 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל:הגדר אינטליגנציה, בבקשה.היום מובחנים מספר סוגי קוגניציה מובחנים, שאדם יכול להיות מעל הנורמה בכל אחד מהם בנפרד(שפתי, מתימטי, חברתי, וכו').כל קוגניציה כזו מקושרת לרשת עצבית שונה, ולכן לכל אחת לפחות מספר אזורים שאינם כלולים בקוגניציות אחרות. א.(ניטפוק קל)האונות הקדמיות הן הפרונטליות, ולא הפאריטליות, שהן אונות הקודקוד. ב.תפקידו של אזור ברוקה הרבה יותר רחב ממה שתיארת: הוא אחד האיזורים המרכזיים בעיבוד שפה, לפחות לפי העדויות הנוכחיות.פגיעה בו גורמת לאפזיה מאוד רצינית, לפי כל הספרות שקראתי. ג.צפיפות של חומר אפור היא לאו דווקא מולדת, אלא יכולה להיות תוצר של אימון ממושך ומוקדם, כך שהנתון על המוזיקאים אמנם מעניין, אבל הרבה פחות משמעותי ממה שהוא נשמע. ד.יד שמאל דומיננטית לאו דווקא מרמזת על המיספירה ימנית דומיננטית- כ70% מהשמאליים הם בעלי צידוד נורמטיבי למשימות קוגניטיביות, אצל כ20% אין דומיננטיות כלל, ורק כ10% הם בעלי צידוד "הפוך" לנורמה.כך ששוב, הנתון הנ"ל מעניין אבל יכול לנבוע מכל מיני דברים אחרים- אלא אם כן יש לך מחקר דימות מוחי ספציפי שמראה קשר בין גאונות לצידוד?(אם כן, אני מעוניין בקישור) ושאלה אחרונה: בנתון לגבי חילוף החומרים האם אתה מדבר על מבחנים מותאמי רמה או מבחנים שהקושי של השאלות בהם סטנדרטי?כי במקרה השני ניתן לטעון שאנשים בעלי אינטליגנציה יותר גבוהה פשוט נתקלו ביותר שאלות מתחומים דומים ולכן כבר פיתחו אסטרטגיות להתמודד איתן. נ"ב אני חייב להוסיף הסכמה מוחלטת לגבי היחס הרצוי לילד מחונן, כאדם בעל אינטליגנציה גבוהה מהממוצע שסבל בדיוק מהרעה החולה הזו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''צפיפות של חומר אפור היא לאו דווקא מולדת, אלא יכולה להיות תוצר של אימון ממושך ומוקדם'' - אתה יכול להרחיב (ואם יש מקורות מקוונים, מה טוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, אחי. מאוחר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח לי כמה שניות להבין, כך שאתה צודק. שיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תסבירו גם לנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיחה על גילו של שכ"ג (למעשה האותיות מציינות את הגיל, רק אל תשכח להוסיף ה אלפים). יכול להיות שזה יעניין אותך http://www.pnas.org/content/105/19/6829.full (בתקווה שאין בעיית גישה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אין לי מקורות מקוונים, אבל לפי מה שלמדתי בקורסים העוסקים במוח, נוירונים מתפתחים בצורה די רצינית במוח עד גיל הרבה יותר מאוחר ממה שחשבו עד כה(אחד המרצים שלי דיבר על גילאי העשרה המאוחרים).זאת מעבר לעובדה שהקשרים ביניהם נחלשים ומתחזקים במהלך כל החיים באופן די נרחב, דבר שנחשב למנגנון חשוב מאוד בתהליך הלמידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע על קשרים סינפטיים שמתפתחים, ואני יודע על נוירונים שדוקא מתים (משעמום), כך שאם מישהו כאן מכיר איזה מקור נגיש לאנשים מאותגרי ספריות זה ישמח אותי. בדיוק לפני ארבעה ימים שמעתי טענה דומה מפי איזה מרצה, אבל הסיטואציה היתה לא נוחה לשאלות הבהרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרצה באוניברסיטה או מרצה במפגש ניו-אייג' כלשהו? אני שומע שאלה האחרונים אוהבים מאד את הנושא, וזה לא פלא- הם יכולים לברבר על המוח כל מה שבא להם היות ובקהל הרגיל שלהם (לא האייל הממוצע) אין, בדרך כלל, שום ידע ושום ביקורת בנושאים מדעיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לי לחפש במפגש ניו-אייג'? אולד-אייג' הרבה יותר מתאים לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שומע שגם אנשים הגיוניים עושים לפעמים טובה לבת הזוג או משהו כזה. (גם להתחיל ללכת לאוניברסיטה אתה קצת באולד-אייג', לא?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה באוניברסיטה, אבל זה היה מפי ד''ר לפסיכולוגיה (לא שזה אומר הרבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איי איי איי, יצאת גם אטום לטוב הפוטנציאלי שבניו אייג' וגם שוביניסט והכל במשפט אחד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יכולה לומר אטימות - אני באמת לא רואה שום טוב פוטנציאלי בניו אייג'. ובעניין השוביניזם אני מודה באשמה, אבל זה קשור גם בעובדה שהתגובה היתה לשכ''ג (אין לי זמן עכשיו לחפש תגובות רלבנטיות שלו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The Expert Mind; August 2006; Scientific American Magazine; by Philip E. Ross אינני זוכר את המאמר בע"פ אבל דומני שהוא מתייחס להשפעת האימון על השגים.בכלל סיינטיפיק אמריקן מקדיש יחסית הרבה מאמרים לנושא זה בשנתיים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. המאמר לא מתייחס לשאלת כמות החומר האפור או צפיפותו, אבל אולי שוה קריאה בעיקר לחובבי שחמט ("הדרוזופילה של המדעים הקוגניטיביים"). אפשר לקרוא אותו חינם ב http://www.sciam.com/article.cfm?id=the-expert-mind (דגדגן: "motivation appears to be a more important factor than innate ability in the development of expertise"- אני חייב להודות שלא השתכנעתי. אני לא מאמין שכל ילדה יכולה להיות יהודית פולגאר, ויותר סביר בעיני שעצם הנכונות להשקיע מאמץ לימודי מתמשך מהסוג שהאחיות פולגאר התנסו בו קשור לאיזה כשרון מולד שלהן שמוליך למעגל משוב חיובי של הישגים ומאמץ. ובשולי המאמר הערה כמעט אגבית ומעניינת בפני עצמה, עם רמז לשימוש אפשרי מפתיע בתקציבי החינוך: "In one ongoing program in New York, for example, teachers test the students every three weeks and award small amounts--on the order of $10 or $20--to those who score well. The early results have been promising." - ניסוי לימודי ראשון שאני מצטער שלא נטלתי בו חלק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמרים יותר מאוחרים בסיינטיפיק אמריקן יש גם התייחסות כמותית, אגב לא רק לחומר האפור אלא גם לחומר הלבן שהוא כנראה לא פחות חשוב. אני הפצתי בזמנו את המאמר לידידי שכן יש בו כדי לרמוז לאפשרות שעבודה קשה יכולה לחולל ניסים ונפלאות. אגב, גם יהודית פולגר חושבת כך על עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל הקישורית שלך תובעת תשלום. באינטרנט, כמו במין, אני מסרב לשלם עבור מה שהתרגלתי לקבל בחינם. אין לי שום ספק שעבודה קשה יכולה לשאת פירות רבים, אבל אני מתקשה להאמין שהאבא של האחיות ההונגריות היה יכול להפוך אותי, למשל, לאמן בשחמט (אם כי ייתכן שהיה מצליח ללמד אותי להמנע ממט הסנדלרים אחרי הפעם המאה שהפסדתי בעטיו). היה פעם איזה פסיכולוג התפתחותי שטען שהוא יכול ללמד כל ילד להיות בוגר מצליח בכל תחום אקדמי; לי זה נשמע מגלומני ומופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח מגלומני ומופרך. בשביל להפוך ילד לבוגר לא צרי להיות פסיכולוג התפתחותי. הזמן עושה את זה. להפוך אותו למצליח זה כבר פחות טריויאלי, אבל ''מצליח'' זה לא בטוי נרדף ל''הכי טוב'', ואפילו לא ל''בצמרת העולמית, בין עשרת הטובים ביותר''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בוגר מצליח בכל תחום אקדמי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח ש''בכל תחום אקדמי'' משמעו בכל תחום שתבחר (עבור כל ילד שתבחר) ולא בכל התחומים האקדמים (במקביל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה נראה לך כל כך יומרני ובלתי אפשרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נצרכת ללמד פעם מישהו דבר מה, ותוסכלת מן הכשלון עד כדי רצון לחנוק למוות אותך או אותו, כל הקודם זוכה? בעל ההכרזה היומרנית הרי לא טוען שהוא יכול להפוך גם מפגר לפרופסור חבר 1. הוא מציב גבול, שכ"ג (ואני, וכנראה שרוב האנשים) פשוט טוענים שהגבול האמיתי גבוה (הרבה) יותר. לרוב האוכלוסיה אין את הגנטיקה המתאימה (דהיינו, הפוטנציאל) להיות אקדמאים מובילים בפקולטות כמו מתמטיקה ופיזיקה, בדיוק כמו שהרוב לא יצלח בנסיונו להתקבל למכבי ת"א כדורסל, גם אם ישקיע בכך את כל חייו. 1 חוץ מבלימודי מגדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בוגרים מצליחים'' זה לא בהכרח אקדמאים מובילים. ''בוגרים מצליחים'' הם אלו שסיימו בהצלחה את לימודי התואר הראשון. לא בשמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משוכנע שזו היתה כוונתו? ידוע לך הנוסח המקורי של המשפט? מדובר במושג נתון לפרשנות, אבל נראה לי שפרשנות שמרנית ל"בוגר מצליח" תהיה לפחות "מי שהמשיך לעסוק בתחום באופן משביע רצון", שזה כבר קשה יותר. בכל מקרה, לפחות במדעים המדוייקים, בתחומים המתמטיים (מתמטיקה, מדמ"ח) ואולי גם הנדסת חשמל, אני מאמין 1 שיש חלק לא מבוטל באוכלוסיה (אולי לא הרוב) שלעולם, תחת כל חינוך שהוא (מלבד הכשרה בהעתקות 2 ע"י נינג'ות), לא יוכל לסיים בהצלחה תואר בתחום. 1 מי מרים את הכפפה, נוסע להודו, קונה בית יתומים ועורך את הניסוי? 2 הכרתי באופן בלתי אמצעי מישהי שסיימה בציונים סבירים+ תואר כפול בחשמל-פיזיקה, כשהכלי הלימודי העיקרי שלה היה העתקות במבחנים. לטענתה הסצינה הומת אדם, ומתי מעט נתפסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 בתנאי שמר זהריקו יממן את הטיסה, קניית בית היתומים, המשכורות למורים ולשאר הצוות וכל הוצאות התחזוקה השוטפת? :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שאני מוכנה לנסוע להודו. לגבי שאר החלקים בניסוי, שמישהו אחר יקח על עצמו את האחריות. אני לא יכולה לעשות הכל בעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי לומר שאת נבונה מאוד, וניכר בך שיחסית לגילך הצעיר למדת בשלב מוקדם של חייך לזהות ולנצל בזריזות את הפוטנציאל החיובי שבכל סיטואציה. עלי (להודו) והצליחי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר את הנוסח, אבל נדמה לי שהופיעו שם עורכי דין ורואי חשבון. דומני שהוא צוטט ב''הלוח החלק'' של פינקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח למי אתה מתכוון, אבל אולי מדובר באבי הביהביוריזם ווטסון. את הציטוט מצאתי בוויקי "תנו לי ילד בעולם, ואוכל לעשות ממנו כל שארצה", הגם שאני איני זוכר אותו מקריאתי בעבר. כל שארצה כולל ארכי נבל ורב מלאכים, גאון ומפגר... בכל מקרה, רציתי להעלות את תכונת הסקרנות כדבר הכרחי לגאונות כפי שאני מבין אותה. סבורני שרוב האנשים שמישהו יציינם כגאונים הם אנשים שתרמו חידוש כלשהו לתחומם באותה העת. נראה לי שכדי לחדש משהו בנושא כלשהו, יש צורך בסקרנות לגבי אותו נושא. ועכשיו עולה שוב שאלת הטבע-טיפוח. עד כמה סקרנות היא תכונה מולדת ועד כמה היא טעונת טיפוח? אפשר לדמות שני אנשים, אחד בעל כישורים גבוהים וסקרנות מעטה, ואחד בעל כישורים סבירים וסקרנות רבה. שניהם עוסקים באותו התחום. הסקרן בוודאי ינסה ניסויים רבים (בהיעדר הגבלה מערכתית חמורה) מהם יפיק צירופים רבים שאת חלקם יזהה נכונה כמוצלחים וחשובים, ואילו זה שאינו סקרן יפנה בעיקר לביסוס איטי ורוטיני של התחום בו הוא עוסק. עוד תכונות שאפשר לתהות עליהן הן כושר הבחנה ודימיון. סקרנות לבדה בוודאי לא תעבוד... אני תוהה מה ניתן לומר על דמויות רבות חשיבות מתחומים שונים בזמנים שונים כמו סוקרטס, לאו-צו, ארכימדס, דמוקריטוס, ניוטון, גאוס, איינשטיין... יש אף לשאול האם יש משהו בתרבויות ובזמנים שהם חיו בהם שסייע לביטוי שלהם? האם יש משהו מסוים במשפחות שלהם - חינוך או גנים? או איזשהם אירועי מפתח שדחפו אותם? למה יון העתיקה הייתה מבריקה כל-כך, ואילו רומא הייתה יציבה כל-כך? מה עם הסינים? איפה הגאונים השחורים? איפה הגאונות? האם זמננו "זוכה לבום של גאונות" ואם כן למה? האם מערכות החינוך השונות (בגסות, בלי להתחשב בזמן: אליטיזם לעומת דמוקרטיזם) של ארה"ב ואירופה מפתחות יותר גאונים או פחות? ואולי מדובר בסוגים שונים של גאונים? ואולי גאונות היא תלוית מערכת? בכל מקרה, למרות כל העניין שהם מעוררים, והמוקדים השונים שהם חושפים, דיוני גאונות נראים לי בעיקר כאתנחתא מבדחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. ווטסון. אלמנטרי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אפשר הסבר? (בעברית קלה, בבקשה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופ' לייבוביץ' אמר פעם שגם אם תקשור חמור לבניין באוניברסיטה למשך שלוש שנים הוא יקבל תואר בוגר. אני לא בטוחה שהוא טעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהוא העריך את החמור יותר מהסטודנט הממוצע, כי לזה האחרון לוקח יותר משלוש שנים לקבל תואר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. הוא הניח שהחמור שומע תוכנית מלאה בכל שנה, לא מחלק את זמנו גם בעבודה ובילויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל אם ליבוביץ' סיפר את זה, הוא שדד את זה מהטכניון. לפני 40 היה בטכניון גנן מוכשר[*] בשם עבדאללה. כל יום הוא הגיע רכוב על חמורו, קשר אותו לעמוד ליד בניין אולמן (דהיום), ועסק במלאכת יומו. אחרי 4 שנים, נאלץ הטכניון להעניק לחמור תואר מהנדס בניין. [*] הגינון בטכניון מרשים עד היום, הרבה בזכותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך ''סיפורו של גשר המכביה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, עכשיו לפחות ברור מי תיכנן את החשמל אצלי בבנין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שים לב לכמה עבודה קשה: מינימום עשר שנים כשאנחנו צעירים! אינני בטוח שאני באמת רוצה להשקיע את המאמץ הזה וזו הסיבה שאני שמח כל ארבע שנים כשהספורטאים שלנו נכשלים באולימפידה. הצלחה יוצאת דופן זה דבר אחד (לא משנה כרגע ההקשר החברתי של המושג הזה) והשגים טובים יותר זה דבר אחר לגמרי. הרעיון שעם עבודה קשה כמעט כל אחד יכול להשיג יותר ורבים יכולים אפילו להגיע להשגים טובים מאוד הוא לטעמי דימוקרטי והומני. (וסליחה על הנאיביות. אני יודע שזה נשמע די נאיבי. אפילו אישתי המורה זה שנים רבות אומרת לי את זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אינני בטוח שאני באמת רוצה להשקיע את המאמץ הזה וזו הסיבה שאני שמח כל ארבע שנים כשהספורטאים שלנו נכשלים באולימפידה" - אה?1 1אגב, השנה היו להם הישגים יפים מאד, גם אם לא רובם לא הגיעו לכדי מדליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית לפוטנציאל, ההישגים לא היו נאים כ''כ (אם כי גם לא מדובר בכשלון צורב חוץ מצוברי, כפי שאהבו לומר בתקשורת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלי לא היתה צינית ובעברי הרחוק מאוד גם אני הייתי סוג של ספורטאי. אחדים מידידי הטובים היו אפילו חברי המשלחת ואני בהחלט גאה בהם. אבל עם יד על הלב מי היה רוצה שביתו הקטנה מגיל שש תשחה כל יום שלוש שעות כדי שבגיל 22 תהיה ספורטאית עבר מצטיינת? רובנו (אני לפחות...) לא מוכנים להשקיע את המאמץ האדיר שנדרש כדי להפוך למצטיין ביותר בתחומו. בפירוש אין מדובר בהשגים יותר טובים כתוצאה מהשקעה אלא בהצטיינות שהיא פרי של מאמץ גדול וממושך מגיל צעיר ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להגיע לאולימפיאדה צריך להתאמן הרבה יותר משלוש שעות ביום (6-8), מה שרק מחזק את טענתך. אבל אל תשכח שפעמים רבות, הילד עצמו רוצה לעשות זאת, ואז, גם אם הוא פורש בתחילת שנות העשרים לחייו, הוא הרויח הרבה דברים שלא קשורים לכסף או תהילה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תזלזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא זלזל, הוא שואל כדי להחליט אם כדאי להחליף קריירה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי שאפילו ליהונתן זה מאוחר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוחר מדי למה? בכל מקרה, אני הרבה יותר מבוגר מדורפל. לו עוד יש סיכוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוחר מדי להתאמן לאולימפיאדה. לא שמתי לב שהמדובר בדורפל בעצם, אבל חוששתני שאפילו עול ימים כמוהו כבר איננו עולל בגיל המתאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. לרגע דאגתי שמאוחר מדי לאחוריים מחוטבים. עכשיו אני יכול לישון בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השינה לא מחטבת אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מזלזל. איפה האנושות הייתה היום אלמלא המשיכה לאחוריים מחוטבים? (אצלי במיטה?) בכל אופן, תוכל בבקשה להסביר את עצמך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כל כך מה להסביר. היה נדמה לי שבגלל רצף הקריאה במאמר על גאונות שכחת מהם הדברים שחשובים באמת בחיים. אני שמח לשמוע שזה לא כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שיהונתן היה בסיני ולקח אקסטה קשה לו מאוד להסביר את עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא הייתי בסיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חה! בגלל האקסטה אתה מדמיין שלא היית שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שאולי אני עדיין שם ואני מדמיין שאני כאן. דיקארט פוגש את רחוב סומסום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרגא לא ''דמיין'' שהוא כאן. הוא באמת היה כאן, רק שהוא רצה להיות שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה גם דיקארט נכנס לתמונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא חושב שהוא מת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. זה בכלל לא עלה על דעתי. אולי כדאי להגדיל את המינון שאני מדמיין שאני לוקח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז אם הוא חושב שהוא מת, משמע שהוא לא קיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתחיל להיות גדול מדי, אני פורש מהדיון. (רציתי לכתוב: הגדירי קיים, אבל כאמור לעיל זה הזמן בשבילי להפסיק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פיתום? אם הוא חושב (לומשנה מה) אז הוא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחותו של אחד מחברי היתה ספורטאית מצטיינת, שבמקום בתיכון למדה בפנימייה בווינגייט (או משהו כזה), ופרשה לקראת סוף התיכון (או בסופו)... ראיתי אותה לפני כמה שנים, עוד לא בת שלושים, ואפשר להגיד הרבה (הרבה) דברים על האחוריים שלה, מחוטבים זה לא אחד מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין מעט מאוד בספורט, אבל אם מחיר המדליות הוא התעללות בילדים ומינון מדויק של הורמונים סינטטים אז אולי דווקא אי הצלחת הנבחרת האולימפית מהווה תעודת כבוד למדינת ישראל. אבל אולי זה רק אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם הצלחה ספורטיבית הייתה נובעת מהזרקת קשת בענן ושירי קומביה סביב המדורה, לא הייתי מבין איך במדינה שנתונה תחת איום טרור, או סתם מדינה סבירה ששירותי הרפואה בה אינם לא פחות מהראשונים במעלה, מישהו יכול להתלונן על השקעה לא מספיקה בספורט מקצועי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטוענים טוענים שתרבות ספורט היא דבר חיובי מאוד, במיוחד עבור ילדים ונוער, ושתרבות ספורט אמיתית מצריכה קיום של מודלים לחיקוי. עם שני חלקי הטיעון אני לא מסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירותי הרפואה בארץ הם מן המעלה הראשונה. אולי בעצם שניים אחרי שבדיה. אבל לפני בריטניה או צרפת, ארה''ב ומצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרפואה בישראל היא אולי מהטובות בעולם, בטח טובה מזאת שבארה"ב, וכנראה גם מזו שבבריטניה. אבל יותר טובה מצרפת? תוחלת החיים בישראל נמוכה מהצרפתית (אמנם רק בחודש) ותמותת התינוקות בישראל גבוהה בהרבה מזו של צרפת (ולמעשה מאד קרובה לבריטית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוחלת החיים ב: צרפת: 80.59 ישראל:79.78 הממלכה המאוחדת: 78.7 ארה"ב: 78.06 תמותת תינוקות ל1000 לידות: צרפת:4.2 ישראל:4.7 הממלכה המאוחדת: 4.8 ארה"ב: 6.3(!) (נתונים, ויקיפדיה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור שלי הוא https://www.cia.gov/library/publications/the-world-fa... (שהוא, אגב, גם המקור של וויקיפדיה). המספרים קצת שונים (למען האמת, בתמותת התינוקות בצרפת, מאד שונים 3.36 לעומת 4.2) אבל הסדר נשמר, צרפת מנצחת את ישראל פעמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, לגבי תמותת תינוקות זה לא כה מרשים, בהתחשב בעובדה שהם מהווים בצרפת מצרך נדיר בהרבה מאשר בארץ - ומתייחסים אליו בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי להתאשפז בבית חולים בשפילד לפני ארבע שנים; מנקודת ראות מאד נקודתית וסובייקטיבית: בית חולים מעולה. הם לא דרשו כסף רק רשמו את מספר הפוליסה כששאלתי אותם האם אני צריך למסור להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בישראל, המדליסטים שלנו לא עברו שום התעללות בילדותם, ובראיונות מדברים על הילדות לאור האימונים בנוסטלגיה. מהיכרותי השטחית מבפנים את האתלטיקה הישראלית, אין אצלנו שימוש בסטרואידים, בינתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה אנחנו מדברים? על זה שעם הרבה אימון ועבודה ניתן לשפר את ההישגים? זה די טריויאלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |