 |
א. כפי שכבר אמרו, זו החלטה של האקדמיה שבאמת נראית מוזרה, אבל לא הייתי פוסל אותה מבלי שקראתי את הנימוקים. הנימוק שאני מנחש הוא שהצורה עם הה"א יותר עובדת לפי כללי העברית ה"טהורה" (שבה יש נטייה לסיומת ָה למילים בנקבה) (למרות שמה עם צורת הרבים?).
אז כן, התקן של האקדמיה צריך "לחבר" אותנו לדורות הקודמים של העברית, אבל צריך גם לפשר בין השיקול הזה - שבעצמו הוא מורכב, שהרי כל דור קודם והעברית שלו - לשיקולים אחרים (עקביות, פשטות, והפלא ופלא - גם קרבה לנורמה).
ב. ועכשיו אני רוצה לקחת את הפתיל הזה למקום לגמרי אחר. אקדים ואומר שאני נוטה להסכים איתך שמוטב שלא היה מוסד רשמי כזה מטעם המדינה, אם כי ברשימת המוסדות המיותרים של המדינה לא הייתי שם אותו גבוה, כלומר הוא כמעט כן נחוץ. בכל אופן, הפתיל, לפני שהוא נהיה על נחיצותה של האקדמיה, עסק (אי-שם בואכה תגובה 462415) בשאלה למה טריליאן שואפת לדבר לפי התקן. כמי שמזדהה עם השאיפה ושותף לה במידת-מה, אני אנסה לענות. זה אכן עניין רומנטי, כמעט כפי שכתבת: לא "המחשבה הרומנטית שיש משהו נכון יותר, טוב יותר, קדוש יותר, מוצלח יותר בשפתם של הקדמונים", אלא הגאווה הרומנטית על כך שאני מדבר בשפה שלהם, שאני יכול לקרוא את כתביהם בלי תרגום (או עם פחות תרגום מבני אומות אחרות), ושאני שותף לשימור האוצר התרבותי הזה (וכל שפה היא אוצר תרבותי, שגדול יותר ככל שרבים וחשובים יותר הטקסטים שנוצרו בו. הסינית והאנגלית גם הן אוצרות תרבותיים, אבל העברית היא שלי).
כך זה אצלי; אני חושד שגם אצל טריליאן, ואצל אחרים השותפים לשאיפה, זה כך או משהו דומה, גם אם רובם לא מודעים לכך. אז מה אנחנו יכולים לעשות בעניין? לדבר לגמרי בעברית של הקדמונים אני לא יכול: ראשית, יש הרבה "עבריות" כאלה; שנית, זה מסובך וכנראה לא לגמרי עקבי; שלישית, חסרות מילים רבות של הזמנים המודרניים; ורביעית, שפת האם שלי, והשפה המדוברת מסביבי, היא שונה: היא העברית הנורמטיבית, ואם אנסה לדבר בשפה ארכאית אז גם אצטרך לחשוב יותר מדי, וגם תהיה לי בעיה חברתית. אז אני צריך לפשר בין כל הגורמים האלה. והנה, איזה כיף לי: יש ועדה של מומחים לעניין שמתכנסים וקובעים תקן שמשקלל בין הגורמים האלה בדיוק, ועושים זאת כנראה טוב יותר מכפי שיכולתי לעשות בעצמי. ומה שיותר כיף, יש לועדה הזו מעמד מיוחס, שבזכותו גם הוצאות הספרים שואפות לכתוב לפי אותו תקן, וגם העיתונים, ומסמכי המדינה הרשמיים, וגם טריליאן שואפת לדבר לפיו, וגם הרבה אנשים אחרים; למעשה, כנראה רוב דוברי העברית יאמרו שהוא "נכון יותר"; אני מסכים איתך שזו אמירה מפוקפקת, אבל בזכות הבלבול הזה גם להם יש לפחות שמץ של שאיפה לדבר לפי התקן הזה. ועכשיו זה ממש טוב, כי אנחנו כבר קהילה. לכל העניין היה מעט מאוד טעם אם הייתי מנסה לבד.
אולי עכשיו אני צריך להצדיק לפני אח של וטריליאן למה אני מסכים איתך שהאקדמיה לא מוצדקת: כי בסופו של דבר זה תחביב, ואפשר לקיים אותו ב"שוק חופשי" של רעיונות. במידה שנחוץ גוף תקנוּן רשמי - ולא לגמרי השתכנעתי משום צד - אני לא רואה סיבה טובה שהוא יפעיל בכלל שיקולים מההיסטוריה של העברית. מצד שני, כתבתי שהאקדמיה כמעט כן נחוצה, כי כפי שניסיתי להבהיר בפסקה הקודמת, לבעלי התחביב הזה - ובמידה מסוימת, הם רוב תושבי המדינה - יש תועלת בקיומו של גוף אחד מיוחס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש