|
||||
|
||||
בלי פאניקה! קודם כל קחי נשימה ותחשבי על הדברים בצורה הגיונית. תאמיני זה עוזר. הייתי בגרמניה או למעשה מינכן בערך כמעט 3 חודשים רצוף ואני לא יכול לשקר כשאומר שבחרתי בדרכים הכי נוחות לחזור למלון ,ולא גם לא נסעתי בתחתית אחרי 23:00 , גם בגלל חשש לנאצים אך גם בגלל ששיכור בגרמנית עוד יותר מפחיד משיכור מעברית. לא יעזור כלום אנחנו כעקרון עם יותר זורם יותר מעוגל יותר חם ואפשר לשמוע זאת בשפה שלנו, הם לעומתם חתוכים ישרים ריבועים וגם את זה ניתן לשמוע בשפה שלהם. קרה לי שישבתי אם חברה כאלה בישיבה ואחת מהם קמה ללוח והתחילה לרשום נתונים. אחרי 2 דקות בערך כשהלוח היה מלא שמתי לב שגם המנהלת שהייתה איתי מסתכלת יחד איתי בתדהמה איך הבחורה הגרמניה רשמה את הכל על הלוח החלק ברווחים מדוייקים בין מילה למילה ורווחים מדויקים בין השורות, משהו למוזיאון נשבע. אבל חוץ מזה גם פגשתי הרבה אנשים טובים שם שאם חלקם אני עדיין בקשר, אז לא הכול נורא, אם כי לחיות שם זה לא ממש בשבילינו. סיפור אחרון , לפני חודש חזרה ידידה שלי מאיטליה שם למדה את השפה האיטלקית, בלימודיה פגשה גם בחורות מגרמניה ויצא להם לדבר על תיירים, הגרמניות טענו שלפי דעתם הגרמנים הם התיירים הגרועים בעולם , ידידתי ניסתה לתקן אותה ולספר לה על התייר הישראלי, אך הם טענו שמעולם לא נתקלו בתייר ישראלי רע בגרמניה. "נו טוב" אמרה ידידיתי בליבה "זה לא שיש הרבה תיירים ישראלים בגרמניה". |
|
||||
|
||||
אייל, גרמניה נמנית בין לקוחותינו הגדולים ולכן אני בקשר יומיומי עם הנציגים שלנו שם. הקשר אישי, כולל וידויים אישיים נוקבים (שלהם, לא שלי) וכן ביקורים תכופים שלהם בארץ. לא טענתי לרגע שהתחושה הקשה שלי בגרמניה נובעת ממשהו רציונאלי. נהפוך הוא. שליטתי במחוזות הרגש מעטה ואני שומרת אותה לצרכים חיוניים יותר. גיסי חזר לפני שבוע ממסע עסקים בפולין וסיפר כמה היא יפה. התייחסתי לדבריו די בזוועה כי מבחינתי זו המאפרה של כל קרובי שלא זכיתי להכיר אפילו בתמונות. גם גרמניה יפה להפליא, אבל היופי מצליח לעורר בי רק כאב. פרימיטיבית, מה לעשות. |
|
||||
|
||||
וכל מה שהסברתי ריקי שגם אני מרגיש כך, רק צריך לקחת דברים בפרופורציה אחרת ניצור הרגשה שלילית ללא משהו מאחורי זה. חוץ מזה אני חושב שבשביל בני דורינו (ואין לי מושג מה גילך) תמיד יהיה לא נעים במקומות האלה. שלום ובטחון. |
|
||||
|
||||
Frankly, I can't really relate to your experiences. It may be irrelevant, but when I had spent time in Switzerland, a few years ago, I found the German Swiss much more amicable than, say, the French (then again, my standard accent in English is American). The only time I had felt any antagonism relating to my ethnic identity, was when I was on a vacation in London, and a couple of local Hassidites switched to Yiddish, after hearing that my mother and I spoke Hebrew.
|
|
||||
|
||||
אני עשיתי לי מנהג: כל תגובה שמכילה במשפט הפתיחה את הביטוי "תאמיני לי" או נגזרת שלו, או שמכילה בפתיחת פסקה את הביטוי "לא יעזור כלום", או מדברת בגוף שלישי על חוויותיו של יחיד, או מסיקה מסקנות מרחיקות-לכת כתוצאה מחוויותיו האישיות של הכותב, או מורכבת רובה ככולה מאנקדוטות שסיפרו "חברים" שונים, זוכה להתעלמות מוחלטת. מומלץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |