בתשובה לירדן ניר, 11/12/01 8:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני גם מבין את הכוונה כשמישהו אומר "שלוש שקל" או "שבעה בנות". האם זה בסדר, לדעתך, לדבר כך? למרות שקל, לדבריך , להבין את המסר של ההיפוך המגדרי, אני חושש שהחמצתי אותו. אודה על הסבר בסגי נהור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח מה זה "בסדר" בשימוש בשפה. ברור שחוקית מותר לומר "שלוש שקל". האם זה יפריע לי? כן. (ואני מוכן שהיפוך המגדר יפריע לך. למעשה, במובן מסויים אני רוצה שהוא יפריע לך). אם מישהו יגיד זאת במודע, ויהיה לו נימוק לכך, אני אהיה מוכן לשמוע. אני חוזר בי מהקביעה שמסר של ההיפוך המגדרי קל להבנה. אפילו אני צריך קצת רפלקסיה כדי להבין זאת. ננסה: 1. יש לנו נטייה לראות בגבר "ברירת המחדל" של אדם. רובנו, למשל, אם אנחנו שומעים או קוראים טקסט כמו "במאמר של ד"ר ג'ונסון הוכח ש...", נדמיין תחילה את ד"ר ג'ונסון כגבר, גם אם אין לכך כל עדות אחרת. ביטוי אחר לכך הוא הנטייה או הכלל בעברית (ובשפות אחרות) להעדיף צורת זכר כאשר מדובר על קבוצה מעורבת, או בפניה אל קורא/ת בעלמא. 2. הנטייה הזו היא לא נחמדה. 3. הנטייה הזו היא גם מזיקה, כיוון שהיא מקבעת ראייה של האישה כנחותה. 4. אם נתמיד בהיפוך המגדר בשפה, מתישהו נתרגל לכך, וזה יתחיל להיות טבעי. 5. זה יתרום לכך שנפסיק לראות בגבר ברירת-מחדל. 6. זה יתרום לכך שלא נראה באישה נחותה. אני די מסכים עם שלב 1, וגם עם 2, אך ככל שמתקדמים במעלה הטיעון אני מפקפק יותר ויותר. תועלת חלשה יותר שיש בהיפוך המגדר היא שתחושת המוזרות שזה גורם לי, ככותב וכקורא, מעמתת אותי עם התפיסה מ-1, ומזכירה לי שהיא שם. גם אם זה אף-פעם לא ישנה את התפיסה, יש בכך טעם מסוים. ואולי הסיבה שאני מחבב את היפוך המגדר היא אחרת, עוד פחות חשובה ואולי ילדותית קצת: מחאה נגד הכלל שאתה מדבר עליו. הכלל שאומר שיש להעדיף צורת זכר אינו מחויב המציאות. למה צריך להיות כלל כאן? יכול להיות שהיסטורית תמיד עשו כך, וכך זה בכל המקורות של העברית - אז מה? היסטורית ועניינית אף אחד כמעט לא הולך עם בגד-ים מולבש על הראש. האם צריך לעשות חוק האומר ש*אסור* ללכת עם בגד-ים על הראש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל-6, אז מדוע עם הזמן זה לא יתרום לכך שנראה בגבר נחות? (שאלתי את זה גם למעלה, אבל לא הבנתי את תשובתו של גלעד אפילו קצת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שזה יגרום לנו לראות בגבר נחות, כבר נשים לב להצלחתו המדהימה של הטריק הלשוני לשנות את התייחסותנו התודעתית. ואז נוכל פשוט לאזן בין צורות הזכר והנקבה. אבל אל חשש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימון דה-בובואר אמרה שבתרבות מושג האדם, האנושי הוא מושג גברי ואילו האישה היא רק אנוש מסוג נקבה. ההיררכיה הזו מקבעת המון בעיות סטרירוטיפוית וחברתיות, כמו למשל שפה. אנשים מאמינים ינסו לסתור את זה ויגידו למשל שהגבר נוצר מחומר, מעפר ואילו האישה נוצרה ממהות אלוהית, מגוף הגבר שקבר קיבל חותמת כשרות של קדושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש מסחף לא הגיוני מסיבות של תקינות פוליטית. כפי שאמרתי, המונחים "זכר" ו"נקבה" מצביעים גם הם על נחיתותה של האשה בתקופה שבה הם נקבעו. למרות זאת, אינני חושב שיש לשנות מלים אלה ל"בֶּלֶט" ו"זכרה" כדי לתקן את העיוות. הרי גם מי שרואה באשה נחותה וגם מי שאינו רואה אותה כך לא הגיע לתמונת העולם שלו בשל המונחים האלה. בזמנו החליט אוגוסטוס קיסר שהחליט שהחודש שייקרא על שמו לא יהיה קצר יותר מהחודש שעל שם יוליוס קיסר, ולכן החודשים מינואר ועד יולי הם ארוכים וקצרים לסירוגין, ובאוגוסט הסדר מתהפך. לא נוח, אבל התרגלנו. האם אנו צריכים להילחם על תיקון העיוות ההיסטורי? מזכיר לי את מה שקרה עם הכושים. המלה "כושי" בעברית אינה שם-גנאי, וגם לא המלה negro באנגלית. בשל המשקעים הגזעניים החליטו בארה"ב 'לנקות' את השפה, ו-negro הפך ל-black. זוהי שגיאה לשונית, משום ש-black אינו שם עצם (כיום כבר כן). אחר כך הם הפכו ל-African American, וכיום יש אמריקאים תקינים-פוליטית המכנים כל כושי בעולם בשם African American. העברית הלכה בעקבות האנגלית למרות שבישראל לא היו משקעים גזעניים נגד כושים (להיפך. דווקא למלה 'שחור' היו בעברית קונוטציות גזעניות). מה שאני מנסה לומר הוא שאין כל סיבה לשנות את השפה מסיבות של אידאולוגיה. מי שרואה בנשים נחותות ימשיך לראותן כך גם אם תשתנה השפה, בדיוק כמו שיש אמריקאים שפעם שנאו כושים, וכיום הם שונאים אפריקאים-אמריקאים. העברית היא שפה שמית, שבה יש לכל שם עצם מין, וכשפונים לאדם או מדברים על אדם, יש לציין את מינו (ולא את מינה. מינו של האדם יכול להיות נקבה). אינני בטוח אפילו שהסיבה המקורית היתה נחיתות האשה. היה צריך לקבוע כלל, וקבעו את הכלל הזה, שאינו טוב או רע מקביעה שבפניה סתמית יש להשתמש בלשון נקבה (או בלשון רבים, או בלשון רבות). אם יתקבל השינוי שאתה מציע, לא רק שהוא יהיה שינוי לא טבעי, כלומר, כזה שלא התפתח מעצמו אלא מתוך מאמץ מודע, אלא שהוא עלול ליצור בעיות אחרות (למשל - קשיים בהבנת עברית עתיקה). לא מן הנמנע שמתי שהוא בעתיד יחשוב מישהו ששימוש של ברירת מחדל סתמית נקבית היא אפליה כנגד נשים (משהו כמו: אדם חסר פנים וחסר זהות היא אשה. גבר הוא תמיד אדם בעל זהות). בשורה התחתונה: יש משהו שעובד בעברית. למה לשנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הזכרתי פעם, אבל נדמה לי שלא באתר הזה: לפי מה שהסבירו לי, באחת השפות האפריקאיות המילה "כושי" פירושה חזיר. בשנות הששים, כאשר היו בארץ סטודנטים מאפריקה זה גרם להרבה אי הבנות (בדומה למה שקורה כשרוסי אומר "זובי" ומתכוון לשיניים), ומכאן הצורך בשינוי. אין לי מושג אם זה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע שינוי. אני בוחר לעצמי במה להשתמש (ואגב, אם אני אכתוב או אתרגם ספר, ייתכן בהחלט שאני אבחר אחרת). ואין לי שום גינוי למי שבוחר ללכת עם העדר... וכאמור בתגובה הקודמת, אני חולק על המשפט שלך "היה צריך לקבוע כלל". גם אם כולם יעשו כמוני, וזה יהפוך לכלל דה-פקטו, אני לא חושב שזה יפריע למישהו להבין טקסטים שעובדים לפי הכלל הישן. טוב, אולי כן, קצת (כי פתאום שימוש בזכר יתחיל להיות מסומן, ושימוש בנקבה יפסיק להיות מסומן). אבל אני מניח שתהליך כזה יקרה מאוד מאוד לאט (למעשה, אני מניח שהוא בכלל לא יקרה), ואז כבר ידעו על הדבר המשעשע הזה שהיה פעם, שבו זכר היה ברירת המחדל. בהחלט יכול להיות שמישהו יחשוב שברירת מחדל נקבית מבטאת אפליה נגד נשים; אבל זה יקרה רק אם זו תהפוך לנורמה שלטת. על כך, עניתי לחזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות זעקות החמס החוזרות ונישנות של אמי (ושל אישתי, ששפת אמה אינה עברית...), אני עצמי חוזר ושוגה כשמדובר במין-מספר ("שבעה בנות", "חמש ילדים" וכו'). לא בכוונה, חלילה; וגם לא באופן עקבי. גיליתי שככל שהנמען צעיר יותר, התופעה מפריעה לו פחות. לדעתי, זהו שינוי המתחולל בשפה העברית; אבחנת המין-מספר תעלם תוך דור או שתיים1. 1 :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעות הזו היא נפוצה כבר כמאה שנה. אין סיכוי סביר שהאקדמיה ללשון העברית תסכים לוותר על מאפיין מין-מספר, הקיים בכל השפות השמיות. אני מודע לכך שיש אנשים שהשם "האקדמיה ללשון העברית" גורם להם פריחה. אני מאמין שאם המוסד הזה יתבטל מחר, יימצא מי שאנשי תקשורת, סופרים ואנשי אקדמיה יפנו אליו כדי שיקבע כללים לשפה. לשון אחר - האקדמיה ממלאת פונקציה נדרשת, וללא ברכתה לא יתרחש השינוי שאתה מדבר עליו, מה גם שאתה עצמך נוכח לדעת שזה *מאד* מפריע לסביבתך הקרובה. זה ימשיך להפריע להם גם אם האקדמיה תכשיר את השרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מניח שללא ברכתה של האקדמיה, לא תשתנה השפה העברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השינוי *הזה* לא יקרה ללא ברכתה של האקדמיה, ואני בספק רב אם הוא יקרה אפילו במקרה המאד לא סביר שהאקדמיה תאשר אותו. השפה עוברת שינויים רבים לפני שהאקדמיה ללשון העברית מבחינה בהם. מדי פעם היא תורמת להם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |