בתשובה לסמיילי, 12/11/07 0:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה לציין שאני מסכימה עם מרבית דבריו של אחי האייל, ולהוסיף התייחסויות בעצמי: התקן לא אוסר. הוא מגדיר מה כן, ומכאן נובע שהוא בעצם גם מגדיר מה לא. אבל אוסר? מישהו נאסר על דיבור עברית לא תקנית? תקנות האקדמיה מחייבות על פי חוק את הגופים הרשמיים של המדינה, מה שרלוונטי בעיקר לחוקים שמפרסמת הכנסת. לכל שאר אזרחי המדינה האקדמיה יכולה לכל היותר להמליץ. ירצו – יאכלו. תיעוד השפה אינו מתפקידה של האקדמיה, מהסיבה הפשוטה שמאז ימי קדם, שבהם התיעוד היה דבר יקר, חלו התפתחויות טכנולוגיות ניכרות; אין צורך באקדמיה לשם כך. השפה מתעדת את עצמה בכל מדיה מודפסת ואלקטרונית שאנחנו מכירים סביבנו, ובלי עין הרע, לא חסר. במוסדות אקדמיים יושבים בלשנים וחוקרים ומשתמשים בקורפוסים האלה כל הזמן. שיקולים נוספים? ובכן, כן. איך כותבים ומדברים זה נכון, אבל זה לא חייב להיות נכון אך ורק לשנת 2007. בעיני (ונדמה לי שאני לא היחידה), השפה היא משהו קצת פחות זמני ובר חלוף מאופנה, והיא לא יכולה להיתקן בראייה צרה של "מה פופולרי כרגע בעברית המדוברת". יש תרבות שנשענת אחורה, ויש מקורות שירשנו וכולנו נשענים עליהם, גם בלי להיות מודעים לכך, בכל שימוש שלנו בשפה, בין אם נרצה או לא נרצה. כל מי שחיבר ספר לימוד באנגלית נצמד בהכרח לאיזשהו תקן. אני יכולה רק לשער שאם אפתח ספר לימוד בריטי וספר לימוד אמריקני, הם לא בהכרח יהיו זהים. בפרט, אני יודעת שחוקי הדקדוק שלמדתי בבתי הספר והאנגלית המדוברת שאני שומעת בסדרות אמריקניות, לא עולים בהכרח בקנה אחד. כלומר, הפער בין התקן לשפה המדוברת ובין השפה הכתובה למדוברת קיים תמיד, וביטול האקדמיה לא יעלים אותו. אז מה, האם ספרי הדקדוק צריכים להתעדכן עפ"י הדיאלקט המדובר? איזה מהדיאלקטים המדוברים? המדובר איפה? בצפון ת"א? בשוק רמלה? בירושלים? וכל כמה זמן הם אמורים לעדכן את עצמם? מי יחליט מי מעדכן ומתי? יכול להיות שבחיפה ילמדו מספר לימוד אחד שילמד דיאלקט מסוים, ובנתניה ילמדו מספר לימוד אחר שילמד דיאלקט אחר? זה נשמע מופרך, אבל איכשהו נדמה לי שזה מה שאני מבינה מדבריך. בעיני, אגב, יש חלוקה די ברורה: הדקדוק הוא שמרני, התחביר גמיש יותר, ואילו הלקסיקון מתחדש וגדל כל הזמן. בדקדוק, אין "למה", יש "ככה". השימוש במילת יחס מסוימת עם פועל מסוים, היא שרירותית בכל שפה. בעברית "חושבים על משהו" באנגלית אין משמעות לצירוף to think on. לפעמים מתרגמים מילות יחס משפה לשפה, ואז נוצרים צירופים מצערים (בעיני) כמו למשל "הוא נהג תחת השפעת סמים" (ההשפעה היתה מעליו כל הזמן? מה אתה סח!). מתרגמים מאנגלית מילת יחס שבעברית יש לה משמעות פיזית בלבד, במקום להשתמש באות היחס הקצרה והחיננית "בְּ" שמשמשת בעברית לתואר הפועל ולתיאורי אופן. אם נלך לפי הפופולריות של "תחת" (כתרגום ל-under) בשפה המדוברת, אפשר פשוט להתעלם מכל הדקדוק העברי לדורותיו ולתרגם ישר מאנגלית, קבוע. גם אין להם תקן, אז בכלל שיחקו אותה. למה לטרוח לייגע את המוח בנסיון לזכור חוקי דקדוק של יותר משפה אחת. בואו פשוט נבנה את העברית מחדש לפי האנגלית. למה להיצמד בעקשנות פתאטית לתרבות שלנו, אם אפשר לאמץ את זו של דוברי האנגלית. הכי טוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כל מי שחיבר ספר לימוד באנגלית נצמד בהכרח לאיזשהו תקן" בוודאי. אין לי בעיה עם זה שאת נצמדת לתקן מסויים. האמת אין לי גם בעיה בתקן הספציפי שאת נצמדת אליו (את זאת עם הבעיה בתקן אליו אני נצמד). הבעיה היא אחרת. אף אחד מכותבי ספרי הדקדוק האנגלי לא יגיד שלכתוב color זה *לא נכון*, גם אם הוא כותב colour, ואם יהיה מי שיגיד דבר כזה, הרי שהוא יגיד דבר לא נכון (=יתאר את המציאות לא נכון). "כלומר, הפער בין התקן לשפה המדוברת ובין השפה הכתובה למדוברת קיים תמיד, וביטול האקדמיה לא יעלים אותו." אולי, אבל לי אישית אין שום בעיה עם הפער הזה. "האם ספרי הדקדוק צריכים להתעדכן עפ"י הדיאלקט המדובר?" ספרי הדקדוק הם באמת בעיה מינורית, שיכתבו ויתעדכנו לפי איזה דיאלקט שירצו כותביהם. "כל כמה זמן הם אמורים לעדכן את עצמם?" כל פעם שמוציאים מהדורה חדשה (מפחיד אותי לחשוב שהתשובה הזאת לא מובנית מעליה). "מי יחליט מי מעדכן ומתי?" ההוצאה של הספר, כמובן. "יכול להיות שבחיפה ילמדו מספר לימוד אחד שילמד דיאלקט מסוים, ובנתניה ילמדו מספר לימוד אחר שילמד דיאלקט אחר?" כן. יותר מזה, יכול להיות שבבית ספר אחד בחיפה ילמדו מספר לימוד אחד שילמד דיאלקט מסוים, ובבית הספר שנמצא שני מטר ממנו ילמדו מספר לימוד שילמד דיאלקט אחר. למה זה נשמע לך מופרך? את חוששת שהילדים ידברו בשפות שונות? לא יבינו אחד את השני? לא יצליחו לקרוא? לכתוב? "בואו פשוט נבנה את העברית מחדש לפי האנגלית" טוב, אם כבר, האנגלית היא לא בחירה טובה. וברצינות, אני לא מאמין גדול בהינדוס חברתי. אולי זה נראה לך כנסיון לקחת את הטענות שלי לכדי אבסורד, אבל זה ממש לא, להפך, זה מנוגד לגמרי למה שאני טוען כאן, ורק ממשיך את אותו קו של "למה לתת לאנשים לחשוב לבד, למה לתת לנורמות להתקבע, כשאני יודעת יותר מכולם". אז, לפחות אני לא יודע יותר טוב מכולם, לא יותר ממך, ולא יותר מנהג המונית, זאת השפה שלכם, שלך ושלו (ושלי), ואנחנו (את, אני והוא) קובעים ביחד את הנורמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנקודה האחרונה: מה מנוגד לגמרי למה שאתה טוען? מדבריך נראה שכל מה שרווח בעברית הוא טוב באשר הוא, בלי הבדל או איזשהו קריטריון מסנן. הלהט להצדיק כל דבר בשל היותו פופוליסטי היא בדיוק הקיצוניות השנייה, ולא קשורה בכלום ל"אני יודעת טוב יותר". כי דבר אחד אני כן יודעת: "תחת שליטה" (וכו') או "עושה שכל" ושלל תרגומים מילוליים נפוצים, עושים אמנם שימוש במילים עבריות, אבל זה לא הופך אותם לעברית. הם עדיין בחזקת תרגומים גרועים שלא "עושים שכל" בעברית (ברררר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מדבריך נראה שכל מה שרווח בעברית הוא טוב באשר הוא, בלי הבדל או איזשהו קריטריון מסנן." אולי לא התנסחתי מספיק בזהירות. התכוונתי לטעון שכל מה שרווח בעברית הוא *עברית, ועברית נכונה*, באשר הוא. לגבי טוב ורע, זאת כבר שאלה אחרת לגמרי, שאין לי כח או סיבה לחשוב עליה (טוב שתפוחים נופלים?). "הלהט להצדיק כל דבר בשל היותו פופוליסטי היא בדיוק הקיצוניות השנייה" כן, אולי, אבל אני לא "מצדיק" כלום, אני רק מתאר את מה שקיים, ולא מתווכח עם המציאות. "תחת שליטה", מה לעשות, הוא כבר מזמן עברית, עובדה, דוברי העברית אומרים אותו, כותבים אותו, ומבינים אותו. "עושה שכל" בדרך (וכאן, מעניין לציין, אני חושב שדווקא מכיוון האקדמיה). אז, "מה מנוגד לגמרי למה שאתה טוען?" אני חושב שהניגוד המוחלט יהיה נסיון לקבוע את השפה מלמעלה (אם לקבוע שהיא תהיה שפת האקדמיה, אם לקבוע שהיא תהיה שפת מחנה יהודה, אם לקבוע שהיא תהיה אנגלית או אם לקבוע שהיא תהיה אספרנטו). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |