בתשובה להמסביר לצרכן, 17/09/08 23:28
גמישות לשונית 490705
אתה מקצין את הנימה, אבל לדעתי המערכת הפקידותית מאיימת על המערכת הפוליטית, דבר שאינו ראוי ואין לו מקום במשחק הדמוקרטי. אבל נתחיל מהסוף:

"בסופו של דבר כמעט כולם יודעים שלא חשוב למה הפקידים מסכימים, אלא מה שרי הממשלה
(וחברי הכנסת) מחליטים."

הערה מצויינת. ניקח לדוגמה את החלטה להקים בית חולים באשדוד⁽¹⁾, שאושרה כהחלטת ממשלה ב-‏1995 במסגרת תמ"א 31. ב-‏2002, לאחר אין ספור עיכובים, הממשלה העבירה החלטה נוספת להקמת בית חולים באשדוד, והכנסת חוקקה את חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), שקובע שבית חולים באשדוד יוקם עד 2008. בניגוד לדעת הגורם המקצועי (משרד הבריאות), משרד האוצר החליט שהוא לא רוצה שיוקם בית חולים באשדוד. לכן הוא הקפיא את החוק במסדרת חוק ההסדרים ב-‏2004, ובהמשך ניסה גם לבטלו (באמצעות הצעת חוק ההסדרים של 2007). זאת היתה דחייה אחת יותר מדי, ומשרד האוצר נאלץ למשך את הסעיף מחוק ההסדרים. את הסיבה האידיאולוגית לעמדתו של משרד האוצר ניתן למצוא בסעיף אחר של חוק ההסדרים, סעיף הקורא לפרטת בתי החולים הממשלתיים והעברת ניהולם לידיים פרטיות. האם היה על כך דיון ציבורי מסודר? מסופקני.

דוגמה אחרת – חוק הדיור הציבורי⁽²⁾ של ח"כ רן כהן מ-‏1999, שנקבר קבורת חמור ע"י חוקי ההסדרים, ואולי בגרסתו החדשה ייכנס לתוקף ב-‏2011.

"אפשר לומר ששרי הממשלה לא רוצים לפעול בניגוד לדעת האוצר כי הם – השרים! – מאמינים
שזו הדעה הנכונה, ושאם הם יחרגו מ-‏1.7% זה יערער את יציבות המשק."

אתה טוען שמבחינה מקצועית, פקידי האוצר צודקים. אבל כלכלנים אחרים טוענים להיפך. להזכירך, ח"כ (פרופ') אבישי ברורמן⁽³⁾ הוא כלכלן מוערך. פרופ' אביה שפיבק⁽⁴⁾, היה המשנה לנגיד בנק ישראל. פרופ' מנואל טרכטנברג⁽⁵⁾ הוא ראש המועצה הלאומית לכלכלה. אני חושב שלדעות שלהם יש משקל לפחות כמו של פקידי משרד האוצר.

אנשי האוצר משתמשים באלמנט היוקרה המקצועית כדי למנוע דיון כלכלי אמיתי. כמובן, ללא הגיבוי של שר האוצר וראש הממשלה הם לא היו מצליחים לסובב את כל המערכת. כפי שהממשלה אינה חייבת לקבל את דעת הדרג הצבאי (ולכן יש לה את המועצה לביטחון לאומי), היא אינה חייבת לקבל את דעת הפקידות הכלכלית (ולכן יש לה את המועצה הלאומית לכלכלה ומגוון גופי מחקר מקצועיים נוספים). האלמנט הפסיכולוגי שאנשי האוצר מפעילים – אם תעשו בניגוד לדעתנו, יהיו לכך תוצאות – משפיע על אפשרויות הבחירה של נבחרי הציבור. הבחירה שלא לספק אלטרנטיבות מקצועיות אחרות, מהווה שלעצמה שימוש לרעה בסמכות המקצועית.

גמישות לשונית 490710
צר לי, אבל חברי הכנסת לא יכולים להסתתר מאחורי הסינר של פקידי האוצר ולטעון טענות מסוג "משרד האוצר החליט שהוא לא רוצה שיוקם בית חולים באשדוד. לכן הוא הקפיא את החוק במסדרת חוק ההסדרים ב-‏2004, ובהמשך ניסה גם לבטלו (באמצעות הצעת חוק ההסדרים של 2007)"
את חוק ההסדרים (הן ב2004 והן ב2007) קיבלו חברי הכנסת. נכון שהאוצר הוא זה אשר הכין את הצעת החוק, אבל מי שהעבירו הם חברי הכנסת. יש להם את מלוא הסמכות שלא לקבל את חוק ההסדרים, כולו או חלקו.
גמישות לשונית 490724
על טיבו הדמוקרטי של חוק ההסדרים אפשר לכתוב מאמר שלם. אולי אני אוסיף כמה לינקים בהמשך.
בקצרה – עפ"י הטיעון שלך, חברי הכנסת היו יכולים להעביר את חוק התקציב ולהכשיל את חוק ההסדרים. בפועל זה לא עובד כך. משרד האוצר דואג לאגד את שני החוקים יחדיו, כך שאם הכנסת לא מאשרת את חוק ההסדרים, אז אין תקציב והכנסת מתפזרת. לכן חברי הכנסת חורקים שיניים ומאשרים את התועבה החוקתית הקרוייה "חוק ההסדרים". לומר שזה מוכיח שחברי הכנסת תומכים בכל סעיפי חוק ההסדרים זה לא רציני.
גמישות לשונית 490729
משרד האוצר הוא משרד ביצועי שמבצע החלטות, הכנסת היא מוסד מחוקק שתפקידה לקבוע החלטות. האוצר לא יכול להגיד "חייבים להעביר את חוק התקציב יחד עם חוק ההסדרים" כשם שרגליי לא יכולות להחליט במקום מוחי לאיזה מקום כדאי ללכת.

חוק ההסדרים הוא תועבה, אבל חבר־כנסת שמצביע על חוק הסדרים שאינו קרא (או יותר גרוע, קרא ואינו מתנגד) מועל בתפקידו. חבר־כנסת נבחר על ידי הציבור לעשות את העבודה השחורה של לקרוא את המסמך המייאש הזה (שדרושים לא יותר מארבע שעות כדי לקרוא את התקציב+חוק ההסדרים+גיבוש דעה עליהם/בדיקת דעת המפלגה), ואין שום סיבה שבעולם שלא יעשה כן.
גמישות לשונית 490715
===>"אבל לדעתי המערכת הפקידותית מאיימת על המערכת הפוליטית, דבר שאינו ראוי ואין לו מקום במשחק הדמוקרטי".

למה אתה מתעקש לקרוא לזה "מאיימת"? אם היא מאיימת אז באמת אין לזה מקום. אבל היא לא מאיימת משום שהכוח להחליט (הריבונות) נמצא בידי הממשלה והכנסת. אני לא יודע אם ניסת להסביר זאת אבל אני יכול לומר שזה מאוד לא ברור: איך הפקידים *מאיימים* על הממשלה?

הדוגמה על ביה"ח מוכיחה את הנקודה שלי. כשהממשלה החליטה לא לקבל את החוק שניסחו באוצר, היא דחתה אותו. איפה כאן האיום?

גם חוק הדיור הציבור (בלי להביע עליו דעה). מי שקיבל או דחה את חוק ההסדרים הם האנשים שאנחנו בחרנו. לא פקידי האוצר.

===>"אתה טוען שמבחינה מקצועית, פקידי האוצר צודקים. אבל כלכלנים אחרים טוענים להיפך".
אני בשום אופן לא טוען שפקידי האוצר צודקים. מה אני מבין בזה?
אני רק אומר ששרי הממשלה כנראה חושבים שפקידי האוצר צודקים ולכן הם מצביעים לפי דעתם.

===>"אנשי האוצר משתמשים באלמנט היוקרה המקצועית כדי למנוע דיון כלכלי אמיתי"
זה הכי קשה לעיכול. מעניין איך הם מצאו את היוקרה המקצועית הזאת. ובעיני מי הם יקרים? אגב, לפרופסורים שהזכרת אין יוקרה מקצועית?

הדבר היחיד שאתה יכול לומר על פקידי האוצר הוא שיש להם אידיאולוגיה. בלי להביע עמדה אידיאולוגית, אני חושב שזה טוב שיש להם עמדה. אני תוהה אם אתה רוצה להחליף אותם בפקידים אחרים שעמדתם כעמדתך, או בפקידים שאין להם עמדה בכלל - כלומר מחשבים?
גמישות לשונית 490726
לגבי חוק ההסדרים, ראה תשובתי לעיל. חוק ההסדרים לא מראה את כוחה של הכנסת, אלא להיפך – את אוזלת ידה.
לגבי פקידי האוצר, אני לא צריך פקידים שעמדתם כעמדתי, אלא פקידים שיש להם קשת של דעות ולא מקובעים על אידיאולוגיה אחת יחידה. פקידות מקצועית לא יכולה לקחת על עצמה החלטות אידיאולוגיות כי היא אינה הריבון.
גמישות לשונית 490749
כמעט לא תמצא מישהו שתומך, בחוק ההסדרים והעובדה שהוא עובר כל שנה באמת חושפת את אזלת ידה של הכנסת ושל הציבור שבחר בה. אבל זו טעות לחשוב שהיא מצביעה על כוחם של פקידי האוצר.

נבחרינו חייבים להעביר תקציב -בלעדיו הם מועלים בתפקידם וצריכים ללכת הבייתה. אבל הם אינם מסוגלים להגיע להסכמה באשר לסעיפי התקציב.

שר האוצר (בעזרת יועציו ופקידיו) מכין תקציב - אפשרות אחת מני רבות - הכולל את חוק ההסדרים שאיננו אלא ביטוי לדעתו באשר לסעיפי התקציב. הוא נושא ונותן (ומתקן את החוק) עם נבחרינו כדי לקבל את הסכמתם לתקציב. כשמספיק מהם מסכימים, יש תקציב ויש חוק הסדרים שתואם את סעיפיו.

פקידי האוצר לא יכולים ולא כופים מדיניות על שר האוצר ובטח לא על הממשלה או הכנסת. השרים וחברי הכנסת הם שקובעים את המדיניות - והם שמחזיקים בסמכות ובריבונות. שר האוצר יכול לפטר את פקידיו ולא להפך.

לאור זה, אני שמח שלפקידים יש דעה כלשהי (זה אומר שהם אנשים טובים), אבל דעתם לא משנה כהוא זה. אם היא משפיעה על עבודם בניגוד לעמדתו של שר האוצר, הם יפוטרו.
גמישות לשונית 490791
אם תבדוק את דרך פעולתם של הפקידים באוצר, תראה ניהול פוליטיקה כמעט ברוטלית עם לכלוכים אישיים, הדלפות, ניהול וליבוי סכסוכים, שיטת העיזים שהפכה אצלנו ללגיטימית ולחלק מהחיים למרות שהיא רמאות בוטה.
גמישות לשונית 490792
איך אדם "סתם", מן השורה, יכול לעקוב אחרי כל דרך הפעולה של הפקידים באוצר? איך אתה, למשל, עוקב? הרי הפקידים הם לא כמו הפוליטיקאים הבכירים, שעליהם מדווחים שוטף בתקשורת. כשאנחנו קוראים על העברת התקציב או על כל פעולה אחרת, אנחנו הרי לא יכולים לדעת איזו דרך עברה כל החלטה, איזה שמות מעורבים בה או מי נקט איזו עמדה, אז על סמך מה אתה קובע את מה שאתה קובע? (או שאולי לך באופן אישי יש מקורות מידע עקב הכרות אישית?)
גמישות לשונית 490805
קשה לעקוב אחרי פקידי האוצר אבל מי שקורא בעיון דברים וידיעות, יכול לגלות את טביעות האצבע שלהם. הייתי בישיבות של ועדת הכספים (לא כאיש חשוב אלא כשהיתה בעיה של מימון תרופות לחולי סרטן) וראיתי כיצד הם מתפקדים מול הח"כים ומול השרים.
לא פחות קשה לעקוב אחרי פוליטיקאים בכירים. הדיווחים עליהם אינם מלאים; הרבה פעמים הדיווחים יזומים על ידם ואילו אינפורמציה חשובה - מוסתרת. צריך לעשות עבודת היסטוריון של חופוש בתקשורת הגלויה פרטים קטנים ולאו דוקא ישירים המרמזים על מעשיהם. יש למשל ידיעות שהן בפירוש הדלפות של אנשי אוצר כדי לאיים ולהפחיד את הפוליטיקאים.
גמישות לשונית 490818
מי שקורא בעיון דברים וידיעות, יכול לגלות כל מה שמתחשק לו‏1.

---
1- אבל משום מה אנשים נוטים לגלות דברים שמוכיחים באותות ומופתים את השקפת עולמם‏2.
2- הנטיה מאפינת בעיקר קיצוניים, משמאל וימין‏3.
3- בעצם, אולי הנטיה לפרשן את העולם לפי תפיסת עולמך הופכת אותך לקיצוני מלכתחילה.
גמישות לשונית 490885
אני לא מחשיב את עצמי לקיצוני בכלל. אני חושב שכל המערכת זזה רחוק מאד לכיוון הימין- אפילו הימין הקיצוני- מבחינת תפיסת עולם אנושית כמובן. אשמח לקרוא נימוקים מהם הדברים שהופכים את ההשקפות שאני מבטא כאן, כקיצוניות.
כל אחד ניצב במרכז עולמו 490927
זו רק המציאות שמתעתעת.
גמישות לשונית 491408
צר לי איציק, אבל אין לי שום עניין להתמקח על רמת הקיצוניות שלך. מבחינתי אתה רשאי להגדיר את עצמך בכל דרך שתבחר.

אבל בלי שום קשר, אני יכול להעיד על עצמי שבהחלט זזתי ימינה בשמונה השנים האחרונות (עד כמה שאפשר לפשט את הדיעות שלי על קו לינארי).

ובקשר לשאלה המקורית, מה דעתך? האם קיצוניים יפרשו את המציאות לפי תפיסתם? או שהנטיה למנוע מהמציאות לסתור את תפיסת עולמם הופכת אותם לקיצוניים?
גמישות לשונית 490812
לפני שנים (רבות) עבדתי במשביר המרכזי. ראיתי שם ''פוליטיקה כמעט ברוטלית עם לכלוכים אישיים, הדלפות, ניהול וליבוי סכסוכים...''. כמה מכרים שלי עבדו בבנקים, אחרים בערייה, וגם הם מדווחים שראו ''פוליטיקה כמעט ברוטאלית....''

מעולם לא שמעתי על אנשים בעלי אינטרסים שונים שעובדים יחד ולא מנהלים פוליטיקה כזאת. ומעולם לא שמעתי (אלא באגדות) על אנשים שאין להם אינטרסים שונים.

במשרד האוצר לא עבדתי ולכן אינני יודע איך לבדוק את הפוליטיקה שמתנהלת שם. הדבר היחיד שאני בכל זאת יודע על פקידי האוצר זה שאחותם זונה. והמידע הזה אמין ומבוסס כמו המידע שאתה מספק לנו על הפוליטיקה שמתנהלת שם. עובדה - אי אפשר להפריך אותו.
גמישות לשונית 490823
לא דיברתי על פוליטיקה פנימית בין פקידי האוצר.
גמישות לשונית 490828
פירוט:
אם אתה מנהל נבחר-שר, חבר כנסת, יו"ר או חבר ועדת הכספים ואתה רואה שעושים עליך מניפולציות פוליטיות-מכניסים עיזים, קונים את ההסכמה של השר השני, מבטיחים לך ולא מקיימים, מדליפים פרטים מעברך- נדמה לי שהפירוט מספיק למרות שיש עוד. אז לא רלוונטי הסיפור שלך מהמשביר המרכזי.
גמישות לשונית 490830
גם אני לא מדבר על פוליטיקה רק בין פקידי האוצר אלא גם בינם ובין השרים, וביחוד בינם ובין שר האוצר.

אם אני שר האוצר הנבחר, ואני רואה שהפקידים עושים עלי מניפולציות וכו', אני מפטר אותם.

העובדה שאתה (ודרור) מתקשה לעכל, היא ששר האוצר *הנבחר* הוא זה שממנה את מנהל משרדו ולא להפך. שר האוצר, בגיבוי רה"מ וועדת הכספים, הוא זה שקובע את המדיניות - ולא הפקידים.

עובדה זו לא מתיישבת עם התיאוריה שלך (כמו שהעובדה שאין להם אחות לא מתיישבת עם התיאוריה שלי). אבל אנחנו הרי לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו. אנחנו "בודקים" ו"רואים" את המציאות גם כשהיא לא מתיישבת עם העובדות.
גמישות לשונית 492734
את חוק ההסדרים מחוקקת הכנסת, לא משרד האוצר.
גמישות לשונית 492763
קראת את הדיון?
גמישות לשונית 492800
כן. והמסקנה היא עדיין שאת חוק ההסדרים מחוקקת הכנסת, לא משרד האוצר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים