בתשובה להאייל האלמוני, 16/11/07 0:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל כמה דברים שאינם מעצם העניין: אינני בטוח מה מטרתך בהדגשת "אפילו", אבל בכל זאת אבהיר שוב שאני מדבר פה רק על קבורה טקסית. בנוסף אני מודע לכך שדעתו של פרויד אינה רלוונטית לדיון, ולכן הבאתי אותה כהערה מוסגרת - אין צורך לנזוף בי על כך. דרך אגב, אם את או מי מהקוראים מכיר תרגום עברי שונה מ"הפוך" לconverse אני אשמח לשמוע אותו. אני חולק על טענתך שלא בכל קבורה טקסית מציינים את המוות כתחנה בחיים. זוהי מהות הטקס, שמבדילה אותו מכיסוי באדמה ורגבים על ידי פילים. בנוסף אני מוותר על הדיון בגינונים דתיים כאן מרצוני, משתי סיבות. הראשונה היא שאם נתייחס לגינונים דתיים כעדות לדתיות של טקס, ניתן בקלות להכתיר את כל טקסי הקבורה כדתיים ואת עמדתי בדיון כנכונה: מגוון הדתות בעולם כל כך רחב שאין לי ספק שבכל טקס קבורה אפשר למצוא גינונים מאחת הדתות בעולם. השניה היא שעמדתי היא שהקשר בין קבורה טקסית לדת הוא אונטולוגי ולא רק אונטי, וחורג מתחום הגינונים לחוויה האנושית שבטקס הקבורה. אני מודה לך שניסית לתת דוגמא נגדית לטענתי: בקבורה חילונית אין סמליות דתית. אולם אזכיר לך שראשיתו של הדיון הזה היא בטענתי ש"קבורה חילונית" הוא מושג אוקסימורוני. מעבר לכך "קבורה חילונית" היא מושג אמורפי מכדי לשמש כדוגמא נגדית ספציפית, זה מושג שמוגדר על פי תכונותיו אבל אין לו מהות מוגדרת שמוכרת לי ולך, וזאת, לטענתי, משום שהוא לא קיים במציאות. אם ניקח את יצחק רבין ז"ל, שכבר הוזכר כאן, כדוגמא, אז בהחלט, כמו שאת ותשע נשמות הסכמתם, ודובר עליו בדיון אחר כאן, יש רובד דתי בהנצחת מורשתו, לפחות מנקודת ראות אסטתית, מה שכונה בדיון ההוא "דת השלום". לראייתי מדובר כאן ברגשות דתיים שקיימים גם אצל אתאיסטים, שהזכרתי קודם, ולא רק בדמיון אסתטי כמו שתשע נשמות טוען (תחת צמצום מסוים של מגוון הדתות בהגדרתו, עליי לציין). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
All Star
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שהמינוח הזה כבר תפוס. הניגוד של הטענה ''אריסטו הוא יווני'' היא הטענה ''אריסטו אינו יווני'' מה שנקרא הטענה ההפוכה היא הטענה ''מי שיווני הוא בהכרח גם אריסטו''. מעניין מי המציא את המינוחים האלה והאם הוא ניסה ליצור הקבלה לפעולות החשבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי ל"אפילו" במובן "כולל". את כוונתך שלך הבנתי. לא נזפתי בך על הכנסת פאויד לתמונה, אמרתי רק שטענתו-לכאורה אינה מוכיחה את המבוקש - דהיינו, את מקורה של הקבורה בדת. על סמך מה אתה טוען את טענת "התחנה בחיים"? אמת, טענת ש"קבורה חילונית" היא אוקסימורון. למקרה שלא הבחנת בכך, בדיוק על טענה זו הוויכוח. עכשיו אתה מוסיף שמושג כזה אינו קיים במציאות. שאזכיר לך את הקיבוצניק שמסתכל על הג'ירפה ואומר "אין דבר כזה"? העלייה לקבר רבין, כמו עלייה לקבר בכלל, מקורה בטקס דתי. על זה לא ערערתי לרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שהמוות הוא התחנה האחרונה בחיים לא נראית לי כטעונת הסבר. את יכולה להגדיר את הקושי בה עבורך? הבדיחה אינה על קיבוצניק אלא על יהודי מתנגד, כמדומני. אפשר לבדוק ב"ספר הבדיחה והחידוד". אכן הויכוח נסוב על המושג "קבורה חילונית". הערתי היתה שזה לא תקין להשתמש בטענה השנויה במחלוקת כדי להוכיח את נכונותה, כפי שעשית לפני הודעתי הקודמת. כמו כן שכחתי לציין שאי קיומה של קבורה חילונית נגזרת מהיותה אוקסימורונית. אם תקראי את דברי בהודעה הקודמת תראי שטענתי היא שקיים רובד דתי בכל האירועים הסובבים את יום הזיכרון, ולא רק בטקסים היהודיים מתוכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחנה הסופית של הרבה מאוד אוטובוסים בירושלים היא בירושלים. כשהתחנה הסופית שלהם איננה בירושלים היא לא נקראת התחנה האחרונה בירושלים. הבדיחה בגרסה שאני מכירה היא על קיבוצניק. "שכחתי לציין שאי קיומה של קבורה חילונית נגזרת מהיותה אוקסימורונית". לא היה צורך בציון הדבר, ממילא כך הבנתי אותו - ובהתאם הגבתי: *אתה* הוא זה שטען לאוקסימורוניות - *אתה* זה שטרם הוכיח אותה. הפסקה האחרונה שלך איננה שייכת לשום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאסתי בליענות לחקירותיך. אני התייחסתי לשרשור הזה כדיון הדדי. לצערי, את אינך מתייחסת אליו כאל דיון אלא כאל מעין חקירה או ויכוח, כפי שניכר בתגובותיך לדבריי מאז תחילת הדיון: בסגנון התוקפני והעצבני, בגישה המתלהמת ובדרישות החוזרות ונשנות. שימי לב לכך שמתחילת ההתכתבות בינינו עניתי לכל הודעותיך באריכות ופירוט, עניתי לכל דרישותיך וחזרתי והסברתי את דבריי, וכל זאת בנימוס. על כך זכיתי בתגובות קצרניות שמתוכנן איני בטוח שאכן קראת את דבריי, וכולן מנוסחות בתקיפות שאי אפשר לטעות בה. למעשה, לאור תגובתך האחרונה, אני בספק שאכן קראת את תגובותיך שלך אי פעם. לדוגמא, ההאשמה "*אתה* הוא זה שטען לאוקסימורוניות - *אתה* זה שטרם הוכיח אותה". משום מה בפנייתך אליי ראית צורך לעטר אותי בשתי קרניים - *אתה*. כאן גם מובהר לי סדר העניינים בדיון: מקומי - הוכח או שתוק. מקומך - להגיד לי שלא הוכחתי. כמובן שבעינייך אין שום סיבה שתתרמי לדיון משהו מלבד הידיעה שדעתי לא מקובלת על כולם. לכן, מאחר שאינך רוצה או שאינך מסוגלת לדיון, ואני איני רוצה בויכוח (ובמילא כישורי הויכוח שלך גם הם לא מרשימים) אני מפסיק את השתתפותי בשרשור הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביי ביי. רק להבהרה: עיטרתי את פנייתי אליך ב* ולא ב"קרניים", והעיטור נועד להדגשה: הכוונה הייתה, אכן, לחזור על דרישה שמעולם לא מילאת - לבסס את טענת האוקסימורוניות, ועל משהו משכנע יותר מהטענה הסתמית שהקבורה הטקסית מקורה בדתות. הרי גם טענה אחרונה זו איננה מגובה בעובדות. אבל אתה צודק: איננו בני שיח הולמים, ומוטב שניפרד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |