 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתור מי שמתעסק קצת בהנדסת תוכנה, מסקרן אותי כמה תוכנה מעורבת בפרויקט, בניהול הניסוי ובמדידות, ועד כמה מובטח נקיונה מבאגים. האתגר להבטיח נכונות של תוכנה כזו, שחלקים גדולים ממנה מן הסתם יעודיים לפרויקט, הוא קשה ביותר. מילא אם בגלל באג הכל יתחרבש וכמה מיליוני אירו ירדו לטמיון; כבר היו בהיסטוריה באגים יקרים, וכאן לפחות לא מדובר על חיי אדם. האפשרות היותר משעשעת (עניין של טעם) היא שבאג יגרום לדיווח לא נכון של תוצאות, שלא יהיה כל כך שערורייתי עד שיטילו ספק, אבל שכן ישפיע על התיאוריות המדעיות שיתבססו על הניסוי. ואז, או שיגלו זאת יום אחד, או שלא; כל אחת משתי האפשרויות האלו משעשעת (עניין של טעם) באופן אחר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מילא ההשפעה של באגים במדידה על תיאוריות מדעיות. אבל בשביל הפילוסופים של המדע השעשוע שלך הוא לחם וממש פרנסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק באגים בתוכנה: כל סביבת הניסוי. האם תוצאת ניסוי יחיד היא קבילה? גם אם לא שחזרת אותה בסביבה אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת האקסיומות של הפיזיקה היא שחוקי הפיזיקה זהים בכל סביבה. אם פלוס ומינוס נמשכים כאן, הם ימשכו (זה לפחות מה שאנו מקוים) גם בגלקסיה far far away. בLHC בסה"כ זורקים חלקיקים אחד על השני ומקוים שייוצרו חלקיקים אנרגטיים וכבדים יותר, אין לדעתי תנאים יחודיים כלשהם שלא מתקיימים באופן טבעי במקום כלשהו. מבחינת פילוסופיה של המדע, אולי יש טעם לפגם בעריכת הניסוי במקום אחד בלבד, אבל מבחינה מעשית ברור שלא נבנה עוד LHC, הפעם על הירח, כדי שנוכל לסגור את הפינה הזו. אני לא מאמין שיימצא פיזיקאי שבעיניו מהימנות התוצאות מושפעת מכך (לעומת זאת, אני מכיר הרבה פיזיקאים שבעינהם מהימנות התוצאות מושפעת מכך שמי שעורך את הניסוי הם פיזיקאי חלקיקים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לנסח זאת באופן מדוייק יותר (לדעתי), ברוח הציווי הקטגורי: חוקי פיסיקה הם אותם כללים הנכונים בכל סביבה. כלומר, כאשר פיסיקאי נוכח שכלל מסויים אינו תקף בסביבה מסויימת הוא מבין שאין זה חוק פיסיקלי (ואז הוא אץ למצוא את החוק העמוק יותר שכן תקף גם בסביבה זו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחר כך אפשר לשחזר אותה בכמה מהמנהרות שעוברות מעזה למצרים או מלבנון לגליל. אם כבר חפרו אותן, זו יכולה להיות שיטת תיעול לא רעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשכלה שלי בנושא מסתכמת בעיקר בקורס סמסטריאלי אחד של שלוש ארבע שעות שבועיות, אבל יש להפריד בין הנתונים לבין עיבודם. הנתונים עצמם יכולים להיות תצלום של בועות שמסמנות את המסלול שעבר חלקיק כלשהו, או זרם חשמלי במקום מסוים שמעיד על המשכות חלקיקים נושאי מטען אליו. זה יותר ענין של מערכות אלקטרוניות מאשר של תוכנה. לפחות ממה שאני ראיתי, גם עיבוד הנתונים לא דורש תוכנה מורכבת שעלולה להיות עתירת באגים- הבעיה העיקרית היא שצריך למצוא מחט בערימת 23^10 שחת, כלומר לטפל בהמון נתונים גולמיים שמתוכם רק מעט רלוונטיים לנו, אבל החישובים הדרושים עצמם והנוסחאות הסטטיסטיות לניפוי הנתונים המיותרים הם פשוטים מאוד. לסיכום: בכל זאת יש שם כמה עשרות ישראלים, כך שאני מעריך שהLHC ייקרא בעתיד "גשר המכביה 2", לאחר שהכל ילך פקקט בגלל שמישהו ישפוך בטעות קפה שחור בתוך גלאי ההדרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני נשאר קצת סקפטי: משום מה אני מנחש שאף פיזיקאי כבר לא מסתכל על הבועות או על המחט במכשיר החשמלי האנלוגי, אלא על דיווחים על צג המחשב, שעוברים דרך כמה רמות של עיבוד. אפילו שמירת הנתונים לצורך ביקורת עתידית, אני מנחש, עוברת דרך תוכנה (לא שומרים סרטי צילום). גם בתוכנות פשוטות יש הרבה מקום לבאג (פשוט), ולא פשוט לבדוק. מה שנכון, שכל רכיב תוכנה שהוא גנרי מספיק - נניח, שהוא חלק מ"גלאי מדף" שמשתמשים בו כבר כמה שנים בהרבה מעבדות, נותן ביטחון סביר יותר בנכונותו (ובלבד שהוא באמת פשוט; ככל שהוא מורכב יותר, עולה הסיכון שהניסוי דנן יקלע את התוכנה למסלול נדיר שלא נבדק מעולם). כאמור, תוכנות יעודיות שנכתבו במיוחד לפרויקט, או למעט פרויקטים חלוציים דומים, הם בעיניי (ולא שאני באמת יודע מה הולך, כן? אני סתם מהגג מהכורסה) "אזורי סיכון", ונשאר לי רק לקוות שהפיזיקאים מודעים לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר כתבו, הנתונים הגולמיים נשמרים (ואני מניח שמושווים לתוצאות ידועות מניסויים דומים), לכן אם ימצא באג, אפשר יהיה להריץ את המודל המתוקן על הנתונים (קראתי שמדובר בכ-15 פטהבייט בשנה, לכן זה לא טריוויאלי). כמו בכל ניסוי מדעי טוב, צריכות להיות הרבה ביקורות והמסקנות בסוף צריכות להביא לתחזיות שיתאמתו, מה שאומר שרק באג מאוד מיוחד יטעה אותנו לאורך זמן. למרות זאת כבר יש תקדים, קבוצה מובילה בקריסטלוגרפיה של חלבונים, אחת שפירסמה הרבה ובעיתונים החשובים ביותר, הודיעה לפני כשנה שהיה באג בתוכנה (In house) שלהם, שהפכה את הקורדינאטות בשלב קריטי כל שהוא. עשרות מאמרים התגלו כשגויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
15 פטהבייט בשנייה? נשמע מפוקפק... תוך כמה זמן צפוי המאיץ לעבור את סך כל המידע שנשמר בעולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל כך פשוט. לא כל המידע נשמר, למעשה הרוב הגדול לא נשמר. יש פילטרי חומרה כבר ברמת הגלאים שמעיפים מאורעות ''משעממים''. אם הם פספסו משהו, זה נעלם לנצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש הלא כל כך נועז שלי הוא שמעורבים כאן הרים של תוכנה. בפרט בליבו של כל העניין שהוא זיהוי אותם התנגשויות בהם יופיעו בוזוני היגס או דברים מעניינים אחרים, הללו יהיו בהכרח ארועים נדירים מאוד (אחרת לא היה כל כך קשה למצוא אותם). הצורך למצוא את המחט בערימת השחת של ההתנגשויות היותר ''משעממות'' דורש לדעתי הרבה תוכנה שתעבד את הדטה של ההתנגשויות והפיזור של הפרוטונים ותזהה את הארועים החריגים. ברגע שארועים כאלו יזוהו, בודאי יעברו עליהם באופן פרטני ולא ממוחשב, כך שלפחות בעניין זה אי אפשר יהיה להאשים את המחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדות מיד ראשונה על ניפוי השחת (ואתר מומלץ בזכות עצמו) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |