|
||||
|
||||
אתה חוזר ומכנה את מה שאירע "וידוא הריגה" 1, ולא ברור לי למה. המחבל נורה כדי שלא יוכל להמשיך לפגוע בחפים מפשע, ולכן מדובר במקרה מובהק של הגנה עצמית. אם היו מורידים אותו חי מהטרקטור ויורים בו כשהוא על הרצפה, נניח, אז הייתי מבין אותך. אבל זה רחוק מאוד ממה שקרה. 1 - וידוי עושים אצל הכומר. |
|
||||
|
||||
אני מנסה לא להכנס למחלוקת עובדתית משום שאיני סומך על האמינות העובדתית של התקשורת הישראלית (ועיין בתגובות אחרות בפתיל זה, למשל תגובה 484198) ולכן אני מנסה גם לא לשפוט מעשים ספציפיים. בעיניי העובדה שאזרח ירה בגופו של אדם גוסס כאשר במקום נכחו נציגים מוסמכים של החוק היא מספיק לינץ' ווידוא-הריגה בשבילי. וידוא ההריגה מוצדק תמיד בסיכון שעדיין מהווה השבוי. האם יש שלב כלשהו בו השבוי חדל להיות סיכון לפני שהוא מת לגמרי? |
|
||||
|
||||
אם זכרוני לא מטעה אותי, הרי שהחייל בחופשה ירה במחבל כדי לחסל אותו, שלוש או ארבע פעמים, ונראה שפעל כשורה, שניה אח''כ ירה היס''מניק לבוש המדים והקסדה שתי יריות מרובהו וזה היה ה''וידוא הריגה''. |
|
||||
|
||||
וידוי ווידוא הן שתיהן מאותו השורש ובאותו הבניין. ומשהו שיכול לקרות לפני וידוי הריגה: יידוי אבן. |
|
||||
|
||||
בניין ומשקל זהה - אכן. אך השורש שונה 1. "וִדּוּא" - מהשורש וד"א ("וִדֵּאתי", "לְוַדֵּא" כמו "מִלֵּאתי", "לְמַלֵּא"). "וִדּוּי" - מהשורש וד"י/ה (כפי ששורש המילה "שִנּוּי" הוא שנ"י/ה ולא שנ"א). וגם אם אני טועה ומדובר בשורש זהה (ר' 1), הרי שבעברית המודרנית נהוג להשתמש ב"וידוא" וב"וידוי" במובנים שונים: "וידוא" היא פעולה שמטרתה להגיע לוודאות, ואילו "וידוי" היא פעולת הודאה בפשע. ______________ 1 - עבר הרבה מאוד זמן מאז שעסקתי בנושאים האלה, ולכן יכול להיות שמסתתרת כאן איזו תופעה לשונית ששכחתי או הבדלי לשון מקרא לעומת לשון חז"ל, ובמקרה כזה אני מתנצל מראש. |
|
||||
|
||||
כמדומתני ש''וידוי'' איננו בהכרח הודאה בפשע דווקא, אלא לפעמים ברגשות, למשל. |
|
||||
|
||||
גם וידוי וגם וידוא כוונתם לגילוי האמת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |