בתשובה להאייל האלמוני, 13/03/08 9:05
משהו בשביל מישהי 473813
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/3/2008, 10:02
‏2 שמעתי גם ששרים פשוט "קליינע קינדערען", בלי תוספת החיבה.
משהו בשביל מישהי 473816
איריס ש. • בתשובה לברקת יום ה', 13/3/2008, 10:18
טוב, אז תודה על שתי התגובות האחרונות. השפה היידית חשובה גם לי כמי שגדלה על שיחות ביידיש בין האמא לבין הסבתא (והשאלה "ווס הייצך בדייה" סליחה אם עיוותתי את הכיתוב - הפכה לרפריין אצלנו בבית...) וכמי שכל המשפ' מצד אמה דיברה ביידיש כשפת אם. בדיוק אתמול קניתי לאמי 3 תקליטורים ביידיש, אחרי שהרגשתי שהיא מתגעגעת לתקליטי הילדות הישנים שלה ביידיש שאין לנו היכן להקשיב להם בבית. אגב, סבתי ז"ל ובעיקר סבי ז"ל פנו אליי מעת לעת בלשון זכר ובכל מקרה, גם כשברחו להם מילים ביידיש בשטף השיחה העברית, מעולם הם לא פנו אליי בכינוי מיידלע, דווקא הכינוי הזה מזכיר לי נשכחות לא טובות, אולי בגלל הניכוס שלו לימים (בידי וייצמן ותקרית אליס מילר שרצתה להיות טייסת). בכל מקרה, לקחתי לתשומת לבי את ההערה/הארה ואני מודה לכם על תשומת הלב.
משהו בשביל מישהי 473818
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ה', 13/3/2008, 11:22
טוף, עכשיו ספרתי: "קינדערלאך" מופיע בשיר המקורי של ורשבסקי ארבע פעמים, כולל ה"קליינע קינדערלאך", שכבר הזכרתי, ופעמיים, בבית השלישי ובבית הרביעי, כאשר המלמד מרצין ומסביר לתלמידיו את חשיבות הלימוד - "קינדער".

"קינדער", זוהי צורת הריבוי התקנית, המקורית, אבל ככלל, נראה לי שבמילה המסויימת הזאת, ילדים, ה"לאך" עבר ממעמד של תוספת חיבה למעמד סיומת כמו-רשמית. ב"קינדר" השתמשו ההורים אולי יותר כשקצת כעסו או כשדיברו על נושאים רציניים, כשכינסו את ילדיהם ע"מ להזהירם מפני סכנות אורבות וכו'. לתחושתי, הדבר קשור בצורך הנפשי להבדיל בין המילה היידית (והילדים היהודיים) לבין Kinder ו-Kindern בשפת המקור הגרמנית (הרבה לפני השוקולדים של פררו האיטלקית).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות