|
||||
|
||||
בדג אנונימי מצאתי שיר של סיון בסקין, ומעין מסה פואטית של יונתן בן עמי, שלדעתי יש בהם האפשרות לייצר דיון פורה יותר. |
|
||||
|
||||
כיוון ששיריה של בסקין חביבים לרוב גם עלי, ואני מניח שהגברת הנכבדה לא תתנגד לציטוט שיריה גם באייל, אני מרשה לעצמי להדביק אותו להלן. פינת שירה מיצירות האייל נשמעת לי כרעיון מוצלח בהחלט. אולי פינה נבדלת מן המאמרים, מעל לסקר התורן למשל, ואם דובי כופר בזכותו לברור מן המצאי - להציע לדג לעשות זאת. לי למשל יש הרבה מה לומר על 'אם כבר מובן' (1) מפרי עטי, שנזכר בדיון הקודם. סיון בסקין מוקדש לליברסיון סגוביה לִיבֵּרַסְיוֹן, לִיבֵּרַסְיוֹן, הִפְסַדְנוּ. בְּכִכַּר הַקּוֹמַנְדַאנְטֶה, גְּרִינְגּוֹס מוֹכְרִים בִּטּוּחַ וְנַדְלָ"ן עַל קַאפְּל-אוֹף-דְּרִינְקוֹס וְחוֹגְגִים אֶת הַגְּלוֹבָּלִיזַסְיוֹן. הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּך לֹא נִסְתַּיְּמָה. הִיא רַק עָבְרָה לְאַסְיָה וְלַשְּׁכוּנוֹת שֶׁל חוֹבְבֵי הַיְלָה סִילָאסְיֶה. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵינֵךְ תְּמִימָה, שֶׁאַתְּ רוֹאָה אֶת הַתְּבוּסָה-שֶׁלֹא-הַיְתָה בֵּין הַשּׁוּרוֹת שֶׁל הֶהָמוֹן שֶׁעוֹד מֵרִיעַ, אֲבָל כְּבָר לֹא יוֹצֵא לָרְחוֹבוֹת לִקְרִיאָתֵךְ, לִיבֵּרַסְיוֹן מָרִיָּה סֶגוֹבְיָה, זַמֶּרֶת מְחָאָה. אוּלַי קוֹלָם עוֹד מְזַמְזֵם אֶת כֹּל שִׁירַיִךְ בְּיֵאוּשׁ טְרוֹם-גִילְיוֹטִינִי - צְפוֹנִית לְמֶקְסִיקוֹ, אַתְּ עוֹד אַחַת בַּזֶּרֶם הַלָּטִינִי, בַּגַּל הָאֶתְנִי, אוֹ בְּמוּסִיקַת עוֹלָם. וַדַּאי רַאִית, הַקּוֹמַנְדַאנְטֶה דַּוְקָא בָּאָפְנָה, כִּמְעַט כְּמוֹ בִּימֵי הַמֶּרֶד שֶׁל הַמּוּצָ'אצ'וֹס הַמַּסְטוּלוֹס, כְּמוֹ שֶׁאַתְּ הַיִית אוֹמֶרֶת, בְּהוֹרֵיהֶם שׁוֹפְעֵי הַקֶּרֶן, הַרִבִּית וְהַטִּילִים. הַיּוֹם, כְּמוֹ אָז, מַשְׁקִיף הַקוֹמַנְדַאנְטֶה מִכָּל חֻלְצָה שְׁנִיָּה. שָׁאַלְתְּ, "הֲיִתָּכֵן שֶׁהִתְמַתַּנְתִּי?" לֹא הִתְמַתַּנְתְּ: שְׁאר הָעוֹלָם הִסְלִים וְהִתְאַסְלֵם. כָּךְ, לְפָחוֹת, אוֹמֵר מֶחְקָר שֶׁל לִיגַת יַצְרָנֵי הַנֶּשֶׁק. יָבֹא הַיּוֹם, וְתֻזְמְנִי לַשִׁיר אֶצְלָם בְּאֵיזַה נֶשֶׁף צְדָקָה, וּתְסָרְבִי בְּלֵב שָׁלֵם. בְּנִסָּיוֹן לִיזוֹם מַהְפֵּכוֹת וּלְהַפִּיל פְּקִידִים וְקוֹלוֹנֶלִים נִכְשַלְנוּ. טוֹב, אָז לְפָחוֹת עָשִׂינוּ מוּסִיקָה. נִדְמֶה לִי שֶׁאָנוּ כְּבָר מְשֻׁחְרָרִים, לִיבֵּרַסְיוֹן. חיפה, ספטמבר 2001 |
|
||||
|
||||
בהחלט שיר מקסים |
|
||||
|
||||
רומנטיקה של יאוש אנרכיסטי. גם לזה מקום בעולמנו המשונה. |
|
||||
|
||||
וגם לאופציה של טרגדיה לאומנית ושמרנית נשמור מקום |
|
||||
|
||||
עזוב התחפרויות אידאולוגיות. לעיתים יש מקום לשלול רשעות/אטימות/גדמנות/אכזריות ושאר מרעין בישין לשמם. |
|
||||
|
||||
הקשב לצליל המלה. מה אתה חש? אם יש צורך להוסיף, הרי אתקרב למשמעות המושג המורכב הזה אם אציין שהוא מציין משהו בדומה לפעילות העויינת את החיים, היצירתיות, וכל מה שעושה אותנו אנושיים ובונים. |
|
||||
|
||||
הערה בעניין: יש מילים החופפות במקצת הוראתן ל"גדימה", כגון "חיתוך", "גזימה" וכד'. יחד עם זאת אנחנו מדברים על "גדם" (למשל של איבר כיד או רגל). מדוע איננו משתמשים במשהו בדומה ל"מקטע"? מדוע כשאנו מנסרים אובייקט דומם כגון קרש או מקציעים זכוכית, איננו מדברים על החלק הנותר כ"גדם". אנו רואים שלמונח יש קונוציה ברורה של תהליך חי, לעיתים מתפתח, שנגדע באיבו. מסביב למשמעות זאת, מתהוות קונוציות חדשות, אך בכוון הכללי הזה. |
|
||||
|
||||
קונוטציות, לא קונוציות (The fuc--ng מקלדת). |
|
||||
|
||||
יופי! מיהי הגב' בסקין? |
|
||||
|
||||
סיון בסקין (ב' בסגול (או צירה), לא בפתח (או קמץ) כמו שהייתי מצפה) - האישה הכי וורבלית במערב. האישה והאגדה, סמל המין היחיד שיצא מערבי במה, והמשוררת היחידה בבמה חדשה עם קבוצה משמעותית של גרופים: |
|
||||
|
||||
ליאור, משהו כנראה דפוק במחשב שלי, כיוון שהשיר הופיע אצלי כאוסף מלבנים עם אותיות אקרעיות פה ושם. יש פתרון? |
|
||||
|
||||
ריקי, השיר מתפרסם בכתובת: http://www.anonymous-fish.com/page18.html והחל מחודש ינואר ימצא כנראה בכתובת: http://www.anonymous-fish.com/issue12/page18.html תהני. |
|
||||
|
||||
תודה, ליאור. אכן שיר מקסים. ובתמורה, בנושא השיר, תזכורת לימים התמימים והיפים (חודש לאחרונה ע"י הזמר היווני דלארס): "HASTA SIEMPRE"
Aprendimos a quererte desde la historica altura donde el sol de tu bravura le puso un cerco a la muerte. Aqui se queda la clara la entranable trasparencia de tu querida presencia Comandante Che Guevara. Tu mano gloriosa y fuerte sobre la historia dispara cuando todo Sta. Clara se desperto para verte. Aqui se queda la clara la entranable trasparencia de tu querida presencia Comandante Che Guevara. Vienes quemando la brisa con soles de primavera para plantar tu bandera con la luz de tu sonrisa. Aqui se queda la clara la entranable trasparencia de tu querida presencia Comandante Che Guevara. Tu amor revolucionario que conduce nueva empresa donde espera la firmeza de tu brazo libertario. Aqui se queda la clara la entranable trasparencia de tu querida presencia Comandante Che Guevara. Seguiremos adelante como junto a ti seguimos y con Fidel te decimos "¡Hasta siempre Comandante!" |
|
||||
|
||||
' ' UNTIL SIEMPRÉ ' We learned to quererte from the historica height where the sun of your fierceness put a wall to him to the death. Aqui remains clear the enterable trasparencia of your beloved is present at Commander Che Guevara. Your glorious and strong hand on history shoots when all Sta. Clara desperto for verte. Aqui remains clear the enterable trasparencia of your beloved is present at Commander Che Guevara.
You come burning the breeze with suns from spring to plant your flag with the light of your smile. Aqui remains clear the enterable trasparencia of your beloved is present at Commander Che Guevara. Your revolutionary love that leads new company where waits for the firmness of your libertario arm. Aqui remains clear the enterable trasparencia of your beloved is present at Commander Che Guevara. We will follow ahead as next to you we followed and with Fidel we always say to you ' ' Until Commander ' ' http://babel.altavista.com/sites/babelfish/tr |
|
||||
|
||||
אף פעם אל תסמוך על דגים באוזן. וכבר אמר מי שאמר לאחר ניצחון הפאשיזם בספרד: הם ניצחו, אבל אנחנו נישארנו עם כל השירים הטובים. |
|
||||
|
||||
להלן שירו הנפלא וקורע הלב של הטרובדור VICTOR JARA (רצוי מאוד לא לבטא בעברית או בערבית) TE RECUERDO AMANDA (אני זוכר אותך אמנדה). הזמר, אגב, הוצא להורג באיצטדיון המפורסם בסנטיאגו דה צ'ילה כאשר פינושה כינס שם את כל מי שנחשד כשמאלני וכולם רוססו למוות. Te recuerdo Amanda
la calle mojada corriendo a la fabrica donde trabajaba Manuel. La sonrisa ancha la lluvia en el pelo no importaba nada ibas a encontrarte con ol con el, con el, con el son cinco minutos la vida es eterna en cinco minutos suena la sirena de vuelta al trabajo y tu caminando lo iluminas todo los cinco minutos te hacen florecer. Te recuerdo Amanda la calle mojada corriendo a la fabrica donde trabajaba Manuel. La sonrisa ancha la lluvia en el pelo no importaba nada ibas a encontrarte con el con el, con el, con el que partio a la sierra que nunca hizo dalo que partio a la sierra y en cinco minutos quedo destrozado suena la sirena de vuelta al trabajo muchos no volvieron tampoco Manuel. Te recuerdo Amanda la calle mojada corriendo a la fabrica donde trabajaba Manuel. |
|
||||
|
||||
לדעתי השיר הבא יותר רלוונטי לארצנו ומתאים יותר לדיון פורה באייל הקורא: |
|
||||
|
||||
מה זה הלינק הזה? קיבלתי אתר של קולג' ארקטי (כבר קר לי) ולא מצאתי שום שיר. האם הקולג' הנ"ל מוכר תארים לוועדי מורים? |
|
||||
|
||||
רוברט וייאט ביצע את זה גם, מופיע בדיסק Mid-Eighties שלו. קצת משעשעת הספרדית במבטא בריטי כבד שלו. |
|
||||
|
||||
הביצוע הנפלא ביותר המוכר לי של שיר יחודי זה הינו זה של ג'ואן באאז בתקליטה מלפני שנים רבות Gracias a la Vida |
|
||||
|
||||
זה אמנם מאוד נחמד המולטי-לינגוויסטיות הזאת שלך, אבל רובנו (כפי שכבר גילינו) לא יודעים ספרדית. אפשר תרגום קצת פחות חלקלק מזה של הדג בבל? |
|
||||
|
||||
מוקדש לדובי באהבה אני זוכר אותך אמנדה הרחוב הרטוב רצה אל בית החרושת בו עבד מנואל החיוך הרחב הגשם בשערך כלום לא היה חשוב הלכת להיפגש איתו איתו, איתו חמש דקות החיים נצחיים בחמש דקות נשמעת הסירנה לחזור לעבודה ואת צועדת מאירה לו את הכל חמש הדקות גורמות לך לפרוח אני זוכר אותך אמנדה הרחוב הרטוב רצה אל בית החרושת בו עבד מנואל החיוך הרחב הגשם בשערך כלום לא היה חשוב הלכת להיפגש איתו איתו, איתו שיצא אל הסיירה שמעולם לא עשה כלום שיצא אל הסיירה ותוך חמש דקות נותר הרוס נשמעת הסירנה לחזרה לעבודה רבים לא שבו גם לא מנואל אני זוכר אותך אמנדה הרחוב הרטוב רצה אל בית החרושת בו עבד מנואל התרגום נעשה בלב כבד, כי ברור לי שעשיתי עוול לשיר. תאמינו לי, לי זה עולה יותר. |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה אפשרי לקבל תרגום לשיר הזה Hasta siempre Comandante ?? תודהה אשמח לקבל תשובהה בקרוב |
|
||||
|
||||
בקרוב. |
|
||||
|
||||
(בחודש שעבר) תת-מדור קבוע באייל: "למה פרסמתם את השיר הזה ולא שיר אחר שמתאים יותר לדיון?" אני מסכים שהשיר הנידון (כמו שירה של עיינה לקח) הוא בחירה לא מוצלחת במיוחד מבחינת הפוטנציאל הדיוני שלו. |
|
||||
|
||||
בדיוק כמו שהבחירה בשירה של עיינה לקח הייתה מצויינת. שירים קצרים, צלולים, שקל ללמוד אותם בעל פה. תכונות אלו מאפשרות דיון ישיר וענייני, זורם וקולח בשיר. שירים ארוכים כגון זה של סיוון או סתומים מאוד כגון זה של אשר שכטר מאריכים ומקשים על הדיון שכן הם מחייבים עיסוק מרובה בלשון או בתוכן כבסיס לדיון הפואטי. התוצאה תהיה ויכוחים שאינן בנושא פואטי טהור וכן הודעות ארוכות כאורך הגלות. כבר עכשיו ההודעות שלי הן כאלה, למרות שאני מנסה לקצר. השירים שנבחרו (בכוונה תחילה?) מתאימים בדיוק למדיום שבו הן נדונים. חוץ מזה, יש לי הרגשה שמה שלא היו בוחרים תמיד תעדיפו להביא שיר אחר, פשוט כי לדעתכם השיר הנדון מוצה. אפשר לבקש מעורכי האתר להביא יותר משיר אחד ואפשר לדון בשירים אחרים בבמה. לדון בשיר אחד תחת כותרת של שיר אחר היא פשוט עוול ליוצר לדעתי. עלה בידו להיבחר לשיר החודש, אז למה להרוס לו את זה? |
|
||||
|
||||
אבל לי אין שום דבר לומר על השיר לעיל. שום דבר טוב, לפחות. שלא לומר - שום דבר בר-דיון. וזו, לדעתי, תכונה של השיר העושה אותו לא מתאים להעלאה לדיון באייל. ואם לקשקש בלבנית לרגע - לא יתכן שמערכת הדג לא יודעת משהו שאני יודע (קרי - שהשיר אינו בר-דיון). מכאן שמערכת הדג רוצה דווקא לפרסם אל-דיון. אבל למה? |
|
||||
|
||||
האם יתכן שאתה טועה? בכל זאת - 70 פלוס תגובות. היו לנו יותר גרועים. |
|
||||
|
||||
יש קורלציה יפה בין ידיעות/מאמרים שסברתי כי אינם נושאים לדיון, לבין מס' התגובות הרב שקיבלו. בכלופן, דומני שלמס' התגובות העוסקות בשיר ממש אין מניין בינתיים. לשירים הקודמים היו התייחסויות טיפה יותר קונקרטיות כמדומני. מצד שני אתה העורך, ואני תולעת ולא דג. |
|
||||
|
||||
וכי מי קבע שריבוי תשובות מעיד על משהו? הנושא כבר הוזכר פה ושם, אבל הטענה ש"היו לנו יותר גרועים" מעידה על משהו. |
|
||||
|
||||
היה פעם ביפן צייר זן, שבכמה קווים היה נותן הרמונייה מושלמת, רבת ביטוי. באיזה שלב החל לטעון שהפטרון שלו רוצה ממנו מינימום של קווים ודחיסות, בטענו שבפחות מזה, הציור יאבד את משמעותו בעיני הקהל. מכאן ואילך הוא יורד למינימליזם הולך וגובר, עד לקו עקום קצר, ולבסוף למשהוא הקרוב לנקודה. וזה מה? שואל התלמיד האחרון שנשאר אצלו, מר יושו דוטוקו. היקום כולו בצמוד לפשרו. הכיצד מסטר? טוב, אז לא הוא. |
|
||||
|
||||
גם דברים רעים הם דברים לדיון. נסח אותם היטב ובלשון שאינה מעליבה, בסס אותם בטקסט ושגר אותם לדיון. ביקורת גם היא דיון. חוץ מזה, הדג מוגבל לשירים המתפרסמים באותו גיליון ומכל אותם שירים של הגיליון הנוכחי, זהו המתאים ביותר גם אם לא הכי מתאים מבחינה אובייקטיבית. לדעתי הוא גם הטוב ביותר. אם נביט רגע בשירים הקודמים שפורסמו פה - כמה מן ההודעות היו על השיר בכלל? חלק נכבד מהן היו התכתשויות הדדיות או בריחה לדיונים אחרים כמו על אשר שכטר. ומתוך סך ההודעות שעסקו באשר שכטר - כמה היו ענייניות? רוב ההודעות היו פירושים הדדיים ושגויים אדם את דברי רעהו או את דברי המניפסט הקשה שפירסם אשר. מניפסט זה הוא דוגמא קלאסית לאיזה סוג של חומר אסור להופיע במדור זה: רוב הדנים (כולל אני) לא הצליחו להבין את הנאמר במאמר ולכן עסק הדיון בסוגיות של הבנת הנקרא או בזכות לכתוב לא ברור. דיון אינו נמדד במספר התגובות שבו או בקלות שניתן להגיב לנושא שלו אלא באיכות התגובות עצמן ובמידת הרלוונטיות שלהן לנושא. שיר, לדעתי לפחות, אינו נמדד באורך או בקושי להבינו. תכונות אלו אכן מייצרות דיון גדול יותר אך חלק נכבד של דיון כזה עוסק בתכונות אלו של השיר ולא בשיר עצמו. אם יואילו עורכי האייל, אפשר פשוט להכניס את השיר לתוך הסקרים שמתפרסמים בעמוד הראשון. השיר שיזכה למירב בקולות באותם עשרה ימים עד לפירסומו יעלה לדיון. פשוט מאוד. |
|
||||
|
||||
I merely have nothing good to say about this poem. Any volume of the Fish contains some discussable poems, and the one above ain't one of them.
These poems are selected by the Fish editorial and I believe it's a fine idea, surely better than letting us to choose. I believe this thread is concluded. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |