תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל 49157
אמנון סטופ יום ו', 21/12/2001, 11:45
1) נקודה חשובה מאוד היא השאלה על "הוכחת" קשר "ברור" בין פליטת גזי חממה להתחממות כדור הארץ. "הוכחה" כזאת היא ענין מסובך, ואנסה להסביר מדוע, אבל חשוב לציין כי יש כיום הסכמה כללית שכדור הארץ אכן מתחמם, והסכמה כמעט גורפת שההתחממות נגרמת ברובה כתוצאה מפעילות אנושית. מדוע קשה להראות קשר "ברור"? משתי סיבות עיקריות. קודם כל, כפי שכולנו יודעים, מזג אוויר משתנה באופן קיצוני מיום ליום, לדוגמא לפני שבוע היתה בת"א טמפרטורת מקסימום של 25, ואתמול טמפרטורת המקסימום היתה 15. שינויי האקלים שמדובר בהם קטנים בהרבה מהשינויים הללו, ולכן אפשר להבחין בהם רק כשמשווים נתונים שנאספו בשטח גדול על פני עשרות שנים. הסיבה השניה היא שלא ניתן לעשות ניסויים פשוטים באקלים. זה לא כמו להדליק אש מתחת לקומקום ולראות אחרי 5 דקות שהמיים רותחים. לכן, מה שעושים הוא שבונים מודל מתמטי, מראים שהמודל מסביר את שינויי העבר, ואז ממשיכים אותו לעתיד, ובודקים מה המודל צופה.
בכל מקרה, בלי קשר למקורה, התחממות כדור הארץ תגרום לשינויים שיש להערך להם.
דוגמא טריביאלית מהארץ - אם צפויות לנו תקופות בצורת ארוכות יותר, אזי אפילו אם כמות המשקעים הממוצעת (בעשור נניח) תישאר זהה, יש צורך לבנות מאגרי מים גדולים יותר, כדי לאגור מיים משנים ברוכות לשנים הרזות.
דרך אגב, אפקט החממה קיים, ובזכותו אנחנו פה, כי בלעדי אפקט החממה היתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ נמוכה ב 15 מעלות. מה שמדובר בו הוא שאפקט החממה מוגבר על ידי הפעילות האנושית ולכן נגרמת התחממות נוספת, שהיא בנוסף לכך גם מהירה מאוד לעומת התחממות מסיבות טבעיות.
ב Scientific American של ינואר 2002 מופיעה סדרת מאמרי תגובה לספר בשם The Sceptical Environmentalist, וכדאי לקרוא.
2)אפשר להתפיל מי ים, זה רק עולה כסף ודורש אנרגיה. מחיר המיים המותפלים ירד לאחרונה כך שהוא "רק" פי 4 ממחיר הפקת מיים רגילה, מה שאומר ששימוש במיים כאלו לחקלאות בעייתי מאוד. בנוסף לכך, יש צורך בים קרוב. לא רלוונטי לחלק גדול מהעולם.
3) אי אפשר להפסיק לחלוטין את השימוש בדלק, ששריפתו גורמת לרוב תוספת דו תחמוצת הפחמן, אפשר לנסות לצמצם. בקשר להתגברות ההתחממות, יקח זמן למערכת של כדור הארץ להגיע לשיווי משקל חדש, אבל אם פליטת גזי החממה (לא רק CO2) לא תופחת, בוודאי ששיווי המשקל הזה יהיה בטמפרטורה עוד הרבה יותר גבוהה.
4) השינויים באקלים במשך קיום כדור הארץ נובעים מהרבה גורמים, שלא כולם מובנים לנו. חלק מהשינויים נובעים כתוצאה משינויים במסלול כדור הארץ, מה שידוע כמחזורי מילנקוביץ, ואלו הובילו כנראה לעידני הקרח. כיוון האקלים לכיוון הרצוי לנו הוא מעבר ליכולתנו הנוכחית. ההתחממות היא תוצאה של פעילות כל האנושות על פני מאתיים השנים האחרונות. כדי לגרום לקירור יהיה צורך, לדוגמא, לכסות חלקים נרחבים מפני השטח של כדור הארץ בחומר שיחזיר את אור השמש. תאר לעצמך לכסות את כל הנגב בזכוכית. לא כל כך מעשי.
5) לצערנו האינדיקציות הנוכחיות הן שישראל לא תהפוך לארץ שופעת מיים. מחקרים שנעשו ע"י פרופסור אלפרט מאוניברסיטת תל-אביב ושותפים מראים שכפי הנראה בצפון הארץ יש ירידה בכמות המשקעים. כדאי לציין שבארצות ים תיכוניות אחרות, כמו באיטליה, יש ירידה מובהקת ממש בכמות המשקעים, אפילו עד 20%. בארץ הירידה לא ברורה כל כך, אבל בכל אופן אין עליה. חשוב להבהיר שוב את הבעייתיות במחקרי אקלים, כך שמדובר בשינויים על פני עשרות שנים, למשל השוואה של הממוצע 1950-1960 לממוצע 1990-2000.
6) ההתחממות גורמת לתופעות מזג אוויר קיצוניות משום שכשיש יותר חום באטמוספירה יש יותר אנרגיה באטמוספירה. אצלנו הענין מתבטא אולי בהרבה גשם יחסית בזמן קצר, אבל מה שבאמת יכול להיות בעייתי הוא אם יהיו יותר הוריקנים בממוצע בעונה, או שעוצמתם הממוצעת תגדל.
7) לגבי ההערה בענין גידול האוכלוסיה, זו הערה נכונה מאוד. חלק גדול מהבעיות אכן נובע מהגידול באוכלוסיה, בלי שום קשר לשינויי אקלים. בכלל אפשר לאמר שיש הרבה שינויים ובעיות שנובעים ישירות מפעילות אנושית ולא משינויי אקלים שנגרמו בעקיפין בגלל הפעילות האנושית. דוגמא לכך היא התייבשות ימת אראל. גם הנזקים האפשריים אכן גדולים יותר, משום שהאוכלוסיה גדולה יותר. כך למשל הוריקן שעובר באזור שפעם היו בו מליון תושבים ועכשיו יש בו 10 מליון. בכל זאת לטעון שנזקים מאסונות טבע לא היו גדולים בעבר כי לא היה מה להרוס זו הגזמה, ולפחות לגבי ארצות המערב ההפך הוא הנכון, משום שיש אפשרות להתכונן. לדוגמא התשובה לבצורת היא להכין מאגרי מיים מראש, או להביא מיים מרחוק (המוביל הארצי למשל). בעבר בצורת היתה יכולה להביא חורבן על התרבות של אזור שלם (דוגמאות אפשר לקבל מאלי אשד). ולענין הוריקן או טורנדו, היום יש אזהרות מראש, מה שמאפשר לאנשים להתפנות או להכנס למקלטים.
8) בנוגע לאבק, זה נושא בעל חשיבות מאוד גדולה. כנראה שלאבק יש השפעה גדולה על האקלים, אבל עדיין לא ברור כיצד להתחשב בו במודלים. כמו עננים, אבק יכול מצד אחד לגרום להתחממות ומצד שני לקירור. פרופסור דני רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית הראה לא מזמן (דיווח הופיע אפילו ב"הארץ") שחלקיקים של זיהום אוויר גורמים להווצרות טיפות קטנות, ומשום כך מעכבים ירידת גשם, אבל דווקא גורמים לקירור. ההסבר הוא שטיפות קטנות מחזירות אור טוב יותר, וכך נוצרים עננים שמחזירים אור, ויוצרים אפקט קירור. האפקט של עיכוב ירידת הגשם אולי פועל גם באבק מדברי, ואם זה כך אזי אכן יכול להווצר אפקט של היזון חוזר, שליד אזור ש"מודבר" יפחתו הגשמים, והמידבור יתפשט עוד יותר. נושא האירוסולים והאפקט שלהם על אקלים נחקר עכשיו באינטנסיביות, ורק יחסית לא מזמן הוכר בחשיבותו.ראו גם ההפניה לאתר MEIDEX.
שאלה לגבי 3) 49165
דנידין • בתשובה לאמנון סטופ יום ו', 21/12/2001, 12:30
מה דעתך על הרעיון שהוצע להקטין את כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה ע"י העשרת מי האוקיינוסים בברזל? התיאוריה היא שתוספת ברזל תגדיל את כמות הפלנקטון שצורך CO2.
שואל ועונה ירוחם 212608
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדנידין שבת, 17/4/2004, 13:13
זה עובד. עכשיו השאלה היא אם המצב חמור מספיק כדי לבצע ניסוי כזה בקנה מידה גדול, עם כל הסיכונים של ערעור הביוספרה האוקיינית: http://www.mlml.calstate.edu/news/newsdetail.php?id=...
שואל ועונה ירוחם 212611
אחת • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי שבת, 17/4/2004, 13:24
איזה מזל שענית לו, אחרת הוא היה נורא נעלב.
שואל ועונה ירוחם 212835
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאחת יום א', 18/4/2004, 12:03
לא ניסיתי להסתיר את הזהות, ע''ע הכותרת.
שואל ועונה ירוחם 212844
אחת • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 18/4/2004, 12:26
ברור, ברור. באמת קראתי אותה רק לאחר מעשה. נמהרת, לא לומדת מהנסיון. על כך היה אומר, במקומך, ירוחם משל מהכותרת הנ"ל: מה שאוני כבר השפקתי לשכוח, את עוד לא השפקת להתחיל ללמוד.
כן, תמשיך לדבר עם עצמך 213078
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 19/4/2004, 9:34
אותו מחקר, אבל המסקנות כמעט הפוכות:
אולי תשתוק כבר? 216890
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 6/5/2004, 23:07
מחקר אחר, ומסקנות הפוכות שוב (לכיוון האופטימי) שתומכי תיאוריית "גאיה" (איפה הם לאחרונה?) ישמחו לקרוא:http://www.ia.ucsb.edu/release/Display.aspx?PKey=113...
גאיה 216896
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 6/5/2004, 23:20
שמעתי שלין מרגוליס היתה אשתו הראשונה של קרל סאגאן, מעניין מה היה לו להגיד על זה.
ים סארגאסו 216899
אלון עמית • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 6/5/2004, 23:30
יוסף בא-גד ישמח להסביר לך מה שווים מחקרים שנעשו באיזור משולש ברמודה.
סתימת הפיות לא תצלח 446633
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 11/6/2007, 14:31
סיכום ביניים של מצב העניינים: http://www.sciencedaily.com/releases/2007/06/0706081...

(דגדגן: מ “Give me a half tanker of iron, and I will give you an ice age" ועד "A solution that might currently provide the best compromise is underground CO2 storage using depleted oil and gas fields")

ואני תמה למה לא לגייס את תעשיית הסודה לכליאת הגז בבקבוקים.
סתימת הפיות לא תצלח 542028
Xslf • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי שבת, 1/5/2010, 13:49
עזוב, עלויות השינוע יפיצו יותר גז ממה שתכלא :)
שואל ועונה ירוחם פעמיים 553612
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 14/10/2010, 13:32
הטבע ביצע את הניסוי עבורנו. התוצאות לא מעודדות: http://blogs.discovermagazine.com/80beats/2010/10/13...

(דגדגן: "“If I were a geoengineer and had a couple of venture capital people on the line I’d direct them elsewhere,”")
שואל ועונה ירוחם פעמיים - או שלוש 604641
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 18/10/2012, 19:23
יש מי שלא מתחבט יותר מדי בשאלות, אלא קם ועושה מעשה:

(דגדגן: "A California businessman lobbed 110 tons of iron into the ocean off the western coast of Canada this July")
שואל ועונה ירוחם פעמיים - או שלוש 604646
תשע נשמות • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 19/10/2012, 0:17
אני מוכרח להודות שככל שהזמן עובר אני מבין פחות ופחות את אלה שמתנגדים לניסויים של גיאו-הנדסה. בשלב הזה כבר די ברור לכל מי שעיניים בראשו שהמערכת הפוליטית הגלובלית לא תביא לקיצוץ דרסטי בפליטת המזהמים - אולי ניתן יהיה להגיע לקיצוץ קל, אבל שום דבר שמתקרב אפילו להקף וללוח הזמנים של הקיצוץ הנדרש כדי למנוע השלכות חמורות. גופי הסביבה אפילו לא הצליחו לשכנע רבים מהאזרחים במערב שהבעיה קיימת - אם תשאל את האדם ברחוב, טובים הסיכויים שהוא ימלמל משהו על זה שהענין כולו שנוי עדיין במחלוקת. מובן שאותו אדם לא יהיה מוכן לפגיעה בסגנון או ברמת החיים שלו בגלל הנושא, והפוליטיקאים לא ידרשו זאת ממנו. המסקנה - אנחנו נגיע לרמות מסוכנות של ריכוזי גזי החממה באטמוספירה. לכן, אם יהיה טיפול בנושא הוא יתרחש רק כשהתוצאות החמורות כבר תראינה בשטח ויהיה צורך בגיאו-הנדסה כדי לצמצם את הנזקים. סביר להניח שאז לא יהיה זמן לבצע ניסויים ומעקבים, להשוות תוצאות ולבחור את השיטות המועילות ביותר, או את אלה שיש להן מינימום של תופעות לוואי. אם לא נבצע את הניסויים האלה עכשיו, נהיה במצב הרבה פחות טוב בעתיד.
שואל ועונה ירוחם פעמיים - או שלוש 604649
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לתשע נשמות יום ו', 19/10/2012, 10:36
מסכים עם כל מילה.
שואל ועונה ירוחם פעמיים - או שלוש 604651
אריק • בתשובה לתשע נשמות יום ו', 19/10/2012, 12:19
מסכים עם הכל חוץ מאשר נכונות האזרח במדינות המערביות לויתורים: המודעות הירוקה גבוהה, והאזרחים שמים לב לטביעת הרגל הפחמנית שלהם.
לצערי אני מסכים שהפוליטיקאים כנראה לא ידרשו הקרבה כלשהי מהאזרחים, אבל לו תדרש הקרבה כזו אני מאמין שההענות במדינות בעלות רמת חיים גבוהה כמו מערב אירופה וקליפורניה תהיה גבוהה. לסינים ולהודים יקח עוד די הרבה זמן, אבל בשנת 2010 300 מיליון תושבי ארה"ב עדיין צרכו פי שניים נפט ממיליארד תושבי סין ופי 6 ממיליארד תושבי הודו, כך שכל קיצוץ אצלם שווה הרבה יותר מאשר קיצוץ במקומות אחרים.
תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל 49177
רועי • בתשובה לאמנון סטופ יום ו', 21/12/2001, 14:45
2.

האם במידה ומי הים יוטפלו מאנרגיה של אור השמש או של גיאות - שפל , רוח או כל מקור אנרגיה טיבעי אחר שאינו תלוי פחם או דלק.
האם אז העלות תרג (לא העלות הראשונית של בניית המתקן אלא העלות ליצור לאחר מכן)

5. ישראל שוכנת ליד הים, האם במידה ויוטפלו כמויות גדולות מאוד של מים או שיבצעו את פרויקט "תעלת הימים", שאמור לספק חשמל בכמות גדולה מאוד לחצי מדינה כמו כן יש בו יכולת להטפיל מים גם בכמויות די גדולות ולשלוח אותם דווקא לאזורים המדבריים. האם לא יהיה פתרון יעיל לנושא הזה?

8. הם במידה ואכן האבק יוצר כמו שאמרת קרור לא ניתן לפזר אבק לפי צורך במקומות מסויימים על מנת לקרר את כדור הארץ לפחות בצורה חלקית?
תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל 49222
דב אנשלוביץ • בתשובה לאמנון סטופ יום ו', 21/12/2001, 19:45
1. בדבריך הדגמת מדוע קשה לעקוב אחרי מגמה של שינוי טמפרטורה בעולם. אבל דווקא את החלק הזה בדבריך, שיש מגמה של התחממות עולמית בתקופה האחרונה, אני מקבל, ומאמין שאכן כך הוא. אני מניח שניתן, למרות הקשיים, למדוד ולעקוב אחרי ממוצעי טמפרטורה לאורך שנים ולהגיע למסקנה הזאת.
מה שיותר מפריע לי (כלומר שמעלה אצלי ספקות בקשר לנכונותו), הוא בדיוק מה ששאלתי: האם אין עוררין על כך שבאמת אותו חור מפורסם באוזון, וגזי החממה הם האחראיים העיקריים למגמה הזאת, ובאמת השיטה להקטין את המגמה הזאת היא הקטנת השימוש בגזים אלה.
אותו חור באוזון צולם, והבנתי שאכן רואים בתמונות שהוא גדל. אבל יכולת לעשות צילומים כאלה בעזרת לוויינים וכדומה היא יכולת שלא הייתה בשנים עברו. לכן ייתכן שהחור באוזון גדל וקטן בתקופות השונות בלי קשר לשימוש הרב בגזי החממה שמאפיין את תקופתנו, ושאין קשר בין התנהגותו (בין אם הוא באמת משפיע על ההתחממות שהוכחה במדידות, בצורה משמעותית, ובין אם לא, שזו גם שאלה), ובין אותם גזים. לכך התכוונתי בשאלתי.
2. רציתי להעיר גם שתי הערות בקשר לעלות המתקת מי ים.
לא מזמן סופר בתקשורות על ביקור של איזו ועדה באילת. מסתבר שבאילת רוב רובם של המים הם מים מומתקים. נאמר לועדה שעלות ייצור המים עולה לעירייה כשלושת רבעי מחיר המים המקובל בארץ, וכיון שהעירייה מוכרת את המים במחיר המקובל, היא עושה רווחים מהעסק . . .
הנתונים האלה מתאימים גם לנתון שעלות המתקת קוב מים היום היא שבעים סנט, כלומר כשלושה שקלים. המחיר שאני משלם (לפי בדיקה בחשבון העירייה) הוא שלושה שקלים ועשרים אגורות בערך, כלומר יותר.
לכן, ברור שלא מדובר כאן בעלויות גבוהות בסדרי גודל ממה שאנו משלמים היום, והעובדה שעד כה לא השתמשנו במים כאלה נובעת מכך שהיה יותר נוח לנו ליבש את הנחלים והכינרת.
ההערה השנייה בהקשר זה היא שהעלות התיאורטית של האנרגיה שדרושה להמתקת מים היא הרבה יותר נמוכה מהמחירים הנ"ל, ולכן, לדעתי מחירי המתקת המים ירדו בעתיד בהרבה.
אפשר להסביר את טענתי זאת גם למי שאינו מתמצא, ע"י בחינת הנושא באמצעות רעיון של הסופר יגאל מוסנזון ז"ל. הרעיון בנוי על העובדה שכדי להמתיק מים בשיטת האוסמוזה ההפוכה (דחיסת מי ים דרך ממברנה חצי חדירה שמשמשת מעין מסננת, שלא מעבירה את המלחים) דרוש שיהיה הפרש לחצים של חמישים אטמוספירות בין שני צדי הממברנה.
בעומק של 500 מטר בים שורר הלחץ הזה. לכן אם נבנה צינור אנכי מפני הים לעומק הזה שסגור בתחתיתו בממברנה כזאת (וריק ממים), יתחיל התהליך באופן ספונטני ומה שיישאר לנו לעשות, הוא לדחוף את המים המתוקים באמצעות משאבה מלמטה למעלה.
די בידע של פיסיקה תיכונית כדי לחשב את כמות האנרגיה שדרושה כדי להעלות קוב מים (1000 ק"ג) לגובה 500 מטר. (אני משאיר זאת לקוראים כשיעורי ביית). כיון שמחיר קוט"ש היום הוא כ 32 אגורות יוצא שמחיר המתקת מי ים בשיטה הזאת (אני מתכוון רק לחלק העלות שקשור באנרגיה) הוא 45 אגורת שהם מעט מעל 10 סנט, וזה הרבה פחות מ 70 סנט.
תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל 49223
עמית מנדלסון • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 21/12/2001, 20:08
יש לציין שחלק מהמתקת המים נעשה וייעשה במאגרי מים מליחים, שכנראה זול יותר להתפילם - אך יקר יותר לשאוב מהם, והם לא מתחדשים.
יש לנו בנגב מאגר ענק כזה, מאזור שיזפון עד מכתש רמון, וככל הזכור לי קידוחים בנחל ערוד גם העלו שאיכות המים סבירה ולאחר העלות הבסיסית של השאיבה וההובלה, עלות ההתפלה עצמה נמוכה מהותית מהתפלת מי ים. הבעיה היא שזהו מאגר קדום, שאינו מתחדש וניתן לנצלו רק פעם אחת. מאגרים דומים לו יש מתחת למדבר הסהרה ובערב הסעודית, שם ניצלו את המאגר לגידול חיטה בזבזני ובשנים האחרונות, עם ירידת המפלס, צומצם גידול התבואה בסעודיה.
מאגר אחר שרוצים כיום לנצל נמצא במישור רותם מדרום לערד. יש התנגדות חזקה לניצולו, שכן מאגר סמוך זוהם ע"י אזור התעשייה הענק של מישור רותם, ויש סכנה ששאיבת המים המליחים תגרום להתפשטות הזיהום למאגר הנקי יחסית. עקבות זיהום ממישור רותם כבר נמצאו בעין-בוקק, כ-‏25 ק"מ משם (איפה שיושבים כל המלונות של ים המלח).
תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל 49226
דב אנשלוביץ • בתשובה לעמית מנדלסון יום ו', 21/12/2001, 20:46
המאגר שבנגב, אם זכור לי נכון מה שסיפרו לי עליו, נמצא בעומק 500 מטר. כלומר רק כדי להעלות את המים דרושה אנרגיה בכמות שדרושה כדי להמתיק מי ים בשיטה שתארתי.
אבל ככל הנראה כשמביאים בחשבון את כל העלויות בטכנולוגיות של היום יותר זול להשתמש בו.
וכמובן צריך להשתמש בו.
הטענה שלי היא שפתרון בעית המים יבוא באמצעות השיטות המודרניות, של מחזור מים, התפלת מי ים והתפלת מים מליחים, כל השיטות שמדברים עליהם היום, וצפוייה התפתחות ענקית בשטח הזה. כשניכנס יותר עמוק לעניין הזה, העלויות תפחתנה בהרבה ובעיית המים לא תיראה כל כך קריטית.
שינויים אקלימיים בעולם הקדום 50045
אלי • בתשובה לאמנון סטופ יום ו', 28/12/2001, 5:55
הסופר דיויד קיס פירסם את אחד הספרים המרשימים ביותר שקראתי לאחרונה בשם CATASTROPE שבו הוא תיאר את האירועים שקשורים להתדרדרות האימפריה הביזנטית במאה השישית לספירה ולשקיעת העולם העתיק כולו. קיס היגיע למסקנה שאת השקיעה ההיא יש ליחס לאירוע אקלימי אדיר כל שהוא כנראה להתפרצות עצומה של הר געש בשנת 535 לספירה שהביא לבצורות ולשינויים אקלימיים עצומים באירופא באסיה ובאמריקה .
קיס בוחן בפרק האחרון את השאלה כיצד יוכל העולם המודרני להתמודד עם אסון אקלימי מעין זה. לדעתו דווקה ארצות העולם השלישי יצאו מחוזקות יותר מאסון כזה אם כי הן יסבלו לעין ערוך יותר מארצות המערב . אולם לטווח הארוך מאוד , תרבותם תחזיק מעמד טוב יותר מזאת של המערב המשגשג כיום .
התזה של קיס נמצאת כאן :
ביקורות על הספר המצויין הזה יש כאן :
עדויות לנכונות התיאוריה כאן :
וניתוח מדעי מפורט יש כאן :
התיאוריה הזאת יש לה כבר השפעה על ספרים אחרים :
והתחזיות של קיס לגבי העתיד :
ויש גם מישהו שלא השתכנע כלל וכלל :
ויש מישהו בשם מיק בלי שטוען שאת כל השינויים האלה אי אפשר להסביר על ידי התפרצות הר געש אלא טוען שמה שהיה פה הייתה התנגשות עם כוכב שביט....
אז תבחרו : חורבן כתוצאה מהתפרצות אדירה של הר געש , או התנגשות עם שביט? אני לא חושב שלאנשים של התקופה זה היה איכפת בכלל ...
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות