בתשובה לעמרי גולדשטיין, 19/07/08 18:39
בזמנו פרסמו ב'הארץ' את נוסח ההצעה של סאדאת, 485117
טווידלדי • בתשובה לעמרי גולדשטיין יום א', 20/7/2008, 10:16
ולמיטב הבנתי אף ממשלה ישראלית, עד היום כולל, לא הייתה מסוגלת להסכים לה. בפועל הוא הציע שתמורת ולאחר שתתבצע נסיגה מוחלטת לקוי 4 ביוני 1967, תהיה הפסקת אש רשמית ותחילת מו"מ. כלומר, למיטב זכרוני, הוא דרש נסיגה ישראלית מוחלטת לא כתמורה לשלום אלא כתנאי מקדים למו"מ בלא התחייבות מצידו, וגם הכניס משהו על זכות השיבה. אם אפשר להאשים את גולדה בנידון, זה בכך שהיא לא אמרה לו 'זה לא קביל, תביא משהו אחר, אני מוכנה להמשך מו"מ' (אם היא לא אמרה. לא כל הפרוטוקולים גלויים עדיין). לא ב'טוב שארם-א-שייח'.
אגב, לפני מבצע קדש כמה פעמים נאצר הציע הסכם\שביתת אש מסוג זה או אחר. הבעיה הייתה שהתנאי הקבוע שלו היה קבלת לפחות חלק ניכר מהנגב כדי ליצור מעבר בין מצריים לירדן, וחיתוך ישראל לשני חלקים.
בזמנו פרסמו ב'הארץ' את נוסח ההצעה של סאדאת, 485119
ארז לנדוור • בתשובה לטווידלדי יום א', 20/7/2008, 10:21
סאדאת הציג תנאים נוקשים ובלתי קבילים גם בקמפ-דיוויד. זה לא מנע מבגין להתמקח איתו ולהגיע להסכם שכן קביל לישראל.
That's a maybe. 485124
טווידלדי • בתשובה לארז לנדוור יום א', 20/7/2008, 10:29
ויותר מזה, כאן כבר העניין הופך מספקולציה אחת, לספקולציה כפולה ומכופלת, ולא בטוח שדומה סאדאת של לפני יוה"כ לסאדאת של אחרי. מכל מקום, יש לציין הבדל קטן וברור: הדרישות של סאדאת בקמפ-דייוויד היו *במסגרת מו"מ*, ואילו ב-‏1971 הוא דרש *נסיגה כוללת *כתנאי למו"מ*.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות