|
||||
|
||||
זה נכון שמערכת החינוך בישראל, כמו בכל העולם מכוונת לבינוניות. זה לא אומר שכל האנשים בה בינוניים אולם הציפיה היא לאמצע. ההבדל בינינו לבין כמה ארצות מערביות אחרות הוא שהן מציעות חינוך פרטי, יוקרתי, אחר. גם כאן זה קיים אולם בהיקף נמוך הרבה יותר. וזה מובן לחלוטין. אי אפשר לעשות הכל ביחד. גם שאיפה לשיוויון ולסוציאליות חברתית וגם שאיפה לפיתוח החשיבה. אסור לדעתי להפוך את השאיפה לחינוך לחשיבה ביקורתית יותר לשאיפה למצוינות. כמה מהתגובות למעלה דיברו על מצוינות ונתנו כמה שמות של בתי ספר ירושלמים איומים במיוחד שלא רק שמנציחים את העליתיזים אלא יוצרים אליטה איומה חדשה, תחרותית, דורסנית ולא חושבת. מה כל כך מפתח לחשיבה שאייל מגד מלמד ספרות כל עוד הוא מלמד את הדברים הנדרשים מבחינת הבגרות? (ואני מדברת מנסיון- הוא היה המורה של אחותי). אין כאן כמעט בתי ספר שמלמדים חשיבה רחבה, שעושים הקשרים בין נושאים (כמו מדע ופילוסופיה, כמו יהדות ומתמטיקה,כמו יחסים בינלאומים והסטוריה ועוד ועוד)- אפילו לא באוניברסיטאות. כשלמדתי מדע המדינה ומלמדים על דמוקרטיות לא מתייחסים למהפיכה הצרפתית ולא ליוון הקלאסית כי אלו שייכים לחוגים אחרים! וזה היה חסר לי גם בתיכון. צריך להקים מערכת אלטרנטיבית, אבל החוקיות השלטת בה לא יכולה להיות אותה החוקיות הקיימת רק ממקום גבוה יותר. המהפיכה צריכה להיות הרבה יותר עמוקה. אסור שזה יהיה בית ספר לאילו שמראש יש להם את הרצון למצוינות לימודית יוצאת דופן, כי אז תפספסו את רב התלמידים. אם המערכת תאפשר חקירה לעומק של נושאים יחד עם היצע רחב ומגוון, אפשרויות שילוב של דברים ויצירת סקרנות ראשונית, יחד עם מורים שבלי ציניות יהפכו להיות דמויות חיקוי אמיתיות- אז זה יכול ליצור שינוי אמיתי ולהפוך את החברה לחברה חושבת, חוקרת, יצירתית, מגוונת. במחשבה שניה- איזו מדינה תתמוך ביצירת חברה כזו- מהפכנית, לא מקבלת שום דבר כמובן מאליו, מטילה ספק בהכל, לא קונפומיסטית, חושבת? לא נראה לי שיש אפשרות שכולם יהיו כאלו. יש איזשהו בסיס לחברה שחייב להיות יציב, מקבל מרות, מאמין לפרות קדושות, הולך לצבא, משלם מיסים, עושה מילואים, הולך לביה"ס, ועובד בעבודה קבועה. לא?? מערכת החינוך מכוונת לבינוניות כי רב העם הוא בינוני. על זה מבוסס כל הסדר החברתי. |
|
||||
|
||||
Unfortunately, the progressive education, which was very popular during the 60's-70's in the US, has failed. Several of the comments here referred to "progressive" ideas (for more details look into the works of Dewey, Freire, Bertrand Russel), but what good are we unless we learn from our history? The new phase of progressive education in the US today has been researched over and over, and the findings are inconclusive: "progressive" students did not show consistent improvement in any educational measurament. As much as I, personally, highly support these ideas, the discussion is useless unless we face the evidential ineffectiveness of this method.
|
|
||||
|
||||
למה שילמדו על יוון הקלאסית או המהפכה הצרפתית כשמדברים על דמוקרטיות מודרניות? המהפכה הצרפתית לא הייתה דמוקרטית במובן המודרני של דמוקרטי. היא התבססה על רעיון ה"טוב הכללי" של רוסו, וכפי שניתן היה לצפות - היא הסתיימה בדיקטטורה רצחנית. יוון הקלאסית היא דמוקרטיה מסוג שהוא לגמרי בלתי רלוונטי לחקר הדמוקרטיה המודרנית. לא מחברים בין יחב"ל להיסטוריה? נראה לי מוזר. במדה"מ, בשנה הראשונה היינו מחוייבים לקחת קורס (מופלא) של מבוא היסטורי, וקורסים רבים קשורים קשר הדוק בהיסטוריה (מן הסתם). ואיזה חיבור לעזאזל צריך לעשות בין יהדות למתמטיקה? כמו החיבור שעשו בין יהדות לפיזיקה בבגרות? רק זה חסר לנו. |
|
||||
|
||||
Are you referring to Kordova's class?
|
|
||||
|
||||
לא מכיר קורדובה. אני מדבר על הקורס של שלמה אהרונסון (בסמסטר ב'. בסמסטר א' מעביר אותו מישהו אחר שהשותף שלי לחדר שנה שעברה סיפר עליו רק דברים רעים). |
|
||||
|
||||
Sorry for my out-of-context question there. The equivalent class I had to take on my first semester of the BA seems very similar to what you describe. Moving back to the issue at hand, Pooh, universities do provide students with the interdisciplinary connections, or at least provide students with enough elective options to explore into interdisciplinary connections on their own.
|
|
||||
|
||||
לפחות במדעי החברה בהוג'י, אני לא רואה הרבה אפשרויות שלא לשלב בין תחומים - כל אחד לוקח שני חוגים (שניים במדעי החברה, או אחד ממדעי החברה ואחד מרוח), והשילובים נוצרים בהכרח במוחותיהם של התלמידים. כמובן שיש לא מעט סטודנטים שלא ממש אכפת להם, וכל מטרתם היא לקבל את התואר וללכת לחפש עבודה, אבל לא עליהם אני מדבר. |
|
||||
|
||||
לא. לא עושים הקשרים רחבים, כמעט בשום מקום שלמדתי בו (וכבר הייתי במדעי החברה ב עברית- לא מלמדים בגישה כזו). אני לא מדברת על ההקשר שאולי נוצר במוח של התלמיד (בד"כ -לא) אלא על לימוד משולב באופן בסיסי בדרך הלימוד. אתה לא יכול ללמוד במסגרת יחסים בינלאומים רק את החלק היחסי הקטנטן של ההסטוריה הנוגעת ליחסים בינלאומים במאה העשרים. לא היה שום דגש על מאות אחרות, וזה מתאים למה שאמרת- המדינות המודרניות לא היו קיימות אז אז למה ללמוד תחומים לא קשורים? אבל לדעתי זה קשור! זה חלק גדול מהבעיה בעיני- שיש לנו ראיה צרה. אם יותר אנשים היו מדברים על דמוקרטיות אחרות ממה שקיים היום כמין מודל השוואה, זה רק ירחיב את ההבנה שלנו ואת ההשכלה. יש לנו תפיסה צרה של לימוד ולא תפיסה רחבה של השכלה. אני רוצה שתלמיד מדע המדינה ידע על מודלים מערבים, הסטורים, שילמד על יפן ואפריקה, שילמד על מנהיגים אמריקאים וקומוניסטים, שילמד פוליטיקה ומשטר מדינת ישראל יחד עם המהפיכה הצרפתית, יוון ורומא, שילמד חוקים פנימים שונים של מדינות ואמנות בינלאומיות, שילמד על הגלובלציה, האינטרנט והכלכלה העולמית, יחד עם יסודות במנהל ציבורי. אני חושבת שלצאת אחרי שלוש שנים מהאוניברסיטה עם תואר במדע המדינה ולא לדעת דגמים שונים במדינות שונות ולא לדעת קשרים בין המדינות ולא לדעת הסטוריה פוליטית רחבה זוהי איזשהי יומרה. אני לא מדברת על לדעת הכל במדע המדינה. אבל על לדעת הרבה יותר. בכל אופן כרגע לא נראה לי שזה אפשרי. נראה לי שהשינוי צריך להיות כולל הרבה יותר, מהותי הרבה יותר, להתחיל מגיל 4 ולסיים בגיל 30 עם אופציה שמי שרוצה להעמיק עוד יותר יוכל לקבל את האפשרות לעשות זאת. זה לא דבר שיכול לעמוד מבחינה כלכלית או חברתית במבחן המציאות אבל בפנטזיות החינוכיות שלי זה האידיאל שצריך לשאוף אליו. אני חושבת שיש מקום שאנחנו יכולים להתחיל בו. אז נכון שזה פנטזיה אבל במציאות כבר יש צעדים שאפשר לעשות- כמו השכלה יותר רחבה בתיכונים ובאוניברסיטאות. |
|
||||
|
||||
באמת שאין לי מושג מה הולך ביחב"ל, אבל ההפרדה של יחב"ל ממדה"מ היא מלאכותית (ותוצר של פוליטיקה פנימית בהוג'י). רק כדוגמא, אספר לך מה למדתי במסגרת קורסי חובה בשנה א' של מדה"מ בהוג'י: פוליטיקה השוואתית (א' ו-ב', שכיסו שיטות, גישות, מושגים ועוד משהו שאני לא זוכר כרגע. שני הקורסים עניינו אותי עד מאוד). מבוא היסטורי לפוליטיקה בת-זמננו (ציינתי כבר במקום אחר - אחד הקורסים המעניינים ביותר שהיו לי, והפעם הראשונה בחיים שלי שלא רק שהתעניינתי בשיעורי הסטוריה, אלא גם הצלחתי להוציא ציונים גבוהים, לאחר שכמעט ונכשלתי בבגרויות). מבוא למחשבה מדינית (שכולל פילוסופיה מדינית מימי אפלטון ועד ימינו, הנושא מעניין אותי, אבל יותר עניין אותי המרצה המצויין אבנר דה-שליט). תולדות המחשבה המדינית תקופה א' (יוון העתיקה, פילוסופיה מדינית יהודית, מוסלמית ונוצרית של ימי הביניים. פחות נהניתי מהקורס הזה מאשר באחרים). מסתבר, אם כן, שלימודי החובה נותנים פחות או יותר כל מה שביקשת לעיל (וכמובן שיש עוד קורסי חובה בשנה ב'). ההפרדה המלאכותית בין מדה"מ ליחב"ל גורמת לכך שאני אפסיד הרבה מאוד תכנים של יחב"ל, שאני מתכנן להשלים באמצעות בחירת קורסים חוץ-חוגיים מהתחום הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |