בתשובה לרחל, 31/07/08 20:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שזו גישה המשותפת לכמה מהכותבים כאן, ואין מולה את הגישה האחרת. מה עם "אני אוהב לדבר, וכמה שעולה, עולה?" כולנו יכולים לעשות דיאטה בדיבורים, וכשלא מצליחים, משלמים בחשבון החודשי. לא ממש שונה מניסיון לעשות דיאטה בדברים אחרים, החל מאוכל, דרך החלטה להתעמל, "שבוע הבא אני מסדר את המחסן", ועוד רבים וטובים. יש תחומים בהם הקושי שלנו לעמוד בפיתויים, או לוותר על סיפוק תשוקותינו, ברור יותר - נותן תוצאות פיזיות. אך הנטייה הבסיסית נראית לי משותפת לרובנו, רק עם סימפטומים שונים. זה לאו דווקא רע שהגיע מוצר שהרבה רוצים, רבים אוהבים להשתמש בו, ויש לנו המצאות חדשות כל הזמן על איך להפוך אותו לשימושי עוד יותר. שאלת הגנת הצרכן הכרחית רק אם אנו רואים כאן שימת מכשול בפני עיוור - לא ממש שונה בטענה נגד מקדונלד'ס שהם גורמים להשמנה... גם כאן גם שם מספרים לנו מה שאנו רוצים לשמוע, ומוכרים לנו מה שביקשנו לקנות. בשניהם יש רכיב של שליטה עצמית, שהמוצר מראה את פניו היפות בזמן הרכישה, ושמים לב לתוצאותיו השליליות בטווח ארוך. גם שווארמה זה נפלא, אם לא מגזימים. כמו רוב הדברים... אך כאן יש פן נוסף - הצריכה הסלולרית שלי מחצינה חלק מהעלויות על אנשים אחרים. כדי שתהיה לי קליטה טובה, מישהו אחר משלם את מחיר הקרינה ליד הבית, וכדי שאני אהיה זמין, מישהו אחר צריך לשמוע צלצולים ושיחות של אלה מסביבו. אחת התובנות הבסיסיות לגבי החצנות, היא שכשמישהו אחר משלם את המחיר, אנחנו לא - ואז משתמשים יותר במוצר. הטלפון מהעבודה מראה שהמחיר כן הגביל את הדיבור קודם, וכעת חלק מהאילוץ הוסר. אז אם יש דרישה ציבורית לפיקוח של המדינה על התחרות בתחום, הורדת ההתחייבויות ארוכות-הטווח, וכו' - בעצם לוחצים על החברות להציע מרכולתן בזול יותר. זה יגביר את השימוש במוצר. זה טוב? הפתרון בכלכלה הוא לחפש דרך להפנים את ההחצנות, לפעמים דרך רגולציה ולפעמים דרך מערכת המשפט. חלק מההחצנות לא יופנמו לעולם דרך מערכת חיצונית שכזו. ככל שאנחנו מתחשבים יותר באחר, רואים את ההפרעה לו כסבל אישי שלנו, נשים לב לא להחצין עליו. פתרון ברמה החברתית או המוסרית, לאו דווקא מהדברים שצריך מערכת משפט בשבילן... במובן דומה אפשר לתאר את האני הנוכחי, הרוצה כל כך לספק תשוקותיו, כמחצין עלויות על האני העתידי. "יאללה, רק השיחה הזו" הולך יחד עם "עוד ביס אחד, אחר כך דיאטה"... אבל אם כאלה אנחנו, אז לדחוף עוגה מתחת לאף זה לא כל כך יפה. כמובן שמוכרי עוגות ישימו אותן בחלון. מוכרי סלולרי לא כל כך שונים... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוספת עכשיו כמה תובנות חשובות וגם אקטואליות, לאור האזהרות האחרונות המציעות להפחית מאוד את השימוש בסלולרי. ההשוואה לדיאטה מדוייקת: הרבה אנשים יהיו בריאים יותר וגם יוציאו פחות כסף אם הם פשוט יאכלו פחות. עוד נקודה שמאפיינת את השוק הסלולורי היא חוסר התאימות הכמעט-מוחלט בין המכשירים השונים והאביזרים הנלווים. המחשבים הולכים לכיוון של אחידות, כאשר כל דבר כמעט מתחבר עם USB, ולעומת זאת המטען של כל דגם שונה אפילו בתוך אותו יצרן. היה הרבה יותר נוח למשתמשים אילו כל המטענים, הדיבוריות, האוזניות והחיבור-למחשב היו מתאימים לכל המכשירים - אז למה אף יצרן לא מנסה ללכת לכיוון הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברחבי הגדה המערבית אפשר למצוא מתאמים אוניברסליים לכל הסלולרים והאביזרים הנילווים להם, זו יכולה להיות יוזמה עסקית חכמה ,ליבא או ליצר דברים כאלה. הכורח מוליד את התושיה, כנראה אצלנו הצורך לחסוך לא חזק מספיק, אבל מנגד, הרצון לא לצאת פרייר + החיסכון והייעול ישחקו לטובת היוזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא של התאימות קשור גם כן לרגולציה. היעדר תאימות בין מכשירים (מה עם פשוט לעבור לחברה אחרת ולהמשיך להשתמש במכשיר הישן?) היא החלטה אסטרטגית של יצרנים וספקי שירות. בתנאים מסוימים יש לצפות לסטנדרטיזציה, כך שכל המכשירים ישתמשו בספקי כוח דומים, וכל הרשתות תתמוכנה בכל המכשירים - אך אז קל יותר לעבור מחברה לחברה. לא בטוח שזה כדאי למי שמעוניין למשוך לקוח ולהשאיר אותו אצלן לטווח ארוך. לקוחות סלולריים הופכים רווחיים יותר עם הזמן, בעיקר כשצריך לפתות אותם כדי שיצטרפו, ונטייתם היא לשים לב לפיתויים שנהנים מהם בטווח הקצר, ולהתעלם יותר מהמחירים בטווח הארוך. יצירת תקן לפיו כולם מתיישרים (דוגמת ה USB מצויינת) יכולה להיות תוצאה טבעית בשוק בו כולם מעוניינים להשתייך לרשת אחת, לא במובן של רשת סלולרית דווקא, אלא מערכת בה השתייכות לקבוצה גדולה מקנה יתרון. מנגד, יש מקרים שהתערבות ממשלתית יוצרת תקנים ומחייבת תאימות. בדרך כלל תאימות פועלת לטובת השחקנים הקטנים בשוק, שאז הצרכן רואה בהם תחליף לגדולים. למשל, אם כל יצרן מדפסות יתאים למחשב שלי, אקנה לפי שיקולי עלות/איכות/אמינות ולאו דווקא מ IBM או HP, כי אלה מתאימים למחשב שלי. בהקשר הסלולרי, הממשלה מחייבת תאימות בתקשורת (טלפון של סלקום יכול לחייג לכל רשת אחרת, ולהיפך), אך לא במכשירים (טלפון שקיבלתי מסלקום לא יעבוד בפלאפון). שתי ההחלטות אינן הכרח, ודיון רציני נסב על הצורך לשמור על ניטרליות של הרשת כדי שכל החברות תוכלנה להשתתף בתחרות על אספקת מוצרים התואמים לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש מקרים שהתערבות ממשלתית יוצרת תקנים ומחייבת תאימות" למשל, סין. כל פלאפון חדש המשווק בסין נדרש להתחבר למטען בחיבור USB. ובארץ: משרד התקשורת היה חייב לעמול קשה, ולקח לו הרבה זמן, עד שהרשתות הואילו להעביר מסרונים בינהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליצרני המכשירים יש אינטרס למכור לצרכנים גם מטענים, מטענים ושאר מטעמים במחיר מופקע. לצרכן יש אינטרס מנוגד. כאשר ליצרן יש מספיק כוח הוא יכול לכפות את רצונו על הצרכן (לדוגמה: המטען הלא סטנדרטי של הווק-מנים של סוני). אחת הדרכים של ספקי השירות בארץ להעלות את רף הכניסה של המתחרים הוא דרישה לרישוי של המכשיר מגוף שלמעשה מייצג אותם. החוק נותן גם לחתול לשמור על השמנת. זוהי כרגע הנקודה שמעכבת, לדוגמה, את הכנסת מכשירת OpenMoko לארץ בצורה מסחרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם סלקום אתה אף פעם לא לבד. א ף - פ ע ם - לא - לבד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו בדיוק התאבדה לי הבטריה של הסלולר, קיבלתי אותו במתנה מהילד של ח. כובע לפני שלוש וחצי שנים כשקנו לו דור שלישי, בטח לא אוכל למצוא סוללה מתאימה, נראה מה אליהו אצבעות יוכל לאלתר, שימו לב לחיבורי החשמל שבין הסוללה למכשיר, זה הונדס בזדון כך שאי אפשר יהיה לפתור לבד בעיה הכי פשוטה שפעם פתרת בעזרת גיד נחושת וגפרור, או הפדנטים עם מלחם ובדיל. נראה מחר מה לנוקיה יש לומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח, חיים כובע שקראנו לו ככה בגלל הקרחת, בגלל הכובע, שהיה שותף עם אלי עגילי מהעגילים על הספינה "מריומה" (לא אליהו אצבעות ,המכונה פיקאסו/אלי סנונית ,חבר של דני הקטן). כובע שהיה נגרר בסקי אחרי סירה עם מנוע 20 כ"ס, הילד שלו ירדן אלוף בגלישה, ויש סירטונים שלו ביו-טיוב.(הקלידי יו-טיוב ירדן אילת, הילד רוקד בלט עם הגלשן).http://www.youtube.com/watch?v=5syck7G0egI | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך עולם פנימי מרתק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא פנימי, זה העולם החיצון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניג'סתי לחתולה רחלי ועכשיו אני זב דם(טיפה), זה אמיתי (: מענין אם ההעדפה של כיוון הסמיילי תלויה בימיניות/איטרות של הכותב או בתנוחת הישיבה מול המחשב? או גורמים אחרים, לכשעצמי אני ימיני ומביט במחשב מצד דופן שמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיית החשמל בפלאפון של נוקיה נפתרת עם קצת נייר כסף (או קניה של המכשיר שהבעיות בו נפתרות עם נייר כסף). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |