו וניסו לגרום להדחתו. בעקבות הבקורת הוקמה ועדת וינוגרד, שחקרה את אירועי המלחמה. פרופ' יחזקאל דרור, חבר ועדת וינוגרד, תקף את אולמרט על שלא התפטר בעקבות ממצאי הוועדה. בראיון שנתן אמר, "ציפיתי שהממשלה תתפטר אחרי הדו"ח החלקי. אכן, הרמטכ"ל (דן חלוץ) התפטר ושר הביטחון (עמיר פרץ) אולץ לעזוב את תפקידו, אבל ראש הממשלה לא התפטר ולא אולץ לעזוב. זה לא היה קורה באף דמוקרטיה פרלמנטרית אחרת". איני טוען שזו הייתה רדיפה פוליטית. כבר לפני שאולמרט נבחר לראשות הממשלה הוא הואשם בנסיבות שונות. מעורבותו בפלילים בזמן כהונתו כרוה"מ הייתה נרחבת, כמו גם בכהונתו כראש עריית ירושלים. בין הבולטות שבין הפרשות ניתן לציין את פרשת בל"ל, הבית ברחוב כרמיה ומעטפות הכסף של טלנסקי. מאז שאולמרט, לאחר לחץ ציבורי ותקשורתי רב, הודיע כי הוא אינו מתכוון להתמודד בפריימריס של ""קדימה ושיגיש את התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה לכשיבחר יו"ר חדש למפלגתו- ולאחר שלבני נבחרה הוא אכן הגיש לנשיא מכתב התפטרות- הוא מתפקד כראש ממשלת מעבר, עד לבחירות האות, ולמעשה כ"נוכח נפקד" במערכת הפוליטית. זו הייתה הממשלה של ישראל בשנים האחרונות וכך נראה ראש הממשלה. האם עלי להוסיף? האם יש מה להוסיף? נראה שבישראל כאשר התותחים רועמים הזכרון נמחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש לך בטן מלאה על אולמרט ועל הממשלה. בכל מקרה זה לא נושא הדיון, ואני בוודאי לא אגונן על ממשלת אולמרט. את הדברים שאתה מייחס לי אני מעולם לא הבעתי. צר לי. אם אתה רוצה לפתח דיון רציני קרא בבקשה שנית את מה שכתבתי ונסה להגיב לעניין. אם אתה רוצה להביע דעות משל עצמך, פתח פתיל חדש במקום להתנפל עליי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בטן מלאה על אולמרט ועל הממשלה. רוב התגובה שלי עסקה בעובדות. לא התנפלתי עליך וחבל שככה אתה מרגיש. אני רק מנסה להצביע על החשיבה האוטומטית של הציבור הישראלי, שברגע שנבחריו מחליטים לצאת למלחמה, מבצע או כל פעולה צבאית אחרת חטאיהם מלבינים כשלג, הכל נשכח. צריך לשים לב לזה, זו תופעה חמורה מאוד ומדאיגה בעיני. לא נקיון הכפיים של ההנהגה חשוב לאזרח הישראלי ולא יכולתה להנהיג ולפעול בחוכמה לטובת האינטרסים של אזרחיה, אלא יכולתה להחליט, ברגע, בלי להתריע מראש, ואולי אפילו ללא תכנון מוקדם, על תחילתו של מבצע צבאי שמטרותיו ויעדיו אינם ברורים גם לה. אותי זה מדאיג. למען ההגינות אחשוף את מיקומי על גבי המפה הפוליטית, שמאל. יש הקוראים לי שמאל קיצוני. אני לא תופס את עצמי ככזה. אני בז לדוגמטיות ולהאשמת צד אחד בסכסוך, כמו גם לצדקנות, מימין, משמאל, של יהודים או של ערבים. זה לא משנה לי. מה שחשוב בעיני הוא לא לנתק את ההתרחשויות החברתיות והדיפלומטיות, או כל התרחשות חברתית ופוליטית אחרת (ולצורך העניין גם מלחמה היא פעולה של יחסי חוץ) מההקשר ההיסטורי והפוליטי שלהן. האוטומטיות המחשבתית, ההתגייסות המהירה של רבים מאזרחי ישראל היהודים, צריכים להדאיג כל אדם שמעוניין בקיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית בת קיימה ולא בקיומה של ישראל כמליציה צבאית שמונהגת בידי גנרלים שמיומנים בראיית הלבן בעיניו של האוייב וחלשים מאוד ביכולתם לראות את האוייב כאדם ואת האזרחים אותם הם מנהיגים כקורבן של תוקפנותם וראייתם הצרה. די לראות את כל אותם אלופים ותתי אלופים במיל' שמתראיינים בערוצי הטלוויזיה כדי להבין שנעשת פה טעות. למה אותם מראיינים ולא מראיינים אקדמיים הבאים מתחום מדעי המדינה, המשפט והאזרחות? מדוע אין מראיינים את ראשי הממשלה הקודמים ואת השרים לשעבר? דממה, רק נציגי המטוסים והטנקים מגיעים לאולפנים, מפרשים ומדווחים. אולי זה מוזר ואפילו אבסורדי שדווקא אני נדרש לציונות אבל נדמה לי שבאידיאולוגיה הציונית טמונות חלק מהתשובות לבעיות של ישראל היום. הפריזמה שדרכה מתייחסים כעת לציונות היא צרה ביותר ודומה באופן מבהיל לזו של הציבור הדתי הלאומי. זו ציונות משיחית או ציונות היפר לאומית, עד כדי לאומנות בקרב ציבורים מסוימים. שכחנו שלציונות היו הוגים רבים והאופציה שנבחרה לבסוף, ועוותה לאחר מכן, הייתה רק אחת מהאופציות שעמדו לנגד עיניהם מייסדי המדינה. די להזכיר את אחד העם, ברנר ובובר, שביקרו את הציונות מבפנים והיו ועודם חלק מעמודי התווך שלה. לא אטעה אם אומר שלמרות השקפותיהם וגישותיהם השונות של השלושה הבקורת המרכזית שלהם הייתה על הרומנטיקה של הציונות, אותה היא אימצה מהרומנטיקה של הלאומיות באירופה. כעת, שהמילה ציונות נשמעת מיושנת במקרה הטוב או מבטאת גזענות במקרה הרע, כדאי להעיף מבט שוב בכתביהם של הוגים אלו ולהווכח שלציונות היו פנים רבות ושהבקורת עליה, הפנימית והחיצונית, רלוונטית גם לימינו. ישראל אינה אימפריית הייטק, הפערים בין תושבי המרכז לתושבי הפרפרייה עצומים, גבולותיה של המדינה אינם ברורים ואינם בטוחים. בנוסף, ישראל עדיי נמצאת בסכסוך עם שכניה הערבים ועם אזרחיה הערבים. הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית צורם ללא מעט אוזניים. מה הם הפתרונות לטווח ארוך, לא מהו הפתרון המיידי, כדור ההרגעה, אלא כיצד להבטיח שלום ובטחון לישראל ולשכנותיה בטווח הארוך, כמו גם כיצד לתקן את כלכלתה של המדינה ולהציב אותה על עקרונות בטוחים, שמאפשרים הצלחה וניעות למרבית האזרחים ולא רק למי שידם משגת כעת, בתנאי השוק הפראיים והבלתי צודקים הקיימים כיום, אלו חלק מהשאלות הקריטיות כעת ולא הצידוד האוטומטי בכל פעולה צבאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעת, *כ*שהמילה ציונות... ___________ תסו"ש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ממשלה ומקבלי ההחלטות זה היינו הך. 2. אין לי שום בעיה עם אופורטוניסטיות אבל היא צריכה להיות מתוכננת,אני מזכיר לך שוב, זה מדינה לא נער מתבגר. לכן, ניצול הזדמנות צריך להיות פתיחת מגירה והוצאת התוכנית המוכנה מראש, ולעבוד ע"פ תוכנית! 3. לאמנה החברתית שאתה מדבר עליה יש שני צדדים, ואם השלטון בז לאזרח כמו שאולמרט הנאחז בכסאו כאילו הוא קרש בים סוער למרות רצון העם או כמו ברק שהזחיחות ושיקולי הבחירות שבשנה האחרונה היוו בסיס לכל צעד שהוא עשה.. כל אלה מוציאים אותי מהמשוואה שאתה קורא לה אמנה חברתית. כמו שלכל אחד ברור שעשרות ההרוגים ביומיים האחרונים של מלל"ב 2 לא תרמו לשום מטרה בסופו של דבר כך גם עכשיו- אם אין דרך ומטרה מתוכננים וברורים אלא מהלכים סתמיים כל אלה שמשלמים -אזרחים וחיילים- משלמים לחינם! 4. הגיון בריא וחוסר רצון לשלם על טעיות של אחרים הטועים פעם אחר פעם זה לא תבוסתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תבוסתנות היא שם לגישה שמוותרת על המערכה מראש גם כמעט בכל מחיר. זה לא כינוי לגנאי. המהפכה הקומוניסטית שהוציאה את רוסיה מהמערכה של מלחמת העולם הראשונה הייתה למשל גישה תבוסתנית. האידיאולוגיה של השמאל - נקרא לו האידיאולוגי, הישראלי שחותר להשגת שלום והימנעות מן העימות והמערכה כמעט בכל מחיר, גם היא דוגמא לגישה תבוסתנית. לא ברור לי איך אתה מוציא את עצמך מן האמנה החברתית. האם אינך כפוף עוד לחוקי המדינה? אם תקבל צו מילואים ותחליט לערוק משום שאינך מאמין בהנהגה, האם לא תיענש על כך? בסופו של דבר כאזרח אתה מביע את המחאה שלך ואתה מהווה חלק מחבר האזרחים שפועלים בתוך החיים הפוליטיים. אחרי הכל אותם חיילים ואזרחים שמשלמים לחינם, אינם משלמים לברק או לאולמרט. הם משלמים לקולקטיב שהם חלק ממנו. על פי מגילת הזכויות והחובות שהוגדרה להם ברצונם ושלא ברצונם. אינך יכול להוציא את עצמך מן האמנה החברתית אלא אם תוותר על האזרחות שלך. לצורך העניין זה לא כל כך משנה מה -אתה- חושב, (או מה אני חושב) על האופורטוניזם, על אולמרט כאדם, על ההתנהלות של ברק ועל מה צריך לעשות. שום דבר מאלה אינו עילה לעקור את עצמך מחבר האזרחים, וגם את זה אתה רשאי לעשות אם אתה באמת חפץ בכך או באמת כנה עם הרצון לצאת מן המשוואה. ואף אחד לא ינטור לך. אזרחים רבים ויתרו על אזרחותם בעבר כאות מחאה להתנהלות הקולקטיב שאליו הם השתייכו. גם אני סימנתי לעצמי גבולות של דברים שאם יקרו במדינת ישראל יגרמו לי להכרעה מצפונית מסוג זה. ובהתייחס לדברים שאתה אומר יש לי שתי הערות. בעיניי אין זה פסול שפוליטיקאי ינתב את מהלכיו בהתחשב בשיקולי בחירות. להפך, הדבר מעיד על כך שהמערכת הדמוקרטית עובדת. שפוליטיקאי אינו יכול להתעלם מרצונות הציבור, או לנתק את מהות המשרה שלו, להיות שליח ומייצג של ציבור. זו השיטה הדמוקרטית וזו הדרך שלה לתעל את רצון הציבור אל שורות השלטון. דמוקרטיה פירושה שלטון העם, ולא שלטונו של מנהיג כזה או אחר. האם יש לדעתך שיטה טובה יותר או "מימשק" משוכלל יותר בין חבר האזרחים לבין השלטון? זה מאד מצער כל אזרח במדינה שהמהלך הקרקעי של מלחמת לבנון השנייה עלה במחיר חייהם של חיילים רבים. אבל את הדבר הזה אנחנו יודעים בדיעבד. אני לא בקיא מספיק ונדמה לי שגם אתה לא, בתמונת המערכה ובמטרות אותו מהלך קרקעי, אבל אותו מהלך לא התרחש מחוץ לכל תכנית פעולה מוגדרת, כאילו מדובר היה בהתרחשות סתמית חסרת כוונה או הכרה בתוך מערכת כאוטית כלשהי. מסקנה זו אני מסיק מכך שאותו מהלך יצא אל הדרך מכוח של פקודה. משמע היה לה כיוון, הייתה לה מגמה והיא יצאה אל הפועל על סמך הכרה מסויימת. היא לא התרחשה באקראי. ואם באחת הפלוגות היה לפי דוגמה היפותטית חייל אשר בכוח הכרתו ראה את הדברים אחרת וצעק בכל כוחו לעצור. הרי כחייל בסופו של דבר חלה עליו מרות הפקודה. כחייל- גופו וחייו נחשבים לרכוש צהל. אני חושב שבסך הכל מדינת ישראל אינה נוהגת הפקר בחיי חייליה או אזרחיה. ובסך הכל גם לא בחיי חיילי ואזרחי האוייב. לעיל נכתבה כותרת שנהרגו מאתיים ומשהו פלסטינים וכדי להדגיש את ממדי הזוועה נוספה ההערה שמדובר בבני אדם ולא בג'וקים. על כל פלסטיני הרוג יש לפחות פלסטיני אחד חי שצועק בכל הכוח שמתבצע כאן טבח, ומתרחשת שואה. יש כאן חוסר תאימות בולט (דיספרופורצה?) כשחושבים שאך לפני כמה עשורים מלחמה שיכלה מליונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אגיד משהו שיפתיע אותך - במלחמה אנשים נהרגים. והציפיה לפיה לא יהיו לנו הרוגים במלחמות, אינה ברורה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציפיה שלא יהיו לנו הרוגים זו גישה ילדותית המאפיינת ישראלים. מדובר במנטליות שרוצה הכל ובחינם, בין אם בשיחה עם המפעיל הסלולרי ובין אם במלחמה מול אויב חמוש עד השיניים. כמו שהילד שטרם התבגר בוכה בכל פעם כשקורה לו משהו שלא מוצא חן בעיניו, מפני שהוא מבחינתו מרכז העולם והכל סובב סביבו. עכשיו תצרף לזה את ההזיה הקולקטיבית שלפיה צה''ל הוא מין צבא כל-יכול ש''אם רק יתנו לו'' הכל יסתדר מעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שולל מכל וכל את הגישה המתנשאת: "במלחמה מתים אנשים, אין מה לעשות" כאילו אני ילד מפגר שמצפה שכולם יחיו באושר ובאושר. הדבר הפשוט שאמרתי הוא שכמו רבים אני מרגיש שההתנהלות של קברניטי המדינה במהלך מלחמת לבנון לא היתה ענינית, בטחונית גרידא, ואני לא מבין למה האמירה הכ"כ הגיונית של-אני לא מעונין למות או לקבור חברים בגלל התנהלות לא ענינית- מתקבלת כשבירת כל המוסכמות החברתיות. אני לוחם במיל', משרת ואשרת במילואים וכל מה שאני מנסה לאמר הוא שאני אשמח להיות בורג במערכת אבל בשום אופן לא כלי משחק. (יוצא למילואים עוד כמה שעות, תמשיכו את הדיון בלעדי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צא בבטחה וחזור בשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי מלשפוט את התנהלות של קברניטי המדינה במהלך מלחמת לבנון במישור הטקטי אופרטיבי. אין לי את הכלים והכישורים לכך, ואני מאמין למומחים למיניהם (ביו אם מדובר בגנרלים במיל. או בעובדי רפא"ל) שניתן היה לנהל את המערכה באופן מוצלח יותר. התשובה לטוענים כי הפסדנו (או למירב יצאנו בתיק"ו) באותה מלחמה ניתנה הבוקר (או למעשה, כבר הלילה):עם הכניסת הקרקעית של כוחות צה"ל לרצועת עזה, הגבול הצפוני נשאר שקט. לא בגלל שנסראללה עדיין לא התעורר הבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא בגלל שאת קונטר הוא שחרר והשיג בכך את יעדיו המוצהרים. אסור לשכוח שהוא לבנוני והאינטרסים שלו בתוך הפוליטיקה של לבנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במוצאי שבת הוא עוד הצהיר הצהרות לוחמניות על כך שהוא לא יפקיר את אחיו הדרומיים לנפשם. אז הצהיר. אנחנו יודעים כמה אפשר לסמוך על מילתו של נסראללה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |