בתשובה לדורפל, 11/01/08 14:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה סקר זאת "הטרדה"? (לא הבנתי את המשפט השני שלך, אז נסתפק בראשון) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פניה מבן אדם זר, שרק מעוניין לנצל אותי ואת משאביי (זמן ואנרגיה) לתועלתו, גוזלת ממני את המשאבים האלו ומפריעה לי בעיסוקיי, היא הטרדה. אמנם יש הטרדות כאלו שהן מקובלות בחברה שלנו - הכוונה בדרך, למשל. כמעט כולם חוטאים בהן, ולא מדובר במשהו סדרתי - אבל ביצוע סקר איננו שקול. דרך אגב, מחשבה שעלתה בראשי זה עתה - שים לב שכאשר אתה מנהל שיחה עם סוקר, שניכם מבזבזים את אותו הזמן ואת אותו המאמץ, אבל רק אחד משניכם זוכה לתשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תמיד יכול לא לענות, לנתק, או להגיד שאתה עסוק. כל סוקר אמור להזדהות ולהבהיר לך שהוא סוקר ולשאול אותך אם זה נח לך. אם בחרת שלא לנתק, סימן שגם לך יש אינטרס. גם הירקן השכונתי1 מעוניין לנצל אותי ואת משאבי, אז מה, שאפסיק לקנות ירקות? האינטרס שלו הוא למכור ירקות, האינטרס שלי הוא לקנות ירקות, שנינו מעוניינים זה במשאביו של זה, ואני לא רואה שום סיבה להמנע מלעשות איתו עסקים רק בגלל שהוא מעוניין במשאבי, ובטח שאני לא מוצא שום הגיון בלקרוא לו "מטריד", ולעיסוקו "הטרדה". שים לב שכשאתה קונה ירקות שניכם, אתה והירקן, מבזבזים זמן, אבל אחד ממכם מקבל כסף, אחר מוציא כסף, ועוד זה שמוציא את הכסף נאלץ לבצע עבודת סבלות, וגם הוא זה שמבזבז יותר זמן (בחירת הירקות והדרך לירקן). חצופים הירקנים האלה, לא? 1 ז"א, במידה והייתי הולך לירקן השכונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל הירקן השכונתי נותן לי משהו בתמורה לכספי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הסוקר, אחרת היית מנתק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה תמיד יכול לא לענות, לנתק, או להגיד שאתה עסוק. כל סוקר אמור להזדהות ולהבהיר לך שהוא סוקר ולשאול אותך אם זה נח לך. אם בחרת שלא לנתק, סימן שגם לך יש אינטרס." תגובה 467670 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טוב, אבל אם האינטרס שלי הוא להיות מנומסת, לא נראה לי שהוא נותן לי בזה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם להגיד ''סליחה, אני עסוקה כרגע'', ''סליחה, אין לי זמן'', ''סליחה, אני לא עונה לסקרים'' זה להיות מנומסת. לענות לסקר זה כבר מעבר לנימוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה הנימוס שלך. וגם - תלוי אם אתה עושה רק דברים שמכתיב האינטרס שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, הבן אדם שואל אותך אם את מעוניינת לענות לכמה שאלות, ואת עונה בחיוב, למרות שאת לא רוצה בגלל ה"נימוס"? נגיד שאת הולכת ברחוב ורואה את חנות הירקות, את מרגישה שאת חייבת להכנס לשם ולקנות מלפפונים בגלל הנימוס? אני אדם בוגר. כשאני עושה משהו שמנוגד לאינטרס שלי, כמו, נגיד, לקנות מלפפונים שאני לא אוכל, זאת בעיה שלי, ומוכר המלפופונים לא עושה שום דבר לא מוסרי בזה שהוא איפשר לי לקנות את המלפפונים שלו, ובטח שאי אפשר לקרוא לזה "הטרדה". להפך, אני שמח שאני חי בעולם בו אני יכול לעשות את הטעויות שלי, ואני לא צריך שמוכרי מלפופונים, סוקרים, או את, תחליטו בשבילי מתי ההחלטה טובה לאינטרס שלי ומתי לא. ואני חושב שדווקא מי שכן מנסה לקבל את ההחלטות האלה בשמי עושה מעשה לא מוסרי, תודה, תני לי לעשות את השגיאות שלי לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הטיעון. אמור לי, במקום זאת - אם שילד יבקש ממך לעזור לו לעבור את הכביש - האם תסרב משום שמילוי בקשתו יגזול רגע קל מזמנך? (הרי זו השוואה הרבה יותר סבירה מאשר למוכר המלפפונים)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הופך את הילד לסביר יותר ממוכר המלפופונים? אולי לא אסרב, אבל אני לא אקרא לזה הטרדה, ולא אבוא בטענות לאף אדם מלבדי על הזמן ש"בוזבז". הטיעון נשאר אותו טיעון, על ההחלטות שלי אני אחראי, ולא רוצה שאת תהיה אחראית, ודורש ממך אחריות להחלטות שלך ושתפסיקי לבוא לאחרים בטענות על ההחלטות שהחלטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני באה בטענות לאף אחד מלבדך, וטענתי אליך היא רק זו, שהסוקר שאני עונה לו לא בהכרח נותן לי משהו באיזשהו מובן - לא יותר משנותן לך הילד שעזרת לו לחצות את הכביש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם *כ*שילד יבקש ממך וגו'. תודה, סליחה ושליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי שתנסה סירוקסט. מומלץ לאובססיב-קומפלסיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
12:00 - סליחה, אין לי זמן, חזרתי ממשמרת לילה, ואתה מעיר אותי כרגע. למה הטלפון מחובר? כי הזמנתי שיחת השכמה, ואני גם חושש לקבל שיחות דחופות בנוגע לקרוב שעדיין מאושפז - מיד אחרי משמרת הלילה, נסעתי לבקר אותו, ואני על הרגליים כבר עשרים שעות רצופות, להוציא חצי השעה שזכיתי לנמנם לפני שהערת אותי. הזכרתי שאני רופא מנתח, דרך אגב? תודה לך בשם הפציינטים שלי. 17:00 - סליחה, אין לי זמן, הביצה שאני מטגן לעצמי כארוחת בוקר מאוחרת נשרפת. 18:00 - סליחה, אין לי זמן, אני וארוסתי באמצע סרט מותח. כן, אני יודע שזו שעה מוזרה, אבל אני רופא והיא פרוצה, כך שאנחנו חיים בשעות מוזרות. 19:00 - סליחה, אין לי זמן, ארוסתי החסודה הועילה בטובה סוף כל סוף לתת לי ללטף לה את החזה, ואתה הורס לנו את מצב הרוח. 20:00 - סליחה, אין לי זמן, אני מאחר לעבודה. חזרתי פנימה לענות לשיחתך, כי חשבתי שאולי זה הבוס, או בית החולים. רוצה אולי לדבר עם ארוסתי? איתי היא לא רוצה לדבר. אומרת שאם אין לי זמן בשבילה, לה אין בשבילי. (יום עם מעט סוקרים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסביר לך למה אנשים מתעצבנים מסוקרים וטלמרקטרים, ולמה הם לא מרגישים את הצורך להיות מנומסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן מנתק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק הדקות שנדרשות להשלמת הסקר אם אי-פעם אבחר לענות עליו, אלא גם חצי הדקה עד הדקה שנדרשת ממני בכדי להניח את עיסוקיי במצב שיישמר בבטחה לזמן השיחה, לענות לטלפון, לנתק, לחזור ולשחזר את עיסוקיי הם זמן. ומה לגבי העובדה שאולי אני באמצע סרט או ספר, והוציאו אותי מהאווירה? או שאולי אני אמור לנתק את הטלפון בכל פעם? כי לפעמים אנשים מקבלים שיחות דחופות, אתה יודע. ההתממות שלך מעצבנת, וגם ההתעקשות שלך לקרוא בדבריי מה שבבירור אין שם (הכרותנו השטחית לא התחילה אתמול). מן הסתם אין לדעתי שום דבר פסול בכך שהירקן מעוניין לנצל אותך לרווחתו הכלכלית. זו לא הבעיה בטלמרקטינג. החלק הפסול הוא שהם באים להציק לך, במקום שאתה תגיע אליהם מתי שנוח לך, אם בכלל נוח לך. אני לא רואה שום דמיון בין שורת ה"רק אחד מכם מקבל כסף" שלי לשלך, מהרבה מאוד סיבות, שספק רב אם יש צורך לפרט אותן בפניך, אך בשביל הנימוס, אפרט אחת או שתיים - אתה בוחר להגיע לירקן. הירקן נותן לך משהו בתמורה לכסף. הירקן לא תופס אותך באמצע הרחוב ומנסה לשכנע אותך (ניסית פעם שלא לנתק לטלמרקטר או סוקר בפנים, אלא להפרד ממנו בנימוס?) לעבוד בשבילו בחינם, באופן שככל שאתה יותר מנומס, זה דורש ממך יותר זמן להפטר ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, החיים הקשים. (מנסיוני, כשיש שיחות דחופות מנסים להתקשר פעמיים, וזה אחרי שמתקשרים לסלולרי) אני לא מדבר על טלמרקטינג, אלא על סקרים. סקרים שאתה מגיע אליהם מתי שאתה רוצה הם פעמים רבות חסרי משמעות סטטיסטית. אתה בוחר לענות לסוקר כמו שאתה בוחר ללכת לירקן. גם הסוקר לא מנסה לשכנע אותך, ויש הרבה ירקנים שמנסים לשכנע אותך (קוראים לזה ''פרסומות'', וזה מופיע מעל כל חנות ירקות שראיתי בחיי, וימשיך להופיע עד שהפנטזיה של האלמונית תתממש, מי יתן וזה אף פעם לא יקרה). יצא לי להגיד כמה פעמים לסוקרים בנימוס שאין לי זמן, זה אף פעם לא לקח יותר מחמש שניות (וזה הגיוני כי זה הרי הכסף שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, לא, לא, לא. אני *לא* בוחר לענות לסוקר כמו שאני בוחר ללכת לירקן. קודם הטלפון מצלצל, מיד אחרי כן אני חודל מעיסוקיי, אני מרים את הטלפון, אומר "הלו", ורק *אז* אני מגלה ש"בחרתי" לענות לסוקר. אני לא יודע איך אתה בוחר את הירקות שלך, אבל אצלי, התהליך ממש לא דומה. הסוקר והטלמרקטר *כן* מנסים לשכנע אותך לענות להם ולא לנתק, מה שגוזל ממך זמן יקר, ויותר ממנו ככל שאתה יותר מנומס. בצירוף עם ה"שיחה בחודש", אני מבין שאתה פשוט לא יודע מה זה לחיות עם מספר טלפון שסוקרים וטלמרקטרים מרבים לפקוד אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך שתי החלטות שונות. שתיהן שלך, ולשתיהן אתה אחראי, ובשתיהן אתה יכול לבחור בהחלטה אחרת. אתה בוחר לענות לטלפון, כמו שאתה בוחר ללכת ברחוב, ואתה בוחר לענות לסקר, כמו שאתה בוחר להכנס לחנות של הירקן. סוקר שאתה אומר לו לא תודה, ומנסה להמשיך לשכנע אותך, הוא באמת חצוף (ואדיוט). לא קרה לי אף פעם, ויצא לי כבר להגיד שאין לי זמן בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בוחר לענות לטלפון, בגלל שקיימת האפשרות שזו שיחה חשובה. אני לא יודע מה *איתך*, אבל אני לא בוחר להכנס לירקן תחת ההנחה שהוא מוכר נעליים. (גם לא בודק שבע פעמים שהסנדלר איננו נגר.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא בוחר להכנס לירקן תחת ההנחה שהוא מוכר נעליים, אבל יכול להיות שאתה בוחר להכנס לירקן בתקווה שיש לו תותים במחיר טוב, ויוצא מהירקן אחרי שגילית שאין לו תותים, שהמחיר שלהם גבוהה ממה שהתכוונת לשלם, או שהאיכות שלהם לא מספיקה לך. לא נשמע לי בלתי סביר. האם אתה מחשיב את הזמן הזה כזמן מבוזבז, ומחשיב את הירקן כאחראי לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי שתלמד את ההבדל בין דמיון שטחי ושקילות משמעותית. למשל - זה שזמני עשוי היה להיות מוצא לריק כשנכנסתי לירקן וכשעניתי לטלפון, לא אומר שהמקרים שקולים. יש הרבה הבדלים אחרים, משמעותיים בהרבה מהדמיון הזה בין המקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל שתוכל לטעון שא' לא דומה לב' לא מספיק שתראה שיש ביניהם הבדלים, ולא מספיק שתטען שיש ביניהם ''הרבה הבדלים'', אתה צריך להסביר איזה הבדלים יש, וחשוב יותר, להסביר למה אותם הבדלים הם משמעותיים לטיעון שלך. אחרת, מבחינתי, זה שיש הבדלים, ואפילו שהם הרבה, לא משנה כלל, כי מבחינתי, לעניין המשמעותי היחיד (טענת ''בזבוז הזמן'') אין שום הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מההסברים כבר ניתנו לך, וחלק מהם ברורים מאליו. אגש לברורים מאליו: הירקן מעולם לא התחייב בפניי להחזיק תותים, אז איך אני יכול לבוא אליו בטענות יותר משאני יכול להאשים את הסנדלר? שאגיד תודה שמלפפונים הוא כן מוכר. אתה יודע, יש עוד, אבל בשביל מה לטרוח? הנה - הירקן לא בזבז לי את הזמן, אני בזבזתי אותו לעצמי. אין שום הקבלה בין הירקן והסוקר מהבחינה הזאת - סוף הסיפור, יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והטלפון התחייב בפניך שלא לבצע סקרים? כשבחרת לענות לטלפון, בחרת לבזבז את הזמן, או במילים שלך, בזבזת את הזמן לעצמך. יכלת לא לענות לטלפון. ענית, כי קיווית שזה לא יהיה סוקר אלא החברה שלך? זה בדיוק כמו שנכנסת לירקן כי קיווית שיהיה שם תותים ולא היו שם. מה לעשות? לא רק שלא מצאת הבדלים משמעותיים, אפילו לא מצאת הבדלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והסכין התחייב בפניי שלא לדקור אותי, באמצעות המומנט מזרועו של השכן? כשהייתי באותו החדר ביחד איתו, בחרתי להפצע אנושות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? לפעמים אתה מאבד קשר עם ההגיון של הדיון (כאן, ועוד פעם למטה). טענת שההבדל המובהק והמהותי בין הסוקר שמתקשר עליך לירקן הוא שהירקן "מעולם לא התחייב בפניי להחזיק תותים" ולכן זה שנכנסת לחנות שלו בתקווה למצוא תותים היא בחירה שלך. עם ככה, אני המסקנה המובהקת היחידה היא שכשהטלפון צלצל וניגשת לענות היתה לך התחייבות חתומה שבטלפון לא יהיה סוקר (אחרת לא היה כאן הבדל). מאחר ובזמן החיוג אין לך אינטרפייס1 עם אף אחד מלבד הטלפון, לכן המסקנה ההגיונית היחידה מהטענה שלך היא שהטלפון התחייב בפניך. זה שזה מגוחך, זה נכון, אבל זאת הטענה שלך, ועם הגיחוך שבה אתה צריך להתמודד ולא להפיל אותו עלי, לא אני העלתי את הטענה המטופשת הזאת. 1 אלא עם כן יש לך שיחה מזוהה, אבל זה אומר להשקיע כסף, וחס וחלילה שתשקיע כסף בנוחות שלך, עדיף שכולנו ננחש מה אתה רוצה. וזה בהחלט מתקשר לפתיל השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שיחה מזוהה עוזרת? להפך, כשמתקשרים אלי ואני לא מזהה את המספר אני עונה מתוך סקרנות. כשמתקשרים ממספר חסום אני עונה אפילו יותר מהר, כי אני יודעת שלא אוכל לחזור למתקשר יותר מאוחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מתקשרים אליך ממספר חסום או לא מזוהה את לא עונה בפעם הראשונה, רק בפעם השניה. ככה את יודעת שהם באמת מחפשים אותך (או שזאת טעות במספר) ושזה לא סתם מספר שהוגרל. אני מניח שמי שמקבל חמש שיחות מסוקרים ביום מאבד את הסקרנות באיזה שלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבה תמוהה כלשהי אני נוהגת כשמתקשרים אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו הבדיחה הישנה: "- הלו, אריק?" "זאת טעות במספר." "אופס, סליחה על ההטרדה בשעת לילה זו." "אין דבר, ממילא הייתי צריך לקום לטלפון." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אולי תעני לטלפון?" "אבל הוא לא מצלצל!" "למה את תמיד צריכה לחכות לרגע האחרון?" ______ העלמה עפרונית, וניהול זמן בעייתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ולמה גם האוזן השניה חבושה?" "כי הייתי צריך להתקשר למד"א." ______ ראובן, מתאמן בכתיבה מתחת לקו, ובפאנצ'ליינים ללא הבדיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם סקרים שמעניין לענות עליהם, ואני אומר את זה במלוא הרצינות. הם יכולים להעלות שאלות שלא חשבת עליהם בעצמך וליידע אותך על דברים חדשים. אחרים העלו טענות שבגללן כדאי לך לענות גם על סקרים צרכניים. בכל מקרה, עצם העובדה שחלק מהאנשים מסכימים לענות על סקרים (וחלקם אפילו מתבאסים שהם לא יכולים לענות בגלל הגיל או משהו) מראה שלא מדובר במשהו בלתי מוסרי בעליל אלא בהצעה שיכולה להיות להציק לחלק מהאנשים אבל תעניין את חלקם, ואתה מציע לגזול את האפשרות לענות לאנשים שכן רוצים ומאשים את הסוקרים בכך שנאצלו להטריד קלות חלק כדי לעניין אחרים. בוא נאמר שמישהו מסתובב ברחוב ומציע חפץ קסמים שמשום מה מרפא כאב ראש לאוהדי מכבי תל אביב. האם תכעס עליו על שפגע בפרטיותך כששאל אותך אם אתה אוהד מכבי? כשאתה מנתק בפרצוף, אתה פוגע בסוקר. הניתוק בפרצוף לא יעיל כ"נקמה", הוא לא מביא צדק פואטי, והוא לא בהכרח מוצדק מוסרית (כי מי אמר שהפגיעה שלך בסוקר שקולה לפגיעה בפרטיות שלך?); לעומת זאת, אם כבר ענית לטלפון, ה-3 שניות של נחמדות יהיו משמעותיות כלפי הסוקר במחיר מאוד פעוט של השקעה מצידך. אתה לא מבזבז אותו זמן ואותו מאמץ כשאתה מדבר עם סוקר. הסוקר נאלץ להקריא את השאלות ולכן מדבר יותר וצריך להקליד את התשובות שלך. אתה לעומת זאת זוכה להשפיע ומאחר ואתה נחשף לסקר בפעם הראשונה, בניגוד לסוקר שכבר עשה 30 כאלה, הוא יותר מגרה אינטלקטואלית עבורך, אם זה אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, הסוקרים עושים *לי* טובה ואני צריך בכלל להודות להם שהתקשרו אלי בכדי להעשיר את ידיעותי. ברצינות - אני לא מאמין שאתה מאמין בכל מה שאתה כותב. 1. הסוקר עובד קשה יותר? נו באמת, זאת העבודה שלו ועל זה הוא מקבל כסף - אני רק עוזר לו 2. אם נושא מעניין אותי אני אתעניין בו. אתה יכול לפרסם מספר בו אני יכול לקבל פרטים ולענות על שאלות (כמו שחלק מהחברות עושות) 3. בניגוד למה שיכול להשתמע ממה שאתה כותב, המטרה של הסקרים הם בראש ובראשונה למען מבצעי הסקר. לפעמים, בעקיפין הם יכולים לעזור גם לנסקר 4. לסמיילי - אם אני עונה על סקרים, אני עושה זאת באופן אלטרואיסטי לחלוטין, בלי לחשוב על הרווח האישי שלי - סתם בא לי להיות נחמד גילוי נאות - חלק מעבודתי כולל ביצוע סקרים, לפעמים אפילו באופן אישי. אני אף פעם לא כועס על המנתקים לי כי בסבירות גבוהה זה גם מה שאני הייתי עושה. בסופו של דבר אף אחד לא חייב לי כלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא צוחק בכלל. היה לי סקר על ירושלים שבו נתנו מידע על מזרח ירושלים ושאלו מה דעתך על תרחישים כאלה וכאלו, האם ההיסטוריה הקרובה או הרחוקה של ירושלים קרובה אליך יותר ולמה, וכאלה. הייתי עונה על סקר כזה. בסקרים אחרים שואלים אותך על מבצעים שאולי לא היית מודע אליהם. הסברתי למישהי מה זה תמי 4 והיא אמרה שהיא לא ידעה שזה כזה זול ושהיא תקנה. אני חושב שזה מטומטם, באופן אישי, אבל *עובדה* שיש אנשים שרוצים לענות, ולאו דווקא מתוך אלטרואיזם. אמרתי כבר שהם מתבאסים שהם לא יכולים לענות, ולפעמים בן משפחה אחר עולה על הקו ומבקש לענות גם כן. אם שואלים אותך בסקר אם אתה מעדיף שוקולד אדום או צהוב, ואתה אומר צהוב, החברה תעדיף למכור צהוב. זה שקול למשאל עם: אתה מצביע בעד אופציה מסויימת, ונניח בציניות - או אולי לא? - שראש הממשלה עושה אותה מתוך בצע כסף. הסקאלות של רווח והפסד קטנות יותר, והרווח שלך בסקר לעומת רווח במשאל עם קטן יותר, אבל העיקרון זהה. אם שואלים אותך האם היית קונה מוצר זה וזה במחיר 100 שח ואתה אומר "לא! זה מוגזם!" אז אתה תורם קצת להורדת המחירים. הסוקר עובד יותר קשה מסיבות שציינתי. הוא מדבר יותר, הסקר לא מעניין אותו, והוא צריך להקליד. נוסף על זה העבודה שלו מונוטונית ומשעממת - אם מישהו אחד צריך ללחוץ ידיים ל1000 אנשים כל לחיצת יד מצריכה מאמץ זהה אבל זה שלחץ יותר ידיים סובל יותר. אף אחד לא חייב לך כלום ואתה לא חייב כלום לאף אחד. זה סיבה לא להתנהג כמו בן אדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב הוא פשוט מאוד - א' (החברה המבצעת את הסקר) ו-ב' (הסוקר) רוצים את עזרת ג' לצרכיהם (מקסום הרווח וקבלת משכורת בהתאמה). ג' לא מקבל תמורה ישירה לעזרתו. אני מקווה שעד כאן אנחנו מסכימים. לגבי התמורה העקיפה - קודם כל התפישה שלך כפי שמוצגת בדוגמה על המחיר היא נאיבית. דבר שני ניתן לקבל את אותה תמורה גם ללא הטרדה שלי בטלפון. תפרסם סקר באינטרנט ותפנה את תשומת לבי אליו באמצעות פרסומות - אם אני ארצה אני אענה לך. הדבר לא מתבצע (כמעט) בגלל חישוב פשוט של עלות מול תועלת (יותר זול להטריד אותי בטלפון) שלא תבין אותי לא נכון, אני לא חושב ששיטת הסקרים היא פסולה מיסודה אבל ברור לדמרי מי מנצל ומי מנוצל - וכל התפלפלות מתממת לא ישנו עובדה זו. למי שלא ראה/זוכר - קטע רלוונטי מסיינפלד: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא אידיאליסטית אבל נכונה בבסיסה. אם הרבה אנשים יאמרו שזה יקר, יורידו מחירים. זה נכון שג' מנוצל מבחינה "פורמאלית", אבל אני אומר שוב - יש אנשים שנהנים לענות על סקרים. לא יודע למה, אבל הם נהנים, ולא בגלל אלטרואיזם. במידת מה זה דומה למכירה של תחזית אסטרולוגית, מינוס השקרים (בשני המקרים - מישהו קונה את התחזית או עונה לסוקר - הוא מרוצה, אבל הסוקר לא מבטיח לך דברים שלא יקויימו). בלי להזכיר שיש סקרים מעניינים (גם אם לדעתך לא, בוא נניח שהיו סקרים מעניינים לצורך הוויכוח). אשמח לדעת למה אתה חושב ששיטת הסקרים *אינה* פסולה מעיקרה. סקר באינטרנט יזכה לפחות חשיפה. פחות נוח לענות באינטרנט, לא כולם גולשים באינטרנט, ואנשים באופן כללי נרתעים מפרסומות. מה גם שבאינטרנט אפשר לחפף (הסוקר מקריא לך את השאלות, ובאינטרנט אתה יכול לרפרף). בטלפון גם אפשר לענות עם רמקול בזמן ששוטפים כלים נניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נגד סקרים כי זוהי דרך זולה יחסית להשיג מידע שחשוב לחברה הסוקרת, בלי לעבור על החוק. אני גם לא נגד העלאת מחירים וגביית מס. זה לא אומר שאני אציע לאנשי ההוצאה לפועל ההיפוטתיים משהו קר לשתות בזמן שהם לוקחים לי את הטלוויזיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שזו דרך זולה להשיג מידע בלי לעבור על החוק זה ברור וזה עניין עובדתי, אבל הקביעה הזו לא נוגעת למעמד ה"מוסרי" של סקרים. אם זה היה יקר, אז היית נגד? אם זאת היתה עבירה על החוק, היית מציע לשנות את החוק? (הדיון הזה הוא אחד הדיונים האידיוטיים ביותר שהשתתפתי בהם מעודי ועם זאת הוא מעניין להפליא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפשטות, כאדם שפועל במרחב העסקי, אין לי בעיות עם 'ניצול' אחרים להצלחה של העסק שלך, כל עוד לא עוברים על החוק או פועלים בדרך לא מוסרית באופן מהותי. סקרים לא עונים על הגדרה זאת ולכן בעיני הם דרך לגיטימית להשיג מידע. אני גם לא כועס על הסוקר על בחירת הדרך שלו להרוויח כסף. מצד שני, מכיוון שיש כאן צד מנצל וצד מנוצל, אין לי שום תלונה למי שמנתק לסוקר בפנים. מי שבוחר בעבודה זו, צריך לראות ניתוק בפנים כסיכון לגיטימי שסביר שיקרה מספר פעמים כל משמרת. אני לא חושב שיש לך זכות להתקשר למישהו בלי שהוא רוצה בכך ולהתלונן על דרך התגובה שלו אליך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין. תודה. שאלה מעניינת אחרת: מה דעתך על אנשים שמנתקים *באמצע* הסקר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא ממשיך למלא את הטופס לבד? מעדות שמיעה אמינה, זה הנוהג המקובל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לקראת הסוף, אולי כן, אבל באמצע? בכל מקרה הכוונה היא למעמד המוסרי של אקט שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי עד כמה הסוקר היה כן. אם הוא ביקש שתי דקות מזמני ועברו חמש דקות והוא עוד באמצע, או שהוא אמר שיש לו 5 שאלות ואחרי 7 דקות הוא בסעיף ו' של שאלה 3 - אז שילך לחפש... אם הסוקר היה כן, אז זה באמת קצת נבזי - המתחיל במצווה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים נקטתי בשיטת וישנה: הייתי מנתק בדיוק כשחלף הזמן שהסוקר אמר שהסקר הזה ייקח, ו*תמיד* הסקר לא הסתיים בחלוף הזמן המוצהר (הזמן השכיח, אגב, היה חמש דקות). המשפט "מצטער, זמנך תם, תודה" גרם לי נחת רוח מסוימת אבל די מהר זנחתי את ההתעללות הזאת בסוקרים ואת בזבוז הזמן שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקטתי *שיטת* וישנה. גם לבכלם יש גבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שתקשר לקטע הרבה יותר טוב מסיינפלד (סדרה שאני דווקא לא כל כך אוהב) בנושא - מתקשרים אליו למכור לו משהו, והוא אומר בסגנון של "בטח שאני מעוניין! אבל אני עסוק קצת כרגע. אני יודע שאתם עובדים על עמלות פר מכירה - אולי תיתן לי את מספר הטלפון הפרטי שלך? אהה, אתה לא נותן את מספר הטלפון האישי שלך? אתה לא רוצה שיטרידו אותך? עכשיו אתה יודע איך אני מרגיש." (ומנתק.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה חושב שגם טלמרקטינג זה דבר פסול? או, לפחות, שאין הבדל עקרוני בין סקרים לטלמרקטינג? מפני שבמקרה הזה, יש אפשרות לקיים דיאלוג עם הלקוח ולעשות איתו עיסקה שבה הוא יוכל להרוויח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלמרקטינג פסול בעיניי גם כן. זה שקיימת אפשרות כלשהי שנפלת על מישהו שדווקא ישמח לקבל את השיחה, זה קיים גם בסקרים, וממש לא משנה את דעתי. מה אידיוטי בדיון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ככה, מה לגבי הגרלה טלפונית שבה מחלקים לאנשים מיליון דולר (מתוך איזשהו אינטרס סמוי - אולי מוניטין החברה) באופן אקראי? זאת אומרת, יכול להיות שאתה לא מעוניין במיליון הדולר ולכן, בעצם, הציקו לך סתם. זאת אומרת: האם עצם ההצקה פסולה מעיקרה, בלי קשר לחלקם של המחשיבים את העניין כמטרד באוכלוסייה, למידת ההטרדה, ולמידת האושר והסיפוק העילאי שיסב הסקר לשמחים לענות, או שמדובר בשקלול? אגב: צדק משמיים נכנס כאן לפעולה. הסוד האפל הוא שלא מתקשרים באופן סדרתי לאנשים שעונים לסקרים כדי לא להוציא מהם את המומנטום, ובכך שענית על סקר פטרת את עצמך מחודש של טלפונים. גם ניתוק עדין ו"סליחה" עדיפים על טריקה, כי ההצהרה הפשוטה שהנסקר, כל בני משפחתו, כל באי ביתו וכל השושלת שתתגורר במעון לדורות, מתגדים לסקרים באופן עקרוני ומתוך להט אידאולוגי (כלומר, "אנחנו לא עונים על סקרים"), מוציאה גם היא את המספר מהרשימה השחורה, כי לנתק בפרצוף יכולה גם העוזרת הפיליפינית ואסור להפקיר אף משק בית. זה צדק פואטי. מי שמשקר שאין לו זמן - חוזרים אליו כשיש זמן. מי שאומר שאין לו זמן אבל היה עונה בשמחה במועד אחר ומסביר שבעצם אין זמן אף פעם כששואלים אותו מתי, יקבל אף הוא כגמולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצד השני של הצדק השמיימי הוא בענייני תרומות: פעם אחת תרמת בטלפון, נגזר עליך לקבל פניות כל ימי חייך ("ראשית אני רוצה להודות לך על התרומה שתרמת לנו בשנה שעברה בלה-בלה בלה"). יש לי הרגשה שחלק מהגופים המתרימים משתפים זה את זה במספרי הטלפון של קהל היעד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשעברתי דירה, מספר הטלפון הוחלף. כעברו מספר ימים התקשר אלי אדם וביקש ממני תרומה למטרה כל שהיא. עניתי לו בכנות שאינני נוהג למסור את מספר כרטיס האשראי שלי לזרים בטלפון. לתדהמתי הוא הציע לשלוח שליח לביתי כדי לאסוף את הצ'ק. עוד אני מכין בראשי את הסרוב העדין, הוא אומר "הכתובת שלכם היא XYZ?" ומוסר כתובת שונה לגמרי משלי. כנראה של בעלת הטלפון הקודם, שהיתה, מסתבר, נדבנית בחסד. השקר התגלגל מעצמו "כן, בוודאי". הרגשתי את עצמי חכם גדול מספר ימים, עד שהוא חזר והתקשר לאשתי ואמר לה שהשליח לא מצא אותנו, ומתי אנחנו נמצאים? חודשים לקח לנו עד שנפטרנו מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרמות מסוג זה באמת די מהממות אותי. יש להם כסף לשליח??? פעם קיבלתי פמפלט מהודר ביותר, כרומו צבעוני מלא תמונות, המבקש "תרומה" לאברך צדיק, צנוע, גאון, גדול בתורה וכיו"ב, החולה במחלה קשה ומתקשה לפרנס את משפחתו (אשה ועשרה ילדים, ברוך השם). מאוד מעניין אותי כמה הם הוציאו על הפמפלט דנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שולח מכתב בחזרה, שאני לא יכול לתרום, כי גם אני מתכנן עשרה ילדים (בעזרת השד), ורוצה להקנות להם השלכה וערכים ולהעניק להם התחלה מכובדת בחיים, כדי שלא יצטרכו חס וחלילה להשפיל את עצמם בהתפרנסות מתרומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שחשבתי לענות להם תשובה הולמת, אם כי לא בסגנון זה דווקא, אבל אם אתחיל לענות למתרימים שמגיעים אליי (בטלפון, בדואר או באופן אישי) זה לא ייגמר בשום שלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא יותר מחצי שקל, אולי אפילו כולל משלוח (שלושים שקל לנער עם אופניים?) . משמע, בהנחה של תרומה ממוצעת של 50 שקל ( אולי אני מפריז בהערכה?), הם יכולים לפזר כמה עשרות פמפלטים פר תורם ועדיין לצאת עם רווח נאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. אם כך אולי, בניגוד לדורפל, אני הייתי צריכה לענות שאני חוסכת כדי להוציא פמפלט משלי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, עד היום לא ברור מדוע קיבלתי מעטפה ובה 10 ברכות מצוירות לשנה טובה ו-10 מעטפות מאגודת הציירים בפה וברגל. מצורף שם שובר לתשלום וולונטרי. מה עושים? לא רוצה לשלם. מצד שני, אם אחזיר להם את הכל בלי לשלם יקללו אותי. אם אזרוק הכל לפח ארגיש רע עם עצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הדילמה. הפתרון שלי: לזרוק לפח. אני מרגיש רע עם עצמי כך או כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האגודה הזאת, או, ליתר דיוק, הסניף הישראלי שלה (זהו ארגון בינלאומי), פועלת כבר שנים ארוכות ובעבר פעילות ההתרמה שלהם היתה, לתחושתי, יותר נמרצת. בדרך כלל זה התחיל מתרומה אחת שתרמת, אבל עכשיו כנראה זה כבר עובד בעזרת שיתוף אינפורמציה בין האגודות השונות, ואולי זו התשובה לתעלומת "עד היום לא ברור מדוע קיבלתי...". אגב, אא"ט - הניסוח באמת כלל בהתחלה את המילה "תרומה", ואם עכשיו אלה "שוברי תשלום" (או שזהו ניסוח שלך עצמך?) - אז נדמה לי שבאיזשהו שלב היה שינוי נוסח. אולי במילה "תשלום" יש באמת פוטנציאל גבוה יותר לגרום לאנשים "להרגיש רע עם עצמם". אני לא רוצה לבטא חוסר הערכה, חלילה, לאנשים המדהימים האלה שאינם נותנים לגורלם להכניע אותם ולדכא את רוחם, אבל התרומות המשמעותיות מגיעות מגופים גדולים מכל העולם ומפילנטרופים פרטיים בעלי אמצעים, והפקת הברכות והמעטפות איננה עניין יקר במיוחד. כך שהפתרון, לא רק אצל שכ"ג, הוא באמת לזרוק לפח, וההחזרה, נראה לי, היא מיותרת לגמרי (ספק גם אם יעשו שימוש חוזר בחומר מודפס שהיטלטל בדואר הלוך-חזור). אפשרות נוספת, דבר שאני עצמי עשיתי - לתת לילדים לשחק בברכות ובמעטפות, למספר אותן וליצור מהן לוטו, קלפים, ממו'ז וכו' (אבל את זה עושים אחרי שהן מצטברות במשך שנתיים-שלוש ורק אם מרגישים עם זה טוב, ולדעתי מותר להרגיש טוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציירים בפה וברגל? שמעתי בחצי אוזן שהם (העמותה) נחשפו באיזו תוכנית כמו כלבוטק כרמאים. מישהו יודע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי מה קורה בשנים האחרונות ואם היתה חשיפה כזאת. בעבר הרחוק, לפני למעלה מ-20 שנה, הם לא היו ידועים כרמאים, אם כי אין לי ספק שהיו שם גם רמאים, כמו בכל ארגון התרמה - *גם* רמאים, אבל לא רק. זה כשמדובר בימים ההם, אבל כיום - מי יודע. האגודות והארגונים מן הסוג הזה התפתחו לשוק פרוע ולמקור פרנסה לכל דבר. במקום ללכת לעבוד - מתרימים, והשמיים הם הגבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב עזרתי לך להרחיק את הצינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל הצחקת אותי, וחשבתי להסב את תשומת לב הציבור לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי שובר תשלום. עם כל הרובריקות. טופס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה שלהם. הרי את וכל האנשים שמקבלים מהם דואר (וגם אני, שקיבלתי במשך שנים עד שהם כנראה התייאשו) לא רצו ולא הזמינו מהם שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל את הפטור בעוד עותק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. זאת החלטה שלך, על תבוא בטענות לאף אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת אותי בא בטענות? אתה אל תבוא אלי בטענות כשאני מנתק לך בפרצוף. (אגב, אני אישית לא מנתק לסוקרים בפרצוף, אבל לא יעלב אם ינתקו לי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי? אני לא סוקר, לא עושה טלמרקטינג, ובכלל שונא לדבר בטלפונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שטלמרקטרים וסוקרים יוכלו להתקשר רק למי שאינם נמצאים ברשימה מסויימת שאל להם להטרידו, ושזו תהיה רשימה שלא עולה כסף להכנס אליה או לצאת ממנה. שום דבר לא *בהכרח* מוצדק מוסרית. אני חווה את דעתי, ודעתי היא שהפגיעה הזאת, וגם פגיעות חמורות יותר, מוצדקות, במקרה הזה. אם עבודה בסקרים תהיה מאוד לא נעימה לטלמרקטר, יש לקוות שפחות יהיו מוכנים לעסוק בתחום, שהמשכורות יעלו, ושהפעילות תהיה פחות ופחות משתלמת כלכלית לחברות כלכליות, כך שפחות פעמים אוטרד. כשאני מנתק בפרצוף, אני חוסך זמן. זמן ששייך לי. קריאה והקלדה אינן קשות מבישול ביצה ביד אחת או הניסיון לחזור להתרכז שוב בסרט אחרי שחוט המחשבה נקטע (באכזריות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מישהו זר לחלוטין שהיה מצלצל בפעמון ביתך פעם בשבוע ("שלום, רק רציתי לוודא שהפעמון שלך עובד") היה נחשב אצלך למטרידן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו מישהו, פעם בשבוע, ללא צידוק, כן. אם מדובר באנשים שונים שבאים פעם בחודש מסיבה הגיונית (נגיד, לבדוק את השעון של החשמל), אז לא, זה לא נשמע לי כמו הטרדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הם באים פעם בשבוע כדי לערוך סקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו סוקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, בוא נתחיל מסוקרים שונים מטעם גופים שונים (ניחוש: אין הבדל מסקר טלפוני, לא הטרדה בעיניך). בשלב הבא: סוקרים שונים מטעם אותו גוף (ניחוש: לא הטרדה בעיניך אלא אם הודעת לאותו גוף שאינך מעוניין בכך). מאחר ולמדתי שמסוכן לשחק איתך במשחק הניחושים, אני עוצר כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא, לפחות היתה, מה עושה את מי שעושה סקרים לאדם לא מוסרי. אם מדובר בסוקרים מגופים שונים, איך הוא אמור לדעת שסוקר אחר היה אצלך? ואם זה מציק כל כך לך, תשים שלט על הדלת: "לא, אני לא מעוניין לענות לסקר קצר, תודה וסליחה". אם מדובר בסוקרים שונים מאותו גוף, אז הייתי מצפה לקצת יותר תיאום, ואם יש שם מישהו שחוטא (מוסרית ומקצועית) זה לא הסוקר עצמו, אלא מי ששולח אותו לאותה כתובת אליה הוא שלח את עמיתו לפני שבוע. אם מדובר באותו סוקר עצמו, ולא מדובר בסקר בהמשכים אליו הסכמת להצטרף (כמו אלה של מדד המחירים), אז כן, הוא בהחלט מטריד, ולא נראה לי שהוא סוקר בכלל. נשמע לי יותר כמו בלש פרטי (במיוחד אם הוא שואל אותך שאלות כמו: "כמה פעמים בגדת באישתך בשנה האחרונה?" או: "כמה חשבונות בנק יש לך?". אגב, אלה נשמעות לי כמו שאלות שאין לך אינטרס לענות לסוקר עליהם בכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואם זה מציק כל כך לך, תשים שלט על הדלת: 'לא, אני לא מעוניין לענות לסקר קצר, תודה וסליחה'." - אתה מזכיר לי שאני רוצה לקנות שטיח כניסה שיהיה כתוב עליו UNWELCOME, אבל לא מכיר שום מקום שמוכר אחד כזה. עזרת הציבור תקודם בברכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנה שטיח עם Welcome ושים אותו הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אני עושה קבוע לשטיח של סבא שלי כשאני מבקר אצלהם, אבל אני לא חושב שמישהו מבין, אז אני מחכה למצוא אחד ברור יותר לבית שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמש עשרה פאונד + משלוח ושטיח הדלת האירי המסורתי הנ"ל בדרך אליך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל לא מה שאני מחפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.thinkgeek.com/homeoffice/gear/9400/ יותר טוב? (בכלל, דברים מגניבים יש שם באתר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את thinkgeek. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, פתיל המחשבה שלי קצר יותר מהפתיל הזה. חשבתי שמדובר בשאלה מהי הטרדה, אבל האמת היא שזה לא מטריד אותי יותר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמכור לו מנוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקנה ממנו מסרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אנציקלופדיה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה ממש ליד: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |