|
||||
|
||||
צורם לי קצת שאת מנתחת את כל הטקסט מפרספקטיבה אחת בלבד, הלם הקרב של אחד הכותבים. זה פשוט צר ומקטין נורא (בטח שורה כמו ''מה יכול לראות אדם במצבו''), אף ללא קשר לאיכות הטקסט. |
|
||||
|
||||
זאת הקריאה *שלי*. זה מה שמצאתי (או: לכך הגעתי) בקריאות השונות שלי, תוך ניסיון להבין ולהגיע לקריאה שתיתן צידוק פנימי לטקסטים, לניסוחם, למרקמם, לבחירות המילים, הדימויים והצירופים, לאינטר-טקסטואליוּת שביניהם. במילים אחרות: הפרספקטיבה *שלי* מאפשרת לקרוא את הטקסטים מזווית הראייה של הדובר/ת ולתת להם משמעות קוהרנטית ואִמָּנֶנְטית. --- אגב: מתוך הקריאה שלי, אין כל ערך בהתייחסות לאיכות הטקסט/ים. --- |
|
||||
|
||||
... מאפשרת לקרוא את הטקסטים מזווית הראייה הצרה ביותר הקשורה לאישיות הכותב (אף בלי התייחסות להבדל האפשרי בין הכותב לדובר בטקסט), תוך הכפפת כל האלמנטים המופיעים בטקסט לפרשנות אחת בלבד. |
|
||||
|
||||
זאת הקריאה *שלך*. (ז"א: ככה אַת קוראת את התגובות שלי.) --- עד כאן. מיציתי. |
|
||||
|
||||
אני חוזרת על שאלתי מתגובה 477591 |
|
||||
|
||||
שוב - תגובה 478046 . מאוד מעליב שאינך עונה כלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |