|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מחמיץ כאן את הנקודה החשובה באמת: נניח, לשם הדיון בלבד, שיגאל עמיר אכן "רצח את תהלך אוסלו". נניח גם ש"תהליך אוסלו" הוא משהו חוקי, לגיטימי, זכה לתמיכה מלאה ולרוב מובהק בציבור ובכנסת ואין כל מחלוקת בדבר היותו תהליך לגיטימי שנעשה באופן לגיטימי וע"י ממשלה לגיטימית. תחת ההנחות האלו ובהנתן שיגאל עמיר הואשם והורשע ברצח (לצורך העניין שני מעשי רצח - של רבין ושל "תהליך אוסלו") ונדון למאסר עולם כמו כל רוצח אחר, האם לא מגיעות לו זכויות כמו לכל אסיר עולם אחר? אם אתה תגיד שלא מגיע לו אני לא אזדעזע יותר מדי. אבל כששולמית אלוני אומרת את זה, אני לא יכול שלא להרגיש, שיש משהו בהאשמות כלפיה בדבר רגישות לזכויות האדם של ערבים בלבד. ואם מישהו מתענין בדעתי - לאסירים אין זכות ליחסי מין. |
|
||||
|
||||
נא לעצור את הסוסים, ולא לשפוט את שולמית אלוני על פי מה שדב אנשלוביץ אומר שלריסה טרימבובלר סיפרה שאלוני טענה. |
|
||||
|
||||
גם על פי ויינט השרה לשעבר שולמית אלוני אמרה בתגובה כי "אי אפשר לדון את המקרה של יגאל עמיר על פי הקריטריונים של זכויות אזרח. הוא רצח ראש ממשלה וכשליח של אנשים שרצו בכישלון אוסלו - הוא הצליח. כל הדיון סביב ההריון הוא צעד אחד בדרך ללגיטימציה לרצח הזה. הרוצח המתועב ואשתו תכננו את ההריון והלידה לתאריך הרצח - זוהי התנהגות שחברה נורמאלית ושפויה לא יכולה לקבל. אבל המערכת שלנו רקובה וימנית קיצונית, על גבול הפשיסטית ויש לי הרגשה רעה מאד בעניין הזה". |
|
||||
|
||||
זה באמת קצת מוזר, אבל לגב' אלוני כבר היו כמה ''התבטאויות'' משונות עוד כשהייתה שרה. למעשה, זכור לי שהיא ועזר וייצמן התחרו זה בזה אפשרויות הביטוי היצירתי... |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתה שהמערכת שלנו רקובה וימנית קיצונית על גבול הפשיסטית, אבל בעניין עמיר היא נסחפה קצת. כל נושא החופשות מבית הכלא לאסירים הנושאים בעונשים כבדים, הוא אבסורדי. אסיר עולם לא צריך לקבל חופשות (מאסר עולם צריך להיות מאסר עד שהאסיר נפטר); אולי צריך לבנות בכלא מקומות להתייחדות אבל ודאי שלא חופשות. |
|
||||
|
||||
המדינה איננה צריכה לתת את חסותה להולדת ילדים שאביהם ממילא לא יגדלם לעולם. במידה שמארגנים בכלא מקומות התייחדות הם אמורים לשרת רק אסירים שאמורים להשתחרר בזמן קרוב. |
|
||||
|
||||
זה לא בסמכותה של המדינה להחליט על כך. אם יהיה כתוב בחוק שלאסיר עולם אין לתת לעשות ילדים -אז אסכים איתך.כל זמן שלא מופיע דבר כזה, לא בפסק הדין ולא בחוק, מותר ליגאל עמיר לעשות ילדים. אני מקווה שמישהו יגיש בג''ץ והעניין יסודר. אסור לתת לשרות בתי הסהר ולמישטרה להשתולל. |
|
||||
|
||||
אם בסמכותה של המדינה להחליט על הוצאת ילדים מרשות הוריהם כאשר אלה אינם מסוגלים לגדלם, הרי אין זה מסמכותה לפעול פוזיטיבית למען הבאתם לעולם של ילדים שהוריהם לא יוכלו לגדלם. ולא הבנתי לאיזה בג''ץ אתה מקווה. |
|
||||
|
||||
תופתע, אבל מה שחשוב לי יותר מהילדים שעמיר יביא או שלא יביא, הוא ששרות בתי הסוהר ינהג על פי החוק ולא על פי מיצי הכיבה של מפקד הכלא וסגנו. אז אם אוהדי עמיר יגישו עתירה נגד התנהגות לא חוקית של שרות בתי הסוהר, אקדם אותה בברכה. עמיר גרם מספיק נזק גם בלי לאפשר לשרות בתי הסוהר לתפוס טרמפ על המיקרה שלו, ולהרחיב את גבולות החופש שלהם להתרחק מהחוק. |
|
||||
|
||||
א. לפחות בדיון הזה הסיכוי שאופתע ממך הוא אפסי למדי. ב. בכל זאת מדבר אחד הופתעתי: עמיר גרם מספיק נזק? וואלאק, לא להאמין. במה, למען השם? |
|
||||
|
||||
האירוניה שלך גורמת לי להסס אם להמשיך בדיון הזה. על פי ההתבטאויות שלך לגבי הסמכות של המדינה למנוע מעמיר ואישתו לגדל ילדים, אני מבין שאתה נגד נשים שמגדלות לבד את ילדיהן. |
|
||||
|
||||
לא באופן כללי, ודאי שלא. אבל אני רואה בעייתיות רבה במצב שבו המדינה היא זו שצריכה לתת גושפנקא להבאת ילדים לעולם לאותו הורה שהיא עצמה פסקה שלעולם לא יגדל אותם. |
|
||||
|
||||
המדינה אינה יכולה למנוע מאישתו לגדל את הילדים. |
|
||||
|
||||
קרא נא מחדש את תגובתי. |
|
||||
|
||||
"לא באופן כללי, ודאי שלא. אבל אני רואה בעייתיות רבה במצב שבו המדינה היא זו שצריכה לתת גושפנקא להבאת ילדים לעולם לאותו הורה שהיא עצמה פסקה שלעולם לא יגדל אותם". זו תגובתך? ממתי המדינה אמורה לתת גושפנקא להבאת ילדים לעולם? עמיר עושה את הילדים ואישתו מגדלת אותם, קורה היום לא מעט, לא? אם בהוראה שלך, שאקרא שוב את דבריך, התכוונת לחמשת המילים הראשונות, אני הייתי לא ממושמע וקראתי גם את היתר. מצטער. |
|
||||
|
||||
יש לשער שאפילו אתה מכיר את ההבדל הדק בין הברת ילדים לעולם לבין גידולם. אם המדינה מאפשרת לאסיר התייחדות לצורכי הולדה פירושו שהיא נותנת לו בזה גושפנקא להביא ילדים לעולם. לא נראה לי שאוסיף להסביר מעבר לזה כי אם עד כאן טרם הבנת כנראה גם לא תבין. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל על טיפשותי כי רבה. ברוב אוילותי חשבתי שמעשה המדינה מתבטא בחוסר התנגדות ולא באישור. היות שאין חוק נגד עשיית ילדים על ידי אסירים, לא היה כאן אקט של אישור אלא המדינה נאלצה לא להתנגד. אני מקווה שהסברתי היטב את ההבדל ולא אזכה שוב בתגובה מתנשאת ויהירה. |
|
||||
|
||||
אסירים אינם זוכים אוטומטית להתייחדות. הם זקוקים לאישור אקטיבי מהמדינה, באמצעות השב''ס. |
|
||||
|
||||
על פי ההתנהלות בעניינו של יגאל עמיר, הבנתי שעניין האישורים הוא בעייתי. אם השב"ס היה יכול, היה מונע את ההתייחדות בין עמיר לאישתו. הוא ניסה למנוע ולא הצליח. מה כל זה אומר לך לגבי התשתית החוקית? |
|
||||
|
||||
זה אומר לי משהו שאינו חדש לי כלל ועיקר: לאגודה לזכויות האזרח יש עו"ד מצוין. |
|
||||
|
||||
אז מה ההבדל בין עמיר לבין כל אסיר אחר שמקבל התייחדות גם אם נותרו לו יותר מתשעה חודשים בפנים? |
|
||||
|
||||
כל אסיר אחר יכול לצפות שיזכה לגדל את ילדיו כשישתחרר, אפילו אם הם יהיו בני כמה שנים טובות. עמיר לא. (אבל זאת רק הערת הבהרה, לא תמיכה ברעיון) |
|
||||
|
||||
הסוסים מוזמנים להתחיל לרוץ. |
|
||||
|
||||
אילו סוסים? יגאל עמיר אמור להוליד סוסים? בלי צחוק: כל דבר שעושה גוף כמו שרות בתי הסוהר או המישטרה צריך להיות מעוגן בחוק. יגאל עמיר גרם מספיק נזק למדינת ישראל; צריך להוסיף עוד נזקים בצורת טרמפ שיתפסו על המיקרה שלו כל מיני גופי כוח? |
|
||||
|
||||
מאכזב למדי לשמוע התבטאות כזו דווקא מלוחמת זכויות אדם ותיקה כמו שולמית אלוני. אשה כמוה היתה צריכה לדעת שהמבחן של עמידתך על הערכים שלך הוא לא כאשר העמידה הזו משרתת את המחנה שלך אלא בעיקר כאשר היא מנוגדת לו (כשם שלחימה למען חופש הביטוי צריכה להימדד קודם כל בלחימה למען חופש ביטוי לדעות המנוגדות לך). בכל אופן, האשה הפרטית שולמית אלוני אינה מעניינת במיוחד; מעניין לדון באמירה שלה רק מבחינה זו שדרכה משתקף יחסם של רבים מהקרובים אליה בעמדותיהם. |
|
||||
|
||||
שולמית אלוני לחמה כארי במקרים רבים למען זכות הביטוי של אנשים שדעתם שונה ואף הפוכה משלה. |
|
||||
|
||||
וטוב עשתה. לכן מצער לשמוע שכשהמקרה מעצבן אותה מספיק, גם היא זורקת הצידה את זכויות האדם. |
|
||||
|
||||
איני יודע אם קראת את תגובה 460610 לפני שכתבת את דבריך. יכולות להיות כמה נקודות חשובות. הסברתי שם שלא התייחסתי בתגובתי שפתחה את הפתיל, כלל, לעניין זכויותיו של יגאל עמיר, אלא לצורת טיעון מסויימת בויכוח בין שמאל וימין בנושא הסכמי אוסלו, שבעיניי היא חשובה. כאשר משכוני לעניינו של עמיר התייחסתי גם לעניין זה, ואמרתי דברים דומים למה שאתה אומר, כלומר שצריך להתייחס אליו כאל כל אסיר אחר שנשפט ונענש. |
|
||||
|
||||
למשל אפשר לקנוס אותו ב-200 ש"ח כפי שקנסו אותי כאשר חציתי כביש לא במעבר חצייה? מאחר ואני מניח שלא זו כוונתך, אפשר לומר שאתה טווה רשת של טיעונים מקורי עכביש בעודך מתעלם מן הקורה שבין עיניך: אם יש קונסנזוס ציבורי שמעשהו של עמיר חמור במיוחד, מותר בהחלט להחמיר בעונשו ואם לא אז אי אפשר לעשות זאת בלאו הכי. אם מותר למנוע חופשות, ביקורי התיחדות וראיונות בפנאי פלוס ממישהו אז מותר למנוע זאת גם מעמיר. |
|
||||
|
||||
אני התכוונתי כמובן לאסיר שנאשם ברצח. ואם יש קונסנזוס בעניין חומרת מעשי עמיר, מעבר למעשה רצח רגיל, החמרת עונשו צריכה להיעשות בצורה מסודרת ע''י חקיקה מתאימה בכנסת. לא ייתכן ששרות בתי הסוהר יהיה נציג הציבור בעניין זה, ובנוסף לכך, גם השופט והמבצע. |
|
||||
|
||||
להבנתי זהו המצב כרגע ואני לא בטוח שצריך לשמוח בכך. א. יתכן שאני טועה, אבל סברתי שביקורי התיחדות וחופשות לאסירים הם כלים בידי השב"ס (ברצותו יתן וברצותו ימנע) ולא זכויות מוקנות בחוק לכל אסיר ואסיר. היכן עובר הגבול שמעבר לו בתי משפט יקבעו את הציונים בבתי הספר במקום המורות ולאיזה דרדק יתנו הגננות פרס? ג. האם זה כל כך חשוב לציבור אם ההחמרה בגין עבירה מסויימת באה מחקיקה מתאימה בכנסת או מפסיקתם של שופטים המבטאים את הלך הרוח הציבורי? בסופו של דבר לא בתי המשפט ולא הכנסת יקבעו את גורלו של עמיר. אם הקונסנזוס הציבורי יראה בו מי שהנחית סנוקרת לדמוקרטיה הישראלית והכניס לתוכה את האלמנט של טרור פוליטי הוא ימק שנים רבות בכלא. אם חלק גדול בציבור יראה בו מי שסה"כ חרג מכללי הנימוס ועבר על תקנה ג' סעיף קטן ה' לענייני רצח ופושעי אוסלו, עמיר יחייך אחרון. וקשיא לן, מאי נפקא מינא מי יהיה נושא דברו של השיפוט הציבורי? |
|
||||
|
||||
גם אם מדובר בכלים שנתונים בידי השב''ס, עדיין, כפי שאמרתי, הקריטריונים צריכים להיות התנהגות האסיר בכלא בלבד, ולא אחרים. אחרת אין שום הגיון בכל העניין הזה. אגב, התברר לי היום שאכן הכנסת חוקקה חוק ביוזמת אבשלום וילאן שאסור יהיה לשחרר את יגאל עמיר לעולם. לדעתי החוק הזה נוגד זכויות אדם בסיסיות, ואני לא הייתי מצביע עבורו, אבל כיוון שנחקק, אני מקבל זאת. אין זה אומר שאסור לנסות לבטל את החוק בתוך הכנסת עצמה. |
|
||||
|
||||
אני הייתי מעדיף שהחוק לא יהיה בגדר טיל קרקע -יגאל עמיר, אלא יקבע בו שקטגוריה מסויימת של רצח, יהיה דינה מאסר עולם ללא קיצורים והנחות. למשל רצח בכוונה תחילה או דרגה ראשונה וכד'. גם רצח על רקע של שמירת כבוד המישפחה יכלל כאן. ללא חופשות אבל עם אפשרות של ביקורים ואף התייחדות. זו מקבילה הומנית של עונש מוות שבאה להרחיק אדם לצמיתות מהחברה. העונש הזה מאפשר גם טיקון טעויות. |
|
||||
|
||||
תיקון |
|
||||
|
||||
החוק מתייחס לרצח ראש ממשלה באופן כללי. ו"טיקון" דורש תיקון.:) |
|
||||
|
||||
החוק אומר שאסור לנשיא לחון את רוצחי ראש ממשלה. הוא לא אומר שאסור לשחרר את עמיר, רק לא בחנינה. (חוץ מזה, החוק הזה נשמע לי מנוגד לעקרונות החוק והצדק). |
|
||||
|
||||
כנראה שאני במוד של תיקונים והבהרות. המשפט ''החוק הזה נוגד זכוות אדם בסיסיות'' נשמע כאילו יצא מפיו של איזה ''ליברל'', רחמנא לצלן, ואני, כידוע, לא כזה. כי באמת איני מאמין ב''זכויות אדם בסיסיות'', אם הכוונה למשהו אבסולוטי. הדבר הזה הוא ייחסי ושונה מחברה לחברה ומזמן לזמן. אני מניח שבתקופת הרומאים, למשל, דיון בזכויות אדם נסב לא על השאלה כמה זמן התייחדות צריך לתת למורשע ברצח, אלא באיזו צורה לצלוב אותו כך שזמן הסבל שלו עד מותו לא ייערך יותר מיום. הכול ייחסי. הדבר שאליו באמת התכוונתי הוא עניין האיפה ואיפה. הייתי צריך לומר שהחוק נוגד זכויות של מורשעים ברצח, כפי שהן מקובלות ונהוגות בחברה שלנו, ויש בו, לכן, משום איפה ואיפה. |
|
||||
|
||||
א. חשוב על המהומה שהתעוררה כאשר התגלה שצבי גור רוצחו של הילד אורון ירדן מקבל חופשות. מותר להניח שצבי גור הוא אסיר למופת. אם כך על מה המהומה? השב"ס, המשטרה כמו בתי המשפט והכנסת הם שלוחיה של דעת הציבור ובאופן שאין לעקפו הם מתיחסים לחומרת הפשע. אני יכול רק לשער לעצמי אילו טיעונים ליגאליסטיים היית מביא אם מישהו היה חושב להעניק חופשות מן הכלא לאדון ברגותי. ב. שורש הבעיה, הוא שאתה מתיחס לעמיר כאל עבריין תקנוני (כוונתו רצוייה אך מעשיו אינם רצויים) ולכן אתה מפשפש בכל מיני נהלים משרדיים כדי שהאדון הנ"ל חס ושלום לא יופלה לרעה ביחס למי שגנב גביע אשל מהמכולת. אם היית מוכן אפילו לשקול את האפשרות שמעשיו של צדיק האוסלו שלך מצמצמים בצורה משמעותית את ההבדל שבין הדמוקרטיה הישראלית לדמוקרטיה הפלשתינאית, היית אולי פחות דואג ל"זכויות האדם הבסיסיות" שלו (שגם לפי דבריך אינם בראש מעייניך פרט למקרה עמיר). ג. חוק הגוזר מאסר עולם על מי שרצח ראש הממשלה אינו נוגד זכויות אדם בסיסיות יותר מחוק הגוזר מאסר עולם על סרבני גט. |
|
||||
|
||||
אין חוק הגוזר מאסר עולם על סרבני גט. |
|
||||
|
||||
אכן אין חוק כזה, אבל תיאורטית אפשר לשים סרבנים כאלה בכלא ואם אינם מתרצים עד מותם - זהו מאסר עולם. |
|
||||
|
||||
זהו, שרוצח אינו יכול להתרצות. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד. אשר על כן, יש להושיבו במאסר עולם. |
|
||||
|
||||
א. אני חוזר ואומר שלדעתי, לשב"ס אסור לייצג את הציבור ולפעול ע"פ חומרת הפשע. לא ייתכן שדבר כזה יינתן להערכה של מישהו ללא תהליך מסודר. אני רוצה להזכיר את דבריו של השופט חשין שלפיהם נטו השופטים בבית המשפט העליון להקל על אריק שרון בגלל "שהציבור רצה התנתקות". זו עוד דוגמה לדבר שלא ייעשה, וחריגה ברורה מסמכות. אין זה תפקידם של השופטים להעריך מה רוצה הציבור ולתת להערכה משונה כזאת להשפיע על החלטותיהם, ועוד בדרך כל כך מוזרה. גם במקרה של צבי גור, לדעתי, מבחינת שרות בתי הסוהר, היה מקום לנהוג בו כבכל אסיר רוצח אחר. חריגה מכך הייתה יכולה להיעשות רק ע"י גופים שיפוטיים או נציגות נבחרת של הציבור. אין לי בעיה לתת חופשות מהכלא ל"אדון ברגותי", אם כך נהוג להתייחס לאסירים רוצחים. ב. חבל שאתה מסלף את דבריי שוב, למרות שכבר תקנתיך קודם. אמרתי שצריך להתייחס אל עמיר כאל כל אסיר *רוצח* אחר, ולא כאל מי שחצה כביש שלא במעבר חציה. בתשובה למסביר גם אמרתי שלעובדה שכוונתו של עמיר הייתה רצויה (אם השערתי שכוונתו הייתה לפגוע בהסכם אוסלו, אכן נכונה), אין הדבר מוסיף לו שום נקודות בקשר ליחס אליו בבית הסוהר. על "זכויות אדם בסיסיות" דברתי בתגובתי האחרונה. אמרתי שהדבר הזה הוא ייחסי, ובמקרה עמיר הייתי רוצה שינהגו בו כבכול אסיר רוצח אחר, ולא יפלוהו לרעה. זה לא בדיוק האופן שבו אתה הסברת את מה שאמרתי. גם כאן דאגת להכניס סילוף קטן. ג. את "הסולם שלי" לגבי מידת החומרה של מעשי רצח הצגתי במקום אחר. אם צריך להושיב רוצחים מסויימים במאסר חמור יותר, "מגיעה" לאחרים כמו צבי גור שהזכרת, ורוצח נהג המוניית שאני הזכרתי "זכות קדימה", וזה גם מסביר מדוע לא הייתי מצביע עבור חוק כזה. אבל גם אמרתי שאם חוק כזה יתקבל בכנסת, אקבל זאת. |
|
||||
|
||||
נקודת החלוקה בינינו היא שלדעתי פשעו של עמיר חמור הרבה יותר מפשעם של צבי גור או משה בן איבגי. מאחר ונראה לי שאינך בודד בדעתך אלא מייצג דעה של ציבור משמעותי בישראל, הנסיון של השותפים לדעתי, לקבל ואלידציה לעמדתם ממערכת השפיטה הוא עקר. |
|
||||
|
||||
מאילו טעמים? הם מפני שמדובר בדבר מהנה (ואם כן, מדוע לא למנוע מהם גם כל מזון בכלא זולת ממליגה [אולי זה המצב, איני יודע מה המצב בחדרי האוכל של השב"ס, זה בכל מקרה המצב בצה"ל]?) או בגלל ההשלכות? כך או כך, ברור לכל שלא זו השאלה, וכל העיסוק באיסורים הספציפיים שמוחלים על יגאל עמיר (וחלק מהאיסורים עצמם) הוא פופוליסטי (זה בד"כ, הפעם המקרה הפוך, לא התבטאות של איזה איש שמאל, אלא יוזמה סהרורית של כמה אנשי ימין. מי יתן וגם בעוד 15 שנים יתייחסו אליה כאל יוזמה כזו). |
|
||||
|
||||
בעיני קיום יחסי מין עם בת הזוג הוא יותר בכיוון של לספק להם קוויאר לארוחת צהריים ואני מקווה שאתה לא תומך בזה. בעיני כל הרעיון של מאסר הוא ניתוק מהחברה. לאסירים לא צריך לתת זכויות חברתיות כל עוד הם מרצים את עונשם. בפרט הייתי מונע מהם הצבעה לכנסת והתיחדות. (ביקורי משפחות הם יותר זכות של המשפחה ופחות של האסיר ולכן הייתי משאיר את זה.) |
|
||||
|
||||
לגבי המשפט האחרון שלך: כל עוד "פרו ורבו" הוא מצווה אי אפשר לשלול אותה מאסירים, בדיוק כפי שאי אפשר לתת להם אוכל לא כשר. |
|
||||
|
||||
תופרד הדת משרות בתי הסוהר. |
|
||||
|
||||
לא, תיושם רפורמת הרשכ''ג. |
|
||||
|
||||
מתי ובידי מי הוסמכת לרבנות? |
|
||||
|
||||
בשנת התשכ"ג, בידי עצמי. למה? |
|
||||
|
||||
פשוט היה כאן דיון על תעודות והסמכות, אז נראה לי חשוב לברר. |
|
||||
|
||||
שמחתי לעזור. |
|
||||
|
||||
אתה יודע לפרט קצת על המצווה הזו, בהיבט ההלכתי? (אחרים מוזמנים גם, כמובן). על מה בדיוק מצווה הגבר, ובאילו תנאים? האם אפשר להמיר את ההתייחדות ב-by proxy מבחנתי (כמו, אהם, הזוג עמיר-טרימבובלר)? |
|
||||
|
||||
אני יודע מעט, ותוכל לדעת כל מה שאני יודע אם תעיין בפתיל המחכים המתחיל בערך ב תגובה 114920 אני מוכן לנחש שאין צורך בהתייחדות ממש לצורך מילוי מצוה זאת, אבל יש גם עניין ה"עונה" של האישה, ואתפלא עד מאד אם יתברר שחז"ל נתנו את דעתם על השילוב של הפריה מלאכותית + ויברטור משובח כדי לפתור את הבעיות כולן באיבחת פסיקה אחת. |
|
||||
|
||||
לא אביע את דעתי בנוגע ל"נתנו את דעתם", אבל סביר שהם *ידעו* בהחלט. לא מעט נשים הם ידעו... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |