בתשובה ליזהר מזרחי, 27/01/08 7:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העובדות שאתה מביא פשוט אינן נכונות. א. התוצאה המשמעותית העיקרית של התנועה למלחמה בהתחממות הגלובלית, היא אמנת קיוטו והאמנות שמחליפות אותה. מדובר בעיקר במעבר למקורות אנרגיה מזהמים פחות כגון גז טבעי (ולפעמים גם renewable sources), ובשימור וחיסכון באנרגיה. הגברת השימוש באתנול מהווה חלק פעוט בכל זה, ודומה שהבאת אותה רק כדי לנפנף באפקט השלילי שלה, כביכול. אבל, אדרבא, אני אשמח לראות מקור אמין עם ראיות אמפריות - לכך שאכן נגרמה עליה במחירי מוצרי יסוד שהשפיעה על מיליארדי (!!) בני אדם עניים בכל העולם. ובראיות אמפיריות, אין הכוונה לציטוט של משהוא שג'ון זיגלר אמר שעלול להתרחש. ב. הכתבות שאתה דג מהניו יורק טיימס מייצגות בעיקר את הרצון לכתוב על קדחת השחת ועל דיוויד בקהאם. הן אינן קשורות לדיון הציבורי על שינוי האקלים. הדיון הציבורי בארה"ב, למשל, נוגע להצטרפות לאמנת קיוטו, השפעת energy bills שונים (כגון חיוב יצרני מכוניות להגדלת mpg) על הכלכלה ועל ההתחממות גלובלית, איזה מקורות אנרגיה חדשים יש לפתח, וכדומה. ג. תאורית ההתחממות הגלובלית קיימת כבר כ-100 שנה, וראיות אמפיריות כ-50 שנה. התאוריה היחידה שלקח יותר זמן לקבל היא התאוריה ההליוצנטרית. על איזה נתיב קל לשטיחים האדומים אתה מדבר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. הגברת השימוש באתנול היא לחלוטין לא עניין פעוט. אם אתה מחפש ראיות אמפיריות, אני מציע שתבקר בסופרמרקט הקרוב למקום מגוריך. ב. אמנת קיוטו נחתמה לפני יותר משבע שנים. עד כה ההשפעה שלה על מצב ההתחממות הגלובלית דומה פחות או יותר להשפעה של ז'אן ז'ק רוסו על מלחמת לבנון השנייה. ג. רוב אוכלוסיית צרכני התקשורת בעולם קוראים הרבה יותר על דיוויד בקהאם מאשר על מדיניות תצרוכת הדלק של יצרניות הרכב האמריקניות, ונחשפים לסוגיות כבדות משקל מעין זו באמצעות כתבות סנסציוניות שקשורות בדרך זו או אחרת לכוכבי מוסיקה או כדורגל. מה לעשות שרמת הדיון הציבורי בעולם לא נקבעת רק בקיימברידג', מסצ'וסטס. ד. "תיאוריית ההתחממות הגלובלית קיימת כבר כ-100 שנה...". המממ... זה אמור להדאיג אותי או להרגיע אותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אלו ראיות אמפיריות אתה בדבר ב(א)? על עליית מחירי המזון? אם כן, אתה רחוק מאוד מלהפריך את הטענה שמחירי המזון עולים משום שהסינים וההודים התחילו לאכול בשר, ולא בגלל האתנול הצמחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מחירי החוזים על דגנים בשווקי הקומודיטיס בעולם (בעיקר שיקגו, נ"י ולונדון) נקבעים לרוב לפי חוקי הכלכלה הקלאסית. כלומר, בהתאם לציפיות הסוחרים לנקודת האיזון בין עקומות הביקוש וההיצע העתידיות. זאת בניגוד לסחורות בעלות ניחוח ספקולטיבי והוני, כדוגמת זהב - שרק חלקו באמת נצרך לשימוש מעשי כתכשיטים וכו'. אומנם קיימים בשוק תאגידי ענק המשחקים בין היצרנים לצרכנים הסופיים (וזו טענה צודקת של מגדלים מהעולם השלישי על עושק מתמשך של המערב כקולניאליזם מסוג חדש. למשל בתחום פולי הקפה והקקאו), אבל ספציפית, מחירי הדגנים רגישים יותר רק לתפוקות ושימושים (גם בגלל הקושי בצבירת מלאים, ולוא לטווח קצר). בד"כ הביקוש הוא די קשיח, ונמצא כל העת במגמת עליה עקב הגידול בתוצר העולמי וההכנסה הפנויה לנפש. הצמיחה המואצת באסיה כמובן מגבירה את הביקוש, גם מצד כניסת מאות מיליוני צרכנים חדשים ישירות לתמונה, וגם מהדרישה לדגנים להאבסת בע"ח למאכל. מצד ההיצע יש שיפור מתמשך בטכנולוגיות הגידול. הכנסת זנים עמידים יותר, הינדוס גנטי, מיכון, דישון וכו'. אבל פה נכנס למשוואה אלמנט די חדש יחסית - צמחים כתחליף לנפט ותוצריו, גז ופחם. מכיוון שהרבה שטחי גידול תבואות הוסבו לצורך זה משיקולים כלכליים - הדבר הביא לצניחה תלולה בהיצע הדגנים בכל רחבי העולם, בעיקר באסם הגדול מכולם בצפ' אמריקה - ומשכך, לקפיצת מדרגה במחירי חיטה, תירס, סויה ואורז. יוצא שדווקא עניי העולם משלמים מחיר יקר. בדומה לעשירונים התחתונים אצלנו שסל התצרוכת שלהם מורכב ברובו ממוצרי בסיס כגון לחם אחיד. _______________ הכותב מסתפק בפיתה עם גבינת אמנטל ביום בסל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה בדיוק הפרמטר שחסר לי: מהי צריכת הדגנים המיובאים של המעמד הבינוני הסיני, לעומת הדגנים שהופכים לדיזל. אם מחירי הברזל הם איזושהי אינדיקציה לעושר הסיני החדש, אני מנחש פקטור 10. אבל אין לי מושג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
26% זה לא מעט. בכל התחזיות הכלכליות מתייחסים להשפעה של גידול תירס לאתנול על מחירי הדגנים, כדבר משמעותי מאוד. דווקא הנתון הזה די מבוסס (1) בכל מקרה, ההתבססות על מקורות אנרגיה נוספים הולכת ונעשית עובדה מוגמרת ובטווח הרחוק זה דבר טוב לכלכלה העולמית. התבססות על מקור אחד, אינה טובה לכלכלה, מלבד אלו שמרוויחים ממנו ישירות "ביקוש מתעצם לתירס המשמש לייצור אתנול, הנאמד ב-26% (בהשוואה ל-20% בעונת 2006-2007) מתוך יבול צפוי של 12.2 מיליון בושל עד אוגוסט 2008. ביקוש זה אמורה לספק הרחבה ניכרת בשטחי הזריעה ובכושר הייצור. מעריכים שכבר עד אוגוסט השנה, יתפח כושר תפוקת תירס המנותב לייצור אתנול מ-5.4 מיליארד ל-10.5 מיליארד גלון" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מישהו יודע למה דווקא תירס? הרי כאשר אנחנו חושבים על ייצור אתנול1 לשתיה, תירס הוא לא המקור הראשון שעובר לנו בראש. הרבה לפניו חשוב על ענבים, שעורה או לתת, ואפילו תפוחי אדמה אם אנחנו חסידי האסכולה הרוסית. ___ הידוע גם כאתיל אלכוהול, או בקיצור אלכוהול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלה בדעתי שהאימרה המפורסמת בשלמותה צריכה להיות: אם שותים לא נוהגים, כי אין דלק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' הוודקה הרוסית מתהדרת דווקא במוצאה מחיטה... הם כ"כ כועסים על מדינות שונות באירופה, שבהן מפיקים את המשקה השקוף והאהוב מתפו"ד ושאר ירקות (ופירות), עד שביקשו בשנה שעברה לקבוע כי המושג 'וודקה' הינו ייחודי לתהליך הזיקוק הרוסי מגרעינים. בדומה להכרה העולמית במותג 'שמפניה' הקשור ליצור בחבל הארץ הספציפי בצרפת. ______- הכותב מתפנק בחברת כוסית בשם סטוליצ'נייה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תחכה לטקס האוסקר - דורפל חושף את הדוקומנטרי המטופש של השנה כבר עכשיו: http://www.apple.com/trailers/independent/kingcorn/t... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי; הרבה יותר קל לגדל תירס. זהו גידול מהיר מאד- שלושה חדשים- וממוכן מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסובסד מאוד. "Today, the price of a bushel of corn is about a dollar beneath the true cost of growing it, according to Michael Pollan, the author of "The Omnivore's Dilemma."
"According to Daniel T. Griswold, director of the Cato Institute's Center for Trade Policy Studies, "during the past 20 years, farm programs have cost America's non-farm households a cumulative $1.7 trillion." http://media.www.thesantaclara.com/media/storage/pap... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה עדיף? לגדל תירס או לא לגדל אספסת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"According to Daniel T. Griswold, director of the Cato Institute's Center for Trade Policy Studies, "during the past 20 years, farm programs have cost America's non-farm households a cumulative $1.7 trillion." זו התבטאות מאד אופיינית לסמואלסון. כאילו באמריקה יש שתי קבוצות: המשקים שמגדלים תירס והאמריקאים שאינם מגדלים תירס.בשביל להגזים אחלק את האמריקאים לשתי קבוצות אחרות: א. החקלאים וכד' והאמריקאים שמנהלים מילחמה בעיראק, באפגניסטן ומתכננים התקפה על איראן. מי מממן את מי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להיות קרציה לשניה? (הרי ברור שיש לי את כל הכישורים) שמתי לב שמספר כותבים באייל (אפילו השכ"ג בדגדגניו) מצטטים פסקאות באנגלית, אבל ממשיכים לכתוב בעברית באותה השורה (או מוסיפים מילה עברית אחת או שתיים). הדבר גורם לכל הטקסט להתישר לימין ולהפריע בקריאה של הטקסט באנגלית. אם מפרידים בין הפסקאות, אז הטקסט האנגלי יתישר לשמאל, העברי לימין ואושר עילאי יציף את כל הקוראים באשר הם. תודה וסליחה על ההפרעה. ____________ תגובתך לדוגמה: "According to Daniel T. Griswold, director of the Cato Institute's Center for Trade Policy Studies, "during the past 20 years, farm programs have cost America's non-farm households a cumulative $1.7 trillion." זו התבטאות מאד אופיינית לסמואלסון. כאילו באמריקה יש שתי קבוצות: המשקים שמגדלים תירס והאמריקאים שאינם מגדלים תירס.בשביל להגזים אחלק את האמריקאים לשתי קבוצות אחרות: א. החקלאים וכד' והאמריקאים שמנהלים מילחמה בעיראק, באפגניסטן ומתכננים התקפה על איראן. מי מממן את מי?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. כשאני חושבת על אתנול לשתייה עוברים לי בראש דברים לגמרי אחרים. מאידך גיסא, מעולם לא תפסתי את עצמי חושבת על אתנול - לשתייה או בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איזה דברים לגמרי אחרים עוברים לך בראש כשאת חושבת על אתנול לשתייה. מעניין גם אם העובדה שמעולם לא תפסת את עצמך חושבת על אתנול נובעת מהעובדה שההשהיה בין המחשבה למעשה היא כל כך קצרה (ואחרי היישום, כידוע, לא תתפסי את עצמך חושבת - על אתנול או בכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעם הראשונה שחשבתי על אתנול לשתייה הייתה כשכתבתי את תגובתי הקודמת בנושא, ואין ספק שההשהיה בין המחשבה למעשה הייתה קצרה ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. ועתה נעבור לחומרים מוכרים מחיי היום-יום. התרגעי, עצמי את עינייך וחשבי: "חומצת מלח לשתייה, חומצת מלח לשתייה, חומצת מלח לשתייה...", ואחר כך תספרי לנו איך היה (רק כדי להקל את התהליך: המיכל הירוק של החומצה הנ"ל נמצא בארון שמתחת לכיור המטבח, בין בקבוק האקונומיקה הלא גמור של אמא מלפני 22 שנה לבין מרכך הכביסה שכתוב עליו "מפיץ ניחוח פרחים משכר חושים", והתגלה שהוא גרם לך עצמך כאבי ראש נוראים ולשכן מהקומה הרביעית שכרון חושים כה עז שהוא פוצץ את צינור המים המחובר למכונת הכביסה שלך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שחומצת מלח מאוד לא מומלץ להערות אל גרונך. גם לא סודה קאוסטית, אם כי את תוצר הסתירה של שניהם כדאי להוסיף (במידה!) למזון. כך גם אתנול, שלגימה יומית ממנו בכמויות סבירות (מדולל במימן הידרוקסיל) מומלצת ע"י (חלק מ)הרופאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מקלקל הכל? מה, אתה לא רוצה שיהיה לאייל סוף-סוף סקופ: "מתה בשידור חי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא - חוששתני שבכל מקרה לא הייתי מתפנה לדווח על העניין לאחר שתיית החומצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אם היית מתפנה מהר, אולי זה מה שהיה יכול להציל אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק שאותי הכי הפתיע - שרי דווקא? מה, הוא מבחין בטעם? או שהוא פשוט אוהב לאפר את שפתותיו האחוריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושד שמשקאות אלכוהולים חריפים יותר עשויים היו לגרום כאבים בעת ההחדרה ובמיוחד היציאה, ולגביי משקאות עדינים יותר (בירה וכדומה) היו נדרשות להערכתו (השגויה כנראה) של הבחור כמויות גדולות במיוחד להשגת האפקט המבוקש. מה שחשוב ונשמט מהכתבה היא העובדה שלבחור היה נסיון, ככל הנראה ייחודי, בקבלת אלכוהול מהכניסה האחורית, והיה והוא טרח לעשות רשימות המתעדות את התנסיותיו, ולו רק הכתב היה חולק איתנו מידע חשוב זה, ייתכן והדבר היה מוביל לשינוי גדול בהרגלי הבילוי. _____ לפני שאתה נכנס למועדון, פנה לעצמך עשרים שניות וקבל חוקן של 300 מ"ל אלכוהול1, מחוזק ב300 מ"ל קפאין 2 ותרקוד עד אור הבוקר 3 בחצי המחיר! 1 בקבוק וודקה. 2 10 כוסות אספרסו (כך טוענת וויקיפדיה). 3 "אור הבוקר, מוסד שיקומי מיוחד - ע"ר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר לי כאן עמית שבאוקראינה זה מקובל למדי כדי ששוטר שעוצר אותך נוהג לא יריח אלכוהול בנשיפות שלך. זה המקום לאייל נועז1 שיבצע עבורנו את הניסוי וידווח ממקור ראשון ("מפי הסוס" לא ממש מתאים כאן. אולי "מתחת הסוס"?) על החוויה. רק בבקשה לא להגזים עם הכמות, חושבני ש 100 סמ"ק וודקה יספיקו בתור התחלה. אני ממליץ על Assolut. ___________ 1- ההצעה מיועדת גם לאיילות, ובלבד שעברו את גיל 18. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ספיגת כוהל אנאלית משנה את כמות הכוהל בנשיפה? חשבתי שה"ינשוף" ודומיו עובדים על העיקרון שזה מקביל למדידת אחוז הכוהל בדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק ציטטתי משהו שנאמר לי, ואחת ממטרות הניסוי המוצע היא לבדוק אם יש הבדל בריח הנשיפה לאחר, המממ, תדלוק תחתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על ריח הנפיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי וזה ממש לא משהו.הוודקה עברה יופי הדג מלוח לעומתה עושה צרות צרורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרת להוציא את העצמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך, תפסיקו בבקשה! דוקטור! ואליום, פרוזאק, כוס תה, משהו!!!!!!!!!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח היה סלמון שהתעקש לשחות במעלה הזרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוטר לא מעביר בדיקת ינשוף לכל אחד שהוא עוצר, רק למי שיש חשד שהם שיכורים. החשד מגיע, בין השאר, מהריח הנידף מהחשוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביציאה מאיזורי בילוי מסוימים (וטוב שכך, רק חבל שיוצרים פקקים נוראיים) גם אנשים שפים מדיף ריח שושנים עוברים את בדיקת הינשוף. עבדך הנאמן ניצח כבר שניים, והזרוע עוד נטויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שישי כלשהו ירדתי ממחלף הקסטל לכיוון ירושלים. השעה הייתה ארבע אחר-הצהרים, נסעתי במכונית סובארו מהוגנת, מאחור ישבו ילדים חגורים ולידי אשתי. זוג שוטרים (לפי גילם, נדמה לי שמתנדבי הג''א), שבגלל המהירות בה נסעתי ראה בדיוק מי אני ומי במכונית, עצר אותי ומול הילדים הכריח אותי לנשוף אל תוך הבלון הדבילי הזה. תאמין לי, כל קשר ביני ובין אלכוהול באותו הרגע היה בחשק שלי לשבור בקבוק על ראשו של השוטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו כבר בענייני שתיה, יש זוכה בפרס דארווין לשנת 2007: השתיין הזה שתה שלושה ליטר שרי. דרך חוקן. ילדים: לא לנסות בבית (אלא אם כן אתם מנסים לקבל מועמדות לפרס דארווין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, ילדים לא יכולים לזכות בפרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 469636 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, הבושה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי מאוד מעניין, ואני שוקל לנסות. אפשר לשאול אותו בשבילי בבקשה מעט יותר על התהליך, הסכנות הבריאותיות, וכן הלאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, האיש שלי מסרב לשתף פעולה בתירוץ השקוף שאין לו נסיון אישי או מידע רפואי. דוד ג., לעומתו היה פחות ביישן ובישר לי שהנושא נחקר (וראה: http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?... ) אם כי עלי להודות שלא טרחתי לקרוא את המאמר עד תומו. עוד לימדני הדוד החביב שהתאונה אליה הפנית אותנו אינה יחידה במינה, והבחור מ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2241841?dopt=Abst... שם את זה שלך בכיס הקטן, עם 5% אלכוהול בדם, כמות שמכשירה את הדם שלו לשמש כיין קידוש. מכאן עבר ג. לדבר על הקשר בין צריכת אלכוהול לסרטן המעי, אבל האמת היא שבחלק הזה כבר נרדמתי, ממש כמו שקרה לי אתמול ב"הישרדות"1. אנא אל תניח לכך לעצור בעדך מביצוע הניסוי. מאמר מלווה תמונות או סרטון קצר יהיו המשך הולם לפתיל ההזוי הזה. ______________ 1- נו, כן, אני יודע לבד. ובכל זאת. מה שקרה לי הוא שעצמתי עין לרגע כשהתחילו העילגים להסביר איך להדיח חבר שבט זה וואו, איזו הפתעה, מזה קשה, שובר ת'לב, קורע ת'צורה, מרסק ת'בנאדם, וכשהתעוררתי אחרי שעתיים וחצי הם היו עדיין בליבה של הדרמה המזה מפתיעה באמשלי לא היה דבר כזה מאז השואה נשבע לכם הייתי מעדיף שישימו את הראש שלי מתחת לגיליוטינה ויריקו על הקבר שלי טפו טפו טפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צפית בתוכנית הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מה אתה רוצה, שהוא ייקח כדור שינה במקום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני טמבל. כי אני חדל אישים. כי אני מוכן שיירקו לאינטליגנציה שלי בפרצוף. כי למרינה יש תחת יפה. לא יודע מה סיבת המשיכה שלי לתכנית (ויותר ממנה, לקודמותיה האמריקניות), כנראה יש משהו מעורר עניין בדינמיקה הקבוצתית המתפתחת שם. בתכנית האמריקנית יש לי גם פייבוריט בד''כ, אבל בישראלית אני די אדיש לשאלה מי מהטמבלים יעוף קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תחת? יש לה עוד שני יתרונות בולטים. http://web.msn.co.il/msn/love/thebeautiful/E7E7CD877... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראו כתבה מעניינת בקשר לאתנול מאתר MSNBC. מסתבר שיש עוד כמה בעיות עם הדלק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יוכלו לעזור בהפיכת צלולוזה לסוכר (ומשם לאתנול): http://www.sciencedaily.com/releases/2008/03/0803101... (דגדגן: "The ... process can make ethanol and other biofuels from many different types of plants and plant waste called cellulosic sources")
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת הרבה מאוד. יותר ממה שניחשתי (למרות שמדובר רק בתירס, ורק בארה''ב, ושאין לי עדין מושג לגבי הגידול בביקוש למזון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפוש פשוט בגוגל על אתנול ומחירי מזון מראים על השפעה משמעותית, כפי שמשתקף לפחות בעיתונות הכלכלית. אגב, ככל הידוע לי, מלבד ארה"ב, שהיא *במקרה* מגדלת התירס הגדולה בעולם (1) (וגם שם יש תהליך 'חזרה בתשובה'), מרבית המדינות משקיעות לא פחות בתחליפי אנרגיה אחרים (סולרי, רוח, מים, גיאותרמי) כתחליף למקורות האנרגיה המסורתיים (שמן, פחם, גז וגרעין) (1) בניגוד לקני סוכר, היעילים לא פחות אבל מגודלים בעיקר בברזיל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שטוב לכלכלה העולמית איננו בהכרח טוב לשכבות החלשות בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אאל"ט, הנתון הידוע הוא שגידול הצמחים לצרכי אנרגיה 'גזל' כ-13% מהשטחים ששימשו בעבר לדגנים למאכל. מצד שני מתחולל שיפור מתמשך בתהליכי יצור המזון בעולם. מצד שלישי נוספים מאות מיליוני צרכנים, בעיקר מאסיה ומדר' אמריקה, למעגל הביקוש הראשוני (והמשני - דרך הרחבת הסל גם למוצרי בשר) למיני הגרעינים. קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לשקלל את הפרמטרים השונים באופן שיטתי ע"מ לשרטט עקומות היצע וביקוש כלל-עולמית. גם בגלל העובדה שחלק נכבד מהתוצרים האגרריים במדינות הענק כסין, הודו, פקיסטאן, אינדונזיה וברזיל - נצרכים לשימוש עצמי ו/או כסחר חליפין. בשנת 2007 עלו מחירי הקומודיטיס החקלאיים בצורה דרמטית בפרספקטיבה של עשורים קודמים. כנראה שלחצי הביקושים יגרמו להמשך מגמה זאת גם בשנים הבאות. הצמיחה האדירה בסין ובהודו מנקזת כיום את עיקר גידול הביקוש למתכות רגילות. אין לזה קשר ישיר לדרישה למוצרי מזון. התרחבות מעמד הביניים במדינות אלו (ואחרות) דווקא מאיצה ביקושים למוצרים ברי-קיימא כגון מכוניות, טל' סלולאריים, מחשבים, טלוויזיות, מקררים, מזגנים וכו'. ככל שמטפסים בסולם החברתי משקל המזונות הבסיסיים פוחת, ועוברים לסל שונה לחלוטין. . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, באמת לא ידעתי שהאתנול כל כך משמעותי. ולענייני הברזל: התרחבות מעמד הביניים גורם להעדפת מזון מיובא (לחם לבן במקום אורז) הסבת קרקעות לגידול מספוא, ולהגברת ביקושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, מקובל לומר היום שהסינים וההודים, עקב הצמיחה הכלכלית המטורפת של ארצותיהם, צורכים כיום יותר מזון מבעבר, ואין ספק שזהו מרכיב חשוב בהשפעה על מחירי המזון, כפי שזה משפיע על מחירי כל המוצרים האחרים בעולם - כולל נפט כמובן. יחד עם זאת, ההשפעה של ייצור האתנול היא גדולה יותר. הסיבה לכך, לדעתי, היא שעדיין לא הגענו לנקודה שבה עמי הודו וסין שינו באופן משמעותי את הרכב התזונה שלהם. כיום מדובר בעיקר על גידול בכמויות, אך באופן בסיסי הסינים וההודים לא עברו להרכב תזונה אמריקני המבוסס על תירס, חיטה ובשר בקר. ייתכן ובעוד כמה עשרות שנים זה יקרה, אבל נכון להיום הסיני הממוצע שכבר אינו סובל חרפת רעב עדיין ניזון ממאכלים מסורתיים שהיו מקובלים בארצו שנים רבות. אני מקווה מאד שההודים לא התחילו לאכול פרות בקצב אמריקני... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהאמריקאים התחילו לגדל תירס לאתנול בגלל החשש מתחממות כדור הארץ. הגורם העיקרי לכך הוא עליית מחירי הנפט. לעניות דעתי, גם שריפת אתנול פולטת פחמן דו חמצני. אם הדבר היה נעשה מתוך אידיאולוגיה סביבתית, הם היו מייצרים אתנול מקיקיון, קנה סוכר או גידולים אחרים עם ערך קלורי גבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרון באתנול צמחי, הוא שבשנה הבאה, התירס שואב מן האטמוספרה את הפד"ח שגרמה שרפתו של יבול השנה הקודמת. זה בערך 50 מיליון שנה פחות ממחדור הפחמן של נפט. במה נעלים קיקיון וקנה סוכר על פני תירס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דגדגן: "The carbon lost by converting rainforests, peatlands, savannas, or grasslands outweighs the carbon savings from biofuels.")
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |