בתשובה להעלמה עפרונית, 27/12/07 16:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה שאת בוחרת להאבק בצורה של הפגנה, זה שיקול אישי שלך. זה שאת בוחרת להאבק עבור מטרה של מישהו אחר (שאולי יש לך אינטרס שתצלח דרכו ויחודשו הלימודים) זה טוב וראוי, אבל בשום פנים ואופן לא נותן לך את הזכות לקבוע לאחר איך לנהל את מאבקו. הסגל הבכיר בארץ לא מעוניין להפגין ולחסום צמתים, גם דעת הקהל לא מעניינת אותו ממה שראיתי עד כה (ד"א בדומה לאוצר). במקום זאת נעשתה בחירה מודעת לשחק "צ'יקן" עם האוצר על מיליארדים. הפגנות המורים, שיצרו לחץ גדול בסדר גודל (הן בגלל העדיפות המספרית שלהם והן בגלל שרבבות בני נוער נשארו חסרי מסגרת) לא השיגו תוצאות ראויות (לעניות דעתי) מכאן שאין לסגל הבכיר שום מוטיבציה ללכת בנתיב הזה. לעומת זאת ביטול הסמסטר יעלה למדינת ישראל הרבה יותר מכל תוספת שהמרצים יקבלו, הפרופסורים עצמם לא מסוגלים להעריך (לפחות אילו שדיברתי איתם) את מלוא ההשלכות של צעד כזה. האוצר ינסה להפעיל את כל הטריקים שברשותו עד לדקה ה90, אבל נדמה לי שאם הוא לא יצליח לכפות (בין אם ע"י ור"ה או אחרת) חזרה ללימודים לפני התאריך הקובע, הוא יאלץ להתקפל. על כן אין לך כל סיבה להעלב, תפגיני כרצונך אם זה עושה לך טוב, רק אל תהיי בטוחה כל כך שאת עושה למישהו טובה ומשמשת הפראיירית התורנית. גילוי נאות - הח"מ הוא מאסטרנט באחת האוניברסיטאות בארץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאני בוחרת להאבק בצורה של הפגנה זה כי כרגע זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות בנסיון נואש להוציא משהו מהסמסטר העגום (הנוסף) הזה. איפה ראית שלקחתי לעצמי את הזכות לקבוע לאחרים איך לנהל את מאבקם? אני מביעה את דעתי - ברחובות וברשת - לפיה המרצים עשו טעות בכך שהתחילו בשביתה במקביל למורים (מה שגרם לתקופה ארוכה מאד שבה אף אחד לא חשב בכלל על השביתה המקבילה שמתנהלת בעצלתיים) ובכך שהם לא מפעילים מספיק לחץ ציבורי. אני מביעה את דעתי לפיה הטקטיקה הזו נעשית ללא מחשבה והתחשבות בציבור הסטודנטים. מותר לי לכעוס ומותר לי להעלב - כשאני רואה 30 מרצים בלבד (בלחץ, כן?) ומזהה רק פרופ' אחת, המסקנה שאני מגיעה אליה היא שהם לא שמים עלי (כסטודנטית) ולא אכפת להם מהעובדה שזה סמסטר שלישי שנפגע עבור רבים מאיתנו. העובדה שנציגי ארגוני המרצים (לפחות מירושלים) מגיעים להפגנות ומעודדים אותנו להמשיך ולהפעיל לחץ על האוצר רומזת לי שאולי גם הם חושבים שיש בכך צורך. אם מישהו היה טורח לשאול אותי מה אני חושבת, הייתי אומרת שאנחנו, כסטודנטים, צריכים להתחיל לקרוא לא רק לאולמרט, תמיר ובר-און להתעורר, אלא גם למרצים. אולי זה לא תואם במלואו את האינטרס שלהם, אבל אתה יודע מה? זה לא כל כך מטריד אותי בימים אלו.1 עושה לי טוב? ממש לא.2 2לא הבנתי את הגילוי הנאות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאת כועסת ונעלבת מזה שמרצים לא באים להפגנה (של הסטודנטים) את מנסה לקבוע (או לכל הפחות מבקרת) את צורת המאבק שלהם. הם לא רוצים להפגין. "אדם קרוב אצל עצמו" וטבעי שהמרצים ידאגו קודם כל לעצמם, אבל המסקנה שלך שלא שמים עליך כי את לא רואה את המרצים בהפגנה, אין לה ביסוס. את רוצה שהמרצים יבואו להפגנה בשבילך ? תכליתה של ההפגנה היא לגרום לך להרגיש טוב ? הרי מבחינת נקודת מבטם של מרצים רבים, ההפגנות הללו לא משרתות שום מטרה אחרת. כמו כן, אני הראשון לזלזל באינטלגנציה, הערכיות ומוסר העבודה של הדרגים בממשל ובאוצר שמנהלים את המשא ומתן, אבל הקריאה "להתעורר" היא פופוליזם נטו. אף אחד לא ישן שם וישנם מספיק פקידים כדי לנהל משא ומתן בשתי חזיתות, כאשר מימלא הקווים האדומים (לעכשיו) של כל צד כבר הוכתבו. כאמור לעניות דעתי הזמן משחק כאן לטובת המרצים, כאשר האוצר טועה לחשוב שלחץ כלכלי ישבור את המרצים בדומה למורים (האוצר גם זוכר שההסכם עם הרופאים יפוג בעוד כשנתיים ונכנס לסוג של בוררות זה מכבר, גם שם רוצים לקדם רפורמה [שעון נוכחות] וגם שם תהנה דרישות שכר משמעותיות). זמן הוא גורם חיוני במשוואה ובלי שהוא יאזל אף צד לא יוכל למצות את הקלפים שלו (כמובן שאפשר לשבת ולהעריך את קלפי הצד השני ולהגיע להסכמה מוקדמת, אבל בשביל זה המחזיק בקלפים החלשים צריך לשבור את הקווים האדומים לפני שיש איום ממשי, דבר שלמשל היה בעייתי מאוד עבור האוצר בזמן שביתת המורים). 2 כשאני אומר מה אני כן, אני גם אומר מה אני לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני בהחלט מבקרת את צורת המאבק שלהם. כי חוץ מלשחק צ'יקן על חשבוני, אני לא רואה שום דבר קורה מהצד שלהם. לא מתאים לכם לצאת להפגין? אוקי. מה עם מאמרים בעיתון? ראיונות בשאר כלי התקשורת? מה עם המינימום של להפיץ מייל בין הסטודנטים ולהביע צער מינימלי מזה שעוד סמסטר שלי נהרס? המסקנה שלי שלא שמים עלי (לא הממשלה ולא הסגל הבכיר) היא כי אני לא רואה ולא שומעת את המרצים *בשום מקום*. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם אני, שמחפשת, לא שומעת אותם - הציבור בכללותו בטח שלא. למה אכפת לי מהציבור בכללותו? כי לחץ ציבורי משפיע, ככה לפחות לימדו אותי כמה מרצים.1 אבל אתה יודע מה? גם אם מנקודת מבטם של המרצים כל תכלית ההפגנה היא לגרום לי2 להרגיש טוב, והם עדיין לא מוכנים להקדיש שעתיים מזמנם היקר כדי לגרום לסטודנטים שלהם להרגיש קצת יותר טוב3 אז אני עדיין חושבת שההרגשה הרעה שלי - יש לה בסיס. קריאות בהפגנות נוטות להתבסס בעיקר על פופוליזם וחריזה. אני לא חושבת שצריך לחפש יותר ממה שיש בהם. ברור לי שבאוצר לא "ישנים" ושהעובדה שלא ניהלו תקופה ארוכה מו"מ עם המרצים נובעת מאסטרטגיה ברורה ולא מבטלנות4 אבל בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל, אני מרגישה מחוייבת לנסות ולעשות כל דבר שיגרום לה להשתנות. 1כנראה שקל יותר להבין את הדברים האלו כשבוחנים מאבקים באירלנד מאשר כאן אצלנו. 2לי כ"ציבור הסטודנטים" לא לעלמה עפרונית הפרטית. 3התחושה הרעה שלנו נובעת מהעובדה שהלימודים שלנו נפגעים, כן? לא בגלל איזשהו עניין אמורפי שנטול קשר לחלוטין לשליטתם. 4אגב דוגמא ומופת לפופליזם. http://www.flickr.com/photos/galitlub/2085062958/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בתור חלק מהציבור *היחיד* שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל". *ממש* לא היחיד. המשק כולו נפגע. תעשיית ההיי טק נפגעת. הצבא נפגע בארגון העתודאים והמילואימניקים הלומדים. אבל המסטרנט האלמוני צודק: סביר שרבים מהמרצים לא חושבים שהפגנות הן הדבר המועיל. גפ אם הן הועילו למורים (מה שגם לקח יותר מיום-יומיים), הרי זה בין השאר מפני ששביתתם השפיעה *ישירות* על הרבה יותר אנשים ומפני שהם מעוררים יותר אהדה כיוון שמשכורותיהם נמוכות גם ביחס לכלל הציבור. המרצים הבכירים לא בדיוק נמצאים בקטגוריה הזאת, ולא אותם כלים מתאימים למאבקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתקן - בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע *ישירות* מהאסטרטגיה הנ"ל. לגבי המילואימניקים הלומדים - לגמרי במקרה יש לי כמה חברים שכרגע (שוב) עושים מילואים, והצבא לא ממש מתחשב בהם.1 הם גם עשו מילואים שנפלו על מועדי א' וב' בשנה שעברה, ויצאו למילואים במלחמת לבנון בקיץ לפני, ככה שמהאספקט הזה, נו, לצה"ל יש צרות גדולות יותר. הם ימשיכו להגיע כשיקראו להם. הטענה שלי כלפי המרצים (או המסטרנט האלמוני, לצורך העניין) היא שהם לא עושים שימוש נראה לעין באף אחד מהכלים של מאבק. גם ניראות זה דבר חשוב.3 1אגב, רבים מאיתנו, בעיקר בשנים המתקדמות, כן לומדים2 אז אפילו אי אפשר להתנחם בזה ש"לפחות נעשה עכשיו מילואים ולא נפסיד לימודים". 2 בחוגים מסויימים השאירו את האפשרות לשנות את המערכת ולהחליף קורסים בנסיון למזער נזקים. בחוג הראשי שלי אני עושה את כל הנקודות שאני צריכה. זה אומר, כמובן, שאת הסמסטר האחרון שלי אני מבלה בללמוד תחומים שלא מעניינים אותי ולא חשובים לי ושהדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על חלקם זה שהמרצים הסכימו שאני אצטרף בשבוע השביעי לקורס, במקום לסגור את הפינות והחורים שהצטברו לי במהלך שלוש השנים האחרונות. לא שמישהו סופר את זה, כמובן. 3 עוד משהו שלמדתי באוניברסיטה מפי פרופסור שלא ראיתי את פרצופו בחודשיים האחרונים - לא בתקשורת ולא ברחוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |