בתשובה ליובל רבינוביץ, 11/12/01 23:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני.(תופים) מוסר פנימי הינו מושג בלתי ניתן להסברה, וגם אתה אינך יכול להסביר אותו לעצמך. אדם אתאיסט,מאמין שהאדם הינו אוסף של בשר ודם בסדר מסוים. לפיכך למושג מוסר פנימי אין כל משמעות. אדם שעושה דבר מתוך רצון מתפרץ לא יכול להגיע לשלמות, מכיוון שלעולם לא ידע את המינון הנכון. דבר זה מודגם בדברי חז"ל: "גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה". (זוהי הסיבה שאברהם אבינו לא עשה מילה לפני שנצטווה, שכן זוהי מצווה שלא ניתן לעשותה פעמיים) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה על הציפורניים? ויפה דרשת על ברית המילה, אחת ה"מיצוות" היותר ברבריות של הדת היהודית, בויכוח על עניני מוסר. חבל שאוהבי בעלי החיים ממאמר אחר אינם מגינים על זכויותיהם של תינוקות חסרי ישע באותו להט שהם מגינים על זכויות העכברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי זה נראה מוזר. האם יתכן שאת הנטיות הסדיסטיות שהם לא מוציאים על בעלי החיים הם נהנים להוציא על התינוקות? האם זה בגלל שכלבים מפחידים אותם יותר מתינוקות? כנראה שסתם קיבעון מחשבתי. דרך אגב, בארצות רבות נהוג לעשות ברית מילה בהקשר הלאוו דוקא דתי אלא רפואי (אנגליה, למיטב זכרוני, ועוד כמה). ולפני שאתה מזנק, גם אני קראתי את סדרת הכתבות בנושא בהארץ. בכל אופן, יש לזכור שאנו כדתיים נמשיך לקיים את מצוות ברית המילה, בין אם תוכח כבריאה ובין אם לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהדתיים ימשיכו לעשות ברית מילה לא עומד בספק בעיני. יתר על כן, אפילו אם יתברר שהברית פוגעת בבריאות אני מניח שלא תפסיקו את המנהג הזה. אני משער גם שמעצם היותה מצווה היא זוכה למעמד של דבר מוסרי. היתרונות הבריאותיים - אם היו כאלה - אינם רלבנטיים לימינו לפחות לאותם אנשים ששומרים על הגיינה אישית ומתקלחים לעתים מזומנות, אבל זאת רק הערה צדדית שאינה שייכת לנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה אישית, שכמובן אינך חייב לענות עליה- האם לא עשית/תעשה ברית מילה לבנך? (אני מניח שאתה יהודי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 617 תגובה רלוונטית במיוחד (לטעמי הסובייקטיבי) של ירדן ניר - תגובה 28350 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאדם הדתי, אלוהים הוא מושג בלתי ניתן להסברה. האדם הדתי מאמין שהוא בא מעפר וישוב לעפר, ושכל כולו כלי שרת בידי מישהו אחר (שלא לדבר על כלי משחק בידי כוחות ציניים - ע"ע איוב). כלומר - אין לו אלוהים. הדוגמא האחרונה שלך דווקא מעוררת את סקרנותי. נניח שאני רואה בגישה מסויימת ערך מוסרי (למשל - אותם גולשים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים). נניח שאני אדם דתי, אך אינני מצליח למצוא התייחסות בכתובים לסוגיה העומדת על הפרק. החלטתי לפעול על פי השקפתי המוסרית. בסופו של דבר נמצא בכתובים משהו המדבר על כך. האם באותו רגע שזה נודע לי נעשיתי מוסרי יותר? הקושאן שיש לך על המוסר טעון גם הוא הסבר. מתי מינו את מי שמאמין בכל מה שאומרים לו לאחראי על המוסר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל יש להדגיש בקשר לאיוב, שבשום פנים ואופן אין מדובר בכוחות ציניים, ושספר איוב הוא ספר שקריאה שלו ללא פרשנים מביאה כמעט בהכרח לתוצאות ומסקנות שגויות (ולו רק "העימות" המוזר שבין השטן לקב"ה). רק ע"י קריאה שלו בצמוד לפרשנים, שזווית הראיה שלהם לגבי היהדות היתה עצומה, ניתן להבין את הספר נכון.(בדומה לשיר השירים) ובקשר לשאלתך - התשובה לה הוא המושג "דעת תורה". אדם שהקדיש את חייו ללימוד תורה ולהליכה לאורה, מעצב את אישיותו בהתאם ל"הגיון האלוקי" (ניסוח רע אך לא עולה בדעתי מושג אחר כרגע.) ולכן הוא אמור להיות מסוגל להתמודד עם מצבים חדשים. מושג זה הוא גם מחייב. אדם שחשב שמשהו מותר והתברר לו ששגה, חייב בשוגג ובמקרים מסוימים מתחייב בקורבן!(חטאת) (לגבי ניסויים בבעלי חיים וצמחונות ככלל ראה "חזון הצמחונות והשלום" לראי"ה קוק.) באשר לקושאן שיש לי על המוסר - הקושאן אינו שלי כי אם של הקב"ה, ואני משתדל ככל יכולתי לעשות כדבריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוהים לעומת זאת הוא מושג נהיר וברור לכל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |