בתשובה לתשע נשמות, 21/09/08 1:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''הוא וראש הממשלה סיכמו על הזרמת התקציב המתאים''. ראש הממשלה והשר יכולים ''לסכם'' מה שהם רוצים, אבל הכסף הוא לא שלהם. התקציב נקבע בחוק, ואם הם רוצים ''להזרים'' אותו מסעיף תקציבי אחד לאחר, הם צריכים ללכת לוועדת הכספים של הכנסת (הריבון, להזכירך) ולהפוך את ה''סיכום'' שלהם לחקיקה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם מי שאומר להם ''לא'' הוא איש משרד האוצר, מדובר כנראה על משהו שהוא בסמכותה של הממשלה. צריך את אישור הכנסת לתקציב. אולם גם לאחר שאושר תקציב שנתי, צריך להעביר בפועל כסף. כאן נמצאת אחריותו של משרד האוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקציב המדינה הוא חוק. אני עדיין מחכה ליום שבו אדם יועמד לדין בגין עברה על אותו חוק (בין אם העברת כספים אשר אינם מכוסים בסעיף תקציבי, ובין אם מניעת העברת כספים אשר החוק מקציב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לזכור כמובן את ההבדל בין הקוד הפלילי, שמונה מה אסור וקובע עונשים למי שעובר על החוק, לבין החקיקה הקובעת את סמכויות הממשלה, ואין בה עונשים לממשלה על חריגה מסמכות או מעילה בתפקיד. אם נושא-משרה ממלכתית עושה אחד מאלה, הוא יועמד לדין פלילי. אם הרשות עושה כגון אלה, בג''ץ ייתן צו למנוע זאת, וכו'. סביר שבכל הנוגע לתקצוב עמותות, למשל, היו גם היו הן אישומים פליליים והן עתירות לבג''ץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחריותו של משרד האוצר היא לקיים את החוק ולבצע את החלטות הממשלה והכנסת הנוגעות לתקציב. ''סיכומים'' בין שר לראש ממשלה אינם נכללים בגדר זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לתקציב כמה רמות, והעברה בין סעיפים באותו משרד מחייבת אישור של אגף התקציבים (ולא בהכרח נזקקת לאישור הכנסת). כך מובא בויקיפדיה תקציב המדינה (ישראל) [ויקיפדיה]: "משרדי הממשלה אינם מוסמכים לבצע העברות תקציביות בין התקנות השונות בתקציבם. העברת תקציב בין תכניות פעולה דורשת אישורה של ועדת הכספים והעברת תקציב בין פריטים תקציביים דורשת את אישור אגף התקציבים במשרד אוצר (יוצא מן הכלל לעניין זה הוא משרד הביטחון שתקציבו מאושר על ידי ועדת משנה משותפת לוועדת הביטחון וועדת הכספים ושינויים בו מאושרים רטרואקטיבית על ידי הוועדה). ביקורת ציבורית רבה נמתחת על אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר בהקשר זה של גמישות המשרדים. אנשי אגף התקציבים הם ברובם כלכלנים צעירים ומועטי ניסיון והסכמתם נדרשת לכל שינוי במהלך בניית התקציב ולביצוע כל העברה שהיא בין פריטי התקציב. רמת הפירוט של פירטי התקציב מביאה למצב בו הגמישות הניתנת למשרדים נמוכה ומנכ"לים ותיקים ועתירי ניסיון טוענים לעתים מזומנות כי הם מנוהלים על ידי אנשים צעירים שאינם בקאים כל צרכם בחומר המקצועי הרלוונטי (כחלק מביקורת זו זכו פקידי אגף התקציבים במשרד האוצר לכינוי "נערי האוצר")." תאורטית אתה יכול לטעון שאם האוצר מתנגד להעברה בין שני תתי-סעיפים יכול ראש הממשלה לכנס ישיבת ממשלה ולהעביר החלטת ממשלה שתחייב את משרד האוצר. מובן שאם תפעל בדרך הזו הממשלה תצטרך לבזבז את רוב זמנה על הצבעות בתור חותמת גומי פורמלית, ופרויקטים שזקוקים לקידום ימתינו שבועות וחודשים בתור. מובן גם שאם ראש הממשלה מעונין באישורה של העברה כזו הוא יכול להעביר אותה בממשלה. לכן נוהל סביר הוא שאם אין איזו בעיה אקוטית (נניח, המשרד כבר ניצל 120% מתקציבו השנתי) אז סיכום בין ראש הממשלה לבין השר יספיק. אם הפקידים מחליטים שסיכום כזה אינו מחייב אותם הם צריכים לתת סיבה טובה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והעובדה היא שהתופעה הרווחת אינה חריגה מהתקציב אלא אי ניצולו המלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה עם תקציב שלא נוצל? האם הוא נשאר לשנה שאחרי או חוזר לאוצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוזר לאוצר או בשפה מליצית: יורד לטמיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוונית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אני דווקא חושב שהמקור ארמי, למרות הסיומת ''ון'' המצביעה לכאורה על מקור יווני. אבל (ויש אבל) ה''נ'' היא מתוך השורש. לטמון ומטמון באים מאותו מקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם במטמונים עסקינן, מה מקור הסלנג "זולה", באותה המשמעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. טמיון (ταμεῖόν) - חדר אוצר (של המלך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יורד לטמיון, או יורד מהגירעון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם וגם. יתרות בלתי מנוצלות במשרדים מועברות לכיסוי חובות המדינה (כלומר גרעונות מגובי אג''חים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשמוע פקידים באוצר שמקטרגים על השלטון המקומי שאינו מסוגל להוציא את תקציב, משהו כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה; החשבים של המישרדים-אנשי האוצר- עוזרים לתת הביצוע הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שיש במדינה כמה צעירים משכילים ואידאליסטים שמונעים מונקי-ביזנס של העברות מסעיף לסעיף בלי הרשאה. התקציב הוא חוק. אם הרשות המקומית/משרד לא מסוגל לעמוד בו, שיתכבד לעדכן אותו או לשפר אותו בשנה הבאה. לעתים לשר הממונה מתחשק להפנות כספים לאיזו מטרה פופוליסטית-לרגע; טוב שיש צדיקים שמסוגלים לומר: לא, זה לא חוקי. התקציב הוא לא של אבא שלך ועליך לנצל אותו בדיוק כפי שהכנסת קבעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קצת מגזים, לא? הרי אם אכן זה היה המצב, למה בכלל צריך שר? התקציב הוא חוק שצריך לבצעו, אבל גם במסגרת זו יש הרבה מקום להחלטות של הדרג הפוליטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מגזים, כי איציק התלונן ש''נערים'' לא נותנים לשר לחרוג מסמכותו החוקית. זה בדיוק תפקידם, וכל הכבוד שהם מבצעים אותו כהלכה, ויפה שהם תובעים מהשר גם לנצל את כל התקציב שברשותו (במיוחד כשהשר מתבכיין שאין לו מספיק) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מונקי ביזנס? לא מדובר על רמאות אלא על שינויים לגיטימיים. תקציב שנערך באמצע 2007 לא נותן מענה לכל הצרכים שהתעוררו עד סוף 2008, ואם בסעיף אחד יש פחות צורך ובסעיף אחר נוצר יותר צורך, ואם הדברים נעשים מעל השולחן ובידיעת כל הגורמים הרלבנטיים אז אין שום סיבה למנוע שינוי כזה. התקציב הוא חוק, אבל החוק גם מתיר להעביר מסעיף לסעיף במקרה הצורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי ציטט כאן "משרדי הממשלה אינם מוסמכים לבצע העברות תקציביות בין התקנות השונות בתקציבם"? זה אסור, ולא לגיטימי וטוב שיש מי שעומד בפרץ. רוצה השר להעביר כסף ליתומים במקום כסף שיועד לאלמנות? יתכבד ויביא העניין לאישור ועדת הכספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשרדים מוסמכים לעשות את זה באישור מתאים - של הוועדה בהעברה בין סעיפים מרכזיים, של אגף התקציבים בהעברה בין תת-סעיפים. הענין הוא שהפקידים מתעקשים לא לתת את האישורים האלה גם כשהם נחוצים, כי מבחינתם חשוב יותר שהמדינה תוציא כמה שפחות כסף מאשר שהמשרד יבצע את העבודה שלו - ואם זה כרוך בפגיעה ביתומים אז שיסבלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעירים האידאליסטיים הם אלופי המונקי ביזנס, רק מסוג מסויים. שטיקים וטריקים שאינם מביישים פוליטיקאים משופשפים: למשל, אם הממשלה מחליטה לתקצב פעילות מסויימת, הם יכולים- ועשו את זה- להתעקש ולא לשנות את התקנים במישרד/מחלקה הרלוונטיים. היו יכולים בשנים עברו להקציב כסף לאכיפה אך להקפיא את התקנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה אני מכיר כמה מהצעירים האידיאליסטים האלו, ובאמת אכפת להם מהמדינה. במקרה גם נתקלתי בשר שיכון שבא לביקור רשמי בחוות יחידים בנגב, וכל כך נהנה מהארוחה והאווירה שהבטיח למארחים בחגיגיות להעניק להם אי אילו תקציבים מכספי המיסים. כאמור, המדגם הקטן שלי לא בהכרח מייצג. אבל מעניין אותי על סמך מה אתה מבסס את טענותיך. אני, למשל, אפילו לא ניחשתי שקיימת ליגת אליפות לעסקי קופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיקרה גם אני מכיר אחד מהם. אם אתה זוכר את הסידרה כן אדוני ראש הממשלה: זה מהחיים. אני מסכים איתך שאיכפת לצעירים הללו מהמדינה והם אידאליסטים; הם אמורים להיות מיקצוענים שממשים ומבצעים את האידאליזם של הממשלה והכנסת. מה שקורה הוא שהם מממשים ודוחפים בכל הכוח את האידאלים של עצמם ומתייחסים אליהם כקביעות מיקצועיות. אני מסכים איתך שהעוצמה שלהם נבנית על חולשת הפוליטיקאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך רק טעות אחת קטנה. עם כל הכבוד לסדרת המופת כן אדוני ראש הממשלה (ושלא לדבר על כן אדוני השר שקדמה לה) זאת עדיין סדרה קומית. לא דוקומנטרית. אני חושד שאתה לא ממש מבדיל בין שתי הסוגות האלו (וזאת לא הפעם הראשונה). תגובה 426785 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שאינני מבדיל? אני מתייחס למה שאפשר לכנות-מנטליות. האם התכוונת שזו לא הפעם הראשונה שאתה חושד? כנראה שאתה חשדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי (כפי שמראה הקישור) שזאת לא הפעם הראשונה שאתה מייחס לסדרה איכויות דוקומנטריות ומביא אותה כראייה לכך שהשלטון נמצא בפועל בידי הפקידות המקצועית(?) ולא בידי נבחרי הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, אבל זה קרה לי בדיוק עם ספריו של נ. פרקינסון ''חוק פרקינסון'' ו''אתה ומס הכנסה''. חשבתי שהם ספרים סאטיריים, עד שגדלתי והבנתי שפרקינסון תאר בהומור את המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל לתאר את הסאטירה הזאת (כן אדוני...)כמשהו איזוטרי שמתאר חברה של חייזרים שאינה קיימת כאן. תראה לי סאטירה שאינה מבוססת על המציאות; אם יש כזאת אז היא אינה סאטירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סאטירה היא הקצנה של המציאות, היצירות שהוזכרו מתארות את המציאות כמו שהיא בסגנון משעשע, מעין דו"ח מבקר המדינה שיעובד ע"י קישון. (האם קישון כתב סאטירות או הומורסקות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הומורסקה סאטירית. הומורסקה יכולה להיות סתם קומית ללא סאטירה וסאטירה יכולה להיות בדמות מערכון או קריקטורה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גמישות לשונית היא תכונה אהובה עלי, בכל אופן התכונתי לכך שאף אני מתייחס לסדרות ''כן אדוני...'' ולספרי פרקינסון וקישון כלתאורים כמו-דוקומנטריים ואין עדיפות לפרושו האובייקטיבי של המתעד את המציאות לשל זה של המביים אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר בתיקוני טעויות עסקינן, יש לציין ש''כן אדוני השר'' ו''כן אדוני ראש הממשלה'' אינן סדרות קומיות. הן סדרות סאטיריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד ויש שר שיכון נחמד כזה, שתמיד יש לו קצת כסף עודף ממדיניות החסכון שהוא הנהיג במשרד, והוא נוהג לבקר בפרוייקטים שונים ולחלק להם כסף (כי הם ראויים לזה, אפילו לא בגלל שזה מעלה לו את הפופולאריות). סכומים קטנים ביחס לתקציב משרדו, לא משהו שמישהו ישים אליו לב. לא נראה לך שזו אפליה איומה נגד אילו שהשר לא מבקר ? למשל אם ישנה חוות בודדים בה במקרה מתנדב צעיר ראוי מאין-כמוהו שאימו היא במקרה ראש הלשכה של השר, בעוד חברו הראוי לא פחות, גר בחוות בודדים שכשמה כן היא, נותרת בודדה. לשניהם ראוי לתת כסף, אבל השר פוגש רק אחד מהם ורק הוא מקבל את הכסף. לא ראוי שיהיה קריטריון טוב יותר לחלוקת הכסף מאנשים שהשר פגש ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגבתי לטענה שנערי האוצר מונעים משרים להעביר כספים למי שבא להם. מבחינתי אפשר להוציא להורג1 שרים שמסתובבים בארץ כמו אפנדים ומחלקים את העוגה הציבורים על סמך גחמות. הגועל נפש הזה לא מתאים למדינה דמוקרטית. ---- 1 מטאפורית, נו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |