|
||||
|
||||
1. האנשים איתם דיברתי היו בעיקרם אנשי משרד החינוך, מנהלי בי"ס ומורים הנחשבים לסיפורי הצלחה, מנהלי אגפי חינוך ברשויות ואנשי אקדמיה בתחום. אם תרצה שמות אני אעביר לך בדוא"ל 2. קריטריונים עסקיים ומנהלים מוכשרים - כמו שכתבתי, מנהל מוכשר הוא זה שעומד ביעדים שמציבים לו בתקציב נתון. כיום היעדים המוגדרים בבי"ס תיכוניים הינם בעיקר אחוז הזכאים לבגרות ואחוז העומדים בתנאי סף לאוניברסיטה. אתה חושב שיש יעדים אחרים חשובים? אפשר להציב גם אותם ועל המנהל יהיה לעמוד בהם. אגב, חלק מהיעדים שהזכרת נוגעים לתשומות ולדרכי עבודה ולא לתפוקות, בהם בד"כ הדירקטוריון לא מתערב (יחס למורים, אווירה חינוכית וכד') - כל עוד המנהל משיג את התפוקות הנדרשות ולא עוברים על חוקים ועל תקנונים - כולם מרוצים (כל מנהל וסגנונו הוא) 3. הגדרת היעדים צריכה להישאר בידי המדינה - משרד החינוך ולא משרד האוצר - בדיוק בגלל שאלה 2 ששאלת. מישהו צריך להגדיר יעדים ורצוי שהמישהו הזה יהיה בעל ראייה מערכתית ולטווח ארוך ולא יונע רק משיקולי כסף/מוניטין/טווח קצר |
|
||||
|
||||
2. אני רואה את אחת הבעיות הבסיסיות של מערכות החינוך במערב בכלל ולא רק בישראל, בהיותה בעלת הגיון תעשייתי. היא מערכת של השורות התחתונות כלומר, תפוקות. לדעתי ההגיון של מערכת חינוכית צריך להיות מרוכז בתהליך. הדבר הזה זר לחלוטין לכ תפיסת העולם של החברה שלנו ואינני בטוח שניתן ליישום. מסכים איתך שהיום היעדים של בתי הספר הם הזכאות לבגרות. 3. שים לב. היום מישרד החינוך מגדיר את היעדים ועושה קולות של בעל בית. מי שבאמת מושל הוא מישרד האוצר. הרי שרת החינוך לא תמיד היתה שרת חינוך והיא התבטאה לגבי צפיפות התלמידים בכיתות. היא מוכנה לשחק מישחק בו היא-וחבריה השרים האחרים- מוותרת לחלוטין על כוחה. אם קראת מודעות מסויימות בתחילתה של השביתה, הראו שם סטטיסטיקה שהראתה שבישראל יש דוקא ירידה בנתון המיצרפי של מספר תלמידים למורה. אנשי האוצר מביאים את הנתון הזה וקובעים שאין בעיה של צפיפות. זה שהממשלה בכל זאת הסכימה להצהיר על מגמה של הורדת מספר התלמידים בכתה, נובע מהשביתה והלחצים שהיא מפעילה. את האוצר לא מעניין שבבית הספר הקרוב אליך יש 40 תלמידים בכיתה; אותם מעניינים הנתונים המיצרפיים. ממשלת ישראל צריכה לעבור מהפכה ושלב ראשון הוא להחזיר את ניהול משאבי האנוש של המישרדים- למישרדים. |
|
||||
|
||||
מסכים עם כל מילה |
|
||||
|
||||
הנה התשובה מפי הגבורה. הכסף, קרי- המשכורות- אינן הדבר העיקרי. עניין זה שייך לתפיסה ההולכת ומתרחבת בתיאוריה של הנעת העובדים.התפיסה הזאת טוענת שיש דברים שיותר אפקטיביים מכסף. אם להגרר לציניות, הרעיון הוא להוזיל את אמצעי ההנעה. אם אפשר לתגמל עובד במדליה אז מדוע להוציא יותר כסף ולשלם לו שכר גבוה יותר? כל המבקרים החריפים ביותר של השיטה הסובייטית מראים פתאום את הצביעות שלהם: שיטת הסטכנוביץ. נתניהו אינו חריג במה שהוא כותב במאמר- זו תפיסה נפוצה. |
|
||||
|
||||
מורים הם לא אידיוטים. מורים שהממשלה תנסה לפתות אותם בכל מיני כיבודים, אותות הצטיינות ושטויות אחרות במקום שכר הולם - יבינו שעושים מהם צחוק ולא יניחו לאיוולת הזאת לקרות. |
|
||||
|
||||
אנשים מחשיבים לא רק את המשכורת, שממנה הם נהנים מחוץ לשעות העבודה, אלא גם מהסיפוק בעבודה. כבוד הוא עוד דבר שמביא לסיפוק. להבין שעושים מהם צחוק - תלוי עד כמה המניפולטור שקוף. לפעמים, הוא בעצמו לא מודע לכך שהוא עושה מניפולציה. אתה חש ומביע הכרת תודה? |
|
||||
|
||||
פועל תעשיה שמשתכר שכר מינימום או קצת מעליו, מקבל פרס- סוף שבוע בבית מלון או ערב במיסעדה. עושים מסיבה במחלקה והוא מרגיש במרכז. אם המיפעל מאד ריווחי, אז במידה מסויימת זו מניפולציה. |
|
||||
|
||||
הדיון הזה כבר התקיים לפני כמה חודשים בקשר למשכורת של מנהל אחד הבנקים הגדולים. המשתתפים העיקריים היו איציק והמסביר. אני זוכר בעיקר את הצד שלי בדיון (כמובן) אז אתה יכול לעשות חיפוש על ''איזולירבנד'' ולחפש משם אחורה. |
|
||||
|
||||
אני מוצא רק הודעה שלי שבה אני שואל מה היה הסיפור עם האיזורליבנד. בכל אופן, לאן איציק חותר? להזכירו, אמרתי שהרבה מהאינטרקציה האנושית היא מניפולציה, מכוונת או לא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |