|
||||
|
||||
הבדיחה, למען האמת, מצביעה על המצב בפועל. בין שנת 2000 לשנת 2008, תקציב שב"ס גדל כמעט ב-100%(!) - מ-1.21 מיליארד ש"ח ל-1.99 מיליארד. באותה תקופה, תקציב ההשכלה הגבוהה גדל רק ב-20% - מ-5.25 מיליארד ש"ח ל-6.33 מיליארד ש"ח. אומנם הפער עדיין משמעותי לטובת ההשכלה הגבוהה (וטוב שכך), אבל המהירות שבה עולה תקציב הכליאה מדאיגה למדי אם מתייחסים אליו כמסמן לבחירה של המדינה כיצד להתמודד עם הבעיות החברתיות שלה. [כן, אני יודעת שאני חסרת חוש-הומור. זה מה שלימוד לבחינה עושה לאנשים] |
|
||||
|
||||
תקציב הכליאה כולל גם כליאת אסירים פלסטינים במהלך האינתיפדה? אם כן, הרי שבמחצית הראשונה של אותה תקופה זה יכול להסביר אולי את העלייה, ואז העניין אינו בהכרח הדרך שבה המדינה מטפלת בבעיותיה החברתיות אלא הבעיות הצבאיות/מדיניות. |
|
||||
|
||||
לא יודעת בוודאות. קראתי את "תמצית המנהלים" של תקציב המדינה כאן: http://www.mof.gov.il/budget2007/fbudget.htm. מזה לא ניתן לענות על השאלות הללו. יחד עם זאת, אני חושבת שגם המידע שם מלמד שהמצב הבטחוני יכול להסביר רק חלק מהעלייה. כפי שאפשר לראות שם (בגרף הקיים בתקציב 2008), העלייה די עקבית במהלך השנים. אין קפיצה יוצאת דופן בתחילת שנות ה-2000. כך שסביר להניח שגם אם למצב הבטחוני יש תרומה לכך, היא לא הסיבה היחידה. בנוסף, אני מכירה, למשל, את הנתונים לגבי עבירות מין (שהן בוודאי דוגמא ייחודית, שאפשר להתווכח עליה לגופה, אבל אני לא אחפש כרגע דוגמא אחרת, כי אני באמת צריכה ללמוד לבחינה). הם מצביעים באופן ברור על כך שיש שימוש נרחב יותר בכליאה. מספרם של האסירים בגין עבירות מין הוכפל פי 4 בין 95' ל-2007, למרות שלא הייתה כל עלייה משמעותית בתקופה הזו במספר כתבי האישום והתלונות שהוגשו בגין עבירות מין. |
|
||||
|
||||
השנתון הסטטיסטי יכול לפתור חלק מהחידה. על פי הנתונים כאן: חלה עליה משמעותית בהטלת עונשי מאסר כמעט בכל התחומים. באופן כללי, בשנת 2005 הוטלו עונשי מאסר על כשלושים אחוז מהמורשעים לעומת עשרים ושניים אחוז בלבד ב-2000, כלומר עליה של יותר משליש. המגמה הזו בולטת בכמעט כל סוגי העברות וקבוצות המורשעים; דווקא בעברות מין קשה לזהות אותה. העליה בהטלת מאסר בין שנת 2000 ל-2005 היא זניחה (ב-2004 הוטלו פחות מאסרים מב-2000). יש לציין שבמספרים מוחלטים של ההרשעות לא רואים עליה - 2005 טובה מ-2000 בכל הקטגוריות למעט "עבירות בטחון וסדר ציבורי" הכוללות עבירות אינתיפאדה, וזאת למרות גידול האוכלוסיה בשנים האלה: |
|
||||
|
||||
מספרים של האסירים בעבירות מין עלה לא בשל כך שהטילו יותר עונשי מאסר, אלא בגלל שעונשי המאסר התארכו באופן משמעותי בשנים אלו. |
|
||||
|
||||
האם עונשי המאסר התארכו בגלל החמרה של השופטים, הסדרי טיעון שכוללים ענישה חמורה יותר, עלייה בפשיעה ואי הגשת כתבי אישום במקרים "קלים" יותר, או סיבה אחרת (או צירוף של כמה סיבות)? |
|
||||
|
||||
בעיקר צירוף של כולן. יש מגמת החמרה בענישה מצד שופטים, שמשפיעה גם על הסדרי טיעון מחמירים יותר (כי הנאשמים צופים שאם ינהלו את המשפט, יש סיכוי רב שיקבלו עונש חמור עוד יותר, ולכן מוכנים להתפשר על עונש חמור). אני לא חושבת שיש עלייה בפשיעה או ויתור על כתבי אישום קלים, מהסיבה הפשוטה שמהסטטיסטיקות של המשטרה לא עולה שהייתה עלייה במספר התלונות (מספר העבירות שבוצעו) או במספר כתבי האישום שהוגשו. עיקר השינוי הוא בהתייחסות של בית המשפט לעבירות הללו. |
|
||||
|
||||
אל תזהי בין מספר העבירות שבוצעו לבין מספר התלונות שהוגשו. בוודאי לא בתחום הזה. אין אפשרות לבדוק את זה, אבל נדמה לי שמתרחשים בחברה שני תהליכים - מצד אחד יש יותר לגיטימציה להתלונן ופחות סטיגמות למי שעושות את זה, ועל כן סביר להניח שחלק גדול יותר מהעברות שמתבצעות בפועל אכן מדווחות; ומצד שני, החשיפה הרבה יותר שהעברות האלה מקבלות והתוית השלילית המוצמדת יותר ויותר גם ל-"קלות" ביניהן יוצרות הרתעה חזקה יותר ומקטינות את מספר העברות. |
|
||||
|
||||
זה בערך מה שחשבתי, וזה מעניין, גם לאור הסיפא של מה שכתבת בתגובה 485989 שפתחה את הפתיל הזה, על ה"בחירה של המדינה כיצד להתמודד עם הבעיות החברתיות שלה", או, במקרה הזה, הבחירה של הפרקליטות והשופטים. אם איני טועה (ואנא תקני אותי אם כן), בשנים האחרונות יש עליה במספר הנשים הן על כס המשפט והן בפרקליטות. יכול להיות (אני מנסח כאן תזה מאוד רעועה ולא מבוססת) שנשים בעמדות הללו מזדהות יותר עם קורבנות עבירות מין (שהן רובן ככולן נשים גם כן) וחשות אליהן יותר אמפטיה מאשר תובעים ושופטים גברים, ועל כן נוטות להחמיר בענישה ובהסדרי הטיעון? האם יש סטטיסטיקה בנושא? |
|
||||
|
||||
אני מסכימה עם תשע נשמות. ההסבר בהחלט סביר, ואני מקבלת את ההבחנה בין מספר התלונות ומספר העבירות. לגבי ההחמרה הנשית - אין לי מושג. התחושה האישית שלי היא שגם שופטים גברים נוטים להחמיר, ובוודאי שהרטוריקה הספציפית של עבירות המין (למשל, כ''רצח הנפש'') רווחת מאוד גם בפסקי דין שכתבו שופטים גברים. אבל האמת היא שאני לא האדם הנכון לשאול את זה. אני מאמינה קטנה מאוד בניתוח מגמות על ידי זיהוי פרסונלי של האינטרסים של השחקנים. זה נראה לי, בדרך כלל, ניתוח שמעלים מגמות והשפעות רחבות יותר. במקרה של עבירות המין, אני מתייחסת להחמרה בענישה כחלק משינוי הרבה יותר רחב בתפיסת המיניות בחברה הישראלית. יש לו הרבה מופעים, שההחמרה בענישה וההתייחסות המחמירה לעבירות מין הם רק חלק קטן מתוכם. לכן, לא הייתי מחפשת את הגורמים לה במגדרן של מקבלות ההחלטה. |
|
||||
|
||||
סוזן בראונמילר הביאה נאום של איזה שופט שאמר שבתקופה מסויימת, כשחוקרות טיפלו במדווחות על אונס ולא חוקרים, אחוז התלונות המוגדרות כתלונות שוא ירד מכ-15% לכ-2%. בראונמילר הוציאה מזה את המסקנה המפורסמת לגבי אחוז תלונות השוא, המצוטטת עד היום, אבל התעלמה מכך שהשופט הנכבד לא אמר שהנושא נחקר והוכח שאכן רק 2% מהתלונות היו תלונות שוא, ולחילופין גם לא טען שהאחוז האמיתי הוא 15%.באמת מאז ועד היום יש אינספור ויכוחים על האחוז המדוייק, אבל לא הבאתי אותו כדי לטעון טענה לגביו - אלא לגבי מה שכן אפשר להסיק מאותו נאום והוא שכנראה השוטרות בניו-יורק באותה תקופה נטו יותר להאמין למתלוננות מאשר השוטרים. ככה שבאקסטרפולציה פרועה, לא ייפלא אם תהליך דומה מתרחש גם בארצנו. עם זאת, יש להסתייג ולומר שגם מתחת ידן של שופטות יצאו לא מעט ביטויים מבישים כלפי נאנסות. |
|
||||
|
||||
אולי עיקר הבעיה בגישה הסופר-ליברלית הגורסת כי עדיף שישוחררו מאה אשמים מאשר הרשעה ועונש לזכאי אחד. חולק בגדול על הפרדיגמה הזאת. יש יתרון חברתי עצום בהרחקת חיות-אדם וכליאתם (ואולי גם המתתם) על-פני זכויות פרט אחד אומלל שנקלע שלא ברצונו לעין הסערה. ממילא זה קורה כל הזמן גם בלי עזרת הרשויות, ובכמויות הרבה יותר משמעותיות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ההנחה שלך היא, למעשה, שאדם אשם עד שלא יוכח אחרת. זו גם הנחה של מערכת המשפט שלנו - הסיכוי לצאת זכאי הוא פחות מאחוז אחד. אתה יכול לטעון שיש לנו מערכת משפט יעילה בצורה מדהימה שלא נראתה כמוה, וכנראה זו אכן ההנחה שלך, כי אתה מסיק שמדובר באומלל אחד ומסביבו כל חיות האדם. מצד שני, ייתכן גם שהמערכת טועה ונמנעת מזיכוי גם מי שצריך להיות זכאי. בכל מקרה, גם לו היית צודק לגבי יעילות מערכת המשפט - הרעיון שלך בעייתי מוסרית בגלל שהוא אומר 'כשחוטבים עצים עפים שבבים', על כל המשתמע, והן בגלל שהוא, וזו לא ספקולציה אלא נתון ידוע, גורם לחוקרי משטרה להחליט שאדם שהם *מאמינים* שאשם הוא באמת אשם, גם אם אין ראיות, ולדאוג להכין ראיות בהתאם. הרעיון של 'עדיף שמאה ישתחררו' איננו 'סופר-ליברלי'. הוא פשוט מחסום בפני עריצות המשטרה, שעשויה יום אחד לפגוע לא רק בעבריינים אלא גם *בך*. |
|
||||
|
||||
ההנחה שלי, מגובה ברצח האם מבת-ים אמש, היא שמערכת אכיפת החוק במדינה, משחקת לידי הפושעים וגורמת נזק אדיר לחברה הנורמטיבית. על כל ברנס אומלל אחד יש עשרות ואולי מאות אברג'ילים ואבוטבולים ורוזנשטיינים, הגורמים במישרין למוות ולעושק של עשרות ומאות ואולי אלפי אנשים הגונים שלא חטאו. לא מוסרי בעיני ש*אני* עלול להיות קורבן מקרי בלכתי לים או לבלות בפאב, כתוצאת השתוללות כנופיות פשע בחסות תעלולי פרקליטים פליליים בביהמ"ש. |
|
||||
|
||||
ועל כל פושע כבד יש שוטר מושחת ושופט ששקול דעתו לא מובן שדואג לשחרר אותו מהארכת מעצר. |
|
||||
|
||||
יותר משחיתות במשטרה זה חוסר יעילות. מעט מדי יחידות 'מסתערות' והמוני פקידים במדים כחולים. כדוגמת המחדלטור ההוא בזמן הפיגוע בישיבת מרכז הרב. הכרס המשתפלת מחזית מפכ''לים וניצבים ממחישה את גודל הבעיה. |
|
||||
|
||||
חוששתני שכן מדובר בשחיתות בכמה דרגים. הראיות שלי: מספק עצום של קזינואים, גלויים לעין הלא עצומה, בקריות לדוגמא. (אני מתנדב להוביל נידת משטרה אחת במשך לילה אחד בחודש) חיפוש אובססבי אחרי שרידי ג'וינט במכונית של סטודנטים, בים, בלילה, כשלידנו מתבצעת גניבת חול מסיבית -באותו הזמן! הופעת שוטרים, בעסק לא חוקי (מזנון ניד), מיד לאחר סירוב לשלם פרוטקשן. (בדוגמא האחרונה לא נכחתי אישית) |
|
||||
|
||||
מעניין שאתה תומך במשפטי שדה לעבריינים אלימים, ובה בעת, מתלונן על מערכות הצדק הממהרות להעניש גברים אלימים-לכאורה. |
|
||||
|
||||
זה לא מעניין כי שמת דברים בפי, וכעת אני אמור לכאורה להסביר אותך. |
|
||||
|
||||
שהפתרון בא בדמות מערכת אכיפת חוק שאיננה עובדת לפי החוק, ושאין לאזרח מגן משרירות ליבה. |
|
||||
|
||||
ממה שאני יודעת, דווקא שופטות נשים נוטות להקל יותר בעונשם של עברייני מין - אולי מתוך רצון להיראות ''אובייקטיביות'', אולי מטעמים אחרים (יש לזה הסבר פמיניסטי על הפנמת העמדה השלטת). |
|
||||
|
||||
בשני מחנות מעצר בהם עשיתי תעסוקה מבצעית, כל העסק נוהל והוחזק בידי הצבא, משרותי הרפואה והמטבח ועד למפקד המחנה. אני מנחש שהתקציבים גם הם היגיעו ממשרד הבטחון. |
|
||||
|
||||
במעצר. לאחר המשפט מועברים האסירים למתקני כליאה של שב''ס (סונג'רתי לאבטח מעבר כזה, כשהייתי בסדיר). |
|
||||
|
||||
פורמלית אתה צודק, אבל רוב העצירים שם היו מנהליים ולעולם לא היגיעו/יגיעו למשפט. |
|
||||
|
||||
נו בטח, כי אלה שהגיעו למשפט הרי הועברו משם תוך זמן קצר למתקני שב"ס :) |
|
||||
|
||||
"אבל המהירות שבה עולה תקציב הכליאה מדאיגה למדי אם מתייחסים אליו כמסמן לבחירה של המדינה כיצד להתמודד עם הבעיות החברתיות שלה". הרבה דברים יכולים להיות מדאיגים אם מתייחסים אליהם כמסמן לבחירה של המדינה כיצד להתמודד עם הבעיות החברתיות שלה (למשל: המכולתניק שלי נגע בתפוח שקניתי עם אצבע שרגע לפני כן הייתה עמוק בתוך האוזן שלו. זה מדאיג מאד אם מתייחסים לזה כמסמן לבחירה של המדינה כיצד להתמודד עם הבעיות החברתיות שלה). אם הייתה עליה ריאלית בתקציב פר יום כליאה/מעצר שב"ס, אז אולי היו פחות מקרים של עצורים שבילו לילה בתא בלי מיטה, או שאולי יהיו כאלה בעתיד (איזה חלק מהתקציב נועד לתוספת מיטות ולשיפור המתקנים ואיזה חלק הלך לתנאי שכר שערורייתיים?) |
|
||||
|
||||
איך 0.8 מיליארד מתוך 1.2 מיליארד הופך ל"כמעט 100%(!)"? אצלי זה יוצא "שני שליש". שזה גם הרבה, אבל לא עד כדי כך. |
|
||||
|
||||
זה כנראה קשור לקיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה. |
|
||||
|
||||
זה נראה יותר קשור לקיצוץ בהשכלה הנמוכה. |
|
||||
|
||||
היום, כל מתקני הכליאה ה"ביטחוניים" בידיים של שב"ס. כל בתי המעצר של המשטרה - בידיים של שב"ס. זה עסק די חדש, אבל זה ככה. היום, יותר מ-40% מהמערך של בתי הסוהר לא היה חלק משב"ס עד לפני כמה שנים. נוסף על כך, הפיקוח לגבי תנאי אסירים הודק בהרבה, מה שמתבטא בצורך בתקציב כדי לעמוד בחוקי המדינה בטיפול באסירים. בקיצור, לא ממש מפתיע שהתקציב של שב"ס גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. מה שכן מפתיע, ואף מזעזע, הוא תקציבי המחקר. |
|
||||
|
||||
איזה מחקר יש בשב"ס? מה מזעזע בתקציב המחקר - הוא גדול או קטן? |
|
||||
|
||||
לא ברור מדוע יש צורך בבתי סוהר. מדוע לא להשתמש באזיקים אלקטרוניים כדי לפקח על (כמעט) כל האסירים? |
|
||||
|
||||
ודאי, מדוע לא? בגלל המיקרים בהם התחכמו לאזיקים וברחו. זכור לי המיקרה בו השתחרר אסיר מאזיקים וכשבאו לאסוף אותו מצאו את האזיקים על חמור. |
|
||||
|
||||
החמור היה השופט, האזיקים הולבשו על כלב שהסתובב בבית ובחצר. |
|
||||
|
||||
היה מיקרה שהשאירו חמור באמצע פרדס עם האזיק. |
|
||||
|
||||
זאת אומרת שאחרי המקרה הראשון אף אחד לא הפיק לקחים, נחמד. |
|
||||
|
||||
הלקחים היו צריכים להיות שהאזיקים האלקטרוניים עדיין -ואולי אף פעם-לא יעמדו בפני מי שהחליט לברוח. אפילו אם ישתילו שבב, אפשר יהיה להוציאו תמורת כסף ולהשתילו לכלב. |
|
||||
|
||||
היה איזה סרט זבל, מדע בדיוני שם האסירים עונדים על צוארם קולרי נפץ אלקטרוניים, כל נסיון הסרה או מעבר תחום מסוים גורם לפיצוץ הקולר ולעריפת ראשו של הקליינט. |
|
||||
|
||||
אולי Wedlock עם Rutger Hauer? |
|
||||
|
||||
לדעתי זה עם שוורצנגר, כטייס הליקופטר שסירב לירות על מפגינים. |
|
||||
|
||||
נכון, את שני הסרטים ראיתי ואחרי רענון אני זוכר את הסרט שהתכוונתי אליו, גרוע משניהם, שם מדובר באזור תחום בהריסות של עיר ואסור לצאת מאותו אזור. |
|
||||
|
||||
בנוסף להסבר שניתן כבר כנגד אזיקים אלקטרוניים: הם לא מונעים מהאזוק לפשוע שוב. גם אם הוא במעצר בית, ההבחנה בהפרת התנאים ומעצרו מחדש יבוצעו רק לאחר שכבר הפר את העוצר למטרת פשיעה. ומה עם מי שסבור שאחת ממטרותיו העיקריות של מאסר היא ענישה ונקמה? גם אם יהיה ניתן לתכנת את חוקי הרובוטיקה לתוך מוחם של רוצחים, עדיין יהיה צורך בענישה נוספת (ולו מטעמי הרתעה לרוצחים עתידיים), וכרגע מאסר (להבדיל מאוד ממעצר בית) הוא הענישה החמורה היחידה הנהוגה במערב. |
|
||||
|
||||
אוקיי. בארה"ב בערך 20 אחוז מהאסירים עברו עבירות רכוש ועוד 20 אחוז עברו עבירות סמים. עבירות רכוש קשה לבצע מהבית ולא סביר שהן יתבצעו בזמן הקצר בין הפרת תנאי העונש עד לתפיסת העבריין. עבירות סמים, אם נניח שחלק מתנאי המעצר הם צילום של דלת הכניסה ושלט גדול "הבית בפיקוח המשטרה", גם לא כל כך סביר שיתבצעו. אם מטרת המאסר היא נקמה או הרתעה, אפשר לגרום לאזיקים לשלוח הלם חשמלי בגופו של העבריין פעם בכמה דקות, או להגביל אותו לשטח של 2 מ"ר בתוך הבית עם זכות יציאה לשירותים פעמיים ביום... עדיין לא ברור מדוע יש צורך במכלאות כשהאמצעים הטכנולוגיים לפיקוח מרחוק קיימים. |
|
||||
|
||||
למה לא לכלוא את חיות האדם הללו עד קץ כל הימים? |
|
||||
|
||||
לשלוח שוק חשמלי כל כמה דקות לגופו של החמור שאליו קשר העבריין את הצמיד זו התעללות בבעלי חיים. |
|
||||
|
||||
זה מאד פשוט: חלק מהעונש הוא שהבנאדם *לא* יהיה בבית. לא ישחק עם הילדים, לא יהיה עם אשתו מתי שבא לו, לא יגלוש באינטרנט כמה שהוא רוצה, לא יפגוש את החבר'ה בערב שבת על קפה ופיצוחים. העונש שהחברה מטילה עליו הוא ניתוק מהחברה. |
|
||||
|
||||
ומי יממן את אחזקת הבית? אם נניח ואין לאדם משפחה, או אנשים שמוכנים לתמוך בו, הרי עדיין צריך לספק לו אוכל, חשמל, מים וכו'. ואם העבריין חי בדירה שכורה, רק ההוצאות על שכ"ד כנראה יעלו על הוצאות האחזקה שלו בבית סוהר. ואני בספק אם עבריינים יוכלו למצוא עבודות שהם יכולים לעשות מהבית. |
|
||||
|
||||
בגדול- שיטת הענישה שנבחרה בחברה שלנו, היא העלעת רמת הסיזיפיות של חיי העברין המורשע. הרשו לי להציע- גוש סלע מעוגל מותאם גודל, במישור משופע. |
|
||||
|
||||
עלות אחזקת אסיר בארה"ב היא יותר מ 22 אלף דולר בשנה, די והותר לתשלומי שכ"ד, אוכל וכו' במרבית האזורים. |
|
||||
|
||||
אולי ראוי להזכיר שריף אחד (ג'ו ארפיו) בתור תחליף זול. למעשה מדינות רבות (למשל רוסיה) הרוויחו מהאסירים שלהן, אם כי זה נעשה ע''י עבודות בכפיה. נדמה לי שתחת ניהול חכם (דהיינו מכרז חכם לשוק) אפשר גם במדינה מתוקנת לנצל את העדר שכר המינימום לאסירים כדי לגרום להם לעבוד מרצונם ולממן את כליאתם, למשל ע''י הצבת גבול תחתון ועליון שבתוכו יכול המוסד לתגמל אותם על עבודתם (עוד ארוחה ביום, עוד שעת שינה, עוד יום חופש וכו'). |
|
||||
|
||||
זה יהיה הזמן שיתפרו תיקים לכל עובר אורח מזדמן, בכל פעם שיסללו כביש חדש ''באונטי האנטרס'' יצאו לצוד פועלים תמורת עמלות, חזון אחרית הימים. |
|
||||
|
||||
בשביל זה מספיק שייפתחו בתי הסוהר הפרטיים שמתכננים לנו כאן. |
|
||||
|
||||
בתחילת ההודעה שלך חשבתי שאתה מתכוון שלשם שינוי האסירים יתפרו תיקים בשביל המדינה ולא להפך. |
|
||||
|
||||
אני מדמיין את x y z יושבים בתאים ורוקמים פרחים קטנים על בדים עדינים... לא מאמין שימצאו מי שיסכים להיות זה שמסביר להם את הסדרים החדשים. |
|
||||
|
||||
תתפלא, אבל המצב לא כזה רחוק מהמציאות כבר עכשיו. שב''ס מפעיל מפעלים קטנים שונים, שמייצרים לשוק האזרחי. האסירים מקבלים סכום קטן ביותר, בעזרתו הם יכולים לקנות בקנטינה של הכלא (אוכל נוסף, למשל). בנוסף לכסף, הם גם מעבירים את היום במקום פחות מבאס מהאגף. אף צייד ראשים עוד לא רדף אחרי. |
|
||||
|
||||
תלוי איך בונים את המערכת, כבר הזכרתי פעם שלדעתי התגמול העיקרי לבית סוהר פרטי צריך לבוא כתוצאה מרמת השיקום (כלומר אי-חזרה של האסיר המשוחרר לכלא). בכל אופן הבעיה הזו באמת קיימת בארה"ב, אבל היא תוצאה של לוביזם מפותח מדי עם חקיקה לא נבונה (תשלום פר אסיר, שמתבטא ברצון להפעיל לחץ לאסור עוד אנשים; להבדיל בארץ התשלום הוא על תפוסה מלאה בכל מקרה). |
|
||||
|
||||
כי שלילת החופש היא חלק מהעונש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |