|
||||
|
||||
האם בשנה שחלפה מאז כתיבת המאמר חל איזשהו שינוי בתפיסתך את האיש קארטר? אני שואל משום שבחודשים האחרונים נוספו התבטאויות של קארטר שקשה מאוד לפרשן בלי לקבל שלאיש יש עוינות אינהרנטית ואינסטינקטיבית כלפי ישראל ויהודים. אחרת קשה להבין מדוע אדם שמעלליהם של מוסלמים (איראניים במקרה שלו) עלו לו בכס הנשיאות יגלה כלפיהם כל כך הרבה אמפתיה וכל כך מעט אמפתיה כלפי ישראל שנתנה לו את ההישג הנשיאותי הלכאורה יחיד שלו (הסכם השלום בין בגין לסאדאת). עד כה יכולתי להבין מדוע אדם יגלה יותר הזדהות עם סאדאת האמיץ מאשר עם בגין הצדקני. אבל מדוע בשם שמיים מישהו יעדיף את עארפאת על פני בגין? אני מבין שעמדתך היא שיש טעם בדברים שהאיש אומר בלי קשר לאיש עצמו, אבל אני חייב לציין את התרשמותי האישית שלא מדובר באיש מתוחכם במיוחד. האם אין שום אפשרות שמדובר פה באנטישמיות לאטנטית של נוצרי דרומי אדוק? |
|
||||
|
||||
לא. אין כאן שום אפשרות שיש כאן אנטישמי נוצרי לאטנטי. הטענות שלך נגד קרטר אינן ענייניות ואינן מתייחסות לדבריו. הן מתייחסות לקונוטציות ול ''אחרת קשה להבין מדוע אדם שמעלליהם של מוסלמים (איראניים במקרה שלו) עלו לו בכס הנשיאות יגלה כלפיהם כל כך הרבה אמפתיה וכל כך מעט אמפתיה כלפי ישראל שנתנה לו את ההישג הנשיאותי הלכאורה יחיד שלו (הסכם השלום בין בגין לסדאת).'' כל דבריך עוסקים במדידת ההזדהויות והאמפטיה. אין כאן שום (אינך חריג בעניין הזה) התייחסות לנימוקיו ולבסיס עליו הוא בונה אותם. |
|
||||
|
||||
מלבד המשפט ''אין כאן שום אפשרות שיש כאן אנטישמי נוצרי לאטנטי.'' , הכל נכון. |
|
||||
|
||||
לא חל שום שינוי. בכלל, לשפוט אותו רק על סמך כמה התבטאויות בקשר לישראל נראה לי לא רציני. מקריאה בספר שלו לא הרגשתי "עוינות אינהרנטית ואינסטיקטיבית", ואם הקריטריון ל"עוינות" היא התבטאות שלא בהתאם לקונסנזוס (המדומה לדעתי) הישראלי, אז יש אנשים יותר "קיצוניים" מקרטר. ההתרשמות שלי ממנו היא די אנקדוטיאלית. ראיתי כמה ראיונות ארוכים איתו בטלויזיה בשנים האחרונות, קראתי מעט על הפעולות שלו במסגרת האביטאט ומכון קרטר, והתרשמתי שהוא פוליטיקאי מעט יותר כן ממה שנהוג לצפות. גם לבחון את נשיואותו רק על סמך אירן נראה לי שגוי. אני לא בטוח שהפיאסקו באירן (ההליקופטרים) הוא זה שהפיל אותו, או האינפלפציה הגבוהה שהיתה אז בארה"ב, שלא לדבר על ההתלחשויות בקשר ל"הפתעת אוקטובר" של רייגן. לזכותו יש לזקוף את החקיקה שמקדמת אנרגיה חילופית והמאמץ להקטנת התלות בנפט, חקיקה שבוטלה ע"י רייגן. דווקא היום כשאנחנו סובלים מ"שיא הנפט" וצופים מחיר של $300 לחבית (דבר שישמח את תום פרידמן משיקוליו הוא), אז יש מה לבכות על זה שמדיניות האנרגיה של קרטר הופסקה. בכל מקרה, אני חותם על חצי המשפט האחרון שלך "הדברים ולא האיש", משום שיש מחיר להתעלמות מהשלכות לא נעימות של מעשיך, היינו הכוח והאומץ לרפלקסיה. |
|
||||
|
||||
(דבר שישמח את תום פרידמן משיקוליו הוא). הבנתי שפרידמן מטיף לפתרונות של אנרגיה חלופית, משקולים תועלתיים לגלובליזציה. האם יש שקולים אחרים? |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, לא "משיקולים תועלתיים לגלובליזציה" אלא מראיה מפוכחת (שלו) ושיקולים סביבתיים. הנה מאמר שהוא כתב לא מזמן, ולמרות שאני לא מחבב את סגנונו הפשטני והמתיילד, אני מכבד את העובדה שיש לאיש השפעה. הוא מדמיין מועמד לנשיאות שלא יחזור על השגיאה שאמריקה עשתה ב1980 כשהתמכרה מחדש לרכבים זוללי דלק ברגע שמחירי הנפט ירדו אחרי משבר שנות ה1970. הוא מייחל לנשיא שיגיד את האמת ויבטיח מחיר דלק גבוהים לנצח. לשלם השוואה, פרידמן מדבר על מחיר מינימום של $4 לגלון, ואני זוכר שלא לפני הרבה שנים, כשמחירי הדלק היו יורדים בקיץ, מחיר גלון היה 99 סנט ולפעמים מעט פחות. |
|
||||
|
||||
פרידמן כפי שהבנתי לא רואה בגלובליזציה מלה גסה, אלא תומך בשכלולה ועידונה, אכן מראיה מפוכחת ושיקולים סביבתיים. ועכשיו למאמר! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |