בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 11/11/08 8:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא בטוח שזה היה עוזר. הנה, קח אותי, למשל - אני בעלת דוקטורט בפיזיקה, ובכל זאת המקרר ואנוכי מתחשמלים לנו אהדדית לעיתים תכופות, וזאת עקב העובדה שהנני גם בעלת הפרעת אכילה - מפריע לי שהחבר'ה מוכרחים לאכול גלידה דווקא כשאני באמצע הספונג'ה - מה יש, הם לא יכולים לחכות קצת? אז אני מזנקת ברגליים יחפות ורטובות וטורקת להם את דלת המקפיא בפרצוף, טרם ממשו זממם. דלת מכונת הכביסה חומקת, דרך קבע, מגורל דומה, וזאת עקב מנהגי הנוח והקומפקטי (והזול!!) לוותר בד"כ על השימוש בבגדים (להוציא ימים גשומים של ממש - כ-15 בכל חורף) ולהסתפק בעלה תאנה טרי, מינימליסטי, שאני קוטפת לי מדי לילה בבוסתנה של השכנה ממול, העלמה אולקוס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי שתשקלי גם דוקטורט בבוטניקה, כדי לדעת שגם בימי החורף שאינם גשומים אין להשיג עלי תאנה טריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בלי לימודי בוטניקה (אם אתחיל עכשיו, אשלים את הדוקטורט כשאהיה סבתא) - בויקי נאמר שהעץ נשיר. האמת היא שכל הנסיון שלי עם עלי העץ הללו (ומה שהניע אותי לכתוב את הדברים שבתגובה הקודמת) מסתכם בזכרון רחוק מימי ילדותי הרכה. במושב של סבתי ז''ל היתה משפחה אחת ממוצא תימני (כנראה). לפעמים הם היו מביאים עלי תאנה מהיכנשהו (אולי מקרובים במקומות אחרים) ומניחים אותם על פצעים פתוחים ועל העיניים, כשהיו אדומות ומגרדות. בגיל ההוא לא שמתי לב, אבל עכשיו, תוך העלאת זכרונות (לבד. כבר אין לי עם מי) בעקבות דבריך - סביר באמת להניח שכשהייתי עדה לאירוע טיפולי כזה - זה קרה באיזושהי חופשת חג, לא בחורף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |