בתשובה להאייל האלמוני, 05/02/08 14:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו כבר סתם דמגוגיה - אין שום סיבה שהפאב ללא עישון יעסיק גם הוא שף מוצלח או מלצרים עם חיוך מקסים במיוחד. אם פאב יצפה להצליח *רק* כי הוא לא מאפשר עישון בתחומו, הוא באמת יכשל. השאלה היא מה יקרה לפאב שווה ערך לפאבים מעושנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי הגבול הדק או הלא דק בין דמגוגיה ללא-דמגוגיה, ומצידי זה היה במלוא הרצינות. אין טעם בכל האנלוגיות המכלילות האייליות-אופייניות האלה, שעושות מקטגוריות שונות דייסה אחת תפלה. דיברתי על מסעדה, לא על פאב, ויש הבדל גדול, ובכוונה בחרתי שם של שף צרפתי ידוע שקנה את שמו באיכותו, בהנחה שאולי זה אומר משהו לשוטה. יש גם הבדל גדול - ענק! - בין שף מן השורה הראשונה לבין מלצר עם חיוך מקסים. אלה דברים הקשורים בתרבות, באנינות ובנסיון שנצבר אצל אדם עם השנים והגיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אני מצטערת. ולעצם העניין - אני מכירה הרבה יותר מסעדות שהקפידו על הפרדה בין מעשנים ללא מעשנים מאשר פאבים שהקפידו על כך (כלומר, אני לא מכירה אף פאב שהקפיד על כך). לפחות בסביבה שלי, ההתמרמרות על התיקון לחוק נובעת מהחלתו על פאבים ומועדונים ולא על מסעדות או בתי קולנוע, למשל. יש הבדל ענק בין שף מהשורה הראשונה לבין פירה קר מלפני שלוש שעות, אבל מסעדה שמקפידה על מדיניות איסור-עישון יכולה גם היא להעסיק (או לא להעסיק) שף מהשורה הראשונה או מזו שאחריה ללא תלות בשאלה מה המדיניות שלה לגבי עשן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |