 |
איך ידעתי שכתב האישום הקטן הזה, יגיע גם הוא? :-]
העניין, מצידי, איננו בכך ש"מגיע לאותם מגיבים שיוקיעו אותם", אלא בכך שנזקקתי לדוגמאות וידעתי שהדברים מוכרים ממילא, ובעיקר בכך שכל הדיבורים על "תוקפנותם" של האלמונים, להבדיל מ"ריסונם" של המגיבים המזוהים - הדיבורים האלה בשיח האיילי מסתמכים, זה זמן רב, על תחושות בטן ועל השערות הנראות הגיוניות על פניהן, אך לא על בדיקה מוסמכת. הנה, אם כן, עכשיו, הניק שלי, ובלאו הכי האקס-מנוקנקת מזהה אותי פעמים רבות (היי, אקס-מנוקנקת, כמה קל לשבור אותי, אה? :-]) - אני היא "מאלה שעברו מניק קבוע לאלמוניות".
באמתחתי עוד כמה תגובות של מגיבים מזוהים שתוקפנותם רבה, אך כמובן לא אוסיף. מובן שהנזיפה העקיפה הזאת אינה נעימה, גם אם היתה צפויה. וממילא תוכל תמיד לטעון כי הדעת נותנת שאלמונים יש הרבה יותר, והדבר מקשה על כל נסיון לקבל תמונה נאמנה.
לעניין שהזכרת במקומות אחרים בדיון - הפסימיות הנושבת מתגובותיי: כן, אני יודעת, אבל אינני עוסקת בפסימיות-אופטימיות וגם לא בשאלת "אז מה עושים" (אם כי אין ויכוח על כך שמישהו יצטרך לעסוק בהן, בכל השאלות האלה, בסופו של דבר). אני עוסקת בכך ש... אמממ... אני עוסקת כאן בכך ש... אמממ, במה, בעצם? - אה, כן, אולי אני עוסקת כאן, בעקיפין, בכך שהקוסמוס הנאחס, הטמבל הזה - לא מתנהג כמו שמצפים ממנו, ולא מבין שהציפיות ממנו הן נורא הגיוניות.
העקרון האומר שהאיילים המזוהים יהיו מרוסנים בעוד שהאלמונים ירשו לעצמם תוקפנות יתרה הוא הגיוני ולכאורה ברור, ומשום כך אנו, חילונים שהרציונליות היא נר לרגליהם - מאמינים בו באותו להט נוגע ללב של המאמין השם מבטחו בישועת השם כהרף עין. האם ניתן לצפות שהעקרון הזה יעבוד בשטח ביחס ישר להגיון שאנו רואים בו? - ובכן - כן, זה ניתן לצפות בערך באותה מידה שניתן לצפות שהפוליטיקאים, שאנו יודעים עליהם הרבה יותר מאשר את שמם - ועל הידע הזה והשלכותיו עלולה לקום וליפול כל הקריירה שלהם - יימנעו משחיתויות. ניתן לצפות...
סמיילי אחרון מוחלט בהחלט :-]
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש