 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם תהליך מחזור הנייר לא היה בזבזני, לא היה נדרש סבסוד ממשלתי עבורו. סבסוד שכזה יכל להיות מוצדק על ידי טעמים אחרים - למשל אם, כמו נפט, הייתה לנו כמות מוגבלת שלו שכדאי היה לדחות כמה שיותר את ניצולה עד תום; אם, כמו פלסטיק למשל, זמן ההתכלות שלו היה ארוך במיוחד; או אם תהליך המחזור, למרות שהיה יקר יותר, היה פחות מזהם לסביבה מתהליך היצור של נייר חדש. זה לא המצב עם נייר, שהינו, למיטב ידיעתי, אורגני ברובו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד משאבים מתכלים, למשל שטח שניתן להקצות למזבלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נייר מתכלה מהר יותר מהשטח המוקצה למזבלות, כפי שכבר רמזתי (הדוגמה עם הפלסטיק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נייר במזבלה לא מתכלה מהר במיוחד. כמובן, ניתן לכלות נייר ללא צורך במזבלה ולהפיק ממנו אנרגיה באמצעות שריפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי נייר רגיל מתפורר די מהר כשהוא נרטב (לניירות מיוחדים (עבים, מבריקים, מצופים בחומר מגן כזה או אחר) זה אכן ייקח הרבה יותר זמן, כיוון שהם עמידים יותר). בכל מקרה, למיטב ידיעתי שריפה ממש לא טובה לאיכות הסביבה, והאנרגיה שהיא מפיקה אינה כלכלית (ביחס להפקות אנרגיה אחרות). באופן כללי אנרגיה של חום שמתפזרת סתם כך לסביבה פשוט מתבזבזת לחינם, אלא אם היתה לך שאיפה להשתמש באש כדי להתחמם או כדי להאיר משהו (לא קורה כ''כ הרבה בימינו, ואם צריך אש לא משתמשים בנייר כיוון שהוא נשרף מהר מדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי באילו תנאים. בתנאי הדחיסות והעדר החמצן שבמזבלות זה לא בטוח. קראתי על מזבלה בניו יורק שחפרו בה ומצאו עיתונים משנות השלושים שעדיין היו ניתנים לקריאה (ותרשי לי להגיד לך, גברת צעירה, שגם הרמה שלהם היתה הרבה מעל לעיתונים של היום שאתם הצעירים קוראים). יש לא מעט שימושים תעשייתיים לאנרגיית חום. עקרונית, אם היה לך מתקן שמוזן באופן רציף בנייר וחומרים דליקים אחרים היית יכולה גם להפיק ממנו קיטור ולייצר חשמל. איני טוען שזו בהכרח האופציה היעילה מבחינה סביבתית, אבל היא חוסכת את המקום במזבלות ואת המתאן הנפלט מהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להגיד לי שהרמה של העיתונים של היום, שאתם הצעירים קוראים, היא *הרבה* מתחת לרמת הסמרטעתונים של שנות השלושים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בכלל לא הבנת את ראניון. העיתונים ההם היו smart-עיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מפרידים אשפה, אפשר היה לשים את הנייר עם הפסולת האורגנית כך שיתקמפסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתכלה יותר מהר מהשטח שיש לנו להקצות למזבלות, כפי שכבר אמרתי. זה שאולי אפשר להשתמש בו בצורה יותר יעילה לא סותר שום דבר שאמרתי (בפרט, ש*מחזור* נייר, כלומר יצור נייר חדש מנייר ישן, הוא תהליך בזבזני ומיותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגדיר "בזבזני". תהליך מִחזור הנייר אינו כלכלי (דהיינו: רווח לא יוצא מזה) אבל לא כל מחזור הוא רווחי בהכרח, וזו לא תמיד המטרה שלו. הסיבה שממחזרים היא תועלות כמו שמירה על הסביבה (למשל, ניצול חומרים קיימים במקום כרייה, או במקרה הזה כריתה, של חדשים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיסיתי את האפשרויות הנוספות האלו החל מהמשפט השני בהודעה שעליה הגבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נוגע כאן בלוז תפיסת העולם של אגף מסויים בחברה המערבית, שהשקפת עולמו אומרת שמה שאינו מביא רווחים איננו יעיל ולא צריך להתקיים. מישהו ודאי יזרוק-"כלכלני האוצר" -נכון, גם הם. מדוע למשל, עדיין אין רכבת תחתית בגוש דן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שמאתע שעירית ת''א החליטה על טכס זכרון אחד לכל חללי הפיגועים שארעו בעיר בגן מיוחד שהעיריה הקימה. יש הגיון מסוים באיחוד הטכסים ולא לערוך טכסים רבים לציון כל פיגוע ופיגוע אבל מסתבר שמשפחות מרגישות פגועות מזה שלא מרשים להם לערוך טכס זכרון במקום הפיגוע. לא יפה להגיד אבל נראה לי שחלק מהשיקול של העיריה היה חסכון ויעילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבתי בסוגריים מקובל בתור מחיר סביבתי של ייצור נייר חדש - אולי המחיר הכבד ביותר, אולי אחד מכמה "מחירים". בעצם, זו טענה ישירה נגד "משאב שמתחדש בקצב יותר מהיר משאנחנו מנצלים אותו" - המשאב אולי מתחדש אבל חידושו עולה במחיר סביבתי. (אם תטען שסבסוד מחזור הוא דרך לא טובה לפתור זאת, ועדיף למשל להטיל/להעלות היטל על כריתת יערות, או על שימוש בקרקע לצורכי יערות לצורכי תעשייה, אני כנראה איתך. אבל זו טענה נגד המדיניות הממשלתית בנוגע למחזור. מבחינת הפרט טריליאן, עדיין ראוי למחזר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה מציג כעלות-שולית של אי-מחזור נייר רק את האפשרות להשתמש בשטחים הנ''ל לנטיעת יערות-עד, כי העובדה שיערות מעשה ידי אדם לא מושכים את עיניך, לא מכבידה במיוחד על ליבי - טייל במקומות אחרים. ובקשר לאפשרות הזאת - מן המפורסמות שיש היום ביבשת אמריקה יותר עצים משהיו בה בכל תקופה היסטורית אחרת. אולי אפשר היה לעשות צעד גדול יותר קדימה מבחינת יעור העולם אם היינו ממחזרים נייר, אבל מה שבטוח, תעשית הנייר (והריהוט, והעץ באופן כללי) כמו שהיא היום היא צעד קדימה, לא אחורה, בחתירה למטרה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''יש היום ביבשת אמריקה יותר עצים משהיו בה בכל תקופה היסטורית אחרת'' - לא ידעתי. לפי מה שכתבתי קודם, זה סביר - אבל כשהכוונה רק למספר העצים. אני מנחש שגודלם הממוצע קטן יותר. המדד החשוב לעניננו הוא כמות הכלורופיל. שוב, הדיון שלנו הוא לא ''תעשיית הנייר, טובה או רעה'', אלא האם ראוי לטריליאן למחזר. אם דונם של יער תעשייתי יינטש, אז גם אם הוא לא ייוער מחדש באופן יזום אני משער שהוא יצמיח באופן טבעי יער טוב יותר לסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המדד החשוב לעניננו הוא כמות הכלורופיל." - לצערי, את המידע הזה אין ברשותי. "אם דונם של יער תעשייתי יינטש, אז גם אם הוא לא ייוער מחדש באופן יזום אני משער שהוא יצמיח באופן טבעי יער טוב יותר לסביבה." - הנחה תמוה למדי. מה מנע ממנו להיות מיוער עד לאותו הרגע? על פניו, נראה שללא בני האדם, היו פחות עצים (ופחות כלורופיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק עצים מכילים כלורופיל, ולא כל העצים מכילים כלורופיל בכמות שווה. שוב, מראה עיניים של היערות ה"תעשייתיים" בארה"ב לעומת היערות הטבעיים (לא טוב כמו נתונים מוצקים, אבל בהיעדרם) מאפשר להתרשם שיש בהם הרבה פחות מסה ירוקה פר שטח, גם אם מספר העצים לא קטן יותר. סיבות אפשריות לא קשה לשער: לא נותנים לעצים להתבגר לגודל גדול, ולא נותנים לצמחייה אחרת לצמוח ביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עץ זה חומר אורגני שכל הפחמן שבו (שזה אחוז ניכר מהמאסה שלו) מקורו בפחמן דו חמצני אטמוספרי. אני נוטה לחשוב (ללא ידע בוטאני) שאם נגדל במטע מסודר עצים לגודל שבו התועלת מכריתתם ונטיעת חדשים היא מירבית, אנחנו למעשה מייצרים מאסת עץ בקצב מירבי, כלומר צורכים פחמן בקצב מירבי. אם עצים בוגרים (שקצב צמיחתם איטי) היו צורכים יותר פחמן מעצים צעירים (שצומחים במהירות) אז המאסה שלהם היתה עולה בקצב גדול יותר והיה יותר כלכלי להמתין ולא לכרות אותם. דוקא במקרה של גידול עצים לתעשיית העץ (או הנייר) אני נוטה להאמין שהשיקולים הכלכליים של הגדלת הרווח חופפים לשיקול האקולוגי של הגדלת ספיגת פחמן דו חמצני מהאטמוספרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה. נקודת תורפה שלה היא שהאופטימיזציה הכלכלית של היער היא לקבלת מאסת *עץ* מרבית, ואילו האופטימיזציה הסביבתית היא לקבלת ביומסה כוללת מרבית - כולל עלים של העצים, וצמחים שאינם עצים. אבל אני בספק אם זה מפיל את הטיעון. חשוב לציין (עכשיו כשהטיעון שלי נחלש...) שלא המצאתי אותו לבד - את הטענה שהיערות התעשייתיים הם פחות טובים מיערות טבעיים קראתי בכתבות רציניות, כך שזו מן הסתם דעה של (חלק מה)מומחים. כמובן, זה לא אומר שזה נכון, וייתכן גם שהשיקול הוא לא בנוגע לקשירת פחמן ואפקט החממה, אלא בנוגע לתמיכה במגוון ביולוגי, שהוא שיקול פחות תועלתני-אנושי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |