בתשובה לילד מוסתר, 23/12/08 17:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאיפה בכלל מגיע הרעיון שאנחנו בתחרות הישגים מוסריים? עם מי? ולמה? ומה יוצא לנו מזה? אני חושב שיש שתי אפשרויות להפקת לקחים מהשואה – הדרך היהודית והדרך האוניברסאלית. הדרך היהודית אומרת, כפי שאתה אומר – "המסקנה מהשואה - הקמת המדינה או אי הסקת מסקנות." כלומר, הדבר היחיד שאנחנו יכולים להסיק מהשואה, שהייתה רק שלנו, הוא הקמת המדינה, והדרך היחידה להתגונן מפני חזרתה של שואה היא מדינה חזקה שתעמוד מול הניסיונות הבאים, שודאי יבואו, להשמיד את העם היהודי. ולכן כל התנגדות לעמדתנו פירושה אנטישמיות, כל פיגוע הוא חזרה על אושוויץ וכל מחבל הוא המן הרשע / עמלק / נאצי (מחק את המיותר). הדרך השניה היא לראות את השואה כבעיה אוניברסאלית של העולם כולו ולפעול יחד עם העולם כולו למען לא תשוב. אבל זה יחייב אותנו להתייחס אליה כאל בעיה שיכולה להתרחש בכל מקום ונגד כל מיעוט או קבוצת חריגים כלשהי, אפילו אצלנו רחמנא ליצלן; זה יחייב אותנו לחשוב שאולי היו גם שואות אחרות, ע"ע ארמניה, ביאפרה, סרביה או רואנדה; זה יחייב אותנו להיות ביקורתיים גם כלפי עצמנו ושנחיל על עצמנו אמות מידה זהות לאלו שאנחנו רוצים שיחולו גם על אחרים; זה מחייב אותנו להצטרף, באמת ובתמים, אל משפחת העמים – ואת זה אנחנו לא רוצים לעשות. חבל. אנחנו מפסידים, לא העולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם לדעתך שתי האפשרויות הללו מוציאות זו את זו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא כן. התפיסה המקובלת, והיא קיימת גם בספרי הלימוד לבתי-הספר התיכוניים, היא ששואת יהודי אירופה הייתה אירוע ייחודי בהיסטוריה שלא היה דומה לו עד אז ומאז. התפיסה הזו מבודדת את האירוע ההיסטורי הזה ומונעת מאיתנו אפשרות לראות את העם היהודי כחלק מרצף היסטורי כלל-אנושי. זה מונע מאיתנו להתייחס לשוביניזם לאומני ולגזענות הנובעת ממנו כאל בעיה אוניברסאלית, בעיה שניתן לשתף פעולה עם אחרים כדי להתמודד איתה. אם רואים את מלחמת העולם השניה ואת השואה כאירוע ייחודי אין אפשרות להסיק ממנו מסקנות שיביאו לפעולה בנסיבות דומות, שהרי נסיבות דומות יכולות להיות רק בהקשר היהודי. כתוצאה מכך ביאפרה לא נוגעת לנו כי רצח עם היה רק אחד, רואנדה לא נוגעת לנו מאותה סיבה ו''טיהור אתני'' בסרביה הוא אירוע של ''הגויים'' ולנו לא איכפת. אנחנו חלק מהעולם רק כשזה משרת את מטרותינו המיידיות - כשנוח לנו אנחנו מתייחסים לאמירתו של היטלר ''מי זוכר את השואה הארמנית'' כאל הוכחה לכך ש''העולם ראה ושתק'' וכשנוח לנו אנחנו מצטרפים למכחישי השואה הארמנית בשם יחסינו עם המעצמה האזורית מצפון. צריך להחליט - אנחנו חלק מהעולם, גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה מוסרית, או שאנחנו ממשיכים להיות עם קשה-עורף שלבדד ישכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בעצם גם כאן אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם השואה היא לא בכל זאת אירוע ייחודי בהיסטוריה, במובן של הרצח השיטתי והממוכן עד למקסימום יעילות? אני לא חושבת שהאחרות שציינת עומדות בקריטריון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא, כידוע לכל: " היו הרבה שואות קשות בכל רחבי העולם וגם הייתה השוואה של היהודים בידיי היטלר העריץ, הרודן והמטורף והזר לנו . ויש את השוואה בתוך קירות מדינת ישראל שוואה של היהודים הציונים האשכנזים והמתנשאים כלפי המזרחים השחורים" http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=2894 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה השיטתיות כל כך חשובה וקריטית עד כדי לייחד את הג'נוסייד הזה מג'נוסיידים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הרצח ההמוני הזה בוצע במחשבה מתוכננת מלכתחילה עד הפרט האחרון. לא פוגרום המוני כי אם תהליך ממוכן, יעיל ומהיר. לא בזיזת רכוש אלא ניצול הגופות לכל דבר שהיה יכול לשמש למשהו: שיניים, שיער וכו'. המימדים של התכנון הקר הזה, שממש אפשר להרגיש איך עמדו מאחוריו מהנדסים שהיו ספונים באיזשהו חדר וטרודים בייעול התהליך, שאת חומר הגלם שלו הם כינו "פריטים", הם מבעיתים. בעיניי זהו אספקט מרכזי בשואה, ומבדל אותה משמעותית מג'נוסיידים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת לגבי האספקטים הללו למרות שבשבילי החלק העיקרי הוא אכזריות הרצח וההשמדה עצמם כולל נשים, זקנים ותינוקות.בהיבט הזה היו כבר ג'נוסיידים ללא אבחנה. נכון שהרקע הפסאודו מדעי וגיוס כל הארגון של המדינה התעשייתית המודרנית הם ללא תקדים. לא הייתי מייחד את הרוע כללא תקדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שואת יהודי אירופה הייתה מאורע ללא תקדים מסיבות אחרות. העם היהודי לא היה מעורב בקונפליקט אתני דתי או טריטוריאלי עם העם הגרמני (חלקים מהעם היהודי היו פטריוטים גרמנים נאמנים). יתר על כן לעם היהודי לא היה מעמד בהיסטוריה הוא נותר מחוץ להיסטוריה כקבוצה עם יכולת מועטה ביותר לקבוע את גורלו. למרות זאת העם הגרמני פעל בשיטתיות במטרה להשמיד את העם היהודי מסיבות גזעניות.ההשמדה לא הייתה בקונטקסט של מאבק יהודי גרמני כפי שקרא בג'נוסיידים אחרים , העם היהודי לא איים על הגרמנים בשום אופן הוא לא נאבק , ולפי כך חוסל בשיטתיות והקף חסר תקדים (למיטב ידיעתי לא היה ג'נוסייד בהיקף כזה). הלקח שלנו מכך הוא להיות אדונים לגורלנו ככל שניתן, ולהיות מודעים שבעולם קיים רוע טהור אי-רציונלי שעלול להיות מופנה כלפינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן אנחנו חלוקים. אתה מניח שהרצון להשמיד את היהודים קיים בפוטנציה ולכן המסקנה היא שהפתרון נגד "שואה" אפשרית כזאת הוא בעצמאות היהודית. אני רואה את הדברים קצת אחרת. אני רואה מצבים היסטוריים בהם משהו נהרס במסגרות הפנימיות של עם והוא מסוגל להשתחרר מהמיסגרות המוסריות ולבצע מעשים שאנחנו יכולים להגדירם כטרוף. בגרמניה הגיעו לממדי טירוף מאד גדולים: ייזום מלחמה בכל אירופה, "פרוייקט ניקוי אירופה מהיהודים", יצירת לבנסראום- מרחב מחיה במזרח וכו'. בקמבודיה קרה מה שקרה, ברואנדה, בביאפרה; ברוסיה היה יכול לשלוט עריץ מטורף ולחסל עשרות מיליוני אנשים. אפשר היה לנהל מלחמה שבמסגרתה היה לגיטימי לשרוף עיר שלמה על נשיה, זקניה ותינוקותיה. אתה מתרכז רק בשואה? לאחר פתיחת הארכיונים ברוסיה, היו חוקרים שהגיעו למסקנה שנהרגו/ניספו שם לא פחות מ-40 מיליון בני אדם- רובם אזרחים. נכון שהיסוד הגזעני והטוטאליות שבמלחמה של הנאצים נגד היהודים הם מיוחדים. אבל אני מסתכל על המצבים שבהם השתחררו בני האדם מהמסגרת שאוסרת עליהם לרצוח- בעיקר ילדים ונשים. מי שקורא את הדיונים על הפצצות השטיח נגד ערי גרמניה בעקבות ספרו של פרידריך, יכול לראות את הקהות המוסרית שבהצדקת ההפצצות, בעיקר באלו שנבנות על השוואות או שסתם תיארו חוויות (תיאורי טייסים את חווית הפצצת המבורג). הטיעונים שמצדיקים את הריגתם של תינוקות, ילדים ונשים בגלל מסע ההשמדה שניהלו הנאצים נגד היהודים, מראים לדעתי את חוסר ההבנה של לקחי השואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן לומר שזה היה רצח עם בדם קר. אולי היחיד בהיסטוריה. ולא במקרה התרבות שלנו מתייחסת לרצח בדם קר כאל חמור יותר. כי אי אפשר לטעון שמדובר במקרה שבו אינטרסים אישיים או זעם גוברים על המוסר והאנושיות. וגם במקרה הזה - אי אפשר לטעון שסיכסוך אתני או מאבק על שטח גבר על המוסר והאנושיות. נראה כאילו המוסר והאנושיות כפי שאנחנו מכירים אותם לא היו קיימים בכלל בקרב הרבה אנשים בגרמניה הנאצית. אותם מתכננים ומבצעים כנראה לא הרגישו אשמה בכלל. העיסוק בייעול, ביסודיות, ניצול של גופות לצרכים תעשייתיים, כל אלה מראים על התייחסות לבני אדם כאילו אינם יצורים חיים. אז אתה לא יכול שלא לתהות, וזו תהייה ייחודית לשואה - איך צורת מחשבה כזו נוצרה בעם שנחשב אולי לתרבותי והמשכיל ביותר באירופה? איך שום דבר בתרבות הזאת לא הפריע לו לבחור בדרך שהייתה הרחוקה ביותר מכל דבר שאנחנו מגדירים כמוסרי? ודאי שחשוב לראות את ההיסטוריה של עמים אחרים, ולצערי פשעים קטנים וגדולים מתרחשים כל הזמן, ולא רק כלפינו. ועדיין, השואה היא הדבר האכזרי והמזעזע ביותר שקרה בהיסטוריה האנושית. אני חשוב שכעם יהודי וגם כחלק מהעולם, חשוב שנזכור אותה וננסה להבין אותה. וכדאי לחדול מהנטייה להשוות את השואה לדברים אחרים שקורים או קרו בעולם, כי היא בהחלט שונה מהם מהותית, ואני מקווה שכך זה יישאר בזמן הקרוב. אפשר בהחלט לומר על מדיניות או החלטה שהן לא מוסריות בלי לקשר או להשוות אותן לשואת יהודי אירופה. יחד עם זאת, אני לא חושב שהגרמנים שונים מהותית מעמים אחרים, או שאירועים כאלה מטבעם יכולים לקרות רק פעם אחת. ובעיקר בגלל זה זיכרון השואה חשוב כל כך - מסקנותיה המזעזעות לגבי עומק שפלו של המין האנושי יישארו נכונות גם אם לא נסיק אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה כאן דיכוטומיה בעייתית. השואה היתה ארוע חד-פעמי בתולדות העם היהודי, בהביאה לשיא את האפליה, הרדיפות, הפוגרומים והטיהור האתני שליוו את היהודים כמה וכמה דורות, ובה בעת היא היתה גם ארוע חד-פעמי בתולדות האנושות בהביאה לשיא את אותן התנהגויות שצוינו קודם שכוונו נגד קבוצות אוכלוסין שונות מאוסטרליה דרך אמריקה ועד אפריקה. אם אפשר להפיק ממנה לקחים ראויים צריך להתייחס לשני האספקטים גם יחד: אנחנו הקורבן עם הלקח האפשרי "שנית מצדה בלה בלה בלה", אבל כחלק מהאנושות אנחנו לא יכולים להתעלם גם מהלקח האוניברסלי כדי להתעמת עם החיה שבתוכנו אנו. אין לי מושג איך בדיוק מלמדים את הנושא בבתי הספר, כך שלא זאת הנקודה עליה אני מעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שנית בלה בלה בלה בלה". שיט! הפלתי את מצדה מהמשפט... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודעת להטיה הפוליטית השוררת באייל. אבל נגעלת משירבוב עניין השואה1. והכי מוטרף זה עניין המורים המעורבים פה בקטע. כאילו, איזה סיכוי יש לתלמידים אם אלה המחנכים? (הממאנים להשיב דבר אפילו במסגרת נוהל קצר מועד בהקשר תגובה 499115 1 כהרגלי, אשמח לספק לינקים רלבנטיים לטיעונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שרבוב" עניין השואה ?! המאמר הזה עוסק מתחילתו ועד סופו בנושא השואה (אם כי בפן ספציפי של הנושא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הייתי מזדהה עם עמדתך באופן יותר מלא, אם היית מטיף לתיקון עקרוני ומבני באופן לימוד ההיסטוריה במערכת החינוך בישראל (כוונתי לשינוי מהיסטוריה של עם ישראל לצד היסטוריה כללית (חצי בחצי), ללימוד ההיסטוריה של עם ישראל במסגרת ומשולבת עם ההיסטוריה הכללית). ב. מה שאתה עושה כעת הוא לימוד ההיסטוריה תוך מתן דגשים לא מידתיים ולעתים אפילו מוטעים (לדעתי כמובן) לנושאים התואמים את תפיסת עולמך הפוליטית-רעיונית. ג. אני רואה בכך, כיוון מוטעה שנזקו עולה בהרבה על תועלתו. כמי ששותף לתפיסת עולמך (כמו חלק גדול ובלתי פרופורציוני ממשתתפי האייל) אני חייב להזכיר לך כי מחננו הוא מיעוט ואולי אפילו קטן בליבו של מעמד הביניים הישראלי. תפיסות כמו שלך יביאו לתוצאה הבלתי נמנעת של לימוד ההיסטוריה בחינוך הישראלי ע''פ תפיסות עולמם של הוגים מבית מדרשם של השר אלי ישי, ולדימיר ליברמן או אריה אלדד. ד. אני מזכיר שוב את דבריו של ס. יזהר שלהבנתי התיאש מן התוצאות הזעומות של המאמץ החינוכי והציע להתרכז בלימוד כישורים ועובדות ולקמץ בחינוך אידיאולוגי. מאחר והמורה בישראל למרות כל המאמצים הפאתטיים אינו דמות של ידוען שתלמידיו רואים בו מורה הדור ומורה נבוכים בדרכי החיים, דרישתו של יזהר אינה אלא מתבקשת. ה. דבריו של יזהר נבונים ומדוייקים גם ובפרט בלימוד השואה. להבנתי מוטב להעביר לנוער באופן מדוייק והיסטורי את פרטי העובדות והמסגרת ההיסטורית של פרשת השואה ולהניח את המניפולציות הרגשיות, האינדוקטרינציה הרעיונית ותהליך הסקת המסקנות האידיאולוגיות-פוליטיות לפרט (אולי הבוגר ומתון יותר). ו. בצייני דגשים מוטעים אין כוונתי לעובדות שגויות וכיוב', אלא להתויית מסקנות שהן פחות אוניברסליות ומוסכמות ממה שנדמה לך. מלחמת העולם השניה והשואה הם אירועים ייחודיים מובהקים. רוב האירועים ההיסטוריים הם כאלו. אם אי אפשר ללמוד מאירועים יחודיים, אי אפשר ללמוד שום דבר מן ההיסטוריה. (כבר מקיאוולי ציין שמה שלא משתנה הם לא האירועים אלא בני האדם). ז. אירועי רצח ההמונים בביאפרה, ברואנדה ובסרביה, שונים באופן מהותי ממה שאירע בשואת היהודים והדגשת הקשרים והנקודות המשותפות אינה מוסיפה אלא גורעת. השמדת היהודים היתה אקט של השמדה שיטתית ותעשייתית שתוכננה, בוצעה ונוהלה ע''י המנגנון המנהלי של המדינה הנאצית שהתבצע למעשה באופן מקביל ונפרד ממהלך המלחמה שהתרחש באותו זמן ולא אקט של פוגרומים ופשעי מלחמה הנובעים מהסתה של גורמי השלטון אך מבוצעים ע''י האספסוף או החיילים במסגרת של מאבק מזויין בין קבוצות אתניות. ח. אנו חלק מהעולם, גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה מוסרית, על ולמרות שכל קבוצה העוברת רדיפות ורצח המוני היא כמעט תמיד בבחינת ''עם לבדד ישכון''. יהודי אירופה נטבחו לא מפני שהיו קשי עורף ולא סתגלנים, אלא משום שאידיאולוגיה אתנוצנטרית דרוויניסטית חסרת מעצורים והדרדרות למצב של מלחמה טוטאלית עד חורמה וללא מגבלות של תרבות האדם, הזדמנו שלא באקראי על מנת להשמידם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשתדל לענות על כל אחת מהנקודות שהעלית בתגובה הזו, אבל אני חושב שבכך אסיים את תגובותי בהקשר הזה. בכל מקרה – היה נעים ומעניין להתווכח איתך: אני לא מטיף בכלל, אבל אני מסכים איתך שלימודי ההיסטוריה במערכת החינוך הישראלית לקויים מיסודם. צריך ללמד כך שהילדים יראו שילוב של האירועים והתהליכים שעברו על עם ישראל עם ולצד האירועים שעברו על העולם כולו. אני מסכים עם כל מילה. אני לא בטוח שהדגשים אינם מידתיים אבל נכון, אני חושב שהוראה צריכה לשרת מטרה גדולה יותר מאשר רכישת ידע. ונכון, אני רואה לנגד עיני תלמידים שלומדים היסטוריה כחלק מתהליך רכישה של ערכים ובנייה של תפיסת עולם פוליטית. ניתן וצריך לעשות את זה מבלי להיגרר לחרדה המטומטמת מפני הטפה של מורים "שמאלנים" או "ימניים" או כל תוית מטופשת אחרת. מזה כשבע-עשרה שנים אני מלמד היסטוריה, ספרות ואזרחות, דעותי הפוליטיות מעולם לא היו סוד בפני תלמידי ואף אחד מהם לא יוכל לומר שהטפתי לעמדה כזו או אחרת. ללמד היסטוריה ואזרחות מבלי לגעת באקטואליה זה קשקוש, אבל אין ולא צריך להיות לכך קשר להטפה פוליטית או לצד כזה או אחר במפה הפוליטית הישראלית – פוליטיקה ותפיסת עולם פוליטית זה הרבה יותר מזה. אני יודע שאני חלק ממיעוט, לפעמים אני סובל מזה ולפעמים אני ממש נהנה. אשר להיסטוריה מבית מדרשם של אלי ישי, ליברמן או אלדד – זה יקרה לא משום שאני מבטא עמדות מיעוט כאלו ואחרות. זה יקרה משום שרוב האנשים פוחדים ממה שהם לא רגילים אליו ומבחינת רובם לחשוב פשוט כואב מדי. אינני חושב שס. יזהר התייאש מהתוצאות הזעומות, כדבריך. אני חושב שהוא הרחיק ראות והתחיל לפחוד מהתוצאות של חינוך אידיאולוגי שהופך לאינדוקטרינציה. כבר ב"השבוי" ו"חירבת חיזעה" אפשר לראות את תחילתו של הפחד הזה. למרות שאלו סיפורים ציוניים לעילא ולעילא, ולמרות שהוא מצדיק בהם את עוולות המלחמה, הוא ראה לאן זה הולך וכבר אז התחיל להבין את כובד משקלו של החינוך, בעיקר הקיבוצי, ואת השפעתו על תפיסת עולמם של הציונים הצעירים שעוד יבואו ויקבלו את המדינה כמובנת מאליה. מעבר לכך, הוא התחיל לראות את נזקו של "כור ההיתוך" הבן-גוריוניסטי ואת השפעתו. אסור לשכוח שאמירותיו על חינוך נאמרו בשנות הששים המוקדמות. זה נכון שנושא השואה מזמין מניפולציה רגשית וקל מאד, אפילו בהיסח הדעת, להגיע ממנו לאינדוקטרינציה פוליטית. אבל גם כאן אני חייב לחלוק עליך – אי אפשר "להעביר באופן מדויק והיסטורי את פירטי העובדות" בלבד. מעבר לזה שהתלמידים (בעיקר החכמים שבהם) יורידו לך את הראש אחרי רבע שעה של הרצאה עובדתית שכזו (יותר מעניין להוריד למורה את הראש מאשר למות משעמום), זה גם לא נכון באופן עקרוני ללמד כך. כל מורה שעיניו בראשו וליבו נמצא במקום הנכון (ועדיין פועם) יאמר לך שהוראה היא רק כלי לחינוך. אי-אפשר ולא נכון ללמד מבלי חינוך. ואשר לעניין הספציפי של הוראת השואה - אפשר גם אחרת ויש מקומות שבהם עושים את זה ואפילו עושים את זה טוב. למשל, המרכז לחינוך הומניסטי שליד מוזיאון "בית לוחמי הגטאות". הם לא נוסעים לפולין, הם עוסקים בלמידה והסקת מסקנות מוסריות וחברתיות מהשואה בפרט וממלחמת העולם השניה בכלל. הלמידה מתבצעת בקבוצות מעורבות של נוער יהודי וערבי, משום שהדגש הוא הבנת האחר וסובלנות כלקחים היסטוריים. כלומר, אם רוצים להשקיע בכוח אדם מיומן, בתוכניות שהושקעה בהן חשיבה ובעבודה יסודית לאורך זמן אפשר להימנע מהמלכודות שאתה מונה. אלא שהנכבדים, גאוני הדור, עוקרי ההרים ומתפלפלי הפילפולים, האדונים ישי, ליברמן ואלדד לא בדיוק אוהבים את זה ולכן זה לא חלק מהמערכת. אני מסכים איתך רק חלקית. נכון שאי אפשר ללמוד מההיסטוריה במובן של "אם היה ככה וקרה ככה אז בפעם הבאה שזה יהיה אותו 'ככה' נדע מה לעשות". זה בלתי אפשרי. אבל לקחים מוסריים, הבנה של תופעות חברתיות או פסיכולוגיות, תובנות ומסקנות לגבי יכולתו של יחיד לפעול ולהשפיע, הדגשת המהות העמוקה של נקודות מפנה בהיסטוריה או בחיי אדם – כל אלו (ורבים אחרים) הם נושאים חשובים שלדעתי כדאי להעביר את תוכנם לבני-נוער. ההיסטוריה, בהיותה סיפור מורכב, מעניין, לפעמים ממש מרגש ובעיקר – פרקים ממנה מרכיבים את הזהות של הלומדים ובכך מקרבים אותה אליהם – היא כלי מצוין לחינוך שמקנה את הערכים והתובנות הללו. ההבדל היחידי הוא כמותי / טכנולוגי. ביאפרה, רואנדה וסרביה היו ניסיונות השמדה מכוונים שבהם הרוצחים פעלו במסגרת האפשרויות הטכנולוגיות שהיו זמינות בזירה. השואה הארמנית "נכשלה" גם היא בשל בעיות טכנולוגיות-ארגוניות של התורכים. זה נכון שהגרמנים היו יותר מסודרים והמנגנון שלהם תיפקד טוב יותר. זה גם נכון שהעובדה שמשאבים הופנו להשמדה במקום ללחימה, גם כאשר גרמניה הייתה כבר על סף הפסד במלחמה נראית, במבט לאחור, כסוג של טירוף מערכות. אבל זה לא אומר שום דבר על הכוונה או על המוטיבציה של בני ההוטו לרצוח את כל בני הטוטסי. אני מסכים איתך ש"לא הגיע לנו" והשואה לא הייתה עונש על כך שלא התנהגנו יפה. אני גם מסכים איתך ששנאת הזר באירופה היא ארוכה, יסודית, הופנתה אל היהודי כ"זר" אולטימטיבי במשך הרבה שנים ואי לכך השואה לא הייתה מקרית. אולי גם צודקים אלו שטענו ב"ויכוח היסטוריונים" ששואה יכולה הייתה לקרות, מכל ארצות אירופה, רק בגרמניה. אבל, ואני יודע שלרוב הישראלים קשה לשמוע את זה – השואה נגמרה. וכל עוד לא נוכל להגיד את זה לא נוכל להגיע לארץ ישראל ולהקים מדינה כי נישאר עדיין בגטו. אנחנו חלק מהעולם במובן הטכני, הכלכלי, אולי אפילו, בחלק מהמקרים, התרבותי. אבל אנחנו מתייחסים אל עצמנו כאל טובים יותר, כאל "קורבנות שמותר להם", כאל מי שעומדים מעל לכל משפט, חשד או ספק. ואנחנו מחנכים ילדים לעמוד דום בצפירה בלי להבין מה היה שם חוץ מאשר "הרגו אותנו ובסוף היה מרד בגטו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפניניך: "מבחינת רובם לחשוב פשוט כואב מדי" "לרוב הישראלים קשה לשמוע את זה – השואה נגמרה" אתה לא באמת מכיר את רוב הישראלים. יש לך איזו קריקטורה מנטלית שלהם, כבורים קלרירליים שבטיים מסתגרים, ודי נחותים לעומת כבודו. זה לא כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל גם אני פוגש יותר מדי ישראלים שחושבים כפי שנטען. (עד חשד לרוב מוחלט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ככה, אתה מוכן לתת 3-4 דוגמאות לישראלים שפגשת שחושבים שהשואה לא נגמרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שומע הרבה את הטיעון של: "שכחת מה עשו לנו בשואה" בד"כ כסיבה לוגית לרעיון לשטח את הרצועה בפצצת אטום, שכחתי מי היה המדינאי שהכריז שגבולות 67 הם גבולות שואה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא אבן- אמר שאלו גבולות אאושביץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעולם שמעתי אף פעם את הטיעון הזה גם לא מימניים קיצוניים - לדעתי יש מצב שאתה לא מבין הומור שחור. גבולות אושוויץ, זאת מטאפורה. אתה טוען שאבא אבן חשב שהשואה לא נגמרה? טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי מה אבא אבן חשב אלא מה אבא אבן נאם. אבא אבסן היה נואם ורטואוזי בעיקר בלנאום הרבה בלי לומר שום דבר חוץ מתעמולה. לקרוא לגבולות 67 גבולות אושווויץ, אמור לכוון שהשכנים הם גרמנים. ראינו ב-67 את העוצמה ה"גרמנית" שלהם. האמירה הזו של אבא אבן היתה הדוגמה לשימוש בשואה בפוליטיקה הישראלית. נדמה לי שקישון אמר פעם שהמצפון שלו נשרף באושוויץ -המשך לאמירתו של אבא אבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להגן על הכבוד של קישון: הוא אמר ש*ההגיון* נשרף באושוויץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, מודה שהזכרון שלי פספס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלמזלך אתה מתרועע עם אנשים משכילים יותר ובעלי רמות טיעון סבירות, אללי, בחוג מכרי גם בהמות של ממש, רחוקים מכל תחכום שנדרש מהומור שחור. איני טוען מאומה בשם אבא אבן, אבל אמירתו זו משמשת אסמכתה להרבה המצטטים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מפתיע שבחוג המכרים של אנטילופה יש בהמות של ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קראתי את דברי יאיר ואינני מבין על סמך מה אתה אומר את דבריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלשום הצבא החליט להשקיע במפקדי הגדוד שלי יום מילואים, אוטובוס תיירים, קייטרינג מושקע, מעילי פליס מושקעים, לדרמן לכל מפקד וערכת טיפוח לכל מפקדת, וכל זאת במסגרת סדרת חינוך בירושלים. מסתבר שלמערכת הבטחון יש עוד קצת כסף לבזבוזים. הלוז שבקצפת היה שעתיים מענגות ב''יד ושם''. מהמדריך לא ציפיתי ליותר, אבל חוץ מציניקן חסר תקנה אחד וממני, כל שאר המפקדים נשמעו בדיוק ככה, לפחות בהקשר של השואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשבתי שאחד מספיק. (או שלושה, אם אתה מח''ט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדוד שלי יש הרבה מפקדים. רק אחד מהם הוא המג''ד, השאר הם הסמג''ד, קציני מפקדת הגדוד המ''פים, הסמ''פים, המ''מים, הרס''פים המש''קים ויש עוד כמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מפסידים והעולם מפסיד. כולנו רקמה אנושית אחת חיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך אלא שלצערי רוב הישראלים לא חושבים כך. חלק גדול מאיתנו עדיין שבויים באמירה ש''לא חשוב מה יאמרו הגויים חשוב מה יעשו היהודים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. בכך וב''מסקנות'' שתיארת מהשואה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |